עו:
מי שאחזו פרק שביעי
גיטין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תניא
כוותיה דרבי יוחנן. מייתי ראיה מדקאמר ולגט ישן אין
ואינה מגורשת. לינשא בגט זה ספק בטל במהלך הראשון הואיל
א) [עי' תוס' לעיל ב. ד"ה
א [מיי' פ"ה מהל' מלכים
ואשקלון], ב) [קדושין
הלכה ט]:
חוששין משמע דאם נתיחד עמה לא הוי אלא גט ישן אבל
ועבר אנטיפרס הוה ליה ספק יהודה ספק גליל ובטל שהרי חזר בתוך
יז)
סו ב ג ד מיי' פ"ט מהל'
לרב הונא א אם נתיחד עמה בטל הגט לגמרי ב: וניחוש שמא
לא:], ג) [פסחים ג. וש"נ],
שלשים או שמא ספק יהודה הוא ולא בטל תנאו ונתקיים במהלך השני
ד) [תוספתא פ"ה],
גירושין הל' ט ויא
ולא
פייס. מפורש לעיל (דף יח: ד"ה שמא): הודו לו כל סיעתו כו'. אין
והוי גט: אמר אביי. מתני'
נמי אית לה דאנטיפרס ביהודה וכגון
ה) ולא תינשא לאחר עד
סמג עשין נ טוש"ע אה"ע
שיעברו ל' יום ס"א מ"ד
סי' קמד סעיף ז:
דאמר לה תרי תנאי: אי מטינא
להוכיח מכאן דאין הלכה כרבי יוסי
סז ה (מיי' שם הל' יא)
וכ"ה בתוספתא, ו) [לעיל
לגליל לאלתר ליהוי גיטא. ואפי' לא
אע"ג דרב פסק כוותיהיח) משום דרבי
ואינה מגורשת אמר אביי תרי תנאי קאמר
כט:], ז) [לעיל עב: ע"ז
טוש"ע שם סעיף ב:
סח ו מיי' שם טוש"ע שם
משתהינא: ואי משתהינא באורחא
יוחנן קאמר הכא לא הודו לו כל סיעתו
לז.] כתובות ב:, ח) כתובות
לה אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא ואי
סעיף ג:
ב: ע"ז לז. לעיל כט: נדרים
תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא.
ורב ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן דהא
משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא
סט ז ח מיי' שם הלכה
כז., ט) [לעיל עב:], י) ע"ז
ר' יוחנן גופיה יכול לסבור כרבי יוסי
ואפי' לא מטינא לגליל הלכך הגיע
כב טוש"ע שם סעיף
לז. [תוספתא פ"ה לעיל עב:
ליהוי גיטא הגיע לאנטיפרס וחזר דלא לגליל
כתובות ב:], יא) [לעיל עב.
או שמא דוקא הכא דבעל פה לא
לאנטיפרס וחזר לאלתר תנאו בטל
ה:
סבר כרבי יוסי: דהא אקיים
מטא ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין
ע ט מיי' שם הל' יא
וש"נ], יב) [ע"ז לז.],
ואין כאן עוד לקיימו שהרי לא לגליל
❖
יג) [פי' בני מדרשו],
טוש"ע שם סעיף ג:
בטל תנאו: הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן
ליה תנאיה. וא"ת לאלתר מה יש
בא ולא נשתהה ואפי' קיימו לאחר
יד) [פי' כל החכמים שנמצאו
ועד שלשים יום כו': למימרא דעכו במדינת
שם באותה השעה. ערוך
זמן הרי לא התנה אלא על מהלך
לחוש דהא ודאי יתקיים התנאי
ערך סע ב], טו) ס"א א"ל,
מוסף רש"י
הים קיימא והא אמר רב ספרא כי הוו מיפטרי
הראשון וכשהזכיר גליל לא הזכיר
דכיון דמת לא ישוב עוד לביתו וי"ל
טז) [ע"ז לז.], יז) [רש"ש
❖
למנות השלשים משם והלאה אלא
דאיכא למיגזר אטו לא מת כי אין
רבנן מהדדי בעכו הוו מפטרי משום דאסור
מוחק ספק יהודה],
א)
א
הובא בסוף המסכת
❖
יח) [לעיל עב. וב"ב קלו.],
שיהא מיד גט כשיגיע שם והרי לא
העולם יודעין שמת ויתמהו על
לצאת מארץ לחוצה לארץ אמר אביי תרי
ב)
הגיע וגם לא נשתהה והכי משמע
שמתירין לינשא אבל לאחר שנים עשר
תנאי קאמר לה אי מטינא למדינת הים
פסקי רי"ד
מתני' הרי זה גיטיך אם לא באתי
חדש הכל יודעין שנתקיים התנאי:
גליון הש"ס
לאלתר ליהוי גיטא אי משתהינא באורחא
הכל מודים לכשתצא לכי נפקא
אנטיפרס לעותנאי היא
מכאן ועד שלשים יום מיום שאצא
גמ' לישנא מעליא נקט.
תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא הגיע
מסופקת ספק שהיא
קאמר. ולרבי יוסי גט ואינו
מכאן והיה הולך מיהודה לגליל
עיין יומא דף עה. כתובות
נחשבת מארץ יהודה ספק
לעכו וחזר דלא למדינת הים מטא ולא
ותלה הגט גם בביאתו לגליל: למימרא
גט כדאמר לעיל (עב:) באחר מיתה:
דף יג. ודף סה: פסחים דף
אם היא נחשבת מארץ
❖
ג. ולקמן דף פ ע"ב:
הגליל ותרי תנאי קאמר
לאחר אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין בטל תנאו:
דעכו במדינת הים קיימא. אמאי
לה כשהיה הולך מיהודה
דהוה סלקא דעתין מעיקרא קאי
ה"ז גיטך כל זמן שאעבור וכו': והא לא עבר אמר רב הונא מאי פניך תשמיש
לגליל התנה עמה אי
ולאו אתירוצא דאביי: כי הוו מיפטרי
מטינא לגליל לאלתר ליהוי
ואמאי קרי ליה פניך לישנא $ מעליא נקט ורבי יוחנן אמר לעולם פניך ממש
מוסף תוספות
ג)
גיטא אי משתהינא הכא
רבנן מהדדי. בני מדינת הים שהיו
מי קתני הרי זו מגורשת ה"ז גט קתני דלא הוי גט ישן ולכי מלו תלתין יומי
ב
ביהודה תלתין יומין ולא
א. דמפרש פניך תשמיש
הולכין ללמוד תורה בארץ ישראל
אתינא (לאלתר) נמי ליהוי
וקתני מתני' הואיל ולא
הוי גיטא תניא כוותיה דר' יוחנן ד)ה"ז גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך שלשים
כשחוזרים לבתיהם היו חביריהם בני
גיטא ואע"ג דלא מטינא
נתייחד עמה הרי זה גט,
יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה ה"ז גט ולגט ישן אין
לגליל וזה האיש הלך
הא. תוס' הרא"ש.
ה)
ארץ ישראל מלוים אותן עד עכו
כל ארץ יהודה והגיע
ב. דכיון דנתייחד עמה
חוששין שהרי לא נתייחד עמה וליחוש שמא פייס אמר רבה בר רב הונא הכי
ומשם נפטרים מהם: שאסור. לבני
לאנטיפרס שהיא עומדת
ודאי בא עליה ובטל הגט.
❖
אמר אבא מרי משמי' דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי איכא דמתני
ארץ ישראל לצאת לחוצה לארץ:
בסוף יהודה סמוך לגליל
תוס' הרא"ש.
