המגרש
פרק
תשיעי גיטין
פד.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
מסתברא
בין לר' אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה. פי'
מאי קאמר. האי לא תינשא דקאמר למאן קאמר לאותו פלוני או
יג א מיי' פ"ח מהל'
א) נדרים יד: ע"ש, ב) ב"מ
צד. [תוספתא פ"ה],
גירושין הל' ט סמג
לכל אדם: לא תינשא לו. כדמפרש שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה
ומגורשת לעולם ואע"ג דלמאי דבעי למימר לרבי
א
ג) [ב"מ שם], ד) [תוספתא
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
ואין לך לעז גדול מזה: ואם ניסת לאחר לא תצא. שלא להחזיק תנאי
אליעזר או דלמא לא שנא משמע דבעי למימר דאין הגט חל אלא אותו
פ"ד], ה) בכת"י ורא"ש
קלז סעיף ה וע"ש במ"מ:
איתא, ליה, וכצ"ל רש"ש,
זה: ומשום הך גזירה לא מפקינן לה.
יד ב מיי' פ"ד מהל'
היום כמו חוץ מפלוני דלא חל אלא ח)מעלמא מ"מ לישנא דפסקה
בתמיה והא לא איתקיים
ו) [לעיל פג:], ז) רש"ל,
נדרים הל' יד סמג
התנאי ובטל הגט: ה"ג אלא אמר
משמע לגמרי והא דקאמר לקמן (דף
ח) בתוס' הרא"ש איתא,
לאוין רמב טוש"ע י"ד
רב נחמן הכי קאמר הרי זה גיטך
אעלמא, ט) [צ"ל מדבעא
פו.) לעולם לאפוקי ט)(מדרבא אמר רב
מסתברא בין לרבי אליעזר בין לרבנן כיון
א
סימן ריג סעיף ג:
טו ג מיי' פ"ח מהל'
ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא
נחמן) לאו לאפוקי ממש אלא שופרא
מיניה רבא מרב נחמן],
ב
דפסקה פסקה: ת"ר הרי זה גיטך ע"מ
י) גי' רש"ל לא הויא ועי'
גירושין הל' יג סמג
תינשא לו משום גזירה שמא יאמרו
דשטרא אתקין מיומא דנן ולעלם שלא
שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם
במהרש"א, יא) [צ"ל
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
נשיהן נותנין במתנה ואם ניסת לו
תטעה לומר שאינה מגורשת אלא אותו
לרבינו], יב) בדפו"ר מפרש
קמג סעיף טו:
נשאת לא תצא מאי קאמר אמר רב נחמן
וצ"ל מפרשינן, יג) [צ"ל
אלא
טז ד מיי' פ"ו מהל'
א"ר נחמן ה"ק. וא"ת
לא תצא. שאין כאן איסור אלא חשש
יום:
ה"ק הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהן
בפרק המדיר כתובות דף
אישות הל' ז סמג
לעז בעלמא: הא לאחר תינשא. והוי
דמעיקרא לא אמר כך וי"ל דמעיקרא
עד. וע"ש בתוס' ד"ה
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
נותנין במתנה ואם נשאת לאחר לא תצא
❖
גיטא הואיל ולא אמר ע"מ שלא
סבר דאפקעי רבנן קידושין מינה
תנאי],
קמג סעיף יב וסי' לח
ומשום גזרה לא מפקינן מיניה ושרינן אשת
תנשאי אלא לפלוני אלא ע"מ שתנשאי
ולבסוף חזר בו שאין נראה לו סברא
יז ה טסועשי"ףע ב:שם סימן
איש לעלמא אלא אמר רב נחמן הכי קאמר
לפלוני סוף סוף הא בעיא לקיומי
דבשביל חששא מועטת כזו יפקיעו
קמג סעיף יח:
רבנן קידושין: ומיגרשה למחר
גליון הש"ס
תנאה: וכי תימא אפשר דמיגרשה.
יח ו טוש"ע שם סעי' יג:
הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשיהם
יט ז מיי' שם הל' יא
תוס' ד"ה הכא בדידה
ומקיים לתנאיה. דהשתא לא שייך
מן השני היום ולמחר תינשא לאותו
נותנין במתנה ואם נשאת לו לא תצא דמשום
❖
טוש"ע שם סעיף יב:
וכו' ולפי פרש"י ור"ת.
