עב:
מי שאחזו פרק שביעי גיטין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אי
לה א מיי' פ"ח מהל' א"ר יוסי בעל פה. אם מבטל בדבורו הוכחת זמן השטר כיון
בעל פה. כגון גבי גט שכתב כהלכתו וכשמוסרו לה אומר זה
א) כתובות ב: [לקמן עו:
שאין כתוב בו מהיום: לרבא פשיטא ליה. מכאן קשה
ע"ז לז.], ב) כתובות ב:
זכייה הלכה יד סמג
גיטיך אם מתי הלכך לא דמי לשטר שכיון שכתב התנאי אצל הזמן
עשין פב טוש"ע ח"מ סי'
לקמן עו: [ע"ז לז. תוספתא
בשטר איכא למימר דזמן מוכיח דמהיום קאמר אבל על פה דלמא
רנ סעיף ב: על רשב"ם דפי' ביש נוחלין (ב"ב קלו.) גבי בעי מיניה רבא מרב נחמן
פ"ה], ג) תוספתא פ"ה
לו ב מיי' פ"ב מהל'
כי מסריה ניהלה הדר ביה מזמן דשטרא ומסריה ניהלה ע"מ לאחר
בהקנאה מהו פי' אם מועיל הקנאה כמו מהיום א"ל בהקנאה אינו
ע"ש קדושין נט: [לקמן
עד:], ד) לקמן עו:,
גירושין הלכה יב סמג
מיתה הואיל ולא אמר מהיום:
צריך ופי' רשב"ם היינו דלא כר' יוסי
ה) לעיל סו., ו) נ"א רבי
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
אינו גט. דהא לא שוייה גט עד י"ב
והכא משמע דסבר רבא כר' יוסי
אי א"ר יוסי בעל פה אי לא אמר ומי מספקא
מאי, ז) שייך למתני',
קמא סעי' טז:
❖
לז ג מיי' פ"ח מהל' זכייה
חדש והו"ל גט לאחר מיתה: בי דינא
ואור"י דהתם מיירי באין כתוב זמן
ח) שייך לדף עג.,
ליה והתנן א)ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד
הלכה ב סמג עשין פב
דשרו משחא. ר' יהודה נשיאה שהתיר
בשטר ומתוקם כר' יוסי:
❖
י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש אינו גט ותני
טוש"ע ח"מ סי' רנ ס"א:
אמר רב הונא גיטו כמתנתו מה
שמנן של עובדי כוכבים במסכת
עלה רבותינו התירוה להינשא ואמרי' מאן
הגהות הב"ח
ב)
מתנתו כו'. פרש"י ור"ח
: אם מתי ושאני
ע"ז (דף לז.)
רבותינו אמר רב יהודה אמר שמואל בי
(א) רש"י ד"ה על משענתו
מת. איזה משתי לשונות הללו
מה מתנת שכיב מרע בלא שום תנאי
מוסף תוספות
וכו' והוא אמר אם מתי
דינא דשרו מישחא וסברי לה כר' יוסי דאמר
❖
דלשון תנאי הם: כשאמות. משמע
חוזר אף גיטו נמי אם עמד חוזר
מחולי זה:
א. ולא כתב לה על תנאי
זמנו של שטר מוכיח עליו אלא מספקא ליה
לכשאמות יהא גט: צריכא למימר.
ממילא בלא שום תנאי ומסיק דרבה
אם מתי. רש"י ב"מ סו.
ב. [ד]אם לא התנה
אי הלכה כר' יוסי בעל פה או אין הלכה
ורבא לא ס"ל הא דרב הונא דכיון
הא בהדיא תנן לה במתני' מהיום
בשעת נתינה תנאי שלה
מוסף רש"י
אם מתי ה"ז גט: ור' יוסי. ואשמעינן
דאם עמד חוזר וכי מיית הוי גיטא
ומי מספקא ליה והאמר רבא ה"ז גיטיך אם
אינו כלום ואפילו אמרה
הרי זה גיטך אם לא
קודם לכן. רש"י שם.
