המגרש פרק
תשיעי גיטין
פג.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
אף
לשמעון מהו. נראה דאף לראובן נמי מספקא ליה:
ה)מאי דאסר שרא. דהאי לראובן ושמעון דהדר אמר לה קודם מסירה
ט א ב ג מיי' פ"ח מהל'
א) [תוספתא פ"ז],
ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל.
ב) [בתוס' איתא ר' טרפון
גירושין הלכה ח סמג
אף לראובן ושמעון קאמר ואינו שיור: או דלמא. האי לראובן ושמעון
ורבי יוסי הגלילי ור"א
עשין נ טוש"ע אה"ע סימן
דהדר קאמר חזרה היא שחזר והפך תנאו לומר לראובן ושמעון אני
וא"ת והלא א אין נישואין חלין שהרי אסורה עליו משום איסור אשת איש ב
בן עזריה ור"ע ועי'
קלז סעיף ד:
מתירך לבדם ותאסרי על הכל ו): בעי
רב אשי אף לשמעון מהו.
ומאי שנא מדתניא בתוספתאי) על מנת שלא תינשאי לאבא ולאביך ה"ז
ד [מיי' שם הי"ב טוש"ע
תוספת ע"ז מה. ד"ה אמר
❖
שם סי' קמג סי"ז]:
ר"ע ומה שרשמתי שם],
אמר לה חוץ מראובן ושמעון וחזר
גט על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך
ג) [תוספתא שם], ד) [עי'
ואמר אף לשמעון מהו אם תימצי
אינו גט חוששין שמא תבעל להם משמע
מאי דאסר שרא לראובן מהו לראובן והוא
תוספות ע"ב ד"ה מודה],
לומר היכא דחזר ואמר לשמעון ולא
דבע"מ שלא תנשא להם אפילו נישאת
ה) שייך לדף פב:, ו) [ע"כ
הדין לשמעון והאי דקאמר לראובן משום
מוסף תוספות
שייך לדף פב:], ז) [דף
אמר אף דוקא לשמעון קאמר הכא
ה"ז גט ג והכא אמאי הגט בטל וי"ל
דפתח ביה או דלמא לראובן דוקא ואם
פב:], ח) [ויקרא כא],
א
א. אפילו כי הלכה
ט) צ"ל שהתירה. רש"ש,
מאי כיון דאמר אף ודאי התירה
דהכא עמדה ונישאת ד לאחר מיתת המגרש
ונשאת לזה שנאסרה עליו
תמצא לומר לראובן דוקא לשמעון ב מהו
י) עי' תוספתא פ"ד ה"ח
לשניהם דהאי אף אראובן קאי ואע"ג
קאמר וכה"ג צ"ל לקמן (פד.)
גבי ו שלא
היאך גיטה בטל דהא
ה
לשמעון וה"ה לראובן והאי דקאמר שמעון
ובהגהות כת"י שם ובמנחת
רשב"א. ב. דאי נישואין
דלא הזכיר שמו: או דלמא. לשמעון
תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא
ביכורים, יא) [כדלקמן דף
נינהו גיטה בטל ואשת
משום דסליק מיניה או דלמא לשמעון דוקא
❖
ולא לראובן והאי אף אכולי עלמא
תבעל להם משום דאסורה להם ז הא
פה.],
איש גמורה היא ולאו בת
בעי רב אשי אף לשמעון מהו אף אראובן
קאי: נענה. הרים קולו. כל עניה
נישואין היא, א"כ אי
לאחר חוששין שמא תבעל אע"ג דאסורה
ח
אפשר לה לינשא ואין
קאי או דלמא אף אעלמא קאי ג תיקו: ת"ר
הכתובה בתורה הרמת קול היא:
לו ט נמי משום אשת איש מ"מ חוששין
גיטה בטל ובעילתה מן
גליון הש"ס
הרי שהלכה זו. אחר גירושיה:
שמא תבעל לו לאחר מיתת המגרש
א)לאחר פטירתו של ר"א נכנסו ארבעה זקנים
השני בעילת זנות ובזנות
גמ' אלא מעתה בת
לא אסרה רשב"א. ג. דאי
וניסת לאחיו. של אותו האיש שנאסרה
וההיא דתוספתא יש לישבה שלא
י
להשיב על דבריו אלו הן רבי יוסי הגלילי
ב)
אחיו לא ישא. עי' יבמות
אפשר שתנשא בו לפי
עליו בגירושין: עוקר דבר. מצות
תחלוק על הש"ס שלנו דהא דקתני
ור"ט ורבי אלעזר בן עזריה ור"ע נענה ר"ט
דף צט ע"א תוס' ד"ה
שאין לה בה נישואין כלל
יבום שאסורה להתייבם לו: שאין
התם על מנת שלא תבעלי לאבא
ספק א"א: שם אלא
רשב"א.
