פא:
הזורק פרק
שמיני גיטין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בית
שמאי סברי אדם בועל בעילת זנות. ואע"ג דביבמות פ' ב"ש
מה לי מן האירוסין. הא חזינן דבעל ואין אדם בועל את אשתו בזנות
נד א מיי' פ"י מהלכות
א) [יבמות קז. כתובות
עג.], ב) [תוספתא פ"ו
גירושין הלכה יז סמג
לב"ה: בשלא ראוה שנבעלה. והא דמצרכיניה גט שני משום דאמרי'
(דף קז.) אמרי ב"ש דאין ממאנין אלא ארוסות ולא נשואות
(א)
עשין נ טוש"ע אה"ע סימן
ותוספתא דעדיות פ"ב
ומפרש רב יוסף ורבה טעמא דב"ש משום דאין אדם בועל בעילתו
כיון דלבו גס בה ודאי בעל ואין אדם בועל בעילת זנות ואיכא קדושין:
ע"ש], ג) [קדושין סה:],
קמט סעיף א:
ומודים. במן הארוסין דכל כמה דלא חזינן לא אמרינן בעל דהא לא
נה ב מיי' שם הלכה יח
בעילת זנות ולהכי נשואות אין יכולות למאן דלאו אדעתא דהכי נסבה
ד) [שבת מו. וש"נ],
❖
ה) [יבמות טז: מנחות נב:
טור ש"ע שם סעיף ב:
גייסי אהדדי: הן הן כו'. כלומר כיון
איכא למימר דהתם כיון שראינו
חולין מג. ועמ"ש על הגליון
דראו שנתייחדו אין צריך עדות של
שקידשה א ודאי אינו רוצה לבעול בעילתו
דב"ש סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות
נדה נו:], ו) [יבמות צא:],
ביאה גדול מזה ודאי אנן סהדי כיון
בעילת זנות אבל הכא שלא ראינו
ז) לעיל י: [ועי' תוס' לקמן
ב
וב"ה סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת
מוסף רש"י
א)
פב. ד"ה גזירה משום],
דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה: ומי
הקדושין סברי דבועל בעילת זנות וב"ה
זנות אבל לא ראוה שנבעלה דברי הכל אינה
ח) תוספתא ספ"ז ע"ש,
אין אדם עושה בעילתו
ט) בר"ן איתא, עבד,
אמר ר' יוחנן הכי. כדלעיל דהיכא
סברי דלעולם אין אדם בועל בעילת
בעילת זנות. ובעל לשם
צריכה הימנו גט שני תנן ומודים בנתגרשה
י) מכאן עד תיבת אבל
זנות ואע"ג דאית להו התם אפילו
דלא ראוה שנבעלה לא בעי גט:
קדושין (כתובות עג.). הן
מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני
הן עדי יחוד והן
ליתא בדפו"ר ועי' מהר"ם
מתני' גט קרח. מפרש בסיפא
נשואות ממאנות היינו משום דכיון
שי"ף, יא) [שם ביבמות קז.
הן עדי ביאה. משראוה
שאין לבו גס בה ואי בשראוה שנבעלה אמה
❖
במתני' שקשריו מרובין מעדיו. בב"ב
שע"י קדושין יא)ונשואין בא עליה לא
שנתייחדה עמו אין צריך
בגמ' איתא וכתובה],
לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין אלא
להעיד על הביאה, דכיון
(דף קס:) אמרי' דתקון רבנן גט מקושר
חשיב ליה בעילת זנות כדאמרי' התם:
ג
בגט קרח תצא מזה ומזה. הא דלא
דלבו גס בה מחזקינן
מתני' בשלא ראוה שנבעלה ור' יוחנן דאמר
משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט
אותו בחזקת שבא עליה
הגהות הב"ח
פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן
תני לה בהדי הנהו דלעיל (עט:)
ד
כי האי תנא דתניא א"ר שמעון בן אלעזר
לשם קדושין
.
ב)
(קדושין סה:)
(א) רש"י ד"ה בשלא וכו'
הלכה כסתם משנה.
ואין יכולים להחזירן ותקנו להם גט
אומר ה"ר יוסף דאיידי דתנא לעיל (פ.)
