סט:
מי שאחזו פרק שביעי גיטין
מסורת הש"ס
ונטייפיה אתלת קלחי דכרבא. יטיפנו על שלשה קלחי כרוב בכלי:
ביניתא. דג: ונטוייה בנורא דבי נפחא. יצלנו בגחלים שלפני
א) בכת"י ודפו"ר,
דמרמהין. וכצ"ל רש"ש,
ונבחשיה בגוזא דמרמהין. יגיס את הקדירה בקיסם של עץ ששמו
הנפח: מיא דבי נפחא. אותם שמכבה בהן את הברזל: ליפתח
ב) [ב"ב נח: ב"מ פו.],
מרמהין: נפקא דכלבא חיורא. צואה של כלב לבן: ונגבול בנטפא.
חביתא דחמרא לשמיה. יקנה חבית של יין לשתייתו כלומר ישתה
ג) [גי' הערוך ערך אהל א
צרי: וכמה דאפשר. לו ברפואה אחרת
או להתאפק בחוליו: ניפקא
יין טוב תמיד הרבה: לא אתי קמי דמר. לשאל רפואה שהיין רפואה
תולענא], ד) ס"א ליכול
תלת ביעי ביעיתא בניניא
לא ניכול. לא יאכל צואת הכלבים:
לו: לרושחתא. תחתוניות: אקוקיא.
וביעתא וכו', ה) פי
דמפרק. מנתק אבריו: לגירא. חולי
עשב ששמו קקול"י: אילוא. אלואיי"ן:
וניטייפיה אתלת קלחי כרבא וניבחשיה
כשיעור ביעי, ו) בכת"י
נוסף: מאורתא עד צפרא,
שקורין אשפונט"א: גירא דליליתא.
אספרכא. כסף חי: מרתכא. קוגילו"ן
בגווזא דמרמהין וכי בשיל גווזא א) במרמהין
ז) בכת"י נוסף: סיסין,
והוא מפסולת הכסף מקום שחופרין
חץ של לילית. אבן שעשויה כחץ ונופלת
בשיל ליה כוליה ואי לא ליתי נפקי דכלבא
ח) [פי' ענין חיפוש. ערוך
עם הברד: ונפכיה. העוקץ למטה
כסף מן הקרקע ויוצקים אותו ומעלה
ערך בק ב], ט) פי' מאיש
חיורא וניגבול בנטפא וכמה דאפשר נפקא
ומאשה, י) ס"א ולישדי,
ריתחא והוא מרתכא: חומרתא
ובית יד למעלה: ונזדהר מגילויא.
יא) בכת"י במייהו,
לא ניכול דמפריק לגירא ליתי גירא דלילתא
שיהו במקום שאין נחש מצוי: אנפקא.
דפילון. בוטו"ן שהנשים תולות
יב) בערוך ערך צמר ד גווא,
וניפכיה ונשדי מיא עלויה ונשתי ואי לא
זהו רביעית וכן שם הכלי: למורסא.
בצואריהן של זהב או של כסף ונותן
ופי' שם דצמרא ברא
ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא
(דלעיל) היינו קדחת ששורף
קלו"ג: אהלא תלאנא. אהלות. אדום
בו שמן שמעורב בו מין בושם ששמו
יג)
אותו מבחוץ וצמרא גווא
כמין תולעת שני: לפירחא דליבא.
וניזדהר מגילויא לגילויא אנפקא דחמרא
פילון ודומה לעלי גפנים כדתניא
ב)
הוא קדחת ששורף אותו
מבפנים, יג) מלשון הבורית
שלבו פורח פשמיי"ר בלע"ז: ברושייתא.
בת"כיד) שלא יערב קימוס טו)במר מי
חייא למורסא אנפקא דחמרא באהלא
והאהל. רש"ל, יד) [ויקרא
חלות: ונשטרינהו בכמכא. ישרה
גלובקיא בשמן עלי גפנים בפילון:
תולאנא לפירחא דליבא ליתי תלת
ג)
פרק כב ז], טו) צ"ל במור.
ושייפא דחמימתא. צואת יונים ולשון
אותם בכותח טרכנריי"ד בלע"ז:
רש"ש, טז) פי' קדחת,
❖
ברושייאתא דשערי ונשטרינהו בכמכא דלא
דלא עבר עליה ארבעין יומין.