ו)ג
וחזר לביתו קודם ל' בטל
והא לא עבר. שלשים יום רצופין:
לה אמתניתין מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש
הגט דהא לא לגליל אזיל
תשמיש. והרי שלשים יום רצופים
ה"ז גט וליחוש שמא פייס אמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי
ולא אשתהויי אישתהי
פסקי רי"ד (המשך)
תלתין יומין ביהודה ובטל
בלא תשמיש כדקתני הואיל ולא נתיחד
משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי מאן דמתני לה אמתני'
דלקמן אמרי' אם נתגרשה
תנאו שעשה בנתינה זו
עמה: לישנא מעליא. פנים של מטה:
כל שכן אברייתא מאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' ד הא לא אתא:
בו תנשא לכתחלה דאין
כשנתן גט לאשתו על תנאי
הרי זה גט קתני. דאין הגט נפסל
מתני' ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב
בו שום איסור שבעולם
זה ואע"פ שאח"כ הולך
ז) ה
וגרושה גמורה היא ולא
בגליל או שוהה ביהודה ל'
משום גט ישן הואיל ולא נתיחד עמה
אמרי' אלא שלא תתגרש
יום אינו גט שכבר בטלה
חדש אינו גט ח) ו ה"ז גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת
ולכי מקיים תנאיה ליהוי גיטא: גט
בו לכתחלה (אלא) מפני
נתינה הראשונה אבל אם
בתוך י"ב חדש ה"ז גט אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש כתבו ותנו
ישן. כל שנתיחד עמה בין כתיבה
ז
לעז הולד וא"כ אמאי
נוטלו ממנה וחוזר ונותנו
מקשי' וניחוש שמא פייס
לה פעם שניה יכול לגרש
גט לאשתי כתבו גט בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חדש אינו גט
לנתינה ופסלוהו רבנן משום שמא
בו להתנות מה שרוצה
ואפילו אם פייס ובא עליה
יאמרו גיטה קודם לבנה לקמן בהזורק
כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש כתבו בתוך י"ב
ט)
כיון שמותרת להנשא בו
דקי"ל גט שבטלו חוזר
(דף עט:): שמא פייס. כשהיה בא
לכתחלה מאי איכפת לן
ומגרש בו. ואם היה הולך
חדש ונתנו לאחר י"ב חדש אינו גט רבי יוסי אומר כזה גט כתבו לאחר י"ב
ח
מגליל ליהודה והתנה עמה
ותו בגט ישן דהתם היחוד
אצלה פייס קטטה שביניהם ונתיחד
חדש ונתנו לאחר י"ב חדש ומת אם הגט קודם למיתה ה"ז גט ואם מיתה קדמה
הוא קודם הנתינה והלכך
אלו שני התנאים דאי
עמה ולאחר זמן אתי בעל מערער
לגט אינו גט ואם אין ידוע זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת: גמ' י)תנא
הוא כשר שהגט בא ועוקר
מטינא ליהודה לאלתר
ואמר פייסתי: באומר. בשעת התנאי
ליהוי גיטא ואי משתהינא
כל הקידושין שהיו לפניו
רבותינו התירוה לינשא מאן רבותינו אמר רב יהודה אמר שמואל בי דינא
אבל הכא היחוד הוא
הכא בגליל תלתין יומין
על מנת כן אני מוסר לה שתהא
לאחר נתינת הגט וי"ל
ולא אתינא (לאלתר) ליהוי
דשרו מישחא סברי לה כרבי יוסי יא)דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו א"ר אבא
נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן
גיטא ואע"ג דלא מטינא
קדשה בביאה וצריכה גט
בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן ר' יהודה נשיאה בנו של ר"ג בר רבי הורה
אחר הלכך נ"ל לפרש
ליהודה והיה מהלך כל
שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי:
יב)
בגט ישן דהכא חמור מגט
ארץ הגליל והגיע לכפר
כל שכן אברייתא. דכיון דהיכא דלא
ולא הודו לו כל סיעתו ואמרי לה כל שעתו א"ל ר' אלעזר לההוא סבא כי
יג)
יד)
עותנאי שעומדת בראש
ישן דהתם דהתם אמרי'
בא חיישי' שמא פייס אי לאו דאתני
שריתוה לאלתר שריתוה או לאחר שנים עשר חדש שריתוה לאלתר
אם נתגרשה בו תנשא
הגליל וחזר לביתו קודם
לכתחלה אבל הכא אם
ל' יום בטל התנאי דהא
ברישא נאמנת עלי כ"ש אברייתא
שריתוה דהא לא אתי או דלמא לאחר י"ב חדש שריתוה דהא איקיים
לא ליהודה אזל ולא
נתיחד עמה לאחר שנתנו
שהיה הולך ובא: אבל אמתני'. דמת
ליה תנאו טו) ותיבעי ליה מתניתין מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב
לה הגט בטל שאם אמר
אשתהויי אשתהי תלתין
בתוך י"ב חדש ולא ראינו שבא בעיר
לה הרי זה גיטיך מעכשיו
יומין בגליל ואם יצא חוץ
חדש ומת בתוך י"ב חדש הרי זה גט לאלתר הוי דהא לא אתי או דלמא
כל זמן שאעבור מכנגד
מכפר עותנאי והגיע לדרך
משיצא לא חיישינן שמא פייס ואפי' לא
פניך ל' יום שאינו יכול
שבין עותנאי לאנטיפרס
לאחר י"ב חדש דהא איקיים ליה תנאיה ט אין הכי נמי ומשום דהוה בההוא
הימנה עליה מעיקרא הוי גט דהא לא
לבטלו בנתיים אלא כל זמן
שהיא מסופקת מאיזו
אתא: מתני' אינו גט. דכיון דלא
מעשה אמר אביי הכל מודים היכא דאמר לכשתצא חמה מנרתיקה
טז)
שיעבור הגט קונה למפרע
נחשבת היא מגורשת
אבל היחוד שנתיחד עמה
ואינה מגורשת ואם מת
לכי
אמר מעכשיו משמע לאחר י"ב חדש
מבטל הגט דחיישינן
חולצת ולא מתיבמת וכן
יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם: גמ' התירוה לינשא. דאף על גב דלא אמר מעכשיו כמאן דאמר מעכשיו דמיא דמסתמא
שמא בא עליה וקדשה
אם היה הולך מא"י
מעכשיו קאמר לה: בי דינא דשרי מישחא. שמנן של עובדי כוכבים והיינו ר' יהודה נשיאה שהיה בימי האמוראים בן בנו של רבינו הקדוש
בביאה והגט לא עקר
למדינת הים והתנה לה
אלא קידושים הראשונים
אלו שני התנאים והגיע
כדאמרינן במסכת ע"ז (דף לז.) מסתמיך ואזיל ר' יהודה נשיאה אכתפיה דר' שמלאי כו': כרבי יוסי. בב"ב (דף קלו.) הכותב נכסיו
וצריכה גט אחר לביאה זו
לעכו שהיא בקצה א"י
לבנו לאחר מותו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה רבי יוסי אומר אינו צריך שזמנו של שטר מוכיח עליו דלהכי איכתיב זמן בשטרא לידע
ואם לא אמר לה מעכשיו
עומדת ולא שהה שם
שמהיום נתן לו גוף הקרקע שלא יירשו אחיו עמו והפירות לאחר מותו: בנו של ר"ג בר רבי. בנו של רבינו הקדוש: הורה. שתהא מותרת:
אלא כל זמן שאעבור
ל' יום וחזר בטל התנאי
שאין הגט מתקיים אלא
דלאו למדינת הים אזל
ולא הודו לו כל שעתו. כל ימי חייו: לאלתר שריתוה. כששמעו בו שמת ואפילו קודם י"ב חדש: דהא לא אתי. שהרי ודאי לא יבא עוד ויש
לכשיעבור ולא למפרע
