אלו נאמרין פרק שביעי סוטה
מ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בנעילה
דיומא דכיפורי מאי אמר. לא ידענא אמאי לא אמר
בהזכרת השם. כשהכהנים מזכירין את השם: פסוקא לקבל פסוקא.
סד א מיי' פי"ד מהל'
א) ס"א אית לכו נ"א א"ל
עד דמצלנא ליה לרבי אבא לא
נשיאות כפים הלכה ז
בנעילה דתענית כי היכא דאמר במנחתא דתעניתא
שהכהנים אומרים פסוק ראשון והם אומרים אחד מאלו ובשני היו
אתא עד דאציל ליה, ב) בקרא
סמג עשין כ טוש"ע א"ח
דהא משמע בגמרא בפ' בשלשה פרקים (תענית כו:) דבתענית הוה
אומרים את השני ובשלישי את השלישי וכן במוסף וכן במנחה שהרי
כתיב דויד המלך, ג) ר"ה
סימן קכח סעיף כו:
כל
נמי נעילה אבל מוסף לא הוה בהו: האומרם בגבולין אינו
כולן שלשה שלשה הם: אינו אלא טועה. שלא נתקנו לומר אלא לכבוד
סה ב מיי' פ"ט מהל'
לא:, ד) [ויקרא כא], ה) ס"א
❖
ל"ג, ו) [צ"ל הדא או הדא],
תפלה הלכה ד סמג
אלא טועה. פירש ר"י אע"ג דאמרי'
שם המיוחד הנזכר במקדש: ואינו
עשין יט טוש"ע א"ח סי'
מסביר פנים. להראות שברכת רבו
בפרק הרואה (ברכות נה:) האי מאן
בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר אמר מר
קכז סעיף א [וברב אלפס
חשובה לו ועריבה עליו ותגמל לרבו
דחזי חלמא וכו' דהתם משום סכנה
ברכות פ"ג דף טו:
זוטרא ואמרי לה במתניתא (א) 1 הנה כי כן
תורה אור השלם
וברא"ש שם סי' כ]:
עליו בכך: אמוריה. המתרגם לרבים
התירו שמא חלום מסוכן הוא שצריך
יברך גבר ירא ה' יברכך ה' מציון וראה בטוב
סו ג מיי' פי"ד מהל'
1. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר
רפואה דהא אפילו בשבת התירו
מה שהוא לוחש לו בשעת הדרשה:
נשיאות כפים הל' ו
יְרֵא יְיָ: תהלים קכח ד
ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום
לא צריך לדידך. חכם הוא כמו
להתענות תענית חלום. פירש ר"ח הני
2. וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל
סמג עשין כ טוש"ע א"ח
על ישראל היכן אומרן רב יוסף אמר בין כל
סי' קכח סעיף ה:
בעליך: יקרא דמלכותא. (ד) שהרי
רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי
כולהו רבי חייא בר אבא ודרבי חיננא
סז ד מיי' שם הלכה ו
אַחַי וְעַמִּי אֲנִי עִם לְבָבִי
ברכה וברכה ורב ששת אמר בהזכרת השם
בר פפא ודרבי אבהו הילכתא נינהו:
רבי אבהו נשוא פנים בבית המלך
וע"ש בכ"מ [טור
לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן
על
פליגי בה רב מרי ורב זביד חד אמר פסוקא
שאנחנו מודים לך. בערוך
כדאמרי' בחגיגה (דף יד.) נשוא פנים
או"ח סי' קכח]:
בְּרִית יְיָ וְלַהֲדֹם רַגְלֵי
אֱלֹהֵינוּ
וַהֲכִינוֹתִי
לקבל פסוקא וחד אמר אכל פסוקא אמר
כגון ר' אבהו בי קיסר ובסנהדרין
בערך הודאה פירש רב משה
לִבְנוֹת:
ראש ישיבה בן מרנא יעקב דקא
(דף יד.) אמר דהוו נפקי אמהתא
❖
להו לכולהו א"ר חייא בר אבא כל האומרן
דברי הימים א כח ב
מודו צבור על שליח צבור אינון
דבי קיסר לאפיה ומשרין קמיה רבה
בגבולין אינו אלא טועה אמר רבי חנינא בר
דעמיה מדברנא לאומתיה: ותו רבנן
סומכין ומאי על שאנו מודים לך על
פפא תדע דבמקדש נמי לא מיבעי
הגהות הב"ח
אימנו עליה. ועוד זו מענוותנותו:
ההודאה דקאמר שליח צבור וקא
למימרינהו כלום יש לך עבד שמברכין
א
(א) גמ' במתניתא תנא
דנפישי עליה חובות. שהיה צריך
ענו אינון אמן בירושלמי פ"ק דברכות
הנה: (ב) שם דמן עכו
אותו ואינו מאזין א"ר אחא בר חנינא תדע
ללוות: אמר ר' אבהו אית לן רבה.
