17/64

אלו נאמרין פרק

שביעי סוטה

לד.

מסורת הש"ס

תורה אור השלם

יותר

משלש מאות מיל. תימה לר"י והא ליכא מעיבא לארעא

וכיון שניטבלו כו'. בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו חזרו המים

א) [תוספתא פ"ח], ב) [צ"ל

1. וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן

רבי יוסי], ג) [יהושע ד],

לאחוריהם שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן אלא שם עומדים והמים

אלא תלתא פרסי וי"ל שהיו נגדשין והולכין למעלה מן

ו)

עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים

ד) ס"א במוט, ה) [ראה

נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ

הבאים תמיד נגבהים ועולין למעלה כדכתיב קמו נד אחד והכהנים

העננים ירושלמי רבי לוי אומר עד לבו של רקיע תמן אמרינן עד

לקמן נ.], ו) [כדאיתא ב"ב

בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן

עמדו שם עד שעברו כולם: כמה גובהן של מים גרס: י"ב מיל

בבל נאמר כאן הרחק

ונאמר להלן מארץ רחוקה מבבל:

עה:], ז) [רש"ל], ח) ושוב

מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל

עודם בירדן אמר להם יהושע.

נתנו מוט אחד מן הקצה כו'.

כנגד מחנה ישראל. שהיו שנים עשר

יְמֵי קָצִיר: וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם

❖

רש"ל,

הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ

מיל על שנים עשר מיל והם עברו

[ירושלמי] אמר ריש לקיש

וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים חזרו המים

נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד

כחנייתם רוחב מחניהם עברו יחד

בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות

לאחוריהם שנאמר וכבוא נושאי הארון עד

מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד

גליון הש"ס כמות שהוא רוחב שנים עשר מיל

אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין

צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם

הירדן וגו' ויעמדו המים היורדים מלמעלה

הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח וְהָעָם

נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך

את הנסתרות המים באין ושוטפין

תוס' ד"ה טורטני וכו'

קמו נד אחד וכמה גובהן של מים שנים עשר

עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ:

שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד

אתכם אמר רבי סימון ב"ר זביד

לשונות כפולים כ"ד היו.

יהושע ג טו-טז

מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל

2. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי

עי' במתני' ריש סנהדרין

שעלו אחרונים של סוף המחנה וכנגדן

ויאות תדע לך שהוא כן שהרי עכן

❖

ומנין לעדה כו':

הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר

דברי ר' יהודה אמר לו ר' אלעזר בר' שמעון

גבהו המים: הוי אומר מים קלים.

חטא ורובם של סנהדרין נפלה בעי

הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי

לדבריך אדם קל או מים קלים הוי אומר מים

אמר ר' לוי ביבנה הותרה הרצועה

לרוץ מן האדם וא"כ שהמים לא

הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם

אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְיָ אֶת

לעזי רש"י גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו

קלים אם כן באין מים ושוטפין אותן אלא

יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק

מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי

גמירי

כל טונא.

בנסתרות:

למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו

❖

מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי

אר"ק וולו"ד. קמרון.

יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם וַיִּמַּס

לעבור ובאין מים ושוטפין אותן:

ירושלמי לא דמי ההוא דטעין מן

לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד

כיפין יתר משלש מאות מיל עד שראו אותן

רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

כיפין. אולמות ארוקוולו"ד: ואף רחב

ארעא אל ארכבותיה ומן ארכבותיה

כל מלכי מזרח ומערב שנאמר 2 ויהי כשמוע

יהושע ה א

תוספות שאנץ

אמרה לשלוחי יהושע. קודם שעברו

לכתיפיה לההוא דתלי ליה [מן ארעא

ז)

3. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר

כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל

את הירדן שעל קריעת ים סוף היו

על כתיפיה] ולא דמי ההוא דתלי ליה

ממשמע שנאמר במוט איני

הוֹבִישׁ יְיָ אֶת מֵי יַם סוּף

מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש לההוא [דאוחרן טעין ליה]:

יודע שבשנים אמר ר'

מִפְּנֵיכֶם

בְּצֵאתְכֶם

מתפחדין עדיין: עודם בירדן אמר

יצחק טורטני וטרטוני

מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם

טורטני

ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם

וטורטני דטורטני.