ולא אשתהויי אשתהי. ה"ז
כאן קיום תנאי: ותבעי ליה. נמי אמתני' היכא דאמר מעכשיו ודברי הכל אמאי בעי לה אפלוגתא: אין ה"נ. דאיכא למבעי אמתני' ולהכי
ועד אז היא אשת איש
גיטיך כל זמן וכו' והא
גמורה שאין לומר קדשה
לא עבר. פי' דהא הולך
בעייה מההוא סבא ואליבא דרבותינו משום דהוה בההוא מניינא דשריותא ויש לו להשיבו מפי השמועה ששמע וידע היאך התירו אבל אי
בההוא יחוד מ"מ י"ל
ובא קתני וכיון שלא
הוה בעי מסתמא או מגברא אחרינא הוי בעי לה אמתני': הכל
מודים. באומר לאשתו בלילה זה גיטך כשתצא חמה מנרתיקה:
שבטל הגט באותה ביאה
עבר מכנגד עיניה ל' יום
לכי שעשה שהרי כיון שלא
רצופים למה יהיה הגט
אמר מעכשיו יכול הוא לבטלו כל זמן שרוצה וכיון שבא עליה בתורת אישות ולא בתורת בעילת זנות אין לך
גט: אמר רב הונא מאי פניך תשמיש ואמאי קרי ליה פניך (לימא מילתא) [לישנא מעליא] נקיט והלכך אע"פ שהיה הולך
ובא הואיל ולא נתיחד עמה הוי גט: ור' יוחנן אמר לעולם פניך ממש ומי קתני הרי זו מגורשת ה"ז גט קתני דלא הוי גט ישן
בטול גדול מזה ואפילו עבר מכנגד פניה ל' יום לאחר מיכן אינה מגורשת בנתינה הראשונה שעשה כיון שיש
יחוד אחריה וצריך ליטול הגט מידה ולחזור וליתנו לה ולהתנות עמה פעם אחרת שאע"פ שבטלו אם רוצה לחזור
ולכי מלו תלתין יומין הוי גיטא. פי' לעולם פניך קאמר ממש שכל זמן שלא נעלם מעיניה ל' יום אינו גט ומאי דקשה לך
ולגרש בו יכול לגרש בו. וניחוש שמא פייס. פי' אמאי תני ולגט ישן אין חוששין ניחוש שמא כשהיה בא אצלה
והא לא עבר והיכי תני הרי זה גט לא קתני הרי זה גט להיותה מגורשת אלא הכי קתני הרי זה גט כשר דלכי מלו תלתין יומין
ונעלם ממנה ל' יום מגורשת היא ולא אמרי' כיון שהיה הולך ובא ניחוש לגט ישן אלא כיון שלא נתיחד עמה אין לחוש לגט
פייס קטטה שביניהם ונתיחד עמה ולאחר זמן אתי בעל ומערער ואומר פייסתי. אמר רבה בר רב הונא הכי אמר
אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי. פי' בשעת התנאי אמר ע"מ כן אני מוסר לה שתהא
ישן. תניא כותיה דר' יוחנן הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך ל' יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתיחד
נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי עמה: ואיכא דמתני להא אמתני' מעכשיו אם לא
עמה הרי זה גט ולאחר לא תנשא עד ל' יום ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתיחד עמה פי' הרי זה גט כשר שאם ישלים ל'
יום ולא יבא היא מגורשת ונשאת לאחר ולא חיישינן לגט ישן שהרי לא נתיחד עמה. ופי' המורה גט ישן כל שנתיחד עמה
באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש הרי זה גט וניחוש שמא פייס אמר רבה בר רב הונא הכי אמר
אבא מרי משמיה דרב
באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי.
מאן דמתני לה אמתני' כ"ש אברייתא ומאן דמתני
בין כתיבה לנתינה ופסלוהו רבנן שמא יאמרו גיטה קודם לבנה לקמן בפרק הזורק וקשה לי בהאי פירושא חדא בגט ישן