מ:
אלו נאמרין
פרק
שביעי סוטה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וכל
כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש. תימה והלא היו עונין
וכל כך למה. שבמקדש אומר את שלשתן ברכה אחת: שאין עונין
סח א מיי' פ"ג מהל'
א) תענית טז: ברכות סג.,
ב) רש"א, ג) יומא סח:,
עבודת יוה"כ הל' י
אמן במקדש. ואין כאן במה להפסיק: קומו וברכו את ה' אלהיכם
ברוך שכמל"ו כשהיו שומעין שם הקדוש כדתנן בפרק אמר
ד) נ"א ועל שאר, ה) [יומא
סמג עשין רט:
מן העולם ועד העולם. בספר עזרא כתיב שכל ברכה שהיו מברכין
להן הממונה (יומא דף לה:) ובפרק טרף בקלפי (שם דף לט.) וזה היה
סט ב מיי' פ"ז מהלכות
סט. לקמן מא: ב"ב קיט:],
הפסק גדול מעניית אמן ועוד שהיו נופלין על פניהם שהרי כשהיו
במקדש כך היו מברכין ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם
ו) [סנהדרין קא: ע"ש תמיד
בית הבחירה הל' ו
ופי"ד מהל' סנהדרין הל'
כז. ע"ש קדושין עח: יומא
שומעין את השם מפי כהן גדול
למגן אברהם וכן למחיה המתים:
כה. ע"ש סט:], ז) [שם
יב ופ"ב מהל' מלכים הלכה
ויברכו שם כבודך. ושאר העם יענו
בשעת הגרלה היו נופלין על פניהם
וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש
א)
ביומא סט: ע"ש תוספתא
ד:
כדאיתא בירושלמי הקרובים היו
בשכמל"ו שהעם עונין להלל ולהודות:
ע ג מיי' פ"ג מהלכות
פ"ז], ח) [לקמן מא.],
תנו רבנן מנין שאין עונין אמן במקדש שנא'
❖
מתני' ברכות כ"ג. ביום הכפורים
ט) [תהיליםנ], י)[פ"ז ה"ו],
עבודת יוה"כ הל' י:
נופלין על פניהם והרחוקים היו
קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד
כ) [לקמןמא.], ל)[דףמא.],
1
אומרים ברוך שם כבוד מלכותו
לאחר שכלתה עבודת היום
מ) [פ"ד], נ) ס"א אינו,
העולם ומנין שעל כל ברכה וברכה תהלה
לעולם ועד ואלו ואלו לא היו זזין
קורא בתורה כדמפרש ואזיל ומברך
ס) [עי'מהרש"א],ע) ופריך
מוסף רש"י
שנאמר [ ויברכו שם כבודך] ומרומם על
ב) 1
וליתב מיתב ומשני אמר קרא
משם עד שהיה מתעלם מהן ונראה
שמנה ברכות כדבעינן למימר לקמן:
❖
ויברכו שם כבודך.
לשרת. כצ"ל רש"א,
כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן
חזן הכנסת. שמש הכנסת שטורח
דהתם ה"פ הקרובים היו נופלים וכ"ש
ברוך שם כבוד מלכותו
לו תהלה: מתני' ברכות כהן גדול כיצד
שהיו אומרים בשכמל"ו אבל הרחוקים
עיסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא
לעולם ועד עונים והמברך
אומר ברוך אתה ה' אלהי
חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו
לא היו נופלין אלא בלא נפילה היו
ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:
תורה אור השלם
ג) א
ישראל מן העולם ועד
ראש הכנסת. על פיו נחתכין דברי
אומרים והיה שם הקדוש מתעלם
לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן
1. וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ
העולם, מפרש בתוספתא
שתקנו מן העולם ועד
ומשכח מן השומעים קודם שהיו זזין
הכנסת מי יפטיר בנביא מי יפרוס
וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה
והסגן נותנה לכהן גדול וכ"ג עומד ומקבל
העולם להודיע שאין
שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה
על שמע מי ירד לפני התיבה: סגן.
