לג:
אלו נאמרין פרק שביעי סוטה
תורה אור השלם
מסורת הש"ס
ורבי יהודה האי. גזירה שוה דעניה ואמירה מאי עביד ליה: עניה
דב"ש וב"ה תמיה לרבי כיון דהטיל הכתוב ככה בין קריאה למעשה
א) [תוספתא פ"ח],
1. וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו
ב) [שם], ג) [פסחים סו.],
עניה גמר. גזירה שוה דעניה עניה למד מרבו ג"ש דקול קול לא
[נימא] דלעכבו תרוייהו ותו איכא למיתמה אדרבה הוה לן למימר
לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה
ד) [צ"ל במדבר לג רש"ש],
נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה
שמע ואין האדם דן גז"ש ג) אא"כ קבלה: כל מקום שנאמר כה ככה
אליבא דרבי יהודה אפילו אי לא הוה כתיב אלא כה דקריאה מעכבא
ה) [פרשה מד ה], ו) [לעיל
בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה
עניה ואמירה. בדבר התלוי בדיבור אינו אלא לשון קודש: ה"ג כה כה
ולא מעשה דהא שמעינן ליה בפ"ק דר"ה (דף ט:) דמקרא נדרש לפניו
לב.], ז) [ראה יא ל], ח) ס"א
כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר
מישור, ט) [צ"ל בהעלותך.
תברכו. כלומר לענין נשיאות כפים
ולא לאחריו דאמר יובל אע"פ שלא
לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו:
❖
במדבר י], י) [יהושע ו],
דברים כה ט
איתמר דילפי לה רבנן לקמן (דף לח.)
שמטו אע"פ שלא תקעו יכול אע"פ
ורבי יהודה האי וענתה ואמרה מאי עביד
1
2. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל
שלא שילחו ת"ל היא דברי רבי יהודה
בגזירה שוה ואתא ר' יהודה למימר
ליה מיבעי ליה לאגמורי ללוים דבלשון
בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ
בגופה כתיב: ה"ג ככה דחליצה עניה
ומפרש טעמא מקרא נדרש לפניו ולא
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר
הגהות הב"ח
הקודש ולילף קול ממשה ענייה ענייה גמיר
במדבר ו כג
לָהֶם:
ואמירה דלוים. ולא גרסינן מלוים.
לאחריו ולא לפני פניו כלומר עיכובא
(א) גמ' אף כאן שכם
3. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר
קול קול לא גמיר תניא נמי הכי רבי יהודה
דהיא נדרש דוקא אוקראתם דרור
כלומר לענין לוים אמר דילפי לה
(תניא) תז"מ ונ"ב רש"י
הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא
אומר כל מקום שנאמר כה ככה ענייה
ל"ג ליה ובילקוט פ' ראה
הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי
שלפניו ולא אושבתם איש אל אחוזתו
רבנן בקול קול ואתא איהו למימר
נמי ליתיה: (ב) שם סמוך
הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל
ואמירה אינו אלא לשון הקודש כה 2כה תברכו
של אחריו ולא אתקיעה שלפני פניו
דמעניה עניה ילפה מיבמה דכתיב
לירדן דכתיב והיה
הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי
ככה דחליצה ענייה ואמירה דלוים: ברכות
בה ככה: הלא המה בעבר הירדן.
