נט:
הניזקין פרק
חמישי
גיטין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וליטול
מנה יפה ראשון. כגון במעשר עני או בצדקה אם הוא
בור הקרוב לאמה. אמת המים המביאה מים מן הנהר לשדות ורגילין
צט א מיי' פ"ג מהל'
א) ב"מ יב. שבועות מא.,
ב) [הוריות יג.], ג) שם,
שכנים הל' י טוש"ע
עני או בחברים המסובין בסעודה אבל במידי דשותפות
לעשות בורות שאם תיבש האמה ימלאו מן הבור וישקו השדות ומרגילין
ד) נדרים סב. מו"ק כח:
ח"מ סימן קע סעיף ב:
מי האמה לבור עד שיתמלא ותקנו חכמים שיתמלאו בורות שבשדות
לא דאמרינן בפ' מקום שנהגו (פסחים דף נ:) דהנותן עינו בחלק יפה
ק ב מיי' פ"ו מהלכות
הוריות יב:, ה) [עיין
אינו רואה סימן ברכה לעולם : אבל בשני ובחמישי לא. אומר
העליונות שהן קרובין למוצא האמה ואח"כ ימלאו התחתונים וכשהוא
אטז)
גזילה הלכה יב ופ"א
תוספות חולין פז. סד"ה
וחייבו], ו) ברכות מז.
מהלכות זכייה ומתנה הל'
ר"ת הני מילי לדידהו דבחול הוו טרידי
ממלאוט) סוכר את האמה עד שיתמלא:
[תוספתא שם פ"ה],
ג סמג עשין עג טוש"ע
מפני דרכי שלום. שלא תהא מחלוקת
במלאכתן ולא שכיחי אבל לדידן ב שכיחי
בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני
ז) [מגילה כב.], ח) [עי'
א
ח"מ [סי' רעג סעי' יג]
בשני ובחמישי כמו ביו"ט:
ביניהם אני אסכור ראשון דהא תקנתא
פרש"י בעירובין ה. ד"ה
וסימן שע סעיף ד:
דרכי שלום ב מצודות חיה ועופות ודגים יש
דאפי' רבי אמי ורבי אסי כהני
קא ג מיי' פי"ז מהל'
והאמר], ט) [ברש"י ברי"ף
דרבנן הכי ואע"פ שאינו דין: מצודות
בהן משום גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר
גזילה ואבידה הל' יב
איתא: וכשממלאין העלינות
סוכרין העליונים וכו'],
חשיבי כו'. משמע דאי לאו
חיה כו'. מדאורייתא כל כמה דלא מטא
סמג עשין עד טוש"ע ח"מ
גזל גמור א)גמציאת חרש שוטה וקטן יש בהן
י) [לקמן סא.], יא) [שם],
לידיה לאו גזל הוא ובגמ'י) מפרש ליה
הכי אסור אפי' הוא גדול מכל בני עירו
סימן ער סעיף א:
משום גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל
קב ד מיי' פ"ו מהלכות
יב) [ברש"י ברי"ף נוסף
והא דאמר בסוף מגילה (דף כח.) א"ר
במצודות שאין להן תוך דליקני ליה כליו:
ונפ"מ להוציאו בדיינים],
גזילה הלכה יג סמג
גמור ד עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו
גזל גמור. בגמרא יא) מפרש גזל גמור
פרידא מימי לא ברכתי לפני כהן ופריך
יג) [במרדכי מובא בשם
עשין עג טוש"ע ח"מ [סי'
רש"י: ולא לוי לישראל.],
גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור
רעג סעי' טז] וסימן שע
הש"ס מחכם הקורא אחר כהן עם
מדבריהםיב). וטעמא דרבי יוסי בכולהו
יד) [יבמות עח:], טו) [צ"ל
סעיף ה:
אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים בלקט
הארץ דחייב מיתה ומוקי לה בשוין ועל
דקסבר עשו מפני דרכי שלום את שאינו
למי (רש"ש)], טז) [ועי'
ה
קג ה מיי' פ"א מהלכות
שכחה ופאה מפני דרכי שלום: גמ' מנה"מ
זוכה לקנות קנין גמור כזוכה: המנקף.
