הניזקין
פרק
חמישי גיטין
נט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דכולהו
מנינייהו מן הצד הוו מתחלי. פי' בקונט' דמוקי לה לא
אנא הואי במניינא דרבי. באותו מנין שתקנו שכל הקודם ליקח זכה:
צ
א) סנהדרין לב., ב) שם לו.,
א מיי' פי"א מהלכות
ג) [שם ע"ש], ד) [תוספ'
סנהדרין הלכה ו סמג
ומינאי דידי מנו ברישא. ממני שאלו תחלה בשורה כשהיינו יושבין
תענה על ריב בכל דבר ואין נראה דלא מיסתבר דפליג
פ"ג] לקמן סה. ב"ב קנה:
עשין צא:
מה דעתי נוטה. והוא היה בינוני לא מן הגדולים ולא מן הקטנים ואני
אמתניתין דסנהדרין (דף לב.) דאייתי אלא משום ענוה שלא להראות
צא ב ג מיי' פכ"ט
כתובות ע., ה) [בכת"י אר'
והא
עצמו גדול היה עושה: הוה הונא בר נתן. תורה וגדולה היתה
שמעתי שקטן שבהם היה: מתחילין מן הגדול. כשעומדין למנין לראות
יצחק ועי' הגהות בן
מהלכות מכירה הל'
אריה.], ו) [כתובות ס.],
ב סמג עשין כב טוש"ע
אם רוב מטמאין או רוב מטהרין: מן
לו כדאמרינן במו"ק (דף כח.) דקא
ז) [פי' בן ננס ערוך בערך
ח"מ סימן רלה סעיף יז
הצד. מן הקטנים ולא מן הגדול שלא
דחקא רגלי דהונא בר נתן ואמר בפ'
אנא הואי במניינא דבי רבי ומינאי דידי מנו
סבן ע"ש שהאריך בפי'
[וברב אלפס עוד בפ"ו
ילמד חובה והשאר נכנעין מפניו שלא
ב' דזבחים (דף יט.) דאיקיים ביה
סיבני וחומס וכו'],
דמכילתין דף קעח.]:
ברישא והאנן תנן א) א דיני ממונות והטהרות
צב ד מיי' שם הל' א
ח) [קדושין מד: ע"ש
לחלוק עליו משום לא תענה על רב
והיו מלכים אומניך א:
והטומאות מתחילין מן הגדול ודיני נפשות
פרש"י], ט) [שמואל א יד],
טוש"ע שם סע"א:
אחת מתנה מרובה ואחת מתנה
(שמות כג) ובדיני נפשות מוקמינן להאי
צג ה מיי' פ"ב מהל'
י) [עירובין פה: ושם איתא
מתחילין מן הצד אמר רבה בריה דרבא
בונייס בן בונייס], יא) [ועי'
מועטת. ומדלא קאמר נמי
קרא בפ"ק דסנהדרין (דף ב.)
לא
גירושין הל' יז סמג
ואיתימא ר' הילל בריה דר' וולס שאני מנינא
פרש"י בקדושין מז. ד"ה
עשין כ טוש"ע אה"ע סי'
כהטייתך לטובה כו' ולא ילמדו זכות:
אחת מתנת מטלטלין יד)ואחת קרקעות
באלון], יב) [בים של שלמה
קכא סעיף ו:
דבי רבי דכולהו מנינייהו מן הצד הוו
דכולהו מנינייהו מן הצד מתחילין.