אמרי יש גט לאחר מיתה כמו מתנה
רבא דבעל פה נמי אמרה ר' יוסי
מתי ושאני מת ה"ז גט כשאמות ולאחר
באתי כו' אינו גט. ואם
ג. עי' בתוס' הרא"ש שתי'
והלכתא כותיה: דמתני לה. לדרב
שאינה חלה עד לאחר מיתה כמו כן גט
מיתה אין זה גט היכי דמי אילימא דאמר לה
אין לו בנים זקוקה ליבם
קושיא זו ולא קשה מידי,
הונא דלעיל: ולדברי ר' יוסי. דאמר
ואין להקשות לפירושו דכיון דבסתם אם
(כתובות ב:) דכיון דלא
דמסיק התם אליבא
מהיום ורבנן צריכא למימר והתנן מהיום
אמר מעכשיו, משמע לאחר
דהלכתא כרבה ורבא דלית
עמד חוזר מה צריך במתני' למיתני
כי לא אמר מהיום כמאן דאמר מהיום
י"ב חדש יהא גט, והרי מת
אם מתי ה"ז גט ואלא לאו דלא אמר לה
להו דרב הונא, וכן שמואל
דמי: חולצת. דזמן השטר הו"ל
מהיום אם מת (ב"ב קלז.) מעכשיו אם
בתוך הזמן וצריכה ליבם
לית ליה מדאתקין בגיטא
מהיום ור' יוסי ש"מ הלכה כר' יוסי לרבא
מת בסתם נמי הוי כמהיום וכמעכשיו
כמהיום וכי מסריה ניהליה ואמר זה
(לקמן עו:) דהא לא אמר
דשכ"מ אם ימות יהא גט'.
שיהא גט אלא עד י"ב
וסיים ופיר"ת לא כתבתי כי
פשיטא ליה לרב הונא מספקא ליה ואב"א
גיטך לאחר מיתה מספקא לן אי
דאיצטריך לאשמועינן איזה לשון משמע
חדש, והוא כבר מת ואינו
אינו מחוור בעיני וכו'.
תנאה הוא אי חזרה הוא: מדסיפא.
מחיים ואיזה לאחר מיתה אבל קשה
לעולם דאמר לה מהיום ורבנן והני לישני
יכול לגרש וזקוקה ליבם אם
ד. שאם אינו חל מחיים,
דאמאי הוצרך שמואל לתקן בגט
כי אמר מהיום ולאחר מיתה תנא
אין לו בן, אבל אי אמר
לא יחול לאחר מיתה.
איצטריכי ליה שאני מת כאם מתי דמי
מעכשיו יהא גט אם לא
רשב"א. ה. ואע"פ שחזר
דשכיב מרע לקמן בפרקין (דף עה:)
מתני' חולצת לרבנן מכלל דלאחר
כשאמות כלאחר מיתה דמי ואיכא דמתני
באתי עד י"ב חדש ומת
ומת מאותו חולי דמ"מ
אם ימות יהא גט ואם לאו לא יהא
מיתה לר' יוסי נמי חולצת דהא לרבי
בתוך כך הרי זה גט ואינה
כיון שעמד נתבטלה
לה אסיפא זה גיטך לאחר מיתה לא אמר
גט כיון דבסתם נמי חוזר אם עמד
יוסי כמהיום ולאחר מיתה דמי ור'
זקוקה ליבם (ע"ז לז.).
מתנתו. רשב"א. ו. דרב
כלום אמר רב הונא ולדברי ר' יוסי חולצת
רבותינו
התירוה
הונא אמתניתין אמרה
ומיהו י"ל דשמואל לא סבר כרב
יוסי ורבנן לא איפלוג אלא בהא
❖
להינשא. בלא חליצה
למילתא וכו'. רשב"א.
פשיטא מדסיפא לרבנן חולצת רישא נמי
הונא אלא כרבה ורבא ומיהו קשה
לחודה דלר' יוסי בלאו מהיום כמהיום
לההיא דאם לא באתי
לר' יוסי חולצת מהו דתימא רבי יוסי בהא
(כתובות ב:) דאף על גב
ולרבנן יש חילוק: כרבי ס"ל. דאמר
דהא אמרי' באיזהו נשך (ב"מ דף סו.)