איתא נמי רבי אבא ב"ר זבדא בשם
(דנפישי) תז"מ ונ"ב ס"א
דבגבולין נמי מיבעי למימרינהו כלום יש
רב מודים אנחנו לך שאנו חייבין
חכם גדול וראוי לישב בראש יותר
דתפיסי: (ג) שם מהכא
דת"ר אין הכהנים:
עבד שמברכין אותו ואין מסביר פנים א"ר
להודות לך שמך תרננה שפתי כי
ממני כדי שיושיבוהו בראש ונותנין
(ד) רש"י ד"ה יקרא
אזמרה לך וגו' בא"י האל ההודאות
לו מנות ומעשירין אותו כדי שיהא
אבהו מריש הוה אמינא להו כיון דחזינא ליה
❖
דמלכות שהיה ר' אבהו:
ר' שמואל ב"ר אוניא בשם רבי אחא
חשוב וישמעו דבריו כדתניא והכהן
לרבי אבא דמן עכו דלא אמר להו אנא נמי
הודייה ושבח לשמך הגדול לך גבורה
הגדול מאחיו ד) גדלוהו משל אחיו
לא אמינא להו ואמר רבי אבהו מריש הוה
גליון הש"ס
(יומא דף יח.): ה"ג רבי אבהו דרש
לך תפארת יהי רצון מלפניך ה' אלהינו
אמינא עינותנא אנא כיון דחזינא ליה לרבי
באגדתא: שמעתתא. הלכות דינין
ואלהי אבותינו שתסמכנו בתפלתנו
גמ' אמר רב פפא הילכך
אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר
נימרינהו לכולהו. כעין זה
ואיסור וטהרות: סידקית. כלי מלאכות
ותזקפנו מכפיפתנו כי אתה הוא
שבת דף כ ע"א חולין דף
אמוריה חד טעמא ולא קפיד אמינא לאו
סומך נופלים וזוקף כפופים מלא
נשים ועניים כגון פלכים מחטין
סה ע"א ובדף עו ע"ב:
עינותנא אנא ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו
וצינורות: לא על מוכר סידקית.
רחמים ואין עוד מלבדך בא"י האל
דאמרה לה דביתהו דאמוריה דרבי אבהו
ההודאות בר קפרא אומר לך כריעה
בתמיה. מתוך שדמיהם קלים יש
לך ברכה לך כפופה לך השתחויה כי
להם קונים הרבה. ולהפיס דעתו הוא
לדביתיה דרבי אבהו הא דידן לא צריך ליה
אומר: על שאנו מודים לך. על
לך תכרע כל ברך וכל לשון לך תשבע
לדידך והאי דגחין וזקיף עליה יקרא בעלמא
לך ה' הגדולה והגבורה וגו' והעושר
שנתת בלבנו להיות ה) (מודים לך)
הוא דעביד ליה אזלא דביתהו ואמרה ליה
דבוקים בך ומודים לך: רבי סימאי.