נראה דוקא במטלטלין דאיירי בהו
צד ו ז ח מיי' פכ"ט
כתוב דיש כאן ט"ס וצ"ל עד
מתחילין ואמר רבה בריה דרבא ואיתימא
שתות מחול בשתות קנה
מהלכות מכירה הל'
משום לא תענה על ריב וכתיב חסר
קאמר והא דאמרי' במי שמת (ב"ב דף
ב)
וכו'], יג) [לקמן ס:],
ו סמג עשין פב טוש"ע
רבי הילל בריה דרבי וולס מימות משה ועד
בלא יו"ד ודרשינן לא תענה על רב
קנה:) גבי פחות מבן כ' דאין מוכר
יד) [בדפו"ר נוסף:
ח"מ סימן רלה סעיף א:
מתנת.],
❖
לא תחלוק על מופלא שבבית דין ולא
בנכסי אביו ומתנתו מתנה במקרקעי
צה ט מיי' שם הלכה ח
רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד ולא
טור ש"ע שם סעיף
מוקמי ליה לרישא דקרא בדיני נפשות
התם בגדול שהוא בן י"ג שנים ויום
הא הוה יהושע הוה אלעזר (א) הא הוה אלעזר
ג:
ואע"ג דסיפיה דקרא לא מיתוקם אלא
אחד אלא דלא היה בן עשרים:
צו י מיי' שם הלכה ו
הוה פנחס והא הוה פנחס הוו זקנים הא הוה
לעזי רש"י
בדיני נפשות: וולס: במקום אחד.
טוש"ע שם סע"א:
שאול הוה שמואל והא נח נפשיה כולהו שני קאמרינן והא הוה דוד הוה עירא
❖
צז
כ מיי' פי"ב מהלכות
גלנ"ט. ב» לeט.
שתהא תורתן וגדולתן של ישראל במקום
תפלה הלכה יח סמג
היאירי והא נח נפשיה כולהו שני בעינן הא הוה שלמה הוה שמעי בן גרא
אחד שאין בישראל גדול בתורה ובעושר
עשין יט טוש"ע א"ח סימן
והא קטליה כולהו שני קאמרינן הא הוה חזקיה הוה שבנא הא איקטיל כולהו
כמותו: והא הוה אלעזר. יחיד לאחר
קלה סעיף ג:
מוסף תוספות
צח ל מיי' פ"א מהל'
שני קאמרינן והא הוה עזרא הוה נחמיה בן חכליה אמר רב אחא בריה
שנפטר יהושע: והא הוה פנחס.
ג)
עירובין הלכה טז
א. שהיה קרוב למלכות.
לאחר אלעזר תורה וגדולה שהיה כהן
דרבא אף אני אומר מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום
סמג עשין מד"ס א טוש"ע
תוס' סנהדרין לו. ד"ה והא
❖
ג ❖
גדול אחר אביו: הוו זקנים. שקבלו
א"ח סי' שסו סעיף ג:
הוה.
אחד ולא והא הוה הונא בר נתן שאני הונא בר נתן דמיכף הוה כייף ליה לרב
אשי: מתני' חרש רומז ונרמז ובן בתירא אומר קופץ ונקפץ במטלטלין
מיהושע והאריכו ימים אחריו כדכתיב
ב
(יהושע כד) אשר האריכו ימים אחרי
הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין: גמ' א"ר נחמן מחלוקת
פסקי רי"ד
תורה אור השלם
ד) ד
יהושע: שאול. גדול בתורה היה אלא
במטלטלין אבל בגיטין דברי הכל ברמיזה פשיטא במטלטלין תנן מהו
1. וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל
הלכה כשמואל בדיני:
ה
שלא לימד לאחרים כדאמרי' בעירובין
מתני' חרש רומז
הַמֶּלְתָּחָה הוֹצֵא לְבוּשׁ
דתימא אף במטלטלין קמ"ל איכא דאמרי א"ר נחמן כמחלוקת במטלטלין כך
(דף נג.) שאול לא גלי מסכתא להכי
ונרמז בן בתירא אומר
לְכֹל עֹבְדֵי הַבַּעַל וַיֹּצֵא
מחלוקת בגיטין והאנן במטלטלין תנן אימא אף במטלטלין: הפעוטות מקחן
כתיב ביה בכל אשר יפנה ירשיעט): והא
קופץ ונקפץ במטלטלין
לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ:
❖
הפעוטות מקחן מקח
מלכים ב י כב
נח נפשיה. דשמואל קודם שאול: כולהו
מקח וממכרן ממכר במטלטלין: ועד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה
ה)
וממכרן ממכר במטלטלין
שני. משעמד בגדולה תהא תורה
כבר שית כבר שב רב כהנא אמר כבר שב כבר תמני במתניתא תנא כבר
פי' רומז כל מה שהוא
ו
רומז קיים ונרמז מה
וגדולה במקום אחד וזה בתחילת גדולתו
גליון הש"ס
תשע כבר עשר ולא פליגי כל חד וחד לפי חורפיה וטעמא מאי א"ר אבא
ו)ז
שאחרים רומזין לו והוא
לא יחיד היה בתורה: עירא היאירי.