וי"ל דה"פ ורבי יהודה האי דמעשה
בעברכם כצ"ל ותיבות דאי
דברים יא ל
מֹרֶה:
4. וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ
מעבר הירדן ואילך הלא
וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן
מעכב מכה ככה דאי לא הוי כתיב
כשהיו ישראל במדבר נאמר להם
נמחק ונ"ב כך הוא
עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן
אלא כה ה"א דדרשינן ליה דוקא
סימני הר גריזים ועיבל ומקומם שהם
כו': תנו רבנן הלא המה בעבר הירדן
בילקוט: (ג) רש"י ד"ה
3
מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז
הלא המה וכו' במערב
אקריאה שלפניו להכי כתיב ככה יתירא
בעבר השני של ירדן ישראל היו למזרח
בָּאָרֶץ: בראשית יב ו
מעבר לירדן ואילך דברי רבי יהודה אחרי
5. וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת
הירדן מעבר הירדן ואילך
למדרשיה נמי אמעשה שלאחריו:
הירדן כדכתיב בני גד ובני ראובן
דרך מבוא השמש מקום שחמה זורחת
הרבה: (ד) ד"ה שיושבין
הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת
מול
הגלגל סמוך לגלגל. משמע
לקחו נחלתן מעבר לירדן יריחו קדמה
וכו' מלך אשור מבבל
הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר
בארץ הכנעני היושב בערבה אלו הר גריזים
ומכותא ומעוא וגו' וישב
מקום הרואה את הגלגל
מזרחה (יהושע יג) ונאמר להם שההרים
ד)
אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם
והר עיבל שיושבין בהם כותיים מול הגלגל
בערי כצ"ל ותיבת אנשים
בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם
כדאמר (חולין דף יט:) ממול ערפו מול
האלה במערב הירדן (ג) ואילך הרבה
❖
נמחק:
דברים כז ד
בַּשִּׂיד:
סמוך לגלגל אצל אלוני מורה שכם ולהלן
הרואה את העורף ולהכי אמר רבי
להלן מן הירדן לצד מערב ולא סמוך
6. הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית
הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום
לירדן: אחרי דרך מבוא השמש. ומהו
אלעזר מול הגלגל והלא לא ראו את
אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר
4
לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן:
גליון הש"ס
הגלגל ירושלמי מה מקיים ר"א הר
מבוא השמש זהו מזרח שהשמש באה
שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור
יהושע ג יא
גריזים והר עיבל שתי גבשושית היו
משם כלומר רחוק ממזרחו של ירדן
גמ' רבי אלעזר אמר וכו'.
7. וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי
להלן שכם אף כאן שכם תניא אמר רבי
(א)
עיין בבכור שור ריש
עשוי וקראו זה הר גריזים וזה הר
ומצינו בבראשית רבה ה) כל מקום
הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְיָ
אלעזר ברבי יוסי בדבר זה זייפתי ספרי
ברכות: רש"י ד"ה
אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי
שנאמר אחרי מופלג: שיושבים בהם
עיבל על דעתיה דרבי יהודה מאה
וכשהחזירוהו למקומו.
כותיים אמרתי להם זייפתם תורתכם ולא
הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן
כותיים. עכשיו הן יושבין בהן שהושיבן
ועשרים מיל הלכו באותו היום על
ומצינו עוד שנשאוהו
הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה
העליתם בידכם כלום שאתם אומרים אלוני
הכהנים כשהיה דוד בורח
וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד:
בהם סנחריב כשהגלה עשרת השבטים
דעת ר"א לא זזו ממקומם ותו בירושלמי
מפני אבשלום דכתיב
יהושע ג יג
מורה שכם אף אנו מודים שאלוני מורה
דר' ישמעאל אומר כל ביאות שנאמרו
דכתיב ויבא מלך אשור (ד) אנשים
בשמואל ב' ט"ו וישב צדוק
שכם אנו למדנוה בגזרה שוה אתם במה
בתורה לאחר י"ד שנים נאמרו ז'
מבבל ומכותה ומעוא וגו' ויושיבם
ואביתר את ארון אלהים
ירושלים וצ"ל כיון דנכלל
למדתום $ רבי אלעזר אמר הלא המה בעבר
שנים שכיבשו ושבע שנים שחילקו
בערי שמרון (מלכים ב יז) והנך ערי
בכלל החזרת מקומו מקרי
ודכוותיה לא נאמר ברכות וקללות
שומרון נינהו כדתניא במתניתין ו)
הירדן סמוך לירדן (ב) דאי מעבר הירדן ואילך
חד. ועיין רד"ק ביהושע ג'
שבשומרון: תניא לא גרס דכולה חדא
בפסוק והכהנים הלוים
אלא לאחר י"ד שנים היתיב ר' חנינא
הלא כתיב והיה בעברכם את הירדן אחרי
5
❖
נושאים אותו:
מתניתא היא בספריז): ספרי כותיים.
קמיה ר' מנא והכתיב והיה בעברכם
דרך מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת
שיש להם תורה שבכתב ואינן מאמינים
את הירדן תקימו את האבנים האלה
בארץ הכנעני ארץ חוי היא היושב בערבה
בתורה שבעל פה: בעברכם. משמע
א"ל אבנים הקימו אותם מיד ברכות
מוסף רש"י
והלא בין הרים וגבעות הן יושבין מול הגלגל
בו ביום תקימו את האבנים בהר
וקללות לאחר י"ד שנים נאמרות:
ארון הברית אדון כל
וכשהחזירוהו
והלא לא ראו את הגלגל רבי אליעזר ב"י
למקומו. ואי
עיבל: אחרי דרך. מופלג מן המערב
הארץ. ברית של הקב"ה
שהוא אדון כל הארץ
אומר לא בא הכתוב אלא להראות להן דרך
קשה והא
דאחרי לשון הפלגה והאי מבוא השמש
(יהושע ג יא). עובר
בדברי הימים (ב ה) כתיב וישאו הלוים
מערב הוא לשון כי בא השמש (בראשית
בשניה כדרך שהראה להן בראשונה דרך
לפניכם מקדים לפניכם
את הארון תריץ דהאי אחד מכ"ד
כח) מקום שחמה שוקעת מופלג
ליכנס לתוך הירדן (שם).