לא נחלקו ב"ש וב"ה על שלא ראוה שנבעלה
❖
והא דמצריכינן גט:
רבי הוא סידר המשנה
מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה שמא
כתב סופר גט כו' תנא כתב לגרש את
שאינה צריכה הימנו גט שני על מה נחלקו
וכשראה דברי חכם וישרו
בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ
אשתו והדר תנא המגרש את אשתו
בעיניו שנאן סתם ולא
על שראוה שנבעלה שבש"א אדם עושה
הזכיר שם אומרו עליהן
ולנה עמו בפונדקי דהוי נמי פלוגתא
וכותב שיטה או שתים וכורכן על החלק
מוסף תוספות
כדי שלא יהו שנויה מפי
בעילתו בעילת זנות ובה"א אין אדם עושה
דב"ש וב"ה כמו כתב לגרש כו' והדר
ותופר ועד א' חותם על הכרך מבחוץ
יחיד ונראין כאילו נשנו
א. שהיה מתחילה דרך
תנא גט קרח: וכל הדרכים האלו
בעילתו בעילת זנות ומתני' דאוקימנא בלא
וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים
מפי המרובים ויעשו כמותן
נישואין. תוס' יבמות קז.
(ביצה ב:). אמוראי נינהו
ב. דגירשה ונתייחד
ראוה שנבעלה במאי פליגי דאיכא עדי יחוד
בה. לקמן בפ' בתרא (דף פו.) מוקי לה
וכורכן על החלק וחותם עד שני על
ג)
ואליבא דר' יוחנן. מר
עמה. תוס' יבמות שם.
כר"מ ה אבל לרבנן תצא והולד כשר:
הכרך מבחוץ וכן עד שלישי. ואם יש
וליכא עדי ביאה ב"ש סברי לא אמרי' הן הן
אמר כסתם משנה אמר
ג. דכיון דבתקנת חכמים
קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זה
ר' יוחנן ומר אמר כו'
נשא לאו בעילת זנות היא
עדי יחוד והן הן עדי ביאה וב"ה סברי אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי
ב
(מנחות נב:) דלא כייל ר'
לו. רשב"א. ד. דתנא בהו
קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום
ביאה ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה הימנו גט שני דכיון דאין
יוחנן למימר הלכה כסתם
תצא מזה ומזה, ואפסקה
כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו
משנה, אלא היכא דסבירא
בכתב לגרש את אשתו
לבו גס בה לא אמרינן הן הן עדי ביאה ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי
מתחלה וחיישי' דלמא אמר להו כולכם
ליה אמר בהדיא הלכה
ונמלך, ובמגרש את אשתו
יוחנן הלכה כסתם משנה ואוקימנא למתניתין בשלא ראוה שנבעלה
כמשנה זו, ואמורא אחרינא
ולנה עמו וכו'. תוס' רי"ד.
ד)
חתומו והרי אחד שלא חתם: הכל
ה)אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן: מתני' ו)כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה
אמר משמיה דר' יוחנן
ה. דאמר כל המשנה
משלימין עליו. ואפי' פסולין דליתא
הלכה כסתם משנה, והיכא
ממטבע שטבעו חכמים
❖
וכל הדרכים האלו בה גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס ר"ע אומר אין
דאיכא תרי סתמי דסתרי
להא השלמה אלא משום חששא בעלמא
בגיטין הולד ממזר. שיט"ק.