מורי צואת תרנגולין: ונינקיט.
עבר עילויה ארבעין יומין וניכול ונשתי
שנעשה הכותח: מרקא. מזוג במים
כל אלו: בשחקי דכתנא. שהם
אבתרייהו חמרא מרקא א"ל רב אחא מדיפתי
קרים בקייטא: ובדעמר גופנא. לעזי רש"י
הרבה: דפרח ליביה. שדברים
לרבינא וכל שכן דפרח ליביה אמר ליה אנא
חלשים הן כל אלו ומתישין כחו של
שהן חמים בסתוא וישים באותו
אשפונט"א
[אישפוינט"א].
ליוקרא דליבא אמרי לפירחא דליבא ליתי
אדם: ליוקרא דליבא. שלבו כבד
מקום: לשגרונא. חולי הירכים
כאב נוקב.
עליו: לצרחא דליבא. כאב הלב:
והקלבוסת שקורין הנק"א: פתיא
תלת ברושייאתא דחיטי ונישטרינהו
קלו"ג. מורסה.
ניניא. מינט"א: מהני דידן. פילפלין
דמוניני. כלי מלא ציר דגים קטנים:
פשמי"ר. התעלף.
בדובשא וניכול ונישתי אבתרייהו חמרא
טרנפריי"ר [טינפרי"ר].
שלנו: לכירצא. תולעים שבמעים:
ולגנדריה שתין זמני אהא מטחתא.
חייא לצרחא דליבא ליתי תלת ביעי נינייא
ד)
ה)
לƒ שרBת.
אטרפא דעראה. עלה של עץ ארע
יגלגלו ששים פעמים על ירך זה
מינט"א. מנתה.
וביעתא דכמונא וביעתא דשומשימי וליכול
שקורין לוריי"ר ופריו קורין ביי"ש:
למעלה בקילבוסת שקורין הנק"א:
לוריי"ר. דפנה.
לכאב מעי ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא
ביי"ש. גרגירים, פרי
ביזרא דגלגילא. זרע אורוג"א: ונציירה
לצמרתא. אבן הגדילה בגיד ועוצרת
הדפנה.
וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא רבין
בשיסתג. יקשרנו בחתיכת בגד של
השתן: ניטופייתא. טיפות: משחא
אורוג"א. גרגיר (צמח).
דמן נרש עבד לה לברתיה דרב אשי מאה
צמר גפן: וניזדהר מבינתא. יזהר
דכופרא. פסולת של זפת והוא
פוליאו"ל [פוליו"ל].
מנתה (צמח).
שלא יבלע את גרגיר הזרע: למעייניה.
עיטרן: איצרא דכרתי. סחיטת
וחמשין מהני דידן ואתסיא לכירצא אנפקא
שנשואי"ש. עלוקות.
למיעיו: למיסר. לעצור את
כרישין: חמרא נקידא. יין נקי:
דחמרא באטרפא דעראה לכירצא חיורא
קקול"י. (מלה ארמית).
אלואי"ן. אלוי, א» ה» ל.
השלשול: סיסין. פוליאו"ל:
אונא דזיקא. אוזן של נוד: חוטא
ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג
קוגילו"ן. מƒ רz» C (פסולת
דזהוריתא דשדתיה דומה בת דומה.
למשרי. לשלשל אדם עצור: וסימניך.
וניתייריה במיא ו) ונשתיה ונזדהר מבינתא
שנוצרת מזיקוק כסף).
שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש
חוט של זהורית שטואתו אשה
בוטו"ן. כפתור.
דאי לא מנקבא לה למעייניה למיסר סיסין
הנק"א. ירכיים.
לעצור: איצא. שם עשב וכשהוא
חשודה בת חשודה: אסיסנא
פיוור"י [פייור"א].
רטיבא במיא ז) למישרא יבישתא במיא
יבישתא. על סנה יבש: ונעיין
לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם:
❖
קדחת.
וסימנך איצא רטיבא דסכר נהרא לטחלא
לטחלא. שטחול שלו נפוח וגדול
בחומרתא דנפקא מיניה. יהא זהיר
ליתי שב ביני דמיא ונייבשינהו בטולא וכל
מחמת חולי: שב ביני דמיא. שבע
באבן היוצאת ממנו לשומרה:
דמעלי לכולהו צמרי. חולי שקורין מוסף רש"י
עלוקות של מים בלע"ז שנשוא"ש:
יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא ואי לא
ציפרתא דלא איפתח. עז שלא ילדה:
פיוור"י: גריבי. סאין: סופלי.
