17/80

אלו

נאמרין פרק

שביעי

סוטה

מב.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

משוח

מלחמה. נראה האי דלא תנא הכי משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם כיצד כדקתני בפרק אלו נאמרין (לעיל דף לב.) מקרא

א א מיי' פ"ז מהלכות

א) צ"ל על, ב) צ"ל יראיה

בירמיהו, ג) [ר"ה כו.],

מלכים הלכה ג סמג

בכורים כיצד משום דהתם סליק מיניה דתני לעיל מיניה ואלו נאמרין בלשון קודש אבל תימה למה הקדים פרק זה קודם פרק

ד) סנהדרין קג. ע"ש,

עשין קכ:

עגלה ערופה והלא שנה משוח מלחמה בבבא אחרונה אחרי כולן ויש לומר דהתם הקדים פרשת

עגלה ערופה משום דאיירי בפרשת

❖

ב ב מיי' שם הלכה ב:

ה) [צ"ל שקרנים. כ"א

המלך נקט בתריה פרשת עגלה ערופה אבל הכא שבא לפרשה מקדים משוח מלחמה משום דזוטרי מיליה ופסיק ושדי להו וא"ת וליתני

בסנהדרין], ו) [שבת קמט:

חגיגה יב: סנהדרין קג.],

לעיל פרשת משוח מלחמה כדתני

ז) [יומא לט. ע"ש נזיר מז:

תורה אור השלם

פרשת עגלה ערופה יש לומר דלא

1 ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקידות

גמולה. בדולה כמו ויגמל (בראשית כא):

ע"ש], ח) ס"א שנתברר.

שייך למימר פרשת משוח מלחמה

רש"א, ט) [עי' ירמיה ה],

משך ידו. הקב"ה מהיות את לוצצים:

1. וַיְהִי הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן

ושמו יראיה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את

י) [ש"ב י], כ) [צ"ל לא],

שהרי לא נתנה משום מצות קריאה

וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ

לא יגורך רע. לא יגור עמך רע.

ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נופל

ל) [וע"ע תוס' יומא טו:

אלא משום התראה: הכי קאמר

יִרְאִיָּיה בֶּן שֶׁלֶמְיָה בֶּן

וגבי מספרי לשון הרע כתיב דכתיב

ד"ה אמר להם ותוס' מנחות

ויאמר (לו) ירמיהו שקר אינני נופל א) אל

חֲנַנְיָה וַיִּתְפֹּשׂ אֶת יִרְמְיָהוּ

❖

שנאמר ודבר. ירושלמי למה בגין

ק. ד"ה אמר],

בההיא פרשתא כי אין בפיהו נכונה וגו':

הַנָּבִיא לֵאמֹר אֶל

הכשדים וגו' וכתי' ויתפש ירמיהו ויביאהו

ב)(א)

הַכַּשְׂדִּים אַתָּה נֹפֵל:

דכתי' ודבר הרי ק"ש דכתי' בה ודברת

ירמיהו לז יג

הדרן עלך אלו נאמרין אל השרים וא"ר אלעזר כל עדה שיש בה

בם והיא נאמרת בכל לשון אלא בגין

2. כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד

הגהות הב"ח

חנופה מאוסה כנדה שנאמר כי עדת חנף

משוח מלחמה. כהן ח) שנתרבה

דכתיב בה אמירה הרי פרשת ודוי

וְאֵשׁ אָכְלָה אָה¢ לֵי שֹׁחַד:

(א) גמ' וכתיב ויתפש

איוב טו לד

גלמוד שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה

מעשר הרי כתיב בה אמירה והיא

לכך שנאמר ונגש הכהן

ג)

יראיה בן שלמיה

3. וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי

נאמרת בכל לשון אמר רבי חגי

מאי גלמודה גמולה (ב) מבעלה ואמר ר' אלעזר

וגו'. ובגמרא פריך מאי קאמר:

בירמיהו

ויביאהו:

יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי

(ב) שם גמולה דא

נאמר כאן הגשה ונאמר להלן הגשה

ויקומו האנשים. כתיב גבי פקח

שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה

כל עדה שיש בה חנופה לסוף גולה כתיב

❖

מבעלה:

וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן

ונגשו הכהנים בני לוי מה נגישה שנא'

בן רמליהו שנלחם עם אחז בדברי

הכא כי עדת חנף גלמוד וכתי' התם ואמרת

אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה

להלן בלשון קודש אף כאן בלשון קודש

הימים ששבו מבני יהודה הרבה

אֵיפֹה הֵם:

בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה

עד כדון כרבי עקיבא דאמר לשונות

ישעיהו מט כא

מוסף רש"י ושם היה נביא עודד שמו והוכיחם

וגלמודה גולה וסורה וגו' א"ר ירמיה בר אבא

4. יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ

ריבויין הן כרבי ישמעאל דאמר

לבני ישראל ואמר להם בחמת ה'

משך ידו את לוצצים.

שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ

ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה כת

ד)

לשונות כפולין הן ברם מאי אמר ר'

על בני יהודה נתנם בידכם והכיתם

משך הקב"ה את ידו מן

אֶת לֹצְצִים: הושע ז ה

5. גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי

הלוצצים שלא להתקרב

ליצים וכת חניפים וכת שקרים וכת מספרי

חייא בר אבא נאמר כאן נגישה

ה)

בהם לאין מרפא ועתה אתם אומרים

אצלם (סנהדרין קג.). לא

לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא:

ונאמר להלן נגישה ונגש משה אל

לשון הרע כת ליצים דכתיב משך ידו את

לכבוש אותם לעבדים שמעוני והשיבו

יגורך רע. היינו מספרי

איוב יג טז

הערפל מה לשם לשון הקודש אף

6. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי

את השביה וגו': לכל כושל. כל

לשון הרע, דכתיב בתריה

לוצצים כת חניפים דכתיב כי לא לפניו חנף

תאבד דוברי כזב איש דמים

כאן לשון הקודש כ) מסתברא דלא

עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים

הכושלים שבהם שאינן יכולין לילך

יבא כת שקרים דכתי' דובר שקרים לא יכון

וגו', ועוד דכתיב בתריה

לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי:

ופקדו שרי צבאות בראש העם ואחרי

ברגליהם: צהלת סוסים. צנף סוסים

קרבם הוות קבר פתוח

תהלים קא ז

לנגד עיני כת מספרי לשון הרע דכתיב 7 כי

כן ונגש הכהן ודבר אל העם בתר

7. כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע

גרונם וגו'

(שם).