משם מ"מ קא חזינן שהיו מפסיקין
וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל את
העוה"ז לפני העוה"ב כלום
2
3
פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת יְיָ
בענייתן בשכמל"ו ושמא היו עונין
המוכן תחת כ"ג שאם יארע בו פסול
אלא כפרוזדור לפני
אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד
התורה ומניחה בחיקו ואומר יתר ממה
הטרקלין, כלומר הנהיגו
ישמש תחתיו: וקורא אחרי מות.
בשכמל"ו לאלתר כשהיו שומעין שם
הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם
שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור
ברכותיו בעה"ז כדי להיות
כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל
4
הנכבד והנורא ולא היו ממתינין עד
שהוא סדר יום הכפורים ופרשה
רגילים לעוה"ב שכולו ארוך
בְּרָכָה וּתְהִלָּה:
שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך
ראשונה לחודה קאמר: ואך בעשור.
סוף הפסוק ולפי שלא היו מפסיקין בין
(ברכות סג.). חזן הכנסת.
נחמיה ט ה
2. ויקרא טז א
שמש. בית הכנסת היה
עליה שמנה ברכות על התורה ועל
פסוק לפסוק חשוב להו כמו ברכה
פרשת שור או כשב הסמוכה היא
אחת:ומנין שעל כל ברכה תהלה
3. ויקרא כג כז
סמוך לעזרה בהר הבית
לאחרי מות ויכול לגלול ס"ת לשם
העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל
(יומא סח:). לראש
4. במדבר כט ז
שנא' ומרומם על כל ברכה ותהלה.
בעוד שהתורגמן מתרגם מקרא
הכנסת. על פיו נחתכין
5. וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב
המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל
צרכי הכנסת, מי מפטיר,
ירושלים והשאר תפלה: גמ' שמעת
ואותה תהלה מפרש בפ"ב דמסכת
אחרון של פרשת אחרי מות ואין כאן
לִפְנֵי יְיָ וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי
ד)
ה)
מי פורס על שמע, מי
אֲדֹנָי אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי
תענית (דף טז:) שהיא בשכמל"ו:
שהות כדי שיפסיק מתרגם ואין כאן
עובר לפני התיבה (שם).
מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב אמר
הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם:
❖
שמעת
מינה חולקין כבוד
גנאי לצבור וגולל את התורה. ואע"פ
ואך בעשור. שבפרשת
שמואל ב ז יח
אביי כולה משום כבודו דכ"ג הוא: וכ"ג
אמור אל הכהנים (שם).
לתלמיד במקום הרב.
שעדיין יקרא בעשור של חומש הפקודים
ובעשור שבחומש
עומד ומקבל וקורא וכו': עומד מכלל דיושב
פי' הרב ר' יצחק בר מרדכי בפרק
על פה יקרא אותה ולא יגלל ס"ת לשם
הפקודים. ספר וידבר
הגהות מהר"ב
הוא והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא
מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק רנשבורג
בא לו (יומא סט:) נראה דאסגן קאי
ו) ב
שמתחיל במנינן של ישראל
ופרשת פינחס באותו ספר
למלכי בית דוד בלבד שנאמר ויבא המלך
שמקבל ס"ת מראש הכנסת ואינה
מתרגם וישתוק לפניהם ואין מתחיל
5
א] גמ' הכא נמי בעזרת
ושם המוספין אמורין
בפסוק אחר ואיכא גנאי: ואומר יתר
מקבלה מחזן בית הכנסת נמצא שזה
דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי וגו'
(שם). על התורה. ברכה
נשים מיתיבי. מלת מיתיבי
ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן.
של אחריה אשר נתן לנו
נמחק ונ"ב דתניא כצ"ל
חלק לו לסגן כבוד שראש הכנסת
כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי
ג
וכו' (שם). ועל העבודה.