והכבוד מלפניך וגו' ועתה ה' אלהינו
לרבי אבהו אמר לה ומאי נפקא ליך מינה
בכל לב ובכל נפש לך משתחוים כל
מוסיף הוא. וכן כולם מוסיפין הן על
מיני ומיניה יתקלס עילאה ותו רבי אבהו
הראשונים: שמעוני אחי ועמי.
עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך בא"י
אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא כיון דחזיה
האל ההודאות אמר רבי יודן נהגין
מזהירם היה להתנדב לבדק הבית
לר' אבא דמן עכו (ב) דנפישי ליה בעלי חובות
לבנין המקדש: אם אתם שומעים לי.
אמרי רבנן כולהון ואית דאמר או
להיות שלימים למקום אחיי וחבריי
ו) אדה או אדה או אדה:
אמר להו איכא רבה ר' אבהו ור' חייא בר
א)
שמא תפסוק רצועה בסנדלו.
אתם. אלמא המלך אימת צבור עליו
אבא איקלעו לההוא אתרא רבי אבהו דרש
אם כשרים הם: עמי אתם. כבושים
פירש ר"ח שמע מינה
באגדתא רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא
תחתי: לאו משום אימתא דציבורא.
דמותר ליכנס בבית הכנסת בסנדל
שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא
מפני שמסתלקין בגדיו העשויין
ובמנעל דלא אסרו אלא שלא לעלות
ואזול לגביה דר' אבהו חלש דעתיה אמר ליה
למדתו בהגבהת ידיו ונראין סנדליו
לדוכן בסנדל ורבי הביא כמו כן מפרק
אמשל לך משל למה הדבר דומה לשני בני
לצבור והן אין ראוין לראות מפני טיט
שלישי דמגילה (דף כד:) האומר איני
אדם אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר
שעליהן: דילמא מפסקא רצועה.
עובר לפני התיבה בסנדל אף יחף
מיני סידקית על מי קופצין לא על זה שמוכר
וגנאי הוא לעצמו ומתלוצצים עליו
לא יעבור אלמא דאפילו לפני התיבה
כשסנדלו מותרת ויתיב למקטריה
מותר לעבור בסנדל והכי מסיק
מיני סידקית כל יומא הוה מלוה רבי חייא בר
וחביריו מברכין ואתי למימר אינו
בהדיא בפרק הרואה (ברכות דף סג.)
אבא לרבי אבהו עד אושפיזיה משום יקרא
ראוי לנשיאות כפים והלך וישב לו:
אמר רבא מה ביתו אקפנדריא קפיד
דבי קיסר ההוא יומא אלויה רבי אבהו לרבי
איניש ארקיקה ואמנעל לא קפיד
וכל
חייא בר אבא עד אושפיזיה ואפילו הכי לא
איניש אף בית הכנסת קפנדריא
איתותב דעתיה מיניה בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרים
אסור ורקיקה ומנעל שרי:
אמר רב מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך ושמואל אמר אלהי
וכל
כל בשר על שאנו מודים לך רבי סימאי אומר יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך נהרדעי אמרי משמיה
דרבי סימאי ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך רב אחא בר יעקב מסיים
בה הכי כן תחיינו ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על
שאנו מודים לך $ אמר רב פפא בהילכך נימרינהו לכולהו אמר ר' יצחק לעולם תהא אימת צבור עליך שהרי כהנים
פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה רב נחמן אמר מהכא 2 ויקם ב)המלך דוד על רגליו ויאמר שמעוני אחי
ועמי אם אחי למה עמי ואם עמי למה אחי אמר רבי אלעזר אמר להם דוד לישראל אם אתם שומעין לי אחי אתם
ואם לאו עמי אתם ואני רודה אתכם במקל רבנן אמרי מהכאג)(ג) גדאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן
ד וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי מאי טעמא לאו משום כבוד צבור אמר רב אשי לא התם
שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה ואמרי בן גרושה או בן חלוצה הוא: ובמקדש ברכה אחת כו':
וכל