קרוי צהלהט) בלשון המקרא: קלגסין.

לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק

ו)

הדרן עלך אלו נאמרין

אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע:

דמתקן להון הוא משמע לון:

חיילות: הגפת תריסין. מגיפין

על אויביכם אתם

סגן לאו ממונה הוא. ואם תאמר

תהלים ה ה

אתה ה' לא יגור במגורך רע:

וסוגרין ומדבקין התריסין זה סמוך

הולכים. לפיכך התחזקו

8. וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל

הא אמרינן בסנהדרין פרק

במלחמה (דברים כ ג).

לזה כדי שינקשו זה על זה והקול

הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן

הדרן עלך אלו נאמרין

למה סגן ממונה שאם

וְדִבֶּר אֶל הָעָם:

כהן גדול (דף יט.) כשהוא מנחם אחרים

נשמע כקול המון לאיים על שכנגדם:

אירע בו פסול בכהן

דברים כ ב

משוח מלחמה בשעה שמדבר אל

שובך. שר צבא הדרעזר : גמ' מאי

כל העם עוברין זה אחר זה והממונה

העם

גדול. אבל כל זמן שלא

9. וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע

י)

יארע בו פסול אין הסגן

ממצעו ותניא כשהוא עומד בשורה

קאמר. היכי יליף לשון הקודש

יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים

בלשון הקודש היה מדבר שנאמר

עובד שום עבודה בעולם

הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל

לנחם את האחרים סגן ומשוח מלחמה

מהכא: דומיא דשוטר. תירוצא הוא.

והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן זה

אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם

(יומא לט. עי"ש שי"ג למה

עומד בימינו ואמר רב פפא

ש"מ

השופט ממונה על השוטר ששוטר

סגן מימינו).

אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ

כהן משוח מלחמה ודבר אל העם בלשון

מהא מתניתין תלת שמע מינה

היינו

וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:

עשוי לנגוש את מי שיצוה השופט

הקודש ואמר אליהם שמע ישראל וגו' על

דברים כ ג

סגן היינו ממונה יש לומר ודאי

לכוף: ואימא סגן. מדבר דברים

01. וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר

אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון

ממונה היה לדברים שמינוהו

אחיו

הללו דהא ממונה הוא ויש ממונה

נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ

ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו

הכהנים כדתנן (יומא דף כח.) אמר

בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם

על גביו: למה סגן ממונה. לאיזה

הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל

להם הממונה אבל מן התורה אין

עליכם כמה שנאמר ויקומו האנשים אשר

דבר הוא ממונה ומוכן: שאם אירע

וַיַּלְבִּשׁוּם

וַיַּנְעִלוּם

לו שום מנוי ושררה יותר על אחיו

כו'. אבל בעוד שלא אירע פסול לכהן

נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם

וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם

וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל

הכהנים ואינו אלא כעין מינוי אמרכל

גדול אין לסגן גדולה של כלום:

הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום

כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר

וגיזבר שגידלוהו אחיו הכהנים ל):

מאי שנא שמע ישראל. למה

הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם

ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמורים

מאה וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן:

מתחיל בלשון זה: פעמיים מדבר

לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל

אחיהם וישובו שומרון וגו' על

דברי הימים ב כח טו

עמהם אחת בספר. כשיצאו מארצם:

11. כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ

שמעו אויביכם אתם הולכים

שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם אל ירך

עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם

לבבכם אל תיראו ואל תחפזו וגו' אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים

אֹיְבֵיכֶם

לְהוֹשִׁיעַ

דברים כ ד

אֶתְכֶם:

וציחצוח חרבות אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת

הקלגסין אל תחפזו מקול קרנות אל תערצו מפני

21. וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר

קול צווחות כי ה' אלהיכם ההולך עמכם הם באין בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של

הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה

יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ

מקום פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו בני עמון באו בנצחונו

שמות יט יט

בְקוֹל:

של שובך מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו ואתם אי אתם כן כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם

31. וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל

לכם וגו' זה מחנה הארון: גמ' מאי קאמר הכי קאמר שנאמר ודבר ולהלן אומר משה ידבר והאלהים יעננו

הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ

אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא

בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש תנו רבנן ונגש הכהן ודבר אל העם יכול כל כהן

חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן

יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ

שירצה ת"ל ודברו השוטרים מה שוטרים בממונה אף כהן בממונה ואימא כהן גדול דומיא דשוטר

דברים כ ה

אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ:

מה שוטר שיש ממונה על גביו אף כהן שיש ממונה על גביו כהן גדול נמי האיכא מלך על גביו

בעבודתו קאמר ואימא סגן סגן לאו ממונה הוא דתניא ז) אמר רבי חנינא סגן הכהנים למה סגן

ממונה שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו: ואמר אליהם שמע ישראל: מאי שנא

שמע ישראל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו

לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם: אל ירך לבבכם אל תיראו

רבנן ב פעמיים

מדבר עמם אחת

בספר ואחת

במלחמה בספר מה הוא אומר

כו': תנו

שמעו