בדרך לכו ולא בשדות וכרמים היושב בישוב
מקומות שנקראו הכהנים לוים דהא
משקיעתה והיינו לצד מזרח סמוך
לכו ולא במדברות בערבה בערבה לכו
לירדן מיד: בארץ הכנעני ארץ החוי
כתיב התם ויעלו את הארון ואת אהל
ולא בהרים וגבעות תנו רבנן א) כיצד עברו
היא. בניחותא. אינה ארץ הכנעני אלא
מועד וגו' וכתיב העלו אותם הכהנים
ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר
הלוים ופירוש הכהנים הארון והלוים
ארץ החוי דהא שכם חוי היא דכתיב
שני דגלים והיום נסע תחילה שנאמר 6 הנה
אהל מועד וכליו וכתיב ויביאו הכהנים
(שם לג) ויבא יעקב שלם וגו'
ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם
את ארון ברית ה' אל מקומו וכתיב
וכתיב (שם לד) שכם בן חמור החוי
נשיא הארץ: היושב בערבה. אינו אלא
בכל יום ויום לוים נושאין את הארון
במלכים וישאו הכהנים את הארון וכתיב
הרים: מול הגלגל. רחוקים מן הגלגל
ויעלו את ארון ה' ואת אהל מועד וגו'
והיום
נשאוהו כהנים שנאמר 7 והיה כנוח
וכתיב ויעלו אותם הכהנים והלוים אי
הם והסימנים הללו לא עליהם נאמרו
כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה' וגו'
ולמה נאמרו: ר"א בן יעקב אומר
נמי הכהנים נטלוהו ממקומו אשר נטה
תניא
ב) רבי יוסי אומר בשלשה מקומות
לא בא הכתוב כו'. ורבי אלעזר נמי
לו דוד ומסרוהו ללוים והלוים נשאו
נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדן
עד ההיכל והכניסוהו הכהנים לדביר
אדרבי אליעזר בן יעקב סמך וכוותיה
וכשהסיבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו
מפרש לקרא: כדרך שהראה להם
הרי כל המקראות מקויימים ועל זה
וכיון
בראשונה. בצאתם ממצרים בעמוד
אמר רבי יוסי כשהחזירוהו למקומו:
ענן לנחותם הדרך כך בא עכשיו
יותר
ליישר דרכיהם ולהורותם הדרך לפי שגלוי לפניו שעתיד הענן לפסוק במיתת משה ולא ילך עם יהושע הורה להם לאחר שיעברו את הירדן
לכבוש את הארץ ילכו דרך כבושה ודרך ח)יישוב ודרך ארץ הכנעני שהיא ערבה ואל יקיפו סמוך לשפת הירדן דרך ארץ החוי שהיא הרים
וגבעות אלא יכנסו לתוכה מצד מערב רחוק מן הירדן ויקיפו ויכבשו: אחר שני דגלים. כדכתיב בפרשת נשאט) גבי מסעות דגלים: לפניכם.
משמע לפני כולכם: בכל יום היו הלוים נושאים. בני קהת כדכתיב ומשמרתם הארון והשולחן וגו' (במדבר ג): וכשסיבבו את יריחו.
כדכתיבי) ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אליהם שאו את ארון ברית ה' וגו': $ וכשהחזירוהו למקומו. בימי שלמה לבית קדשי הקדשים
דכתיב ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון (מלכים א ח) והיינו החזירוהו למקומו שכשהגלה בימי עלי מתוך בית קדשי הקדשים של משכן
שעשה משה משם נוטל [ש"א ד] שהמשכן נקבע בשילה וכשהחזירוהו פלשתים [שם ו] לא היה לו מקום קבוע שהרי חרב משכן שילה ונשתהא בבית אבינדב [שם
ז] ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום [ש"ב ו] ומשם לעיר דוד [שם] עד שבנה שלמה את בית המקדש ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל
ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת והוא קרוי מקומו המיוחד כדכתיב ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית וגו' (מ"א ח):
וכיון