להן יהושע כו'. כדכתיב ג) והכהנים

דטורטני משוי ומשוי תחת

לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר

וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני

משוי

שהתחתונים

נושאי הארון עומדים בתוך הירדן

פירש ר"ח דטורטני

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן

מסייעים את העליונים

וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם

עד תם כל הדברים אשר צוה ה' את

בלשון יון קנה של מאזנים וכיצד נשאוהו

ישראל ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי

ובכל מוט אחד היה מוטות

יהושע ב י

אוֹתָם:

יהושע לדבר אל העם וזהו הדבר

הביאו שני עמודים וסירגום בחבלים

4. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ

קטנים אחד לראש האחד

יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' את

ואחד לראש השני והולכין

דהכי כתיב במשה כי אתם עוברים

ונתנו האשכול על גבי חבלים ונתנו

וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ

מי ים סוף וגו' וכתיב ונשמע וימס לבבנו

באלכסון (כזה). וד' בני

מִפְּנֵיכֶם כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם

את הירדן אל ארץ כנען והורשתם

מוטות בחבלים בקצה העמודים

אדם נושאים מוט אחד וד'

ולא קמה עוד וגו' א) עודם בירדן אמר להם

הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם

וגו' כלומר כשיעברו את הירדן התנה

המסורגים והאשכול נתן מוט א' מן

אחרים נושאים מוט האחר

מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ

יהושע דעו על מה אתם עוברים את הירדן

ור' יצחק לא מקרא שמיע

מִתָּחַת: יהושע ב יא

עמהם על מנת להורישם: ושוטפין

הקצה מזה הראש וכיוצא בה בראש

5. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל

ליה. וא"ת מנא לן דבעי ח'

על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם

אותיכם גרסינן בברייתא: הרימו

מקצה האחר נמצאו שתי מוטות בראש

בני אדם דלמא ה"פ איני

יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם

שנאמר והורשתם את כל יושבי הארץ

לכם וגו'. הם האבנים שהקימו תחת

העמודים המסורגים בחבלים והאשכול

יודע שבשנים א) דצריך בני

וְאִבַּדְתֶּם

אֵת כָּל

אדם למוט אחד ולשני

מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי

מפניכם וגו' אם אתם עושין כן מוטב ואם

מצב רגלי הכהנים לזכרון להיות סימן

נתון בחבלים ח) ועל כל מוט מאלו

מוטות ד' בני אדם ופר"ח

מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל

לבנים שעברו אבות את הירדן: שאו

המוטות שתי מוטות פחותין מהן מוט

לאו באין מים ושוטפין אותיכם מאי אותיכם

הכי ומה ת"ל בשני מוטו'

בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ:

מזה מתוך הירדן ממצב וכו'. הם

בראש זה ומוט בראש זה נמצאו

דצריך לכל מוט ומוט ב'

במדבר לג נב

אותי ואתכם עודם בירדן אמר להן יהושע

6. לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אֹות

מוטות לב' ראשי המוט

שהקימו בהר עיבל ובנו המזבח

ארבע מוטות בראשי שני מוטות

הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר

ולא היו המוטות באלכסון

בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן

וקפלום וקבעום בגלגל: דמדלי איניש

הנתונים בראשי העמודים וכל מוט

כדי שלא יפול האשכול

בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה

שבטי ישראל וגו' וכתיב למען תהיה זאת

אכתפיה. שהאדם עצמו מגביהו על

לארץ אלא האשכול היתה

ומוט מאלו ד' מוטות היו טוענים

הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם:

אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר

מונחת על המוטות כמין

יהושע ד ו

כתיפו ואין אחר מסייעו: תילתא

אותן שני אנשים נמצאו שמנה סובלין

7. וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר

דף שהולכת מזה לזה

מה האבנים האלה לכם וגו' סימן לבנים

דטעוניה הוא. אינו אלא שליש משאוי

את האשכול וזה פירוש טורטני וכו'