כרחך לאו שוין ממש דא"כ מאי רבותיה
מתנות עניים הל' ט
היטיב תוספות מו"ק כח:],
יז) [אצ"ל דתנא. דאינו
ומיי' פ"י מהלכות ע"ז
אלא אתא לאפוקי כהן ע"ה וצריך
חותך כמו ונקף סבכי היער (ישעיה י)
ג
אמר רב מתנה דאמר קרא ויכתוב משה את
משנה], יח) [פ"ג מ"ו],
❖
1
הלכה ה סמג לאוין רפד
למימר נמי דכולהו הוו כפופין לרבי
וכמו ונשאר בו עוללות כנוקף זית
התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו
[וטוש"ע י"ד סימן קנא
(שם יז): גמ' ויתנה. שיקראו בה
פרידא דאי לאו הכי מאי רבותיה אי נמי
ד
סעיף יג]:
אנא לא ידענא דכהנים בני לוי נינהו אלא
קד ו מיי' פ"ד מהלכות
כהנים והדר בני לוי: וקדשתו. כי את
הא דבעי הכא כייפי היינו בשבתות
תורה אור השלם
כלי המקדש הלכה ב
ב)כהן ברישא והדר לוי רבי יצחק נפחא אמר
וגו': לפתוח ראשון. בכל דבר כבוד
ויו"ט ור' פרידא אפילו בשני ובחמישי
1. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת
[טוש"ע או"ח סי' רא
לא קרא: נתפרדה החבילה.
מהכא ונגשו הכהנים בני לוי אטו אנן לא
בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר
2
סעיף ב]:
הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל
קה ז מיי' פ"ז מהלכות
ידעינן דכהנים בני לוי נינהו אלא כהן ברישא
בראש: ולברך ראשון. בסעודה:
הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים
$ ה"ר יצחק ברבי יהודה מפרש דקורא
ברכות הלכה ו סמג
אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ וְאֶל כָּל
וליטול מנה יפה ראשון. אם בא לחלוק
לוי במקום הראוי לו והא דאמר
והדר לוי רב אשי אמר מהכא בני עמרם
ג)
עשין פז טוש"ע א"ח סימן
3
זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
בכתובות (דף כה:) מוחזקני בזה שהוא
עם ישראל בכל דבר לאחר שיחלקו
קע סעיף ב:
דברים לא ט
אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש
קו ח מיי' שם ה"ה סמג
2. וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי
כהן שקרא אחריו לוי ה צריך לומר דקים
בשוה אומר לו ברור וטול איזה שתרצה:
קדשים ר' חייא בר אבא אמר מהכא וקדשתו
שם טוש"ע א"ח סי'
4
כִּי בָם בָּחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ
א"ל דאורייתא היא. ותורה אמרה כן
ליה דלא קרא ו במקום הראוי דגדול
קסז סעיף יז:
לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְיָ
לכל דבר שבקדושה ד)תנא דבי רבי ישמעאל
קז ט מיי' פי"ב מהל'
מפני דרכי שלום: אלא אמר אביי.
היה משלפניו או קטן משל אחריו ז:
וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב
וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון
כי קאמרינן באותו כהן. למאי דתקון
תפלה הלכה יט סמג
וְכָל נָגַע: דברים כא ה
ו
ה)
דרכי שלום דקתני מתני': לכדמר.
3. בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן
עשין יט טוש"ע א"ח סימן
ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון א"ל
אתא. רבה בר נחמני שהיה רבו: אין
בהקורא את המגילה (דף כא:)
קלה סעיף ו:
וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן
אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאורייתא
י [מיי' שם טוש"ע שם
ממתינין. אין צריכין להמתין: הבוצע.