אהדדי, אי איכא טעמא
משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר ואיזהו גט קרח כל
שמא כשיצא לאחר זמן בבית דין
לאלומי חדא מחברתה,
שקשריו מרובין מעדיו: גמ' מ"ט דגט קרח גזירה משום כולכם: גט קרח
יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל
כי ההיא דסנהדרין דאחד
ז)
פסקי רי"ד (המשך)
דיני ממונות (לד:) אזיל
עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולם:
הכל משלימין עליו: ור"ע עבד מאי טעמא לא דאתו למימר כשר לעדות קרוב
ר' יוחנן בתרה, ואי
[עבד] היינו טעמא דלא
אלא קרוב שהוא ראוי להעיד. בעדות
לא, מספקא ליה ולא
נמי אתו למימר כשר לעדות אלא עבד היינו טעמא דדלמא אתו לאסוקיה
דלמא אתו לאסוקיה
אחרת שאין עליו פסול עדות אלא
קבע בהו הלכתא כחד
ליוחסין גזלן דבר יוחסין
ליוחסין גזלן דבר יוחסין הוא ליתכשר אלמה תנן ר"ע אומר אין משלימין עליו
מנייהו (חולין מג.). בגט
הוא ליתכשר אלמה תאני
קורבה אבל ט) גנב וגזלן לא וטעמא
קרח. בגט מקושר קמיירי
קרוב אין גזלן לא אלא
אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר קרוב אין גזלן לא אלא עבד היינו
גמ'
מפרש בגמ': קרוב נמי אתו
כדאמר בב"ב (קס.) גט
עבד היינו טעמא דלא
טעמא דאתו למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד קרוב
למימר כשר לעדות. אלא מדמכשר
פשוט עדיו מתוכו, גט
דלמא אתו למימר שחרורי
מקושר עדיו מאחוריו,
שחרריה גזלן נמי אתו
מאי איכא למימר קרוב כולי עלמא ידעי דקרוב הוא: א"ר זירא אמר רבה בר
בקרוב ש"מ בקיאי אינשי בהלכות
כשהיה כופלו חותם העד
למימר תשובה עבד אלא
עדות ולא אתו לאכשורי פסולים
שאילתא א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו
על הכפל וחוזר וכופלו
קרוב מאי איכא למימר
וקרובים: לאסוקי ליוחסין. דאמרי
וחותם עד שני וכן שלישי,
כולי עלמא ידעי דקרוב
ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד כאן
ואם היו קשריו מרובים
הוא ואי ק' והרי כל טעמא
מדאחתמוהו בגיטא לאו עבד הוא
מחלוקת בן ננס ור"ע אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין משלימין
מעדיו היינו גט קרח
בגט קרח לא הוי אלא
ויהבי ליה בת ישראל: אלא. לעולם
ופסול (יבמות צא:). גזירה
משום גזירת כולכם ולעיל
עליו אלא קרוב א"ל רבי זירא לרבה בר שאילתא מכדי כל שלשה במקושר
משום כולכם. דתנן
טעמא משום דאתי לאכשורי לעדות
בהמביא (יח:) תנין אמרי'
כשנים בפשוט דמי מה התם קרוב לא אף הכא נמי קרוב לא אמר ליה אף
(לעיל סו.) אמר לעשרה
איתמר אמר לעשרה כתבו
ודקשיא לך קרוב נמי לא דמי דעבד
כולכם כתבו גט לאשתי,
גט לאשתי אמר ר' יוחנן
לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה וא"ל
איכא למימר שחרורי שחרריה אפילו
אחד כותב וכולם חותמין
שנים משום עדים וכולן
הנח לשלשה במקושר דלאו דאורייתא תניא נמי הכי גט קרח קשריו שבעה
ואי לא הוו חתמי כולהו
משום תנאי ור"ל אמר
המכירים אותו שהוא עבד ובקיאין
ח)
הוי פסול דבקפידא תליא,
כולם משום עדים
ועדיו ששה ששה ועדיו חמשה חמשה ועדיו ארבעה ארבעה ועדיו שלשה עד
בהלכות עדות אתו לאכשוריה לעדות
דלא שוויה גיטא אלא בהכי
ומוקמינן פלוגתייהו דאמר
דאמרי מדאחתמוהו ש"מ שחרריה מריה
כאן מחלוקת בן ננס ורבי עקיבא השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר
(לעיל י:).
