17/70

אלו נאמרין פרק

שביעי סוטה

לז.

מסורת הש"ס

תורה אור השלם

והיו

שרי יהודה רגמתם רוגמין אותן. כך שנויה ברייתא במכילתין

אושפיזכן לגבורה. שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו: בכחש אפרים.

א) [עי' יומא יב. ובזבחים

1. שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם

נד.], ב) [תוספתא פ"ח

שיראו לסמוך עליו וכחשו באמונתם: רד עם אל. ירד בים על

משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים

שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי

ע"ש], ג) מנחות סב. צח.,

זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי:

שבטח בהקב"ה: ישראל ממשלותיו. דיהודה שנתקדש למשול בהן:

אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה אמר לגדול

ד) [מנחות כז. עח: פסחים

תהלים סח כח

שכבר נאמר לוי למעלה. משה כתב בתורה אלה יעמדו לברך וגו'

העמידני בג' שעות בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו

סג: סנהדרין יג:], ה) [צ"ל

2. לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְיָ

את הפרוכת הוי אומר וכו'],

שמעון לוי ויהודהז): שכבר נאמר לוי

גדול אמר לו לא אמר לי אלא עד ג'

יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף

ו) [תוספתא פ"ח],

עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו

למטה. בספר יהושע (ח) כדכתיב

שעות והקטן אמר לא אמר לי אלא

שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר

ז) [דברים כז], ח) [דברים

דברים לג יב

שָׁכֵן:

עד הנץ החמה מתוך שהיו עומדים

וכל ישראל וזקניו עומדים מזה ומזה

כז], ט) [שם ה], י) [שם יא],

3. סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם

שם בנימין צעיר רודם אל תקרי רודם אלא

כ) [רש"ל], ל) [רש"ל],

צהובין ננער אביהן אמר להן בניי

לארון נגד הכהנים והלוים אלמא כהנים

וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל

רד ים והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר

❖

מ) רש"ל, נ) [רש"ל,

וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל

ולוים למטה היו: הראוי לשרת. לשאת

מכל מקום שניכם לא כיוונתם אלא

שרי יהודה רגמתם לפיכך א) זכה בנימין

וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן:

לכבודי אף אני לא אקפח את שכרכם

את הארון דהיינו מבן שלשים ועד בן

הושע יב א

הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר

4. הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי

מוסף רש"י חמשים: למטה. אצל הארון: אלו

מה שכר נטלו שבטו של בנימין שירד

בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ:

2 ובין כתפיו שכן אמר לו רבי יהודה לא כך

ואלו. ישראל ולוים למטה היו כדכתיב

תחילה לים ששרתה שכינה בחלקו

ונעשה אושפזיכן

תהלים סט ב

היה מעשה אלא זה אומר אין אני יורד

בספר יהושע: על הר גריזים ועל

שנאמר וכו' ומה שכר נטלו שבטו של

לגבורה. שהיה הארון

5. אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת

נתון בחלקו (יומא יב.).

מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה

הר עיבל. שכתב משה בתורה על

תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים

יהודה זכה למלכות שנאמר שרי יהודה

רבי אומר על בסמוך.

וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר

בסמוך כדמפרש ואזיל: על בסמוך.

רגמתם אין רגמתם אלא מלכות

קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה

שיתן הבזיכין של לבונה אצל

תהלים סט טז

פִּיהָ:

6. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה מַה

הסדרים (מנחות סב.).

שנאמר באדין אמר בלשצר והלבישו

שהיה מושיב שני בזיכי לבונה בין

שנאמר סבבוני בכחש אפרים ובמרמה

כשהוא אומר וסכות

תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

שני הסדרים: וסכות על הארון. על

לדניאל ארגוונא (דניאל ה):

בית ישראל ויהודה עוד רד עם אל ועליו

על הארון את הפרוכת.

יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ:

אי

אפשר לומר לוי למטה וכו'.