אנפקא. כלי מחזיק
טז)
ליתי טחלא דציפרתא דלא איפתח ונטחיא
רביעית (ב"מ פו.).
וניקו להדיה. יעמוד כנגדו: ואי
גרעיני תמרים: אטרף אדרא.
בתנורא ונוקי להדיה ונימא כי היכי דיביש
בחומרתא. אבן הנמצאת
לא. אי ליכא תנורא: ניטחייה.
עלין של עץ ששמו אדר: משיכלי.
באמה מחמת חולי (כתובות
האי טחלא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא
י:).
לההוא טחלא: ביני אורבי. יטיח
עריבות: וכי שתי. דקיימא לן הרוחץ
ואי לא ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא
אותו בכותל וידבק בין שורות
בחמין שותה מהם והם רפואה
ונימא הכי ואי לא ח) ליבקי שכבא דשכיב
הכותל וייבש שם: ולימא הכי. כי היכי
לו במסכת שבת (דף מא.): ממיא
בשבתא ונישקליה לידיה ונותבה אטחליה
דיביש האי טחלא כו': ליבקי
דאדרא. לישתי אבל ממיא דסופלי
שכבא. יטרח עד שידע היכן יש
לא לישתי: דמעקרי. עושין
ונימא כי היכי דיביש הא ידא נייבש טחליא
מת שמת בשבת: ליבקי. לשון
אותו עקר מלהוליד: בוני. מלא
דפלוני בר פלוניתא ואי לא ניתי ביניתא
בקיאות: ונשקליה לידיה. דשכבא:
יד: משב משארי. משבעת ערוגות:
וניטווייה בי נפחא וניכליה במיא דבי נפחא
וניתיב להדיה טחלא. דחולה:
בעפרייהו. עפר העולה בשרשיהם:
ונישתי ממיא דבי נפחא ההיא עיזא דהות
ענבי
שתיא מיא דבי נפחא אישתחיט ולא
אישתכח לה טחלא ואי לא ליפתח חביתא דחמרא לשמיה א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אית
ליה חביתא דחמרא לא אתי לקמיה דמר אלא מרגל בפת שחרית דמעליא לכולי גופיה לרושחתא ליתי
אקיקא ואילווא ואספירכא ומרתכא וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא
ודעמר גופנא בסיתוא ואי לא לישתי שיכרא מרקא לשיגרונא ליתי פתיא דמוניני וניגנדריה שיתין זימני אהא
מטחתיה ושיתין זימני אהא מטחתיה לצמירתא ניתי תלת ניטופייתא מישחא דכופרא ותלת ניטופייתא איצרא
דכרתי ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא ולישדי ליה לאיש באמה ולאשה באותו מקום ואי לא ליתי אונא
דזיקא ולתלי ליה לאיש באמה ולאשה בדדין ואי לא ליתי חוטא דזהוריתא דשדתיה דומה בת דומה וליתלי
ליה לאיש באמה ולאשה בדדין ואי לא ליתי כינה ט)דזכר ונקבה י)וליתלי ליה לאיש באמה ולאשה באותו מקום וכי
משתין נשתין אסיסנא יבישתא בצינורא דדשא ונעיין בחומרתא דנפק' מיניה דמעליא לכולהו צימרא לצימרא ברא
ליתי תלתא גריבי סופלי ותלתא גריבי אטרף אדרא ונישלוקינהו כל חד לחודיה וליתיב בינייהו ולתבינהו בתרתי
משיכלי וניתי פתורא וננח עילויה וניקום מעילוי האי ולותיב עילוי האי ומעילוי האי ולותיב עילוי האי עד
דניסק ביה הבלא ולסחי יא)מינייהו וכי שתי ממיא דאדרא לישתי ממיא דסופלי לא לישתי משום דמיעקרי לצימרא
גוונאיב) ליתי שבעה בוני דסילקא משב משארי ונישלוקינהו בעפרייהו וניכול ונישתי אטרף אדרא בשיכרא או
ענבי