לענ"ד ועי' מה שכתבתי
צריך לקבל מיד חזן הכנסת וליתן
אע"פ שאני עתיד לקרות עוד פרשה
בעזרת נשים א] מיתיבי והיכן קורין בו ז)בעזרה
ביומא דף סט ע"ב ועי'
רצה בעמך ישראל ותרצה
לסגן ומשני אביי כולה משום כבודו
שלישית אל תדמו לאמר שחסירה היא
שו"ת כנה"ג לא"ח בכללי
העבודה בדביר ביתך וכו'
רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנא'
הגמרא אות פ"א ומ"ש על
שאותך לבדך ביראה נעבוד
דכ"ג דסופו לקבלה מיד הסגן אע"פ
מן הספר הזה ולכך אני גוללו דיותר
ויקרא
(שם). ועל ההודאה.
סוגיין צ"ע:
שסגן חשוב ומכובד עדיין כהן גדול
ממה שקריתי לפניכם בענין היום
מודים אנחנו לך עד הטוב
שמעת
מינה. וא"ת אמאי לא משני כגון
כך למה ומשנינן שלא להוציא לעז על
מעולה ממנו:
כתוב בו. ובגמרא ח) בעי כל
לך להודות. על העבודה
מברך בשביל העבודה
ספר תורה: על התורה. ברכה של אחריה. ועל העבודה רצה. ועל
דפליג ליה כ"ג יקרא לסגן וסגן לראש הכנסת כדפסיק התם ביש
שעבד, והודאה סמוכה
נוחלין (ב"ב דף קיט:) והילכתא חולקין והילכתא אין חולקין קשיא
ההודאה מודים לפי שנגמרה העבודה ואין עבודה בלא הודאה כדאמרי'
לעבודה דכתיב (תהלים נ)
הילכתא אהילכתא ל"ק הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה י"ל
במסכת מגילה (דף יח.) זובח תודה יכבדנני ט) אחר זביחה הודאה:
זובח תודה יכבדנני, אחר
עבודה תודה והיא הודאה
ועל מחילת העון. אתה בחרתנו שחותם מלך מוחל וסולח לעונותינו
הכא בסתמא קתני דלעולם היה המנהג כך בין פליג בין לא פליג
(שם). ועל מחילת העון.
ולעונות עמו וגו': ועל המקדש. מתפלל על המקדש וחותם בברוך
ופלוגתייהו התם נמי בין פליג בין לא פליג דאי פלוגתייהו בדפליג
מחול לעונותינו ביום
אשר בחר במקדש: ועל ישראל. מתפלל על ישראל וחותם ברוך
לפסוק בהדיא כמ"ד חולקין ואי בדלא פליג לפסוק כמ"ד אין חולקין:
הכפורים הזה וכו' עד מלך
והאמר
מוחל וסולח לעונותינו וכו'
מר אין ישיבה בעזרה. לא ידעתי מקומו ומייתי לה בפ"ק
הבוחר בעמו ישראל. וכן על ירושלים ובמסכת סוטה ירושלמיתי) מפרש
. ועל המקדש.
(שם)
לה: ועל שאר התפלה. בגמרא כ) מפרש לה: גמ' שמע מינה.
דתמיד (דף כז.) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין עח:) ובפ' ב'
מתפלל על המקדש וחותם
ברוך שבחר במקדש (שם).