ד. לאותו
ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחיו של זה
מעתה בת אחיו כו' היינו
שנאסרה עליו רשב"א.
זה כריתות. האמורה בתורה שלא
ולאביך אינו גט חוששין שמא תבעל
פירכא. לא זכיתי להבין
שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה
ה. דנישואיה
ודאי
אמרה תורה כריתות העוקר דבר
להם היינו כלומר שאם נראה שתבעל
דאינו מהדומה דהתם לא
נישואין דהא אלמנה היא
עוקר דבר מן התורה הא למדת שאין זה
מן התורה: הכורת בינו לבינה.
להם שלא יהא גט ובא להשמיענו
נופלת לפניו לייבום ולא
היום אלא שמחמת
הוי עקירה משא"כ בתנאי
שעברה על תנאה נמצא
כריתות נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן
והרי אכתי אגידא ביה ליאסר על
דבעל מנת שלא תינשא כו' אפילו
דנופלת לפניו לייבום דהא
למפרע הגט בטל ובניה
אותו האיש: לא נמצא גט בטל
נישאת להם הוי גט א"נ קא משמע
מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל
הגט התירה גם ליבם אלא
שהיו לה ממנו בחיי בעלה
למפרע. שהרי אמר לה על מנת
לן דעל מנת שלא תבעלי לאבא
דא"א לו לייבם דאז יעקר
הראשון ממזרים, דאיגלאי
והמותר מותר לכל הא למדת שאין זה
התנאי ויתבטל הגט וכמ"ש
מילתא למפרע דההיא
שלא תנשאי לפלוני: ובניה. מן
ולאביך לא בעי למימר דרך נשואיןיא)
כריתות נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר
תוס' לעיל דמה"ט אינה
שעתא לא היתה מגורשת
האמצעי ממזרין: שאין זה כריתות.
אלא דרך זנות בעלמא:
פוטרת צרתה דלא דמי
למפרע. רבינו קרשקש.
כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת
אילימא
לא אמרה תורה כריתות המביא את
בחוץ לר' אליעזר מישרא
לאחות אשה דאכתי לא
ו. על מנת תוס' הרא"ש
שאין זה כריתות נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה
הוי ערוה עד שתבעל.
לקמן פד ע"א ד"ה ע"מ שלא.
שרי. וטעמא כיון דנשאה
ישראל לידי פסול: לא נמצאת
ובזה כיון דזקוקה לו
ז. משמע תוס' הרא"ש
זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים
אלמנה. אצל כהן זה דהא לגביה
זה שהותרה לו נתרוקן לו כל האישות
ואעפ"כ אינו יכול לייבם
שם. ח. וכן תניא בהדיא
ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לזה
מחמת תנאו זהו הוי גרם
לא איגרשה: גרושה אצל כל אדם.
ופקע אישות של ראשון לגמרי:
בתוספתא ע"מ שלא
עקירת המצוה וצלע"ג:
תבעלי לפלוני חוששין
שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה
ועל ידי צד גירושין שבה אסרה
רבא שמא תבעל לו תוס' הרא"ש
שם מודה ר"א וכו'. תמיה
הכתוב עליו כדאמרן לעיל ז) גרושה
ממזרים הא למדת שאין זה כריתות דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו
לי על השמטת הפוסקים
שם. ט. לפלוני תוס'
ראשונים ואחרונים את זאת
הרא"ש שם. י. ע"מ שלא
מאישהח) לבדו אסורה לכהונה: וק"ו.
כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל
אדם וק"ו מה
הא נ"מ לדידן באומר חוץ
תבעלי לאבא ולאביך אינו
והרי דברים ק"ו שאתה למד הימנו
מעובד כוכבים פלוני דהגט
גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה
גט תוס' הרא"ש שם.