כרחך לאו על ממש דהאי מחיצה הואי

דליכא למימר על ממש,

שמות יד טו

מפרש בקבלה הושיעני אלהים כי באו מים

7. הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ

דהא פרוכת מחיצה היא

פרוכת ולא היה סכך: ברוך בכלל

ירושלמי ר"ש אומר שמעון ולוי

עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו'

להבדיל בין הקדש ובין

יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:

ברוך בפרט. כל הברכות והקללות ח)

מה שמעון כולו למעלה אף לוי כולו

קדש הקדשים, הוי אומר

תהלים קיד ב

אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני

נאמרו בהר גריזים ובהר עיבל בכלל

למעלה מה אני מקיים הדין תנייה

על בסמוך. שהיה אצל

8. אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת

הארון (שם).

מצולה וגו' באותה שעה היה משה מאריך

נגד הכהנים והלוים כדאמר ר' יהושע

ופרט ברוך אשר יקים את דברי התורה

הָעָם עַל הַר גְּרִזִים

בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן

הזאת ארור אשר לא יקים הרי בכלל

בן לוי בעשרים וארבעה מקומות

בתפלה אמר לו הקב"ה ידידיי טובעים בים

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה

וכל אחת ואחת בפרט ברוך וארור

הכהנים נקראו לוים וזה אחד מהן

ואתה מאריך בתפלה לפני אמר לפניו רבונו

וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן:

דברים כז יב

ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה

והכהנים הלוים בני צדוק (יבמות פו:):

של עולם ומה בידי לעשות אמר לו דבר

9. וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת

מאי על על בסמוך כדתניא רבי

ארור אשר יעשה פסל ומסכה וכן

אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך

לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם

אומר וכו'. האי דלא מייתי

כולן: ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיְיָ:

ונטה את ידך וגו' לפיכך זכה יהודה לעשות

ויקרא כד ז

כל המצות כולן טעונות ארבעה אלה

מתניתין בפרק שתי הלחם (מנחות צו.)

01. וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן

ממשלה בישראל שנאמר 7 היתה יהודה

ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ט)

אבא שאול אומר שם היו נותנין בזיכי

הָעֵדוּת וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן

לקדשו ישראל ממשלותיו מה טעם היתה

וכתיב ולמדתם אותם את בניכם וגו'

לבונה של לחם הפנים ואטפחיים ריוח

אֶת הַפָּרֹכֶת: שמות מ ג

י)

יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו משום

הרי כאן ארבע מצות לכל מצוה

באמצע קאי שהיו נותנין בזיכי לבונה

ועל ארבעתן נמסרו ארור וברוך בכלל

של לחם הפנים אמרו לו והלא כבר

דהים ראה וינוס תניא ב) רבי אליעזר בן יעקב

ופרט ברוך אשר ילמדו ארור אשר

נאמר ונתת על המערכת לבונה זכה

אומר אי אפשר לומר לוי למטה שכבר נאמר

לא ילמדו וכן ללמד וכן לשמור וכן

אמר להם והלא כבר נאמר ועליו מטה

למעלה ואי אפשר לומר למעלה שכבר

לעשות בכל אחד ארבע בריתות

מנשה יש לומר משום דברייתא מפרש

נאמר למטה הא כיצד זקני כהונה ולויה

ברית לברוך בכלל ברית לברוך בפרט

בהדיא על בסמוך ונראה אפי' רבי

למטה והשאר למעלה רבי יאשיה אומר כל

ברית לארור בכלל ברית לארור בפרט:

מאיר ור' יהודה דפליגי התם אאבא

הראוי לשרת למטה והשאר למעלה רבי אומר

(מכאן הפירוש שייך לע"ב) ארבע וארבע.

שאול ואמרי על ממש והכי משמע

אלו ואלו למטה הן עומדים הפכו פניהם כלפי

ארבע בריתות ללמוד וארבע ללמד

נמי בהקומץ רבה (שם כז.) כל היכא

הרי שמנה: שמנה ושמנה. הא איכא

דאיכא למימר על ממש דאמרי' כ)[על

הר גריזים ופתחו בברכה כלפי הר עיבל

עוד שמנה לשמור ולעשות: וכן בסיני.