רש"י ד"ה אפכוה וכו'
בר יעקב א"ר יוחנן ח משום כדי חייו 1ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש
מתרצה קיים ובן בתירא
גדול בתורה היה כדאמרינן במו"ק (דף
בני הישיבה טעו. עיין
אומר קופץ ונקפץ פי'
לכל עובדי הבעל מאי מלתחה א"ר אבא בר יעקב א"ר יוחנן דבר הנמלל
קדושין דף מד ע"ב רש"י
הרמיזה הוא בידיו ובראשו
טז:) דהוה מתני להו לרבנן על גבי
ד"ה ואפכוה וצע"ק. אח"כ
והקפיצה היא עקימת
ונמתח כי אתא רב דימי א"ר יוחנן שיגר לו ז)בוניים בן נוניים לרבי סיבני וחומס
כרים וכסתות: חזקיה. מלך יהודה
ראיתי שעמד בזה בתשובת
שפתים כמו קפצה פיה
❖
סלסלה ומלמלא סיבני וחומס כאמגוזא ופלגיה דאמגוזא סלסלה ומלמלא
גדול בתורה היה כדאמרינן בחלק
באר שבע סימן יא:
ואינו סימן ניכר כמו
הרמיזה וכל זה במטלטלין
כפיסתקא ופלגי דפיסתקא מאי מלמלא דבר הנמלל ונמתח וטעותן עד כמה
(סנהדרין דף צד:): שבנא. גדול בתורה
ומפני תיקון העולם משום
היה כדאמרינן בסנהדרין (כו.) שבנא
א"ר יונה א"ר זירא עד שתות כגדול בעי אביי מתנתו מאי רב יימר אמר אין
ט
כדי חייו אבל במקרקעי
הגהות הב"ח
הוה דריש בתליסר ריבוותא וחזקיה
לא. אמר רב נחמן
מתנתו מתנה מר בר רב אשי אמר מתנתו מתנה אפכוה ושדרוה לקמיה דרב
ח)
(א) גמ' והא הוה אלעזר
מחלוקת במטלטלין אבל
בחד סרי ריבוותא: והא איקטיל. סנחריב
מרדכי א"ל זילו אמרו לבר מר לאו הכי הוה עובדא כי הוה קאי מר חד כרעיה
וכו' והא הוה שאול וכו'
בגיטין דברי הכל ברמיזה.
הרגו כדאמרינן בזה בורר (שם):
והא הוה שלמה וכו' והא
פי' מאי דתנן בפרק
אארעא וחד כרעיה אדרגא ואמרנא ליה מתנתו מאי ואמר לן מתנתו מתנה
❖
מתני' רומז ונרמז. מה שהוא רומז
הוה חזקיה:
חרש (יבמות קיב:) דחרש
אחת מתנת שכיב מרע ואחת מתנת בריא אחת מתנה מרובה ואחת מתנה
שנשא אשה אחר שנתחרש
י
קיים ומה שרומזין לו והוא מתרצה
מועטת: מתני' כאלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו
שיכול להוציא בגט דכשם
קיים: רמיזה בידיו ובראשו: קפיצה
דכנס ברמיזה כך מוציא
מוסף רש"י
לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום
ברמיזה דוקא ברמיזה יכול
עקימת שפתים שנא' קפצה פיה (איוב
ל
אנא הואי במניינא דבי
להוציא אבל בקפיצה לא
ה) ואינו סימן ניכר כרמיזה: במטלטלין.