שכל אחד מברך לפניה ולאחריה ניחא
לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים
סעיף ט]:
הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם
היא א"ל דאורייתא ומפני דרכי שלום כל
ואפילו לפי מאי יז) דתנן (שם) הפותח
כגון בעה"ב שהוא מברך המוציא
קח כ טור ש"ע שם סעיף
לְהַקְטִיר לִפְנֵי יְיָ לְשָׁרְתוֹ
❖
ואפי' הוא קטן: הוא פושט ידו. בקערה
מברך לפניה וחותם מברך לאחריה
התורה כולה נמי מפני דרכי שלום היא דכתי'
ח:
וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם:
דברי הימים א כג יג
תחלה ללפת בו את פרוסת המוציא:
צריך לומר באותו כהן שקורא פעמים
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום אלא
5
4. וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם
לא שנו. דחולק כבוד לרבו: אלא
שהולך ויושב בינתים דאי בע"א במאי
אמר אביי לכדמר ו)דתניא זשנים ממתינין זה
אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ
מוסף תוספות
בסעודה. כדאמרן: אבל. לענין לקרות
הוי מינכרא שתי קריאות כי ההיא
יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ
לזה בקערה שלשה אין ממתינין הבוצע הוא
ח
א. ולא מיסתבר לדרוש
מְקַדִּשְׁכֶם: ויקרא כא ח
בתורה בבית הכנסת אין כהן חולק
דתניא בתוספתא דמגילהיח) אם לא היה
5. דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל
הפסוק הזה להרגיל הכהן
פושט ידו תחלה ואם בא לחלוק כבוד לרבו
שם אלא אחד דידע לקרות קורא ויושב
כבוד ללוי יג)ולוי לישראל דלא ליתו שארא
שיתן עינו בחלק יפה.
נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:
❖
או למי שגדול ממנו הרשות בידו ואמר מר
לאנצויי ולמימר אנא נמי קרינא ברישא
ועומד וקורא וזה היה נמי קודם התקנה
רא"ש סימן כ'. ב. שאינם
משלי ג יז
ח
עסוקין במלאכה. תוס'
עלה לא שנו אלא בסעודה אבל בבהכ"נ
דלאחר התקנה שכל אחד מברך לפניה
והיינו דקתני מתניתין כהן קורא ראשון
הרא"ש. ג. ואכתי מאי
ולאחריה לא צריך ט ומשם רבינו יהודה
כו' כמה שכתוב בתורה ואינו רשאי
לא דאתו לאינצויי אמר רב מתנה הא דאמרת
רבותיה, הא משמע הכא
גליון הש"ס
כתבו דאם אין בבית הכנסת רק
לחלוק כבוד בדבר ולשנותו מפני דרכי
דאסור. שם. ד. ואפ"ה
בבהכ"נ לא לא אמרן אלא בשבתות וימים
תוס' ד"ה נתפרדה
לא קרא לפני כהן. שם.
שלום: רב הונא. ישראל הוה: נקטינן.
כהנים אחד קורא במקום שבעה ועל
טובים דשכיחי רבים אבל בשני ובחמישי לא
החבילה ה"ר יצחק בר'
ה. ואילו היה לוי יכול
מסורת מאבותינו: נתפרדה חבילה.
כל פרשה יברך לפניה ולאחריה:
יהודה. בתשובת מהר"י
לקרות שני בלא כהן לא
אם איני והא רב הונא קרי בכהני בשבתות ויו"ט
לבית לוי כלל ד סימן ל כתב
נפסק הקשר. איבד הלוי את כבודו
היה מעלהו לכהונה. שבה"ל
שאני רב הונא דאפילו רבי אמי ורבי אסי
דט"ס הוא וצ"ל ר' יצחק
סי' ל"ד. ו. לוי. תוס'
ז)
בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא
❖
הלוי:
כתובות שם. ז. וא"כ
כהני חשיבי דא"י מיכף הוו כייפי ליה אמר אביי ח)טנקטינן אין שם כהן נתפרדה
כלל כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק
בידוע שקרא לפניו כהן
חבילה ואמר אביי נקטינן אין שם לוי קורא כהן איני והאמר רבי יוחנן כהן
וקרא אחריו מתורת לוי.