ממש] דבעי שם רבי יצחק איברים

ופתחו בקללה מאי על על בסמוך כדתניא

ג)

כשנאמרו כל המצות למשה נתנו כולן

שסדרן בצידי מערכה מהו אליבא

9 ונתת על המערכת לבונה זכה רבי אומר על

ד)

בארור וברוך בכלל ופרט: וכן בערבות

דמאן דאמר על ממש לא תיבעי לך

בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא

מואב. כשאמרה לישראל כדכתיב

דעל העצים כתיב ל)[מ"מ] הכא כולי

על ממש כשהוא אומר 01 וסכות על הארון ה)

(דברים א) בעבר הירדן בארץ מואב

עלמא מודו דעל בסמוך ולא אמרי'

הוי אומר על בסמוך: הפכו פניהם כלפי

הואיל משה וגו': שנאמר אלה דברי

המברכין על הר גריזים ממש

הר גריזים ופתחו בברכה כו': תנו רבנן ברוך

הברית וגו'. בתר קללות וברכות

והמקללים על הר עיבל כדאמרינן

בכלל ברוך בפרט

ארור בכלל ארור

כתיב מלבד הברית וגו' אלמא כברית

בירושלמי יכול אלו שבהר גריזים היו

ו)

ערבות מואב בברכות וקללות כך

אומרים ברכות ואלו שבהר עיבל

בפרט ללמוד וללמד

לשמור ולעשות הרי

ברית בחורב. דהר גריזים ודהר עיבל

היו אומרים קללות תלמוד לומר

ארבע

לא איצטריך לאתויי קרא דעלה קאי

הברכות והקללות אלו ואלו היו אומרים

ובה איירי. ושמרתם את דברי הברית

הזאת לא גרס ליה הכא:

ברכות ואלו ואלו אומרים קללות יכול אלו שבהר גריזים היו עונין אחר

הברכות אמן ואלו שבהר עיבל היו עונין אחר הקללות אמן ת"ל

ארבעים

וענו כל העם ואמרו אמן אלו ואלו היו עונין אחר הברכות והקללות

אמן הא כיצד בשעה שהיו אומרים ברכות היו הופכין פניהם וכו'

ופלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש דפליגי בפרק התודה (שם דף עח.) השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה וכן בפרק תמיד

נשחט (פסחים דף סג:) השוחט הפסח על החמץ לא שייכא להכא ונראה לר"י דרבי מודה נמי דכל על לכתחלה ולמצוה על ממש ושאני

הכא דגזירת הכתוב היא וכדפרישית ובדיעבד מכשר על בסמוך דומיא דההיא דפרק שתי הלחם (מנחות דף צב.) דאם סידר מערכת

לחם הפנים שתים של שבע שבע מ) [אמר רבי] רואין את העליונות כאילו אינן מ)[והא בעינן ונתת על המערכת לבונה מאי על בסמוך

ורבי לטעמיה דאמר על בסמוך] וגבי בזיכי לבונה טעמא נמי כיון דמשמע על בסמוך אמרינן דהאי על נמי לכתחילה בסמוך קאמר

חדא שלא יפרוס הלחם ועוד נ) [דכי יהיב] בסמוך נ)[הוי] דרך כבוד טפי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כדאמרינן בכל

המנחות באות מצה (שם סב.) גבי כבשי עצרת דכתיב והניף הכהן אותם על לחם הביכורים יכול יניח כבשים על גבי לחם תלמוד

לומר על שני כבשים אי על שני כבשים יכול לחם על גבי כבשים תלמוד לומר על לחם הביכורים וכו' ר' חכינאי אומר מניח הלחם

בין שתי יריכותיהם של כבשים ומניף ונמצא מקיים שני מקראות הללו אמר רבי לפני מלך ב"ו

אין עושין [כן] לפני ממ"ה עושין כן

אלא מניח זה בצד

זה ומניף והא בעינן על אמר רב חסדא לרב

המנונא ואמרי לה רב המנונא

לרב חסדא רבי לטעמיה דתניא וכו':

רבי