בור
רבי. דקתני הושיב ב"ד
פשיטא מטלטלים תנן מהו
גמ'
אם מכר מטלטלין: אבל בגיטין. דקיי"ל חרש שנשא משנתחרש אם רצה להוציא יוציא כשם שכנס ברמיזה כך מוציא ברמיזה (יבמות דף קיב:):
ונמנו שאם שהתה בפני
דתימא (מהו) במטלטלים
סיקריקון שנים עשר חדש
אף במטלטלים קמ"ל. פי'
פשיטא במטלטלין תנן. במילתיה דבן בתירא: מהו דתימא אף במטלטלין. קאמר וכ"ש בגיטין דלא תימא גיטין הוא דקילי משום דבקפיצה כנס בקפיצה
כו' ואמר רב אנא הוה
דלא תימא גיטין הוא
יוציא אבל מטלטלין שנפלו בירושה לא מש"ה תנן מטלטלין: קמ"ל. רב נחמן מטלטלין דוקא נקט בן בתירא ולא בגיטין ובקרקעות לא ברמיזה
בההוא מניינא ומינאי דידי
דקילי משום דברמיזה
ולא בקפיצה דהכא הוא משום כדי חייו תקון רבנן כדלקמן: משום כדי חייו. דאי לאו זביניה זבינא לא מזבני ליה מזוני ולא זבני מיניה: ויאמר לאשר
הוא דאתחילו ברישא
כנס וברמיזה יוציא אבל
(סנהדרין לו.). והטהרות
במטלטלין שנפלו לו
על המלתחה. ביהוא כתיב ומשום רבי אבא בר יעקב משום ר' יוחנן נקט לה: דבר הנמלל ונמתח. בגדי פשתן הן שחוטן נמתח ע"י מלילה
והטומאות. אם בא אדם
בירושה לא מ"ה תני
שמולל באצבעותיו כשהוא טווה: בוניים בן נוניים. י)ישראל עשיר הוה: סיבני וחומס סלסלה ומלמלא. ארבע מינין של בגדי פשתן דק וטוב:
לישאל על דבר טהרות,
מטלטלין קמ"ל רב נחמן
כי אמגוזא ופלגי אמגוזא. טלית גדולה למידתו וכשהוא מקפלה לא היתה יותר מאגוז וחצי: פיסתקא. גלנ"ט שאוכלים חזירים : וטעותן. של פעוטות:
מתחילין מן הגדול.
יא)
דדוקא מטלטלין א"ד
שואלין תחלה לגדול
אמר רב נחמן כמחלוקת
עד כמה. הדרא: עד שתות כגדול. עד שתות קנה הקונהיב) ומחזיר אונאה יותר משתות בטל מקח: מתנתו מאי. במטלטלין משום כדי חייו הוא
שבדיינים מה הוא אומר
במטלטלין כך מחלוקת
זביני אין מתנה לא או דלמא מתנתו נמי מתנה דעבדו ליה נייח נפשיה: אפכוה. $בני הישיבה טעו והפכו דברים דמר לדמר: ושדרו לקמיה
בדבר (שם לב.). ודיני
בגיטין והאנן במטלטלין
נפשות מתחילין מן
דרב מרדכי. כמאן ס"ל: זילו אמרו ליה לבר מר. לבנו של רבי. דרב מרדכי תלמידו של רב אשי היה בכמה מקומות ובמס' סוטה (דף מו:) אמרי'
תנן אימא אף במטלטלין
הצד. מן הקטנים, שמא
גבי לויה תלמיד לרב אין לו שיעור רב מרדכי אלויה לרב אשי כו': כי קאי מר. רב אשי: אדרגא. סולם של עליית בהמ"ד: מתני' כהן
ואע"ג דפריש רב נחמן
יחייבנו הגדול ולא ירצו
למילתיה דבן בתירא לא
קורא ראשון כו'. כי היכי דלא ליתו לאינצויי תקינו להו רבנן האי סידרא דכיון דתקנתא דרבנן היא תו לא מצינן לשנויי ולמימר אנא קרינא ברישא:
לחלוק על דבריו משום לא
פסיק הלכתא כוותיה
תענה על ריב (שמות כג)
מערבין בבית ישן. בני חצר שרגילין ליתן עירוב החצר בבית אחד אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר מפני דרכי שלום ובגמ' מפרש לה:
בפירוש הלכך לית הלכתא
יג)
על דבריו של גדול, רב
כוותיה דה"ל יחיד אלא
בור
כתיב בלא יו"ד . מן
הלכה כת"ק דדוקא רמיזה
(שם)
הצד הוו מתחילין. מפני ענוה יתירה שהיתה בו (שם). בריה דרבי וולס. כך שמו (שם). תורה וגדולה במקום אחד.