להו כולכם ואיכא בינייהו
❖
הדרן עלך הזורק
כגון שנמצא א' מהן קרוב
וכן גזלן אתו למימר מדאחתמוהו ש"מ
ורבי עקיבא אומר הולד ממזר אבל קשריו שלשה ועדיו שנים דברי הכל אין
או פסול למ"ד משום תנאי
תשובה עבד: אין משלימין עליו. שלישי
משלימין עליו אלא קרוב רב יוסף מתני כשר והתניא קרוב אמר רב פפא תני
כשר ואמרי' נמי התם
פסול אלא כשר או קרוב דגט מקושר
מיחתם בתחלה קרוב או
פסקי רי"ד
כשר אמר רבי יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא
פסול אמרי לה כשר ואמרי
צריך שלשה עדים כדאמרינן בפרק גט
לה פסול אלמא ע"כ לא
כל שקשריו מרובים
דלמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא
פשוט דרבנן תקון שמא בתוך כך שלא
פליגי אלא להחתימו
מעדיו. אוקימנא למתני'
דקא
ימצא ג' עדים ינוח כעסו: כל שלשה
(ולכתחלה) [בתחילה]
בשלא ראוה שנבעלה
אבל באמצע או בסוף לר'
ובמאי פליגי כגון דאיכא
במקושר. כיון דעיקרו בג': כשנים בפשוט דמי. ואמאי מכשרת קרוב: גט קרח קשריו שבעה. כלומר שקשריו שבעה כו': עד כאן מחלוקת בן
יוחנן הוא כשר וקי"ל ר"ל
עדי יחוד וליכא עדי ביאה
ננס ור"ע. שאם השלים עבד כו': הולד כשר גרסי' בבן ננס: רב יוסף מתני. י)במילתיה דר' זירא אמר רבה בר שאילתא אבל קשריו ג' ועדיו
ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן
ב"ה סברי אמרי' הן הן עדי
שנים אין משלימין עליו אלא כשר: לא הוכשרו בו. אם היה קרח דבשני קשרים אין משלימין בו שני קרובים אלא אחד קרוב ואחד כשר ואפילו
בר מתלת ור' עקיבא לא
יחוד הן הן עדי ביאה ואין
מכשר אלא קרוב אבל
אדם עושה בעילתו בעילת
היו חתומים בו כבר ג' כשרים: דלמא אתי לקיומיה. היום ולמחר אם יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב"ד ואין העדים בפנינו ויבאו עדים
פסול לא ואי חתם בו פסול
זנות ולשם קדושין בעל
מן השוק שיכירו שלש מן החתימות הללו ויקיימוהו בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים ואחד מן הכשרים ובית דין אינן יודעין שהן
א"ר עקיבא הולד ממזר
הלכך צריכה ממנו גט שני
קרובים ויקיימוהו בעדות פסולה: מתניתא נמי דיקא. הך ברייתא דקתני קשריו שבעה ועדיו ששה או קשריו ששה ועדיו חמשה כו' לא
כדאמרינן לקמן בהלכתין
וב"ש סברי לא אמרי' הן
ור' יוחנן מתיר להחתים
הן עדי יחוד הן הן עדי
אישתמיט ותנא בחד מינייהו שני קרחות כגון קשריו חמשה ועדיו שלשה שמע מינה לא פליגי בה דאפילו קרוב לא מיתכשר:
הפסול לכתחלה וקי"ל
ביאה ומודים בנתגרשה מן
דקא הלכה כר"ע מחביריו כ"ש
האירוסין שאינה צריכה
דבן ננס תלמיד חבר הוה לר"ע כדאמרי' בשלהי פ' מי שמת יש לתרץ דהתם בעל הוא דקפיד ואמר חתמו בו כלכם הלכך
ממנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרי' הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה: כנסה בגט קרח וכו'. פי' דגט קרח מפרש
אי מחתמי' ביה פסול לא נפיק מיניה חורביה לאכשורי בשאר עדיות דאנן לא הוה מחתמי' ליה אי לאו משום דבעל קפיד
בסיפא דמתני' אי זה גט קרח וכו' ובגט פשוט (ב"ב קס:) אמרי' דרבנן תקנו גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו קופדים
אבל בגט קרח שב"ד מורים לו להחתימו אם יורו לו ב"ד להחתים בו פסול אתו לאכשוריה בשאר עדיות ומשום הך גזירה
עם נשותיהן וכותבין להן גט פתאום ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולין להחזירן ותקינו להו גט מקושר שאינו נוח ליכתב
אמרינן שאם חתם בו הולד ממזר: אמר רב אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו ה' ה' ועדיו ד'