פלוני לקיים תנאה: ולהא דפליגת
שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה
בכתובות דף סג ע"ב: ד"ה
גזרה לא מפקינן א"ל רבא לו הוא דלא תנשא
עליה דרב יהודה קמדמית לה. דלא
כיון דנישאת לאחר בינתים:
על מנת וכו' וי"ל ע"י שם.
הא לאחר תנשא והא בעיא קיומי לתנאה וכי
הכא בדידה קיימא לאגרושי.
ע' חגיגה דף יד ע"ב תד"ה
חיישת דלמא לא מיקיים: שמא יישן
מוסף תוספות
❖
נכנסו:
תימא אפשר דמינסבא היום ומיגרשה למחר
למחר. ונמצא שעבר על נדרו: ורב
אע"ג דכיון שאינה יכולה
א. ושוב אין חוזר עליה
ומקיימא לתנאה ולהך דפליגת עליה דרב
נחמן אמר יישן היום. ולמחר יתקיים
לקיים תנאה (א) י)הויא אשת איש לזה
אישות שלו. תוס' הרא"ש.
ב. [ו]משום
דלית
יהודה קמדמית ליה דאתמר קונם עיני
תנאו ולא יישן: דאי בעי מבריז נפשיה
שנשאת לו עכשיו מ"מ אינה יכולה
הגהות הב"ח
א)
הלכתא הכי. חידושי הר"ן.
בסילותא. ינקוב בשרו תמיד בקוץ:
לקיים תנאה ולינשא בלא גירושין
בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה
(א) תוס' ד"ה הכא וכו'
ג. [ד]י"ל דאפילו כי
בדידה קיימא לאגרושי. בתמיה:
דלעולם צריכה גט מספיקא שמא
לקיים תנאה לא הויא אשת
מיגרשא אכתי איכא
אל יישן היום שמא יישן למחר ורב נחמן
ב
איש. נ"ב פי' האשה [אינה
למיפרך אטו בדידה קיימא
מפליגה. דוחה אותה לצערה בדברי
יתקיים תנאה ותנשא גם לשני ע"י
❖
אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר
מקודשת לזה] להיות אשת
לאינסובי להאי. רשב"א.
הבאי: מתני' נמי דיקא. בב"מ בהשוכר
מיתת הראשון או יגרשה וקשה יא)לרבי
איש ותצא ותינשא לפלוני
הכי השתא התם בדידיה קיימא דאי בעי
❖
אפשר דאכלה
את הפועלים (דף צד.):
בלא גירושין:
יהודה והא ודאי בדידה קיימא לאיגרושי
מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים הכא
ולקיא. ולבן תימא גופיה תנאו קיים:
שיכולה לומר מאיס עלי וכייפינן ליה
פסקי רי"ד (המשך)
בדידה קיימא לאיגרושי אלא אמר רבא גהרי
כלל לאתויי בשר חזיר. קתני כלל
$ ולפי פי' רש"י ורבינו תם דלא כייפינן
הכי נמי הכא לא תנשא
מוסף רש"י
זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא
אמר ר' יהודה בן תימא: כזה גט.
ליה ניחא ועוד קשיא דכייפינן ליה
עד שישלימו ל' יום או
קונם עיני בשינה היום
עד שימות אותו פלוני
דקאמר ר' יהודה בן תימא: למעוטי
שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה לאחר
לגרשה שהרי היא עליו באיסור אשת
אם אישן למחר. מה
שמא תשתה יין ויבטל
בשר חזיר. דה"ק כזה גט דאי אפשר
איש וא"כ מאי קאמר אטו בדידה
לא תנשא דבעיא קיומיה לתנאה ואם נשאת
שאני ישן היום יהא עלי
הגט למפרע ולא היא דלא
בקונם על מנת אם אישן
דמי דהתם כי אמר קונם
לקיימו כלל הלכך תנאו בטל אבל
קיימא לאיגרושי ואי הוה יב)מפרש בדידה
לו לא תצא דמשום גזרה לא מפקינן לאחר
למחר, דאם ישן הוא למחר
עיני בשינה היום אם אישן
לעבור על דברי תורה אפשר לקיימו
קיימא לאיגרושי ולאינסובי דודאי
לוקה על מה שישן אתמול
תצא דבעיא לקיומיה לתנאה תניא כוותיה
למחר אם ישן למחר לא
באיסור ותלקה על שעברה: שתבעלי
אין בידה שישאנה זה הוי אתי שפיר
(נדרים יד:). שמא יישן
ג
חייל עליה שום איסורא
דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר
למחר. דשמא יישן מיד
שהאיסור לא יחול אלא
גרסינן גבי פלוני. וגבי אביו ואביך
אך אין הלשון משמע כן וי"ל כיון דמכל
למחר ולא מיקיים תנאיה
על מה שישן אתמול ומאי
ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא: ב) ת"ר
גרסינן שלא תבעלי: שתבעלי. בין
מקום יכול הבעל לדחותה לא בדידה
ונמצא עובר בבל יחל על
דהוה הוה והילכך לא
קיימא לאיגרושי: על מנת שתעלי
ה"ז גיטך ע"מ שתעלי לרקיע ע"מ שתרדי
בזנות בין בנשואין: אין חוששין שמא
מה שישן אתמול (שם).