שלפני מיתת המגרש תהא אסורה
כשר ובזה קיימא הסברא
לא כ"ש הא למדת שאין זה כריתות אמר להן רבי יהושע אין משיבין את
דבנשאת לאחר דמותרת
לכל מפני צד אישות שבה: ומה.
אח"כ גם לזה העובד
הארי לאחר מיתה אמר רבא כולהו אית להו פירכא לבר מדר' אלעזר בן
איסור גרושה שהוא קל דליתא אלא
כוכבים לכשיתגייר דהואיל
עזריה דלית ליה פירכא תניא נמי הכי א"ר יוסי רואה אני את דברי ר' אלעזר
בלאו בעלמא מצינו שאסורה על כהן
ג)
ופסקה פסקה:
בן עזריה מדברי כולן: אמר מר נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה זו ונשאת
זה שהיא אלמנה אצלו מפני צד גירושין
שבה: אשת איש שהיא חמורה.
לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה
אינו דין שתאסר אצל מי ט) שהתירו
עוקר איהו עקר אלא מתנה לעקור דבר מן התורה מתנה מי קאמר לה לא
אצלו מפני צד אישות שבה: אין
סגי לה דלא מינסבא ליה לאחוה דההוא גברא אלא גורם לעקור דבר מן
משיבין את הארי לאחר מיתה.
התורה גורם $ אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים ונמצא גורם
אם היה קיים שמא יחזיר לכם
לעקור דבר מן התורה $ היינו פירכא ובמאי אילימא בחוץ משרא שרא ר"א
תשובה: אית להו פירכא. כדמפרש
דתניא $ ד)מודה ר"א במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ
ואזל לקמיה בתר סייעתא דברייתא:
מפלוני והלכה וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה
איהו עקר. כלומר וכי הוא עוקרו
שנאסרה עליו אלא בעל מנת נענה ר' יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה
ממש הרי נעקר מאליו בגרמתו של זה.
עוקר משמע העושה איסור בידים
ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל ולא והרי תרומה וקדשים
ויבומין הללו אינן מוטלין עליו
שאסורה לזה ומותרת לזה באיסור אשה קא אמרינן והרי עריות באישות
ליבמה שיהא הוא עוקרן: בת אחיו
קאמרינן הרי אשת איש היינו פירכא ובמאי אילימא בעל מנת הרי דהותרה
לא ישא. שלא יוכל האב ליבם את
אצלו בזנות אלא בחוץ נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק
בתו: היינו פירכא. דאמר רבא
והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא
לכולהו אית להו פירכא: ובמאי. מוקי
נמצא גט בטל ובניה ממזרין אי הכי בכולהו תנאי דעלמא נמי לא תנסיב דלמא
ר"ט פלוגתא דר"א ורבנן: אי
לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין היינו פירכא ובמאי
בחוץ מישרא שרי לה רבי אליעזר.
להתייבם לו מאחר שניסת לאחר
אילימא בחוץ משרא שרא ר"א דתניא מודה היה ר"א במגרש את אשתו
ונתקה מאישות הראשון לגמרי:
ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן
אלא בעל מנת. מוקי לה דכיון
השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו אלא בעל מנת
דתנאה הוא ולא איתקיים נמצא גט
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה
בטל למפרע וקיימא באיסור אשת
אצלו וגרושה אצל כל אדם וקל וחומר ומה גרושה שהיא קלה אסורה משום
איש: תרומה וקדשים. אסורין
צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כל שכן ובמאי אילימא בעל מנת
לישראל ומותרין לכהנים: עריות.
הרי
בתו ואחותו: באישות קאמרינן.
נאסרה ע"י קידושין: אשת איש.
מותרת לבעלה ואסורה לכל אדם: היינו פירכא. דקאמר רבא לעיל: הרי הותרה אצלו בזנות. דהא על מנת שלא תנשאי הוא דקאמר
לה וקרינא בה מותרת לכל: אלא בחוץ. מוקי רבי יוסי הגלילי לפלוגתא דר"א הילכך פריך ליה הא שאסורה עליו לגמרי דלגביה לא איגרשה:
הרי