דלא אמר מעכשיו, כמאן
פסקי רי"ד
כרבי ס"ל דאמר גיטא מעליא הוי וחליצה
ההוא שכיב מרע דכתב גט לדביתהו א
לקמן גט הוא ופליג אדרבנן וקסבר
דאמר מעכשיו דמיא,
איתנח אמרה ליה דביתהו אמאי קא
תנאה הוא והואיל ואשכחן לרבי דפליג
נמי לא תיבעי קמ"ל דלא רבי סבר לה כר'
דמסתמא מעכשיו קאמר
דין לאפוקי מדר' יוסי
לה (לקמן עו:). בי דינא
דאמר זמנו של שטר
מיתנחת אי קיימת דידך אנא וקאמר
אימא ר' יוסי נמי פליג דהא שמעינן
יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי רבי לא סבר
מוכיח עליו: מתני' הרי
דשרו מישחא. שמנן של
ליה דמיקל בתנאי: דקתני כזה גט.
דפטומי מילי נינהו ופריך פשיטא ב
עובדי כוכבים, והיינו ר'
לה כרבי יוסי דקתני כזה גט למעוטי דרבי
זה גיטיך מהיום אם מתי
במילתיה דרבי: למעוטי דר' יוסי.
ואמאי פשיטא והא רב הונא אית ליה
יהודה נשיאה שהיה בימי
מחולי זה ועמד והלך
יוסי ור' יוסי לא סבר לה כרבי דקתני כזה
האמוראים, בן בנו של
בשוק וחלה ומת אומדין
הכא אם עמד חוזר ג ע"כ נראה לר"ת
היכא דלא אמר מהיום דכיון דקתני
רבינו הקדוש, כדאמרינן
אותו אם מחמת חולי
גט למעוטי דרבי רבי מאי היא ג)דתניא מהיום
שכ"מ שנתן גט ולא התנה דאם עמד
כזה משמע דכי האי גוונא הוא דמכשר
במסכת ע"ז (לז.) מסתמיך
הראשון מת הרי זה גט
ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי
אבל בלאו מהיום פסול: דקתני כזה
אינו חוזר ולא דמי למתנת שכ"מ דאם
ואזיל ר' יהודה נשיאה
ואם לאו אינו גט: אמר רב
אכתפיה דר' שמלאי כו'
הונא גיטו כמתנתו מה
אומר כזה גט רבי יוסי מאי היא דתנן כתבו
גט. ר' יוסי גבי תנאי לקמן (עו:)
עמד חוזר דמתנה אינה חלה כלל
ד)
. כר' יוסי
מתנתו אם עמד חוזר אף
(לקמן עו:)
אלא לאחר מיתה אבל גט חל מחיים
ועל כרחיך למעוטי אתא ולא אשכחן
ותנו גט לאשתי אם לא באתי מיכן ועד י"ב
דאמר זמנו של שטר
גיטו אם עמד חוזר. פי'
דדעתו שיחול מיד הלכך אינו חוזר
דלמעטיה אי לאו הא דמהיום ולאחר
מוכיח עליו. לא לחנם
מתנתו דש"מ אע"ג
ד
חדש כתבוהו בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר
נכתב זמנו לתוכו אם לא
דסתמא קא יהיב ולא פירש
אם לא פירש וגיטו כמתנתו דקאמר
מיתה ולאשמועינן דאע"ג דגבי מתנה
י"ב חדש אינו גט ר' יוסי אומר כזה גט: זה
להודיע שמיום הכתיבה
אם מתי אם עמד מחליו
רב הונא אומר ר"ת מדקאמר גיטו
כשר התם הוא דהכי קאמר ליה
והמסירה הוא מגרשה אם
מתנתו בטלה דאנן סהדי
גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך
לא יבא לאותו זמן, הלכך
ולא קאמר גט שכ"מ משמע דקאי
גופא מהיום ופירי לאחר מיתה אבל
דלא נתן אלא מחמת מיתה
בשוק כו': אמר רב הונא גיטו כמתנתו מה
אע"ג דלא כתב זה גיטך
לא אם יבריא אף גיטו נמי
ה)
אמתני' דמהיום אם מת מחולי זה
בגט כיון דלאו לשון תנאי הוא הויא
מהיום אם לא באתי כו'
אע"ג דיהיב לה בסתמא
מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד
א
ליה ספק תנאה ספק חזרה: רבי
וקאמר מה מתנתו אפילו בלא תנאי
ו)
כמאן דכתב מהיום דמי
ולא פי' אם מתי אם עמד
חוזר ומה גיטו אע"ג דלא פריש כיון
(כתובות ב:). מהיום
יוסי מאי היא. היכא קתני כזה גט:
חוזר שלא נתן לה אלא
אם עמד חוזר אף גיטו בתנאי אם
ב
ה
ולאחר מיתה גט ואינו
ע"ד מיתה לא ע"ד שיבריא
ר' יוסי אומר כזה גט. מדהוה ליה
דאמר כתובו אע"ג דלא אמר תנו אף
עמד חוזר ממילא שאין כאן עוד תנאי
ג
גט. ראה רש"י ומוסף
כיון דעמד אע"פ ששוב חזר ונפל
למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר
מתנתו כיון דאמר תנו אע"ג דלא קנו
רש"י לעיל עמוד א.
