17/82

משוח מלחמה פרק

שמיני

סוטה

מג.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

שפיטפט. זילזל

וכבש אותו ולא ד)חשבו: והלא שבטים מבזים אותו.

לבינים בשרון. מקום

הוא ששמו שרון ואין

הקרקע יפה ללבינים

ג א מיי' פ"ז מהל' מלכים

א) ב"ב קט: [סנהדרין פב:],

ב) [טעות הדפוס וכן

הל"ה סמג עשין קכ:

ולא הוי דבר קיימא שפעמיים צריך לחדשה בשבע שנים: ואלו שאין

כדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב:) לפיכך הוצרך ליחסו שם

ח)

ד ב מיי' שם הל"ו:

במשנה ליתא], ג) [לקמן

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ה): תרי פוטי. מדלא כתיב פוטאל:

זזין ממקומן. דהנך דלעיל הולכין עד לספר ושם שומעין דברי כהן

ה ג מיי' שם הל"ז:

מד.], ד) ס"א חש בו,

מתני'

בית האוצרות. לאוצר יין

שמן ותבואה: ואחד הלוקח.

וחוזרין מן המערכה לארץ ישראל ואינם חוזרין לבתיהם אלא עוסקין

ה) [במדבר כה], ו) [כלאים

ד [מיי' שם הל' ט]:

ו ה מיי' שם הל"ה:

פ"ד מ"ו], ז) [דברים כ],

בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש.

בסיפוק מים ומזון להולכי מלחמה

ז ו מיי' שם הל"ו:

ח) [לקמן מד.], ט) [לקמן

ובגמרא מרבינן ליה מקרא: חמשה

ואלו אין זזין ממקומן אפילו ללכת

מונחין בארון וכן הוא אומר וישלח אותם

❖

ח ז מיי' שם הל"ח:

מד.],

עד הספר ולשוב ע"פ כהן: הבונה

אילני

מאכל. דבהכי הוי כרם ו) שתים

ט ח מיי' שם הל"י:

משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס

י ט מיי' שם הלי"א:

בית וחנכו. ולא דר בו עדיין שנה:

כנגד

שתים

ואחת יוצאה זנב:

אותם אלו סנהדרין פינחס זה משוח מלחמה

יא י כ מיי' שם הל"ג:

הגהות הב"ח

וכן הנוטע כרם וחיללו. ועדיין לא

❖

יב ל מיי' שם הל' ה ו:

וכלי הקודש זה ארון ולוחות שבו וחצוצרות

עברה שנה רביעית עליו שלימה:

(א) במשנה כל אלו שומעין

התרועה אלו השופרות תנא לא לחנם הלך

כצ"ל ותיבת ואלו נמחק:

נקי יהיה לביתו. בשביל ביתו:

(ב) רש"י ד"ה ואפילו וכו'

פינחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו

תורה אור השלם

יהיה. רבויא הוא. הוסיף לך הויה

מצטרפין הס"ד ואח"כ

אחרת להיות כזו: גמ' יכול

שנאמר והמדנים מכרו אותו אל מצרים וגו'

מ"ה ולא חיללו וכו'

1. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה

שמחלל את הפירות:

אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם

דברים של עצמן. יכול שהדברים

למימרא דפינחס מיוסף אתי והא כתיב

(ג) ד"ה ולא וכו' כתיב

וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר

הללו שהם אומרים מי האיש אשר

❖

ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו

ולא חנך:

הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ

בנה וגו' של עצמן הן ולא היה כהן

וַחֲצֹצְרוֹת

הַתְּרוּעָה

לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים

א)

במדבר לא ו

בְּיָדוֹ:

אומרן אלא השוטרים: ת"ל ויספו

לעבודת כוכבים לא מיוסף שפיטפט ביצרו

2. וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ

מוסף רש"י

ואפילו

מה'

מינין. מצטרפין:

השוטרים. לדבר אל העם ואמרו

(ב)

אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר

והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה

שפטם אבי אמו. יתרו,

חיללו.

בשנת הרביעית לנטיעתו

מי האיש וגו'. ויספו משמע שדבר

סְרִיס

פַּרְעֹה

שַׂר

בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים

דאלעזר אבי פנחס לקח

הַטַּבָּחִים:

זה הם מוסיפים משלהם: הרי דברים

שחלל

את הפירות במעות כדרך

מבנות יתרו, דכתיב ואלעזר

בראשית לז לו

יהרוג נשיא מישראל אלא אי אבוה דאימיה

של עצמן אמור. שהדבר זה לבדו

מעשר שני ומעלה את המעות

3. וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח

בן אהרן לקח לו מבנות

פוטיאל לו לאשה, ומפרש

מיוסף אימיה דאימיה מיתרו ואי אימיה

לירושלים ואוכלן כדכתיב (ויקרא יט)

הן מוסיפין על של כהן מדעד השתא

לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ

באגדה פוטיאל זה יתרו

לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת

גבי נטע וגבי אירס אשה לא כתיב

קדש הלולים וגמר קדש קדש ממעשר:

דאימיה מיוסף אבוה דאימיה מיתרו דיקא

שפיטם עגלים לעבודת

פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת

ה"ג כל אלו שומעין דברי כהן

ויספו והכא כתיב ויספו ש"מ עד

כוכבים (סנהדרין פב:).

נמי דכתיב מבנות פוטיאל תרי משמע שמע

הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם:

אחד הבונה ואחד

שמות ו כה

מינה: מתני' ודברו השוטרים אל העם

מערכי מלחמה וחוזרין. כמו שומעין

הנה דברי כהן ואת זו הן מוסיפין:

הלוקח ואחד היורש.

4. וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל

הא מה אני מקיים ודברו השוטרים.

דברי מערכי מלחמה של כהן כלומר

וכן דרך התנאים בכל מקום

לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא

הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ

שהכהן אומר להן: סרק. כגון

בבנה ונטע ואירס: בדברי משוח

דההיא דפשיטא ליה תנא

אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא

חנכו ילך וישוב לביתו וגו' אחד הבונה בית

ברישא ואותו השני שבא

חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן

מלחמה הכתוב מדבר. שהכהן

ארזים ושקמים שאינן עץ פרי:

להשמיענו שהוא שוה לו

יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ

התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות

והמחזיר גרושתו. ואירסה אינו חוזר

אומר והשוטרים משמיעין אותן:

הוא שונה אחריו (סוכה

אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: דברים כ ה

אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד

מונגש עד ודברו. דהיינו שמע

שאינה חדשה לו וקרא אאשה חדשה

5. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע

כ.).

כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב

שנתן לו מתנה ומי האיש אשר נטע כרם

קפיד כדכתיב כי יקח איש אשה

ישראל אתם קרבים וגו' עד להושיע

לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה

חדשה (דברים כד): אלמנה. ואירסה

אתכם: מי האיש. ריבויא הוא דמצי

ולא חללו וגו' אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע

וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ:

כהן גדול אינו חוזר בשבילה

למיכתב מי אשר בנה. ומדלא כתיב

דברים כ ו

חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת המינין

6. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ

דאימעוט מולא לקחה ז) מדלא כתיב

אשר בית בנה דרוש ביה בנה מ"מ.

אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב

אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ

ולא לקח: על מכונו. סתרו ובנאו

והאי דכתיב בית למעוטי בית שער

וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת

ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו

במדה ראשונה אינו חוזר דלאו

אכסדרה ומרפסת שהם עשוים

בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר

מתנה ומי האיש אשר ארש אשה וגו' אחד

דברים כ ז

יִקָּחֶנָּה:

חדש הוא הואיל ולא חידש להוסיף

לדריסת רגל ולא ראוים לדור בהם:

7. כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה

המארס את הבתולה ואחד המארס את

בית שער. בית כניסת שער החצר

עליו ואפילו אצלו אינו חדש וגרע

חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא

האלמנה אפי' שומרת יבם ואפי' שמע שמת

מהלוקח והיורש: אף הבונה בית

להסתופף שם שומר הפתח: ולא

וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר

נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה

חנכו. מדלא כתיב (ג) חנך הוי מיעוטא

אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אלו ואלו

(א)

אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ

חנכו לזה ולא לאחר פרט לגוזל

אֲשֶׁר לָקָח: דברים כד ה

שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את

8. וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר

בית: כרבי יוסי הגלילי. דמתני' ט) :

הדרכים ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת הנוטע

אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי

מעבירות

הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב

ארבע אילני מאכל וחמשה אילני סרק ז המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן

יֵלֵךְ וְיָשֹׁב

לְבֵיתוֹ וְלֹא

גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר רבי יהודה

יִמַּס אֶת

לְבַב אֶחָיו

דברים כ ח

כִּלְבָבוֹ:

אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר ר' אליעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר

ח אלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו שנא'

7 נקי יהיה לביתו שנה אחת לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח להביא את

יבמתו ט אין מספיקין ב) (להם) מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים: גמ' תנו רבנן ודברו השוטרים יכול

דברים של עצמן כשהוא אומר 8 ויספו השוטרים הרי דברים של עצמן אמור הא מה אני מקיים ודברו השוטרים

בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר הא כיצד יכהן מדבר ושוטר משמיע תני חדא כהן מדבר ושוטר משמיע

ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע ותניא אידך שוטר מדבר ושוטר משמיע אמר אביי הא כיצד כ מונגש ועד

ודברו כהן מדבר וכהן משמיע מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר

משמיע: מי האיש אשר בנה בית חדש כו': תנו רבנן אשר בנה אין לי אלא אשר בנה לקח וירש וניתן לו

במתנה מנין ת"ל מי האיש אשר בנה בית אין לי אלא בית מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים

ובית האוצרות ת"ל אשר בנה מכל מקום יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד

לומר

בית מה בית הראוי לדירה אף כל הראוי לדירה ר' אליעזר בן יעקב אומר בית כמשמעו לא חנך ולא

חנכו

ל פרט

לגזלן לימא דלא

כרבי יוסי הגלילי דאי

ג) רבי

יוסי הגלילי

הא

אמר ורך הלבב זה המתיירא

מעבירות