בן יהודה וכן סידר רב עמרם. אבל
מאירי. ח. לשון תוס'
מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי מוסף רש"י
אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם
י
הרא"ש. ואותה ברייתא נמי
משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי
מציאת חרש שוטה
שניהם כי קאמרינן כבאותו כהן מ"ש לוי אחר לוי דאיכא פגם שניהם דאמרי
נשנית קודם. ט. לישב.
וקטן יש בהן משום
תוס' הרא"ש. [ד]הא איכא
לישראל ומי שירצה יקדים: קורא כהן.
חד מינייהו לאו לוי הוא כהן אחר כהן נמי אמרי חד מינייהו לאו כהן הוא כגון
❖
גזל מפני דרכי שלום.
היכר בברכות. רבנו קרשקש.
במקום לוי: מפני פגמו של ראשון.
שלא יתקוטט אביו או
דמוחזק לן באבוה דהאי שני דכהן הוא ה"נ דמוחזק לן באבוה דהאי שני דלוי
שלא יאמרו הראשון אינו כהן ולקמיה
קרוביו (סנהדרין כה:).
הוא אלא אמרי ממזרת או נתינה נסיב ופסליה לזרעיה הכא נמי אמרי גרושה
לפתוח ראשון. לקרות
פריך והא קא חזו דסליק ממנינא:
פסקי רי"ד
בספר תורה (מו"ק כח:
או חלוצה נסיב ואחליה לזרעיה סוף סוף לוי מי קא הוי ולמאן אי
ליושבין
משום פגם שניהם. לא ידעי אינשי
נדרים סב. הוריות יב:).
בבית ישן מפני דרכי
הא קא חזו ליה אלא ליוצאין שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו אחריהן
פגמא בהי מינייהו ויאמרו ראשון אינו
ולברך ראשון. ברכת
שלום. בור שהוא קרוב
המזון (מו"ק שם) ברכת
לאמה מתמלא ראשון
מי
לוי לפיכך חזר וקרא לוי אי נמי שני אינו
המוציא וברכת המזון
מפני דרכי שלום מצודות
לוי אלא ישראל. ולקמיה פריך גבי כהן
(נדרים שם) בזמון (הוריות
חיה ועופות ודגים יש בהן
שם). וליטול מנה יפה
נמי אמאי ליכא נמי פגם שניהם דאתו למימר שני לאו כהן הוא אלא לוי: באותו כהן. עצמו יחזור ויקרא במקום לוי: דמוחזק לן באבוה דהאי שני
גזל מפני דרכי שלום ר'
ראשון. כשחולק עם אחיו
יוסי אומר גזל גמור הוא
דכהן הוא. ולא מצי למימר לוי הוא הלכך לראשון הוא דאיכא פגמא: ופרכינן דכוותיה על כרחך גבי לוי דמוחזק לן באבוה דהאי שני דלוי הוא.
הכהנים בלחם הפנים
מציאת חרש שוטה וקטן
ומאי פגמא איכא. אלא על כרחך היינו פגמא דאמרי אבוה ממזרת נסיב או נתינה (או) מן הגבעונים שגזר דוד עליהםיד) ואחליה מקדושת לוייה והוי
(נדרים שם). רב הונא
יש בהן גזל מפני דרכי
קרי בכהני. ואע"ג דלאו
ישראל פסול ובמקום ישראל קורא הכא נמי כהן שני אתו למימר כו': ואחליה. מקדושת כהונה והרי הוא כישראל: ומשני הואיל ובלוי קרא ליכא
שלום ר' יוסי אומר גזל
כהן הוה (כתובות כה:
גמור עני המנקף בראש
פגמא דאי ס"ד חלל הוא סוף סוף לוי מי הוי שיקרא במקום לוי הלכך על כרחך כיון דאבוה כהן אין זה חלל ואין כאן פגם אלא לראשון: ולמאן. טו)מי
ושם: רב). נקטינן. מסורת
הזית מה שתחתיו גזל
פגמו: אילימא היושבין. עד שיגלל ס"ת: הא קא חזו ליה. להאי כהן ראשון דסליק למנין שבעה: ליוצאין. שלא ימתינו ויצאו: אחריהן. דכהן ולוי:
מאבותינו מנהג מרבותינו
מפני דרכי שלום רבי יוסי
(ערובין ה.).