הוא דמהניא גבי חרש אבל קפיצה לא: הפעוטות מקחן וכו'. פי' מדין תורה אין מעשה קטן כלום אבל מפני תיקון
תורתן וגדולתן של ישראל באדם אחד, שאין כמותו בכל ישראל בתורה ובגדולה, כגון משה שהיה גדול על כל ישראל במלכות
העולם משום כדי חייו אמור רבנן שיהא מקחו מקח וממכרו ממכר ועד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר
ובתורה וכן רבי בנשיאות ובתורה (שם). הוה אלעזר. חבירו בתורה ולא הוי מקום אחד (שם). והא הוה פנחס. משמתו
שית כבר שבע ורב כהנא אמר כבר שבע כבר תמני במתניתא תנא כבר תשע כבר עשר ולא פליגי כל חד וחד לפום
יהושע ואלעזר (שם). הוו זקנים. כגון עתניאל ואבצן ובועז (שם. וגי' רש"ל ואבצן שהוא בועז). עירא היאירי. במו"ק (טז:)
חורפיה וטעמא מאי אמר רבא בר יעקב א"ר יוחנן משום כדי חייו ודוקא במטלטלין אבל בקרקעות לא עשה כלום.
אמרינן דהוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות ודוד היה מנהיגו עליו לראש, דכתיב (ש"ב כ) עירא היאירי היה כהן לדוד
וטעותו עד כמה א"ר יוסי א"ר זירא עד שתות כגדול מתנתו מאי אמר רב יימר אין מתנתו מתנה ומר בר רב אשי אמר
(סנהדרין לו.). הוה שמעי בן גירא. גדול היה כדאשכחן (ש"ב יט) שירד לקראת דוד הירדן באלף איש (שם). הוה שבנא.
מתנתו מתנה והכי אמר רב אשי אחד מתנת בריא ואחד מתנת ש"מ אחד מתנה מרובה ואחד מתנה מועטת ובשלהי
שהיה ישיבתו גדולה משל חזקיה כדאמר בפרק זה בורר (שם). הפעוטות. בני תשע ושמונה. מקחן כו' במטלטלין. דוקא
פרק מציאת האשה (כתובות ע.) אמרינן אמר רפרם ל"ש אלא שאין שם אפוטרופוס אבל יש שם אפוטרופוס אין
אבל במקרקעי לא עד שיביאו שתי שערות או עד שיהא בן עשרים (כתובות ע.). כאמגוזא ופלגא דאמגוזא. שכל כך דק
מקחו מקח ואין ממכרו ממכר ושם כתבתי שגם מתנתו אינה מתנה אם יש שם אפוטרופוס עיין בערוך נ"ד בס"ה:
מתני' אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום ומערבי'
שכשכורכים אותו כולו ביחד אין הכרך גדול יותר מאגוז וחצי (מעילה יח.).