באותו חולי הראשון ומת רבה ורבא
כתבו ותנו אם לא באתי ה"ק כתבו
מיניה תנן זה גיטך מהיום אם מתי מחולי
עכשיו ותנו אם לא באתי: ז) והלך
לא סבירא להו הא דרב הונא דאפי'
זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדים
גרסינן: גיטו. דשכ"מ כמתנתו:
עמד והלך בלא משענת כיון דשוב
אותו אם מחמת חולי הראשון מת ה"ז גט
מה מתנתו. אמרינן בב"ב (דף קנא:)
מת מאותו חולי אינו חוזר והוה גט
אם לאו אינו גט וא"א אם עמד חוזר למה לי
אם עמד חוזר: אף גיטו אם עמד
דאי לא הוי גט אע"פ שמת מאותו
אומדנא הרי עמד אמר מר בריה דרב יוסף
חוזר. ולא מיבעיא היכא דאמר אם
חולי יאמרו שאין תנאי החולי הזה
משמיה דרבא שניתק מחולי לחולי והא
גורם אע"פ שהתנה שהרי מת זה
מתי דהא לא מת אלא אפילו לא אמר
מאותו חולי אלא מיתה גורמת ולכך
אם מתי אלא יהב לה גט סתמא אם
עמד קתני עמד מחולי זה ונפל לחולי אחר
לא הוי גט כשעמד ויש גט לאחר
עמד חוזר דמסתמא אדעתא דמיתה
והא הלך בשוק קתני הלך על משענתו
יהב לה והא לא מת: אע"ג דלא אמר
מיתה אבל השתא דעמד אינו חוזר כיון
והא
תנו. כדתנן בהאומר התקבל (לעיל סה:)
דמת מאותו החולי יאמרו שתנאי החולי
גורם ולא מיתה ופריך אם אמרת אם עמד חוזר למה לי אומדנא
רבי שמעון שזורי אומר
אף המסוכן כיון דאמר כתבו אף
על גב דלא אמר תנו אדעתא למיתב קאמר: הרי עמד.
לפי' רש"י פריך מכ"ש דכיון דאמרת דאם עמד חוזר אף כשנתן גט
ובטל הגט מאליו: שניתק מחולי לחולי. ואין זו עמידה
סתם כ"ש דהיכי דפירש מהיום אם מת ולפי' ר"ת פריך בפשיטות ו:
אלא אם כן בא לכלל רפואה שעה אחת: על משענתו. נשען
והא
על מקלו ולעולם חולה הוא. והא דנקט הלך לאו משום דעמידה היא דתילף מינה אם עמד אינו חוזר אלא הא קמשמע לן
טעמא דהלך הוא דבעי אומדנא אם מחמת חולי הראשון מת דאיכא למיחש הואיל והלך ניצל מאותו החולי ומת מחולי אחר והוא
אמר (א) מחולי זה: ח) אידך. מי שלא הלך בשוק מסתמא אע"פ שניתק לחולי אחר יש בו
מחולי הראשון
ולא בעי אומדנא:
מתנתו