עגלה ערופה פרק תשיעי סוטה
מו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והכהנים אומרים. כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש
דאתיא מג"ש: מי ליכא דפסלי בהו שנים. והרי פסח וחטאת דכתיב
ל
א) יומא לז., ב) ע"ז כג.,
א ב מיי' פ"ט מהל'
ג) [ר"ה יא. וש"נ], ד) [ר"ה
רוצח הלכה ג סמג
על מי הם נגשים: ולא היו צריכים לומר ונכפר להם הדם. כלומר
בהו בני שנתן וכי איצטריך בה למעטינהו מפסול עבודה להכי
(א)
י.], ה) [במדבר יט],
עשין סח:
איצטריך דאי לא מעטינהו הוו גמרי בקל וחומר מעגלה: שנעבדה
ונכפר דכתיב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה
לא ג מיי' פ"א מהל'
ו) [דברים כא], ז) [דברים
בהן עבודה גרסי': עבודת
איסור. כגון בשבת או כלאים בשור
אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח
הקודש בישר את ישראל ע"י
❖
כא],
פרה אדומה הלכה א
סמג עשין רלב רלג:
וחמור: עבודת איסור נמי מהאי
משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם
לב ד מיי' שם הלכה ז:
הדם: גמ' עגלה בת שנתה היא
קרא נפקא. דכיון דתרי קראי
והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל אשר
א)
א
לג ה מיי' פ"י מהלכות
1
תורה אור השלם
ואם עברה שנתה פסולה דכל מקום
כתיבי על כרחיך חד מינייהו לעבודת
רוצח הלכה ב:
פדית [ה'] ואל תתן דם נקי בקרב עמך
לד ו ז ח מיי' פ"א מהל'
1. כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
איסור: עול. גבי פרה תניא:
שנאמר בתורה עגל סתם בן שנה
ישראל לא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם
פרה אדומה הלכה ז:
אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְיָ וְאַל תִּתֵּן
שאר עבודות פוסלות בה. דכתיב ז)
הוא דיליףד) מועגל וכבש (ב) בן שנה:
לה ט מיי' פ"א מהל'
ב אלא רוח הקודש מבשרתן אימתי שתעשו
דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ
אשר לא עובד בה: ואם נפשך לומר.
פרה אדומה אין שיעור לשנותיה:
איסורי מזבח הלכ'
ככה הדם מתכפר להם: גמ' ויהא מום
יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם
א:
דברים כא ח
מום פוסל בה. דכתיב בפרה אדומה
הַדָּם:
ואם יש לך להשיב על ק"ו זה צא
לו י כ מיי' פ"א מהל'
2. וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה
פוסל בעגלה מקל וחומר ומה פרה ג שאין
אין בה מום (במדבר יט): בה.
ולמד בג"ש נאמר כאן עול כו':
פרה אדומה הלכ' ז:
אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי
השנים פוסלות בה מום פוסל בה עגלה
לז ל מ נ מיי' פ"י מהל'
מיעוט: אלא מעתה. דכל היכא דכתב
מאי אם נפשך לומר. מאי הוה לך
ד
הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר
רוצח הלכה ג:
אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר
ששנים פוסלות בה אינו דין שיהא מום
בה מיעוטא הוא ולא גמרינן מיניה
למיפרך דשבקה תנא לאורחיה ויליף
ה
לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל:
בקל וחומר: לא יהו שאר עבודות
בגזירה שוה: נאמר כאן כו'. והאי
פוסל בה שאני התם דאמר קרא אשר אין
דברים כא ג
3. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה
פוסלות. בפרה דהא עול בלבד כתיב
עול יתירא הוא דהא בכלל שאר
בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה
אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ לֵאמֹר דַּבֵּר
עבודות הוא: וממקום שבאת. לאו
בהה) אלא דגמר לה בק"ו מעגלה דכתיב
אלא מעתה לא יהו שאר עבודות פוסלות
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ
(דברים כא) אשר לא עובד בה כל
תנא קתני לה אלא תיובתיה קא מפרש
אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה
בה אלמה א"ר יהודה אמר רב ב)ו הניח עליה
עבודות במשמע ואי בה מיעוטא לא
ואזיל גמרא דקא מותיב לרב יהודה
תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ
עודה של שקין פסולה ובעגלה עד
מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ
נגמר מיניה: אלמה אמר רב יהודה
דאמר לעיל שאר משאות פוסל בפרה
במדבר יט ב
עֹל:
שתמשוך שאני פרה דילפינן עול עול
ז
הניח. על פרה עודה של שקין אגודה
בעלייה בעלמא והא כיון דשאר
2
3
4. עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ
מעגלה עגלה נמי תיתי עול עול מפרה הא
של שקין פסולה ואע"ג דלאו עול הוא
משאוי בפרה לא כתיב ומעגלה יליף
חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב
אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ
ובעלייה לחודיה מיפסלא כדכתיב
לה בגזירה שוה וממקום שבאת משם
מיעט רחמנא בה בעגלה נמי כתיב בה
אֵלֶּה לַיְיָ וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ
בפרה במלאכת עול האמורה בה אשר
יש לך ללמד נמי דמה עגלה עד
ההוא מיבעי ליה למעוטי קדשים דלא פסלה
מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַיְיָ:
ח
ויקרא כב כב
לא עלה בעלייה לחודה ואפילו שלא
שתמשוך אף פרה בשאר משאות
בהו עבודה סלקא דעתך אמינא ליתי בק"ו
5. וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא
משכה: ובעגלה עד שתמשך. שתטלטל
דילפינן מעגלה עד שתמשוך: ת"ל
מעגלה ומה עגלה שאין מום פוסל בה
תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם
אשר לא עלה עליה עול מ"מ. דריש
המשא מעט דבעגלה כתיב אשר לא
אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי
עבודה פוסלת בה קדשים שמום פוסלת
ט
מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם
ליה בלא עול מדלא כתיב אשר לא
משכהו). ולקמן פריך כיון דשאר עבודות
לֹא יֵרָצוּ לָכֶם:
בהן אינו דין שעבודה פוסלת בהן איכא
בפרה לא כתיבי ומעגלה ילפינן אמאי
עלה עול עליה ותו הדר כתיב עול
❖
ויקרא כב כה
למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה
לדרשא כדדרשינא ואזיל: א"כ כו'
מיפסל בעלייה לחודה דשאר משאוי
שלא בשעת עבודה. ואפילו הניחו
אטו קדשים מי ליכא דפסלי בהו שנים כי
שאינו עול ממש. מ"מ שמע מינה דגמר
הגהות הב"ח
פרה מעגלה בק"ו בשאר עבודות
עליה להקל משא מידו ולא למשוך:
איצטריך קרא להנך קדשים דפסלה בהו
(א) רש"י ד"ה והכהנים
אלא בשעת עבודה. כלומר שעבודה
ואע"ג דכתיב בה מיעוטא: שאני פרה
שנים וקדשים דלא פסלה בהו עבודה מהכא
וכו' על מה הם: (ב) ד"ה
דילפינן עול עול. וכיון דגזירה שוה
זו לצורך היא אבל אקראי בעלמא
❖
נפקא מהתם נפקא 4 עורת או שבור או חרוץ
עגלה וכו' וכבש בני שנה:
שהניח שק עליה ולא להוליכו אלא
מופנה היא הוה ליה כמאן דכתיב
או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה
אקרי ואותיב לא פסלה: משיכת
בגופה ומיעוטא דבה דריש ליה לדרשא
לה' אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב
מוסף רש"י אחרינא כדלקמן: עגלה נמי תיתי
עול. לפסול בעגלה: שאינו עושה
קדשים שנעבדה בהן עבודה איצטריך סד"א
עול עול מפרה. למום: למעוטי
פירות. עגלה בת שנתה לא ילדה:
עודה של שקין. שקין
הרבה ריקנין קשורין ביחד,
ה"מ היכא דעבד בהן עבודת היתר אבל
קדשים דלא פסלה בהו עבודה.
במקום שאין עושה פירות. נחל איתן
פסולה. דכתיב אשר לא
קשה: שלא הניחוהו. שהרגוהו:
מהקרבה אבל פרה לא ממעטא
עבודת איסור אימא ליתסרו צריכא והא נמי
עלה עליה, בהעלאה
איתן
בעלמא, ובעגלה. עגלה
מהכא נפקא 5 ומיד בן נכר לא תקריבו את
ערופה אינה נפסלת
לחם אלהיכם מכל אלה אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהן עבודה איצטריך
בהעלאת עול, עד
שתמשוך. דכתיב בעגלה
ס"ד אמינא הני מילי היכא דעבד בהן כשהן חולין אבל עבד בהן כשהן קדשים אימא ליתסרו צריכא
אשר לא משכה בעול.
גופא אמר רב יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין
פסולה ובעגלה עד שתמשוך מיתיבי עול אין
לישנא אחרינא עודה, עץ
שטווין בו שקין (ע"ז כג.).
לי אלא עול שאר עבודות מנין אמרת ק"ו ומה עגלה שאין מום פוסל בה שאר עבודות פוסלות בה פרה
שמום פוסל בה אינו דין ששאר עבודות פוסלין בה ואם
נפשך לומר נאמר כאן עול ונאמר להלן עול
מה להלן שאר עבודות פוסלות בה י אף כאן שאר עבודות פוסלות מאי אם נפשך לומר וכי תימא איכא
למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה אי נמי קדשים יוכיחו שמום פוסל בהן ואין עבודה פוסלת
בהן נאמר כאן עול ונאמר להלן עול מה להלן שאר עבודות אף כאן שאר עבודות וממקום שבאתה
מה להלן עד שתמשוך אף כאן עד שתמשוך תנאי היא דאיכא דמייתי לה מעגלה איכא דמייתי לה
מגופה דפרה דתניא עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין ת"ל אשר לא עלה עליה עול מכל מקום
אם כן מה ת"ל עול כ עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שאר עבודות אין פוסלות
אלא בשעת עבודה ואימא אשר לא עלה עליה כלל עול פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט
עול אין מידי אחרינא לא אשר רבויא הוא ותניא נמי גבי עגלה כי האי גוונא עול אין לי אלא עול
שאר עבודות מנין ת"ל אשר לא עובד בה ל מ"מ א"כ מה ת"ל עול מ עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא
בשעת עבודה שאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת עבודה ואימא אשר לא עובד בה כלל עול פרט
כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עול אין מידי אחרינא לא אשר רבויא הוא א"ר אבהו בעי
מיניה מר' יוחנן משיכת עול בכמה א"ל כמלא עול איבעיא להו לארכו או לרחבו אמר להו ההוא מרבנן
ור' יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן נ משיכת עול לרחבו טפח ולימא טפח הא קמ"ל
שיעורא דעול טפח הוי למאי נפקא מינה למקח וממכר א"ר יוחנן בן שאול מפני מה אמרה תורה הביא
עגלה בנחל אמר הקב"ה יבא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאין עושה פירות ויכפר על מי שלא
הניחו לעשות פירות מאי פירות אילימא פריה ורביה אלא
מעתה אזקן ואסריס ה"נ דלא ערפינן אלא
מצות: ומורידין אותה אל נחל איתן איתן כמשמעו
קשה:
תנו רבנן מנין
ג) לאיתן שהוא קשה שנאמר
איתן