ושמא בתוך כך מתפייס עם אשתו וחותמין עדיו מבחוץ כותב שיטה א' מבפנים וכורכה על שיטה חלקה ותופר ועד אחד
ד' ועדיו ג' עד כאן מחלוקת בן ננס ור' עקיבא אבל קשריו ג' ועדיו ב' דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב א"ל ר' זירא
חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שיטה אחרת וכורכה על שיטה חלקה וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד ג' ואם
הרבה בו קשרים יותר מג' ויש שם קשר כרוך ואין עד חתום מאחריו זהו גט קרח ופסול: ואמרי' מ"ט דגט קרח גזירה משום
לרבה בר שילא מיכדי כל ג' במקושר כשנים בפשוט דמי מה התם קרוב לא אף הכא נמי קרוב לא א"ל אף לדידי קשיא
ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה וא"ל הנח לג' במקושר דלאו דאורייתא: א"ר יוחנן לא הכשירו בו
כולכם. פי' דאמרינן מסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד לא חתום ותנן
אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתו לקיומיה בשני קרובים וחד כשר. פי' אם היה קרח בשני קשרים אין
לעיל (סו:) כולכם חתומו א' כותב וכולן חותמין ולפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל וק' לי אמאי לא תניא לעיל גבי
הנך דתנא בהו תצא מזה ומזה ואפסקה בכתב לגרש את אשתו ונמלך ובמגרש את אשתו ולנה עמו וכו': גט קרח הכל
משלימין בו שני קרובים אלא א' קרוב וא' כשר ואפילו היו חתומים בו כבר ג' כשרים דלמא אתו לקיומיה היום ומחר אם
יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב"ד ואין העדים בפנינו ויבואו עדים מן השוק שיכירו שלשה מהחתימות האלו ויקיימוהו
משלימין עליו פי' אפי' פסולין כגון עבד וגזלן דליתיה להשלמה זו אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בב"ד
בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים וא' מן הכשרים וב"ד אינם יודעין שהן קרוביו ויקיימוהו. ואי ק' ובפשוט
יפסלהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולן הלכך אפילו בפסולין משלימין אותו והשלמה זו
אינה אלא מדעת הבעל שיצוה לו שיחתום בו דאי שלא מדעתו היאך רשאי זה לחתום ולהעיד עדות שקר תדע דהכי הוא
היכי מכשרי' שום קרוב כדאמרינן בגט פשוט (ב"ב קסב:) תניא היו חתומים בו ד' וה' עדים ונמצא א' קרוב או פסול תתקיים
העדות בשאר ואמר חזקיה מילאהו בקרובים כשר וניחוש שמא יתקיים השטר ע"פ א' קרוב וא' כשר ובשלהי תוספ' דמסכתין
מדאמרינן לקמן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתו לקיומיה בשני קרובים וחד כשר ואי שלא
(פ"ז ה"י) תניא גט שחתמו עליו ה' עדים ונמצאו שלשה הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר נ"ל דלכתחלה
מדעת הבעל משלימין אותו ניחוש דלמא איהו מקיים אפומיה דההוא כשר וקרוב שחתמו שלא מדעת הבעל ששניהם פסולין
כיון שלא צוה להן הבעל וכן הם פסולין הכשרין כמו הקרובים כיון שעשו שלא מדעת הבעל אלא ודאי אין משלימין אלא
אסור להחתים עד קרוב בגט פשוט דומיא כב' במקושר אבל אי איקרי וחתם לא פסלינן ליה אלא תתקיים העדות בשאר
ומתניתא שחתמו בו תניא דיעבד וחזקיה נמי מילאהו קאמר דיעבד אבל הכא הכל משלימין עליו תנן לכתחלה ומשום הכי
מדעת הבעל: ר' עקיבא אומר אין משלימין וכו' פי' דוקא בקרוב משלימין אותו שאין עליו פסול אחר אלא קורבה אבל
אמר רבי יוחנן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב והוא הדין דאי איקרו וחתמו בו תרי לא פסלינן ליה.
עבד וגזלן לא אמרינן: ור"ע עבד מ"ט לא לאו דלמא אתו למימר עבד כשר לעדות קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות אלא