אומר גזל גמור אין ממחי'
מי
ביד עניים עובדי כוכבים
בלקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון מנא ה"מ תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון. פי' לפתוח ראשון בכל דבר כבוד בין בתורה
בין בישיבה הוא ידבר בראש ולברך ראשון בסעודה וליטול מנה יפה ראשון. אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שישוו החלקים בשוה אומר לו ברור וטול איזו חלק שתרצה בלא גורל אבל ליטול בלא אמירת
חבירו לא דהא אמרינן בעלמא כל הנוטל חלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם: א"ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאורייתא היא אלא אמר אביי לכדמר דתניא שנים ממתינין זה לזה בקערה שלשה אין ממתינין.
פי' אין השנים צריכין להמתין להיחיד והבוצע הוא פושט ידו תחלה כגון בעל הבית שהוא מברך ברכת המוציא ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בחכמה הרשות בידו ואמר מר עלה לא שנו אלא בסעודה
אבל בבית הכנסת לא דאתו לאנצויי פי' דוקא בסעודה אדם רשאי לחלוק כבוד למי שגדול ממנו או ללוי או לישראל (דלמא) [דהא] ליתא שארא לאינצויי ולמימר אנא נמי קרינא ברישא אבל בבית הכנסת דאתו לאנצויי
ולמימר אנא קרינא ברישא אינו רשאי כהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו והיינו דקתני מתניתין כהן קורא ראשון שאינו רשאי לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו וכ"ש שאין הגדול רשאי ליטול שררה
לעצמו לקרוא קודם הכהן א) וקרא דכתיב וקדשתו אם רוצה הכהן לחלוק כבוד למי שגדול ממנו רשאי אי נמי קרא דכתיב בשוין כדתנן בשלהי הוריות (יג.) כהן קודם ללוי לוי קודם לישראל וכו' עד אימתי בזמן
ששניהם שוין אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ ואמרינן בגמרא מנא הני מילי אמר רבי אחא בר חנינא דאמר קרא יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן
גדול שנכנס לפני ולפנים אבל בקריאת התורה תיקנו שאינו רשאי לחלוק כבוד למי שגדול ממנו כל שכן שאין הגדול רשאי ליטול שררה לעצמו: אמר רב מתנה הא דאמרת בב"ה לא יחלוק כבוד למי שגדול ממנו לא
אמרו אלא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים ואתו לאינצויי אבל בשני ובחמישי דלא שכיחי רבים ולא אתו לאינצויי אם בא לחלוק [כבוד] לרבו חולק איני והא רב הונא קרי בכהני בשבתות ובימים טובים שאני
רב הונא דאפילו רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דבארעא דישראל מיכף הוו כייפין ליה פי' ודוקא גדול הדור שאין בכל המקומות כמותו וכולם כפופין תחתיו ואין מי שיתקנא בו אבל אם היה גדול בעירו בלבד אינו
רשאי לחלוק לו כבוד דלמא אתו לאנצויי שהרי בני אדם מתקנאים ותופשין עצמן כגדולים: אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה. פירוש לא אמרינן יקדים הלוי לישראל אלא קורין לפי מעלתן: ואמר אביי
נקטינן אין שם לוי קורא כהן והאמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון וכן לוי אחר לוי לא יקרא כי קאמרינן באותו כהן שקרא שחוזר וקורא במקום לוי: שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו אחריהן
א) נראה דצ"ל קודם הכהן דהא כתיב קרא וקדשתו ודוקא אם רוצה וכו'.