(כזה). וצריך שני בני אדם

שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ

שעברו אבות את הירדן עודם בירדן אמר

לד' ראשי המוטות ואם כן

שנושא כשמטעינו אחר. נמצא שהיה

כלומר מוטות ומוטות על מוטות

הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי

הוו ח' בני אדם. ור"ת פי'

הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים

כל אחד מהן נושא משא ק"ך סאין:

ירושלמי כתיב איש אחד איש אחד

להן יהושע שאו לכם מזה מתוך הירדן

דנפקא לן במוט ר"ל שנים

עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם

ומכאן אתה מחשב. כמה היה באשכול

למטה על דעתיה דרבי ישמעאל דו

דשני בדין היו למזבח

ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים

אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם

הזהב אחד מימין ואחד

אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ

שנשאוהו שמנה אנשים והיו מסייעין

אומר לשונות ריבוי הן שנים עשר

והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון

משמאל וידעינן ליה

בוֹ הַלָּיְלָה: יהושע ד ג

זה את זה כשמרימין אותו על כתיפן:

היו שמנה באשכול ארבעה בתאנים

8. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל

מדכתיב ועל מזבח הזהב

אשר תלינו בו הלילה וגו' יכול בכל מלון

ממשמע שנאמר ד) וישאוהו איני יודע

ורימונים ובנושאי כלים על דעתיה

יפרשו בגד תכלת ושמו את

וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה

ומלון ת"ל אשר תלינו בו הלילה אמר רבי

בדיו ואחר כך כתיב ונתנו

וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד

שבשנים: אמר רבי יצחק טורטני

דרבי עקיבא דו אומר $ לשונות

על המוט משמע דהמוט

וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן

ב) יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא

וטורטני דטורטני. משאוי ומשאוי

כפולים עשרים וארבעה היו ט"ז

זהו מה שאמור למעלה

הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים:

וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים

תחת משאוי שהתחתונים מסייעין

באשכול שמנה בתאנים ורימונים

ושמו את בדיו אם כן מצינו

במדבר יג כג

מוט דקרא ר"ל שנים:

ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים

את העליונים ובכל אחד היו שני

ונושאי כלים על דעתיה דרבי

מוטות כיצד שני מוטות הולכין זה

ישמעאל טורטרין על דעתיה דרבי

סאה וגמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה

א) נראה דצ"ל דצריך ב' בני

אצל זה וארבעה נושאין אותם ושני

עקיבא טורטרין וטורטרי טורטרין:

אדם למוט אחד אלא בשנים

תילתא דטעוניה הוי מכאן אתה מחשב

בב' מוטות והיינו ד' בני אדם

מוטות אחרים וארבעה בני אדם

כחנייתן

לאשכול שנאמר 8 וישאוהו במוט בשנים

ופר"ח.

נושאין אותם והם באלכסון מתחת

ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים מה תלמוד לומר בשנים

שנים העליונים מוט אחד לראש

בשני

מוטות אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא כיצד שמנה

האחד ומוט אחד לראש השני והולכין

נשאו

אשכל אחד נשא רימון ואחד נשא תאינה יהושע וכלב לא נשאו

באלכסון. ורבי יצחק לאו מקרא

כלום

אי בעית אימא משום דחשיבי ואי בעית

אימא שלא היו באותה

שמיע ליה אלא דפשיטא ליה דרימון

ותאינה סגי בשנים ויהושע וכלב

עצה

פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר לדברי רבי יהודה

לא נשאו כלום פשו להו תמניא

כחנייתן

לאשכול ואם לאו מדרש הראשון

המלמדנו דלאו מוט אחד קאמר קרא לא היינו יודעים לכוין שמנה בני אדם למשאו אלא דשמעינן מיניה דשני מוטות היו ואתא רבי

יצחק לאשמועינן דשני משאות היו שם וכל אחד שני מוטות ה): שלא היו באותה עצה. להביא אשכול משונה כזה

שהמרגלים לרעה

נתכוונו לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים: לדברי רבי יהודה. שאמר לא גבהו

המים אלא שנים

עשר מילין כאורך

מחניהם דרך חנייתם עברו

בירדן כל רחב מחניהם

עברו יחד הילכך לא היה

אורך

העברה אלא

שנים עשר מילין:

ולדברי