זהיר ביה וחיישינן שמא
ואין חוששין שמא ישן
יישן למחר אבל הכא דאי
לתהום ע"מ שתבלעי קנה של ד' אמות ע"מ
לרקיע אינו גט. בהשוכר את הפועלים
נבעלה להם. כלומר מותרת לינשא
למחר. דלמחר מיזהיר
שתיא חמרא חייל עלה
מיד ואין חוששין שמא תבעל להן
בסופו (ב"מ דף צד.) גרסינן אם
שתביאי לי קנה בן ק' אמה ע"מ שתעברי את
זהיר שלא יישן כדי
איסורא דמיבטיל גיטא
ויבטל הגט אבל אמר לה ע"מ שלא
נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו
שלא ילקה על מה שישן
והויא אשת איש והיא
הים הגדול ברגליך אינו גט רבי יהודה בן
אתמול (שם). כמפליגה
אסורא מיזהר זהירא בה
תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל
אינו גט ותימה היאך יכול לקיימו
תימא אומר כזה גט כלל אמר ר' יהודה בן
בדברים. שאין בלבו לשום
ולא שתיא והכי אמרינן
לו דומיא דע"מ שלא תלכי לבית
$ וי"ל ע"י שם קשה להרב ר' אלחנן
תנאי אלא להקטינה בעלמא
בנדרים (יד:) בפ' ואלו
תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו
מרחקה ודוחה אותה
אביך לעולם ו): ואילו גבי אבא ואביך
דהוה לן למילף מתנאי בני גד ובני
מותרין ומודה רב יהודה
והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה
בדברים (ב"מ צד.). מתני'
באומר קונם עיני בשינה
שתבעלי לא קתני. דניהוי תנאה
ראובן שיכול לקיימו אבל היכא שלא
נמי דיקא. דסתמא לן כר'
למחר אם אישן היום
בדברים וכשר אמר רב נחמן אמר רב דהלכה
❖
אלמא לא הוי תנאה: לאביי ניחא
יוכל לקיימו כי הכא הוה לן למימר
יהודה בן תימא (שם).
שישן היום דאי לא זהיר
כר' יהודה בן תימא א"ר נחמן בר יצחק
כו'. [משום דלדידיה לר' יהודה בן
בתנאיה באיסוריה מזהיר
דאף על גב דתנאי בטל מעשה קיים
ז)
זהיר פי' אם יישן היום
מתני' נמי דיקא דקתני כל שאפשר לו
תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט
כי היכי דילפינן בפרק יג)מצות חליצה
ג)
חל עליו איסורא שלא
פסקי רי"ד
אלא לרבא קשיא דהא אמר] אפילו
(יבמות דף קו) דבעינן שיוכל לעשות
לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו תנאו
יישן למחר ולא חיישינן
שמא יישן גם למחר שכיון
לאחר מותו: ת"ר הרי
רבי יהודה בן תימא מודה בה:
ע"י שליח וי"ל דהתם לא ילפינן
קיים הא אי אפשר תנאו בטל ש"מ איבעיא
שאסור לו לישן מיזהר
זה גיטיך ע"מ שתנשאי
אמר לך רבא. לא דמיא לבשר
אלא שהמעשה יכול לעשות ע"י שליח
להו הרי זה גיטיך ע"מ שתