הניזקין
פרק
חמישי גיטין
נז.
מסורת הש"ס
תורה אור
במאי דפסק אנפשיה. מיקלי ובדורי קיטמא: בשכבת זרע רותחת.
רבוא עיירות היו בהר המלך והוא אינו מחזיק אפילו ששים רבוא
א) בכת"י: כל ימיך לעולם
1. לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם
(כלשון הפסוק), ב) כלומר
מדה כנגד מדה שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב: דאמר
קנים: גמדא. דיטריי"ש בלע"ז כמו גמוד מסאני (פסחים דף
וְטֹבָתָם
כָּל יָמֶיךָ
אהבת נשים לו יותר מדי וזה
לְעוֹלָם: דברים כג ז
מר. בעירובין (דף כא:) ויליף לה מולהג הרבה יגיעת בשר יא) המלעיג
קיא.): אין עורו מחזיק בשרו. משהופשט הוא כווץ ואין יכול
2. הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים
מבלה גופו ונשמתו,
לחזור ולכסותו בו: דשמיע
ליה. מה מעשיהם אם צדיקים אם
הרבה נידון ביגיעת בשר וקרא בדברי
סופרים כתיב ויותר מהמה
ג) בס"א: ליש"ו, ד) בלעם,
זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים
[מהצנזור]. ודינו בצואה
רשעים: בארוס וארוסתו. מאותה
בְּצִבְאוֹתֵינוּ:
בני הזהריב) בדברי סופרים יותר מדברי
רותחת כלומר מצואתו לא
תהלים ס יב
תורה: נביאי האומות יג) עובדי ע"ז.
העיר: שפטפט. זלזל ביצרו ולא חשבו
במאי דפסיק אנפשיה כל יומא מכנשי ליה
3. בִּלַּע אֲדֹנָי וְלֹא חָמַל
רוחץ ומטומאתו לא נטהר
אלא נתגבר עליו: וחסר השער. נתייקרה
בלעם שהשכינה נגלית עליו והרשיע
גם לעולם הבא, ה) [עירובין
לקיטמיה ודייני ליה וקלו ליה ומבדרו אשב
אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס
ו) בכת"י ודפו"ר
כא:],
התבואה: לובן ביצה. שהוא דומה
לדבר: טור מלכא. מדינה ששמה
בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת
,
ימי אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה
ליתא: עובדי ע"ז
יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל
הר המלך: יד) נפלו. בני המדינה
לשכבת זרע להוציא קול שבאו על
ז) [בכת"י ודפו"ר: ההוא
מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ:
מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו
מינא.], ח) [דניאל יא ועי'
אשתו: סולד. דיטריי"ש מתייבש
היהודים עלייהו דרומאי טו)ומחונהו:
איכה ב ב
לאידבוקי בהו א"ל לא תדרוש שלומם
4. וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ
כתובות קיב. וצע"ק וע"ע
1
ומגליד: שכבת זרע דוחה מן האור.
גונדא. גדוד: הוה בהו. ביהודים:
ר"ה יג.], ט) [בב"ב קט:],
אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ
וטובתם כל הימים א"ל דיניה דההוא גברא
איזדקור. לשמוח: עד דאתחזי.
נכנס ונבלע בבגד ואינו מגליד:
א)
י) תענית ל:, יא) [קהלת יב],
אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי
תורניתא. פי"ן: גננא.
במאי א"ל בשכבת זרע רותחת אזל אסקיה
לבני החיל: בליונא דגושפנקא. מי
חופה:
יב) [שם], יג) תיבות עובדי
ב)
צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי
ע"ז ליתא בדפו"ר,
קרני מלחמה. ראשי גייסות
תוקעי
תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא
שהיתה לו צורה בטבעתו היה מכירה
בנגידא לפושעי ישראל א"ל מאן חשיב
ג)
יד) [ד"ה נפלו אחר ד"ה
תָשׁוּבִי: ירמיהו ג יט
קרן ומתאספים אליהם בני
צבאם:
רחוק מיל מן העיר למראה הנרות:
גונדא], טו) בע"י הוא דיבור
בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאדבוקי
וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת
לעצמו: מחינהו. הכום,
ושמא תאמר קרובה
היתה.
שחליים. מין מאכל הוא במסכת
יִכָּשֵלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָדוֹ
בהו א"ל טובתם דרוש רעתם לא תדרוש
❖
טז) [וכן ברכות נז:],
לים: בקעת ידים. שם
מקום:
ע"ז (דף כט. טז) ): ההוא אתרא. הר
אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִית
כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו א"ל
בְּנֵי עַמּוֹן: דניאל יא מא
ואחד דם. מהרוגי
המלך: משקריתו. דאמריתו ששים
ביתר:
5. שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם
דיניה דההוא גברא במאי א"ל בצואה
ד)
של
וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ
לעזי רש"י
רותחת דאמר מר ה)כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי
שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל
דיטריי"ש [ריטריי"ט].
הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ:
אומות העולם עובדי ע"ז תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את
ו)
מתכווץ התכווץ. פי"ן.
ישעיהו סו י
❖
6. גָּדַע בָּח¢ רִי אַף כֹּל קֶרֶן
בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו: אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא דהוו נהיגי כי הוו
אורן.
יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר
מפקי חתנא וכלתא מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא כלומר פרו ורבו כתרנגולים יומא חד הוה קא חליף
יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר
בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה
גונדא דרומאי שקלינהו מינייהו נפלו עלייהו מחונהו אתו אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אתא עלייהו הוה
מוסף רש"י
איכה ב ג
אָכְלָה סָבִיב:
בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו שקליה קיסר לתאגיה ואותביה אארעא אמר ריבוניה
שמטיה לכרכשתיה.
חלחולת שהרעי יוצא בו
דעלמא כוליה אי ניחא לך לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא אכשליה פומיה
שקורין טבחי"א. (ברכות
לבר דרומא ואמר הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו דוד נמי אמר הכי דוד אתמוהי קא
סב:). אין עורו מחזיק
2
את בשרו. שהעור כווץ
מתמה על לבית הכסא אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה אמר הואיל ואיתרחיש לי ניסא הא זימנא
וגומד לאחר הפשט
אישבקינהו שבקינהו ואזל איזדקור ואכלו ושתו ואדליקו שרגי עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא
(כתובות קיב.). שפטפט
ביצרו. מתריס ונלחם כנגד
אמר מיחדא קא חדו בי יהודאי הדר אתא עלייהו א"ר אסי תלת מאה אלפי שליפי סייפא עיילו לטור מלכא וקטלו
יצרו כדאמרינן (ב"ב קטו:)
בה תלתא יומי ותלתא לילוותא ובהך גיסא הלולי וחנגי ולא הוו ידעי הני בהני בלע ה' ולא חמל את כל
חוץ מזקן אחד שהיה
3
מפטפט כנגדו. (רשב"ם ב"ב
נאות יעקב כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך דאמר רב
קט:). תורניתא. מין ארז
והיא שיטה כדאמר בר"ה
יהודה אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים
(כג.). (ע"ז יד.).
חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים אלו הן כפר ביש כפר שיחליים כפר דכריא כפר ביש דלא יהבי
ביתא לאושפיזא כפר שיחליים שהיתה פרנסתן מן שחליים כפר דכריא אמר רבי יוחנן שהיו נשותיהן יולדות
זכרים תחלה ויולדות נקבה באחרונה ופוסקות אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא
קני לא מחזיק אמר ליה ההוא ז) צדוקי לרבי חנינא שקורי משקריתו אמר ליה ח) 4ארץ צבי כתיב בה מה צבי
זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא
רב מניומי בר חלקיה ורב חלקיה בר טוביה ורב הונא בר חייא הוו יתבי גבי הדדי אמרי אי איכא דשמיע ליה
מילתא מכפר סכניא של מצרים לימא פתח חד מינייהו ואמר מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין העובדי
כוכבים והשיאום זה לזה אמרה לו בבקשה ממך אל תגע בי שאין לי כתובה ממך ולא נגע בה עד יום
מותו וכשמת אמרה להן סיפדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסףט) דאילו ביוסף לא הוה אלא חדא שעתא
והאי כל יומא ויומא ואילו יוסף לאו בחדא מטה והאי בחדא מטה ואילו יוסף לאו אשתו והא אשתו פתח אידך
ואמר מעשה ועמדו ארבעים מודיות בדינר נחסר השער מודיא אחת ובדקו ומצאו אב ובנו שבאו על נערה
מאורסה ביום הכפורים והביאום לבית דין וסקלום וחזר השער למקומו פתח אידך ואמר מעשה באדם
אחד שנתן עיניו באשתו לגרשה והיתה כתובתה מרובה מה עשה הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן
שיכרן והשכיבן על מיטה אחת והביא לובן ביצה והטיל ביניהן והעמיד להן עדים ובא לבית דין היה שם זקן
אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו אמר להן כך מקובלני משמאי הזקן לובן ביצה סולד מן האור
ושכבת זרע דוחה מן האור בדקו ומצאו כדבריו והביאוהו לב"ד והלקוהו והגבוה כתובתה ממנו א"ל אביי
לרב יוסף ומאחר דהוו צדיקים כולי האי מאי טעמא איענוש א"ל י) משום דלא איאבול על ירושלים דכתיב
5 שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה: אשקא דריספק חריב
ביתר דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא ינוקתא שתלי תורניתא וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו
גננא יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר אתבר שקא דריספק קצו ארזא ועיילו לה אתו נפול עלייהו מחונהו
אתו אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אתא עלייהו: 6גדע בחרי אף כל קרן ישראל א"ר זירא א"ר אבהו
א"ר יוחנן אלו שמונים [אלף] קרני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה והרגו בה אנשים ונשים וטף
עד שהלך
דמן ונפל לים הגדול שמא תאמר קרובה היתה רחוקה היתה מיל תניא רבי אליעזר הגדול
אומר שני
נחלים יש בבקעת
ידים אחד
מושך אילך ואחד מושך אילך
ושיערו חכמים שני חלקים
מים ואחד
דם
במתניתא תנא
שבע שנים
בצרו עובדי כוכבים את כרמיהן
מדמן של ישראל בלא זבל
אמר