דיומא (דף כה.) ובתוספות רבי הראני דבחלק (סנהדרין קא:) בגמ' דג'
מדקתני חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת כו' ואין
ועל הכהנים. מתפלל על
מלכים מקומו ומורי הרב רבי מאיר בר קלונימוס הראני מקומו
חזן הכנסת נותנה לכ"ג אלא מכבד את ראש הכנסת בפני הסגן
הכהנים וחותם ברוך שבחר
בתוספתא דסנהדרין מ) בפרק כהן גדול ונראה דבתוספתא דר' חייא
ובפני כהן גדול וראש הכנסת מכבד הסגן בפני כ"ג ש"מ חולקין כבוד
בזרעו של אהרן, וכן על
ישראל (שם). חולקין
מקומה דהא מקשה בירושלמי לא כן תני רבי חייא לא היתה ישיבה
לתלמיד תלמיד קטן חולק כבוד לתלמיד גדול ממנו ואע"פ שהרב
כבוד לתלמיד במקום
בעזרה אלא למלכי בית דוד ואמר ר' אמי בשם ר"ל אף למלכי בית דוד
שם ואין גנאי לרב וסתמא כמ"ד חולקין דפלוגתא היא ביש נוחלין
הרב. לראש הכנסת ולסגן
גבי בנות צלפחד (ב"ב קיט:): כולה משום כבודו דכ"ג. ולעולם
לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו והכתיב ויבא
בפני כהן גדול, ואינו
כממעט כבוד הרב (שם
המלך דוד וישב לפני ה' אמר ר' אייבו ב"ר נגרי שישב עצמו בתפלה
אין חולקין והכא כולה משום יקרא דכ"ג הוא שמראין את מעלותיו
סט.). כולה משום
מעלה למעלה ממעלה: אין ישיבה בעזרה. דאין כבוד שמים בכך
תמן תנינן יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית השניה בחיל
כבודו דכ"ג הוא. מראין
השלישית במקומה רבי נחמיה בשם ר' מנא מי תנינן ישבה לה
ואפי' מלאכי השרת אין להם שם ישיבה דכתיב (ישעיה ו) עומדים
אותו שיש שררות הרבה
למטה ממנו, אבל בעלמא
ממעל לו [קרבת] על חד מן קאמיא (דניאל ז): אלא למלכי בית
נ)(לא) במקומה עמדה לה במקומה והא דרבי אמי דמייתי בירושלמי
אין חולקין (שם). אין
דוד. שחלק להם המקום כבוד להראות שמלכותו שלימה: כדאמר
דאף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה במקומה בתחילת מדרש שוחר
ישיבה בעזרה. שנאמר
רב חסדא. לקמן ל): בעזרת נשים. היו קורין בו והיא היתה חול
טוב והתם משמע דלבית דוד היה מתוקן כסא ושם היתה ישיבה
(דברים יח) לעמוד לשרת,
העומדים שם לפני ה'
וי"ל שאותו כסא היה חוץ לעזרה והכי איתא התם אשרי האיש
כשאר הר הבית שלא נתקדש אלא מן החומה ולפנים ואפילו חלל
(יומא כה. סט:) ולא מצינו
זש"ה ויבא המלך דוד וישב לפני ה' וכן תני רבי חייא אין ישיבה
שער נקנור העולה מעזרת נשים לעזרת ישראל לא נתקדש:
בה ישיבה (שם ובסנהדרין
בעזרה אלא למלכות בית דוד רבי אמי בשם ריש לקיש אמר אין
ויקרא
קא: גמירי דאין ישיבה כו'
וברש"י: הלכה למשה מסיני
ישיבה בעזרה אלא במקום מלכות בית דוד בלבד משמע דבאותו מקום היתה ישיבה לכל אדם ומינה דייק דכסאו היה נתון חוץ לעזרה
. אלא למלכי
ולא מקרא)
מכלל דאף לעצמו אין ישיבה בעזרה ותו התם וכן הוא אומר וישב לפני ה' ולא כן א"ר הונא בשם רבי שמעון אין ישיבה למעלה שאין
בית דוד. שמצינו בהן
ישיבה שנאמר ויבא המלך
להם קפיצת רגל שנאמר ורגליהם רגל ישרה וכתיב שרפים עומדים ממעל לו וכתיב וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו למעלה
דוד וגו' (שם כה.) כשאמר
אין ישיבה ודוד יושב אמר רבי אמי אף למלכי בית דוד אין להן ישיבה בעזרה מהו וישב לפני ה' שסמך עצמו לכותל ולמי היתה ישיבה
לו נתן הנביא אתה לא
בעזרה ובהיכל הוי אומר לכ"ג שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא אם כן מהו וישב שישב עצמו בתפלה וקשה לר"י אם לכ"ג היתה ישיבה
תבנה הבית כי מלאו ימיך
וגו' (שם סט:).
א"כ מאי מקשה הכא והא אנן בכ"ג קיימינן ותו קשיא מפ' שני דזבחים (דף יט:) דאמר התם כיצד קידש מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית
ס)
ומקדש אמר לו הפלגת אי אפשר לעשות כן שפיר קאמר ליה
אמר רב
יוסף חבירו מסייעו מאי
בינייהו עמידה מן הצד איכא בינייהו ע):
כתב