18/111

נז:

הניזקין פרק

חמישי גיטין

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

של זכריה. בן יהוידע הכהן שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש כשהשתחוו לו ליואש ועשאוהו אלוה והרגוהו בעזרה (דה"ב כד): שטר פירטתא.

א) סנהדרין צו: ע"ש,

א [מיי' פ"ג מהל' ת"ת

ב) בכת"י וע"י נוסף: להו,

הל' יב טוש"ע יו"ד סימן

שטר צוואה שפרט מה תהא על נכסיו: $ גר תושב היה. שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע"ז שנאמר כי לא יעשה עוד עבדך וגו' (מ"ב ה):

❖

ג) בכת"י ודפו"ר איתא:

רמו סעי' כא]:

היינו דכתיב. אדמיה דזכריה: על צחיח סלע. על חלקת אבן חלקה שלא יבלע בארץ. כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע: צחיח.

ומה הם, ד) בירושלמי פ"ד

דתענית הגירסא: טרכינוס,

שעיעות כתרגומו: הקול. קול צוחה ובכי עולה מיעקב. ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר:

והיינו דאמר רבי אלעזר. הא דאמרינן

ה) במהר"ם שיף כתב: ואין

לעילט) שעל ידי לשון הרע חרב הבית

תורה אור השלם

רחוק שיש כאן כאן דילוג

זה אדריינוס קיסר שהרג

ונהרגו כמה רבבות: בחירחורי לשון.

וחסרון ע"ש, ו) בכת"י

אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן

1. אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ

במריבת לשון כמו אל תתחר (תהלים

ליתא מכאן עד לא יהיה לך

באלכסנדריא. והא דאמרי'

קרחה סח לי זקן אחד מאנשי ירושלים בבקעה

וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים

ולפ"ז הראשון אמר לא יהיה

בְּדָמִים נָגָעוּ: הושע ד ב

לז): שוט לשון. שבט מכה: לקלון.

בהחליל (סוכה נא:) דאלכסנדרוס

זו הרג נבוזראדן רב טבחים מאתים ואחת

2. לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם

לך ןעי' תוד"ה איתיוהו

וברש"ל שם, ז) בכת"י

ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים:

מוקדון הרגם והחריבה שמא פעמים

נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל

עשרה רבוא ובירושלים הרג תשעים וארבע

נתיישבה: קפצו כולן ונפלו לתוך

בשן. בין שן נוטריקון: שדרכן לכך.

נוסף: אפקוהו וקטליהו

צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי

רבוא על אבן אחת עד שהלך דמן ונגע

אייתוה לאידך כו'

הִכָּסוֹת: יחזקאל כד ח

לתשמיש ואין קלונן מרובה כקלון שלנו:

הים.

והא דאמר במס' ע"ז (דף

ח) ברכות סג: שבת פג.,

3. וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק

בדמו של זכריה לקיים מה שנאמר 1 ודמים

זו אשה. הורגנו כל היום: האמרת.

יח.) מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל

ט) [דף נה:], י) בע"י

אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל

נוסף: מצותיו, יא) [ועי'

בדמים נגעו אשכחיה לדמיה דזכריה דהוה

ייחדת: גושפנקא. חותמי שצורתי

א)

קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי

בעצמו הכא יראים היו מיסורין

תוס' ע"ז יח. ד"ה ואל],

עֵשָׂו: בראשית כז כב

קא מרתח וסליק אמר מאי האי אמרו ליה דם

טבועה בו כדי שתהא נראה משתחוה

כדאמרינן (כתובות דף לג:) אלמלי

ב)

יב) בספרים שלהם חשב

4. בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא

לה: הרמנא דמלכא. שולטנות המלך

זבחים דאשתפוך אייתי דמי ולא אידמו אמר

נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו

אנכי ולא יהיה בחדא

וְלֹא תִירָא מִשֹּׁד כִּי

ובבתרא לא היה מביא קרא

איוב ה כא

קבל עליו לעשות : זו מילה. הורגנו כל

יָבוֹא:

י)

לצלמא ועוד דע"כ היו מענין אותן

להו אי אמריתו לי מוטב ואי לאו מסריקנא

5. עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם

אלא א"ל אשדי לך גושפנקי

היום דזימנין דמיית: בר משחיטה. שמא

ולא היו הורגים אותן :

יא)

מהרש"ל, יג) [בדפו"ר

לבשרייכו במסרקי דפרזלי אמרי ליה מאי

יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ

אתיוהו לקמיה. שיתא קראי

ומשביעי.], יד) קינות על

יתחבנו בגרונו: דבר אחר. צרעת ומראות

אֶת צִיּוֹן: תהלים קלז א

יב)

הפסוק על אלה אני בוכיה,

נימא לך נבייא הוה בן דהוה קא מוכח לן

❖

6. זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת

נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו:

מייתי יג) ובשביעי לא

במילי דשמיא קמינן עילויה וקטלינן ליה והא

יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים

קצוצי

מייתי ובמדרש אמר דקמא אמר

יד)

עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:

כמה שנין דלא קא נייח דמיה אמר להו אנא מפייסנא ליה אייתי סנהדרי

אנכי והשני לא יהיה לך:

תהלים קלז ז

גליון הש"ס

7. אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן

כל גדולה וסנהדרי קטנה קטל עילויה ולא נח בחורים ובתולות קטל עילויה

רש"י ד"ה גר תושב היה.

אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת

❖

ולא נח אייתי תינוקות של בית רבן קטל עילויה ולא נח א"ל זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים ניחא לך

עיין ע"ז דף סד ע"ב:

תהלים סח כג

יָם:

8. כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל

דאבדינהו לכולהו כדאמר ליה הכי נח בההיא שעתא הרהר תשובה בדעתיה אמר ומה ג)אם על נפש אחת

הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן

כך ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כמה וכמה ערק אזל שדר שטר פרטתא בביתיה ואגייר מוסף רש"י

טִבְחָה: תהלים מד כג

9. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר

תנא א) נעמן גר תושב היה נבוזראדן גר צדק היה מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק מבני בניו של

אייתי דמי ולא אידמי.

הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

סיסרא למדו תינוקות בירושלים מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים מאן אינון שמעיה ואבטליון היינו

שחט בהמות ולא אידמי

מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה

הדם. (סנהדרין צו:). גר

לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל

דכתיב 2נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות 3 הקול קול יעקב והידים ידי עשו הקול זה ד) אדריינוס

תושב. שלא קבל עליו שאר

שמות כ ב

פָּנָי:

קיסר שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא כפלים כיוצאי מצרים קול יעקב זה

01. זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָח¢ רָם

מצות וקבל עליו שלא לעבוד

עבודת כוכבים. (שם). את

בִּלְתִּי לַיְיָ לְבַדּוֹ:

אספסיינוס קיסר שהרג בכרך ביתר ארבע מאות רבוא ואמרי לה ארבעת אלפים רבוא והידים ידי עשו זו מלכות

ה' האמרת. הוא לשון

שמות כב יט

הרשעה שהחריבה את בתינו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו דבר אחר הקול קול יעקב אין לך תפלה

הפרשה

והבדלה

11. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה

הבדלתי לך מאלהי

לְאֵל אַחֵר כִּי יְיָ קַנָּא שְׁמוֹ

שמועלת שאין בה מזרעו של יעקב והידים ידי עשו אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו והיינו

ה)

עכו"ם להיות לך

אֵל קַנָּא הוּא:

לאלהים והוא הפרשך

דא"ר אלעזר 4בשוט לשון תחבא בחירחורי לשון תחבא אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב 5על נהרות בבל

שמות לד יד

אליו מעמי הארץ להיות

21. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ

שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני חורבן

לו לעם סגולה. (דברים כו

אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד:

יז). שנאמר זאת התורה

דברים ו ד

בית ראשון שנאמר על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בית שני דכתיב 6זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים

31. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ

אדם כי ימות באהל.

האומרים ערו ערו עד היסוד בה אמר רב יהודה אמר שמואל ואיתימא רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא

זאת התורה היכן מצויה,

אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא

באדם שימות באהלי תורה

מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים אמרו אם אנו טובעין בים אנו

הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל

❖

וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין

(ברכות סג:)

באין לחיי העולם הבא דרש להן הגדול שבהן אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים מבשן אשיב מבין

דברים ד לט

עוֹד:

41. אֶת יְיָ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם

שיני אריה אשיב ממצולות ים אלו שטובעין בים כיון ששמעו ילדות כך קפצו כולן ונפלו לתוך הים נשאו

לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים

מוסף תוספות

ילדים ק"ו בעצמן ואמרו מה הללו שדרכן לכך כך אנו שאין דרכנו לכך על אחת כמה וכמה אף הם קפצו

וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר

א. פן יעבירום עובדי

חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו

לתוך הים ועליהם הכתוב אומר 8 כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ורב יהודה אמר זו אשה

כוכבים לעבירה כגון ע"י.

וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: אָרוּר

ושבעה בניה אתיוהו קמא לקמיה דקיסר אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה אנכי ה'

תוס' ע"ז יח. ד"ה ואל.

ו)

מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר

ב. שלא יוכל לעמוד

כָּל הָעָם אָמֵן:

אלהיך אפקוהו וקטלוהו ואתיוהו לאידך לקמיה דקיסר אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה

דברים כו יז-יח

בהם. אז הוא מצוה לחבל

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים אמר

51. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת

בעצמו. תוס' ע"ז יח. ד"ה

ואל.

אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ

להו כתוב בתורה זובח לאלהים יחרם אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת כוכבים

תהלים קיג ט

יָהּ:

61. זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי

אמר להו כתוב בתורה 11לא תשתחוה לאל אחר אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת

יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל

כוכבים אמר להו כתוב בתורה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו

הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל

ליה פלח לעבודת כוכבים אמר להו כתוב בתורה 31 וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים

יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים:

במדבר יט יד

בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אפקוהו וקטלוהו אתיוהו לאידך אמרו ליה פלח לעבודת

כוכבים אמר להו כתוב בתורה 41 את ה' האמרת וגו' וה' האמירך היום כבר נשבענו להקדוש ברוך

הוא שאין אנו מעבירין אותו באל אחר ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת ז) א"ל

קיסר אישדי לך גושפנקא וגחין ושקליה כי היכי דלימרו קביל עליה הרמנא דמלכא א"ל חבל עלך קיסר חבל

עלך קיסר על כבוד עצמך כך על כבוד הקב"ה על אחת כמה וכמה אפקוהו למיקטליה אמרה להו אימיה

יהבוהו ניהלי ואינשקיה פורתא אמרה לו בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי

שבעה מזבחות אף היא עלתה לגג ונפלה ומתה יצתה בת קול ואמרה 51 אם הבנים שמחה ר' יהושע בן לוי

אמר זו מילה שניתנה בשמיני ר' שמעון בן לקיש אמר אלו ת"ח שמראין הלכות שחיטה בעצמן דאמר רבא

כל מילי ליחזי איניש בנפשיה בר משחיטה ודבר אחר רב נחמן בר יצחק אמר אלו תלמידי חכמים שממיתין

עצמן על דברי תורה כדר' שמעון בן לקיש ח)דאמר ר"ש בן לקיש אאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית

עצמו עליהם שנאמר 61זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו' אמר רבה בר בר

חנה א"ר יוחנן ארבעים סאה

קצוצי