מב:
משוח מלחמה פרק שמיני סוטה
תורה אור השלם
מסורת הש"ס
מאה
פפי וחד נאנאי. בירושלמי בפרק החולץ אגמרא וחייבין
שמעו דברי מערכי מלחמה. מי ראוי לחזור ומי ראוי לילך וחזרו
א) [לקמן מח. סנהדרין צג.
1. וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל
צו:], ב) יומא עה. [סנהדרין
אשם תלוי את ש"מ [שהאשה] מתעברת וחוזרת ומתעברת
הראוים לחזור כגון בנה בית ונטע כרם ואירש אשה וירא ורך
מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר
ק:], ג) [ב"ב יד:], ד) [דף
לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ
את ש"מ שאין האשה מתעברת משני בני אדם כאחת ופליגי על
הלבב. ואע"ג דכתיב בהן ודברו השוטרים לקמןד) אמרינן דכהן קאמר
מג.], ה) [ב' כא], ו) בס"א:
מִלְחָמָה הֲלוֹא אָנֹכִי
להו אלא שהשוטרים משמיעין דבריו לעם: אל ירך לבבכם אל
רבנן דאגדתא דרבנן דאגדתא אומרים
ויצא איש הבינים ממערכות
❖
רוב, ז) [ערך בן ד'],
הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים
תיראו ואל תחפזו ואל תערצו. ארבעה
פלשתים ממאה ערלות פלשתים שהערו
לְשָׁאוּל בְּרוּ לָכֶם אִישׁ
וְיֵרֵד אֵלָי:
אזהרות כנגד ארבעה דברים שהעובדי
בה מאה ערלות פלשתים אמר רבי
שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו במלחמה
שמואל א יז ח
הגהות הב"ח
כוכבים היו עושין לאיים מגיפין
מתניא ולא פליגין עד שלא נסרחה
2. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ
מה הוא אומר אל ירך לבבכם אל תיראו
(א) גמ' ובכידון דוד הדר
שמות טו ג
בתריסין ומריעין בקרנות וצווחין
הזרע האשה מתעברת משני בני
שְׁמוֹ:
ואל תחפזו ואל תערצו כנגד ארבעה דברים
3. וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי
אמר וכו' צבאות אלהי
בקולם ורומסין בצהלת סוסיהן
אדם כאחת משנסרח הזרע אין האשה
מערכות כצ"ל ותיבת
שעובדי כוכבים עושין מגיפין ומריעין צווחין
הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה
ודהרותם אבל צחצוח חרבות ושפעת
מתעברת משני בני אדם כאחת זה
ישראל נמחק: (ב) רש"י
וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה
ורומסין: פלשתים באו בנצחונו של גלית
ד"ה ואידך וכו' לרעתו
בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל
קלגסים הן עיקר המלחמה ואינן
משמע שכולן מאה היו אבותיו שהרי
הות הס"ד: (ג) ד"ה
זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים:
כו': גלית אמר רבי יוחנן שעמד בגילוי
לאיים: בגילוי פנים. בחוצפה: ברו.
מכולן נתעברה אמו ולא כפי' רש"י
שבאחיו ארבעה אחים
שמואל א יז יב
פנים לפני הקב"ה שנאמר ברו לכם איש
בחרו: לכדו פיו. אמר פיו את כשלונו:
היו: (ד) ד"ה עורפין וכו'
שפירש וחד נאנאי שאחד מהן אביו
4. וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל
1
❖
כבהמה אף פנים:
דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה
וירד אלי. משמע עלי שהוא יגבר
וירד אלי ואין איש אלא הקב"ה שנא' ה'
ופי' הערוך ז) נאנאי כלב שבאו עליה
א)
2
בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל
דהוה ליה למימר וילחם אתי: ואידך
מאה אנשים וכלב אחד וכן מפורש
איש מלחמה אמר הקב"ה הריני מפילו
הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד
והכני. ואע"ג דהדר אמר ואם אני
בויקרא רבה ובאגדה דשמואל אמר
בֵּאלֹהָיו:
על יד בן איש שנא' ודוד בן איש אפרתי
לעזי רש"י
3
שמואל א יז מג
ר' יצחק אותה הלילה שפירשה ערפה
אוכל לו והכיתיו מכל מקום פתיחת
הזה א"ר יוחנן משום רבי מאיר בשלשה
5. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל
פרשטר"א
פיו לרעתו : דוד הדר קאמר ליה
מחמותה נתערבו בה גייס של מאה
(ב)
[פדרשטרי"ש]. אבות
הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי
מקומות לכדו פיו לאותו רשע אחד ברו לכם
❖
ואני בא. ואין זו פתיחת פה לרעה
בני אדם הדא דכתיב והוא מדבר
חורגים.
בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן
איש וירד אלי ואידך אם יוכל להלחם אתי
וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְיָ
עמם והנה איש הבינים וגו' ממערכות
דאמר ליה אתה בא למשול בי על
צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת
והכני וגו' ואידך דקאמר ליה לדוד הכלב
פלשתים ממערות כתיב ממאה ערלות
ידי דבר שאין בו ממש ואני בא
4
יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ:
מוסף רש"י
אנכי כי אתה בא אלי במקלות דוד נמי אמר
שמואל א יז מה
פלשתים רבי תנחומא אמר אף כלב
למשול בך בשם שהנצחונות שלו:
6. וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם
דאגה בלב איש. פחד
כנגד ארבעים יום. שאיחרה תורה
אחד שנאמר ויאמר הפלשתי אל דוד
ליה אתה בא אלי בחרב בחנית ובכידון
5
שדואג על הפסד שום דבר
וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים
להתקבל ניתן לו כח להתיצב: מכל
הכלב אנכי וגו' ותו התם ויתיצב
פן יבואהו (יומא עה.).
יוֹם: שמואל א יז טז
הדר אמר ליה ואנכי בא אליך בשם ה'
(א)
7. וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם
ישיחנה לאחרים. שמא
מום. מתוקן ומנוקה מכל מום של
ארבעים יום אמר רבי ברכיה ב"ר
צבאות אלהי (ישראל) מערכות ישראל אשר
ישיאוהו עצה (שם).
מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת
כיעור: שבאחיו. ארבעה (ג) היו
יצחק בשכר ארבעים פסיעות שהלכה
חרפת 6 ויגש הפלשתי השכם והערב אמר
שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ
(לו) כדלקמן: בר מאה פאפי וחד
ערפה עם חמותה נתלה לבנה ארבעים
אַמּוֹת וָזָרֶת:
יום: מפני שהשם וכל כנויו
ר' יוחנן כדי לבטלן מק"ש שחרית וערבית
שמואל א יז ד
נאנאי. בן התערובת שבאו הרבה
8. וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר
ויתיצב ארבעים יום א"ר יוחנן כנגד ארבעים
מונחים בארון. תוספתא (פ"ז ע"ש) כי
אנשים על אמו בלילה אחת ונתעברה
בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל
יום שנתנה בהן תורה ויצא איש הבינים
ה' אלהיכם ההולך עמכם זה השם
מן אחד נמצא האחד אביו וכולן
7
קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל
נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה
מנאפים: נאנאי. זהו אב בלשון
ממחנות פלשתים וגו' מאי בינים אמר רב
הנתון בארון שנאמר וישלח אותם
וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד:
פרסי: פאפי. פרשטר"א. ולשון איש
משה וגו' מלמד שהיה פנחס משוח
שמבונה מכל מום ושמואל אמר בינוני
שמואל ב כא טז
9. וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ
מלחמה וכלי הקודש זה הארון ויש
הבינים שיצא מבין אנשים הרבה:
שבאחיו דבי רבי שילא אמר שהוא עשוי
אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר
כתיב מערות. ממערות פלשתים:
אומרים אלו בגדי כהונה שנא' ובגדי
כבנין רבי יוחנן אמר בר מאה פפי וחדא
וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת וְלֹא
כתיב ערפה. שם האחת ערפה (רות
הקודש אשר לאהרן [רבי יהודה בן
נוֹדַע דָּבָר:
נאנאי וגלית שמו מגת תני רב יוסף שהכל
שמואל ב יז יט
א) וכתיב הרפה אשר בילידי הרפה
לקיש] אומר ב' ארונות היו עמהם
01. אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת
דשין את אמו כגת כתיב מערות וקרינן
והיא ערפה כדאמרי' לקמן שנגזר
זה שיוצא עמהן למלחמה היו בו שברי
הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ
מערכות תני רב יוסף שהכל הערו באמו
עליה שיפלו בניה בחרב ביד בני
לוחות שנאמר ויסעו מהר ה' וגו'
הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר
כתיב הרפה וכתיב ערפה רב ושמואל חד
רות שדבקה בשכינה: עורפין
זה שהיה עמהן היה בו ס"ת שנאמר
מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ:
8
משלי כז כב
אותה. הפקירה עצמה כבהמה
ויעפילו לעלות וגו' ובירושלמי אמרי'
אמר הרפה שמה ולמה נקרא שמה ערפה
11. אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה
פנים כנגד עורף: כהריפות.
ארון אחד היה:
(ד)
שהכל עורפין אותה מאחריה וחד אמר
יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ
חטין כתושין: סף ומדון וגלית וישבי.
בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו:
ערפה שמה ולמה נקרא שמה הרפה שהכל
מאלו התוס' לא מצאתי יותר
שמואל ב כא כב
כולם בספר שמואל ה): בני הנשוקה.
21. וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן
דשין אותה כהריפות וכן הוא אומר 9 ותקח
שנשקה לחמותה להפרד מעמה שלא
וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק
האשה ותפרוש המסך על פני הבאר ותשטח עליה הריפות ואי בעית
עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת
נתגיירה: ותבכינה עוד. פעם שניה
דָּבְקָה בָּהּ: רות א יד
אימא מהכא 01 אם תכתש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי 11 ואת
דלעיל מיני' כתי' ותשאנה קולן ותבכינה:
31. אַשְׁפָּתוֹ כְּקֶבֶר פָּתוּחַ
ארבעת אלה יולדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו מאי נינהו
ארבע דמעות. שתי בכיות משתי עינים:
כֻּלָּם גִּבּוֹרִים:
ירמיהו ה טז
חץ. לשון חצי. הודיעך הכתוב שלא סיפר
אמר רב חסדא סף ומדון גלית וישבי בנוב ויפלו ביד דוד וביד עבדיו
41. דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ
בחצי גבורתו: לאודועי שבחיה דדוד.
דכתיב ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר רבי יצחק אמר הקדוש
21
יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב
שנלחם עם גבור כמוהו: כתיב שובך.
יְשַׂמְּחֶנָּה: משלי יב כה
ברוך הוא יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה דרש רבא בשכר
בספר שמואל (ב' י) וכתיב שופך בדברי
ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים
הימים (א' יט): אשפתו כקבר פתוח.
שנאמר ותשאנה קולן ותבכינה עוד כתיב חץ חניתו וקרינן עץ חניתו אמר
בחיילות של נבוכדנצר כתיב. ואיידי
רבי אלעזר עדיין לא הגיענו לחצי שבחו של אותו רשע מכאן שאסור לספר
דנקט פלוגתא דרב ושמואל בדרשות
בשבחן של רשעים ולא לפתח ביה כלל לאודועי שבחיה דדוד: בני
דקראי נקט לה: מפני שאומנים.
עמון באו בנצחונו של שובך כו': כתיב שובך וכתיב שופך רב ושמואל
אבל אינם גבורים: של זבל. מחמת
שאוכלין הרבה בגבורה: שמע מינה.
חד אמר שופך שמו ולמה נקרא שמו שובך שעשוי כשובך וחד אמר
מדקאמר שמא תאמר חולי מעיים
שובך שמו ולמה נקרא שמו שופך שכל הרואה אותו נשפך לפניו כקיתון
הם: ליטרח בנפשיה. לבקש לו ו)
31 אשפתו כקבר פתוח כולם גבורים רב ושמואל ואמרי לה רבי אמי ורבי
רפואות טרם יכבד חוליו עליו:
אסי חד אמר בשעה שזורקין חץ עושין אשפתות אשפתות של חללים
דאגה בלב איש ישחנה. יסחנה
ושמא תאמר שאומנין בקרב ת"ל כולם גבורים וחד אמר בשעה שעושין
מדעתו. ישיחנה לאחרים: וכל
צורכיהן עושין אשפתות אשפתות של זבל ושמא תאמר מפני שחולי
כך למה. אומר להם ומה היא
מעיים הם תלמוד לומר כולם גבורים אמר רב מרי שמע מינה האי מאן
הבטחה הזו שהבטיחן כי ה' אלהיכם
דנפיש זיבליה חולי מעיים הוא למאי נפקא מינה ליטרח בנפשיה דאגה
ההולך ולא אמר כי ה' אלהיכם עמכם
41
ומה היא הליכה זו דמשמע הולך
בלב איש ישחנה ב) ר' אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר
ממש: שהשם וכל כינויו עומדין
ישיחנה לאחרים: ואתם אי אתם כן כו': וכל כך למה מפני שהשם וכל כינויו
ג)
בארון. היוצא עמהם במלחמה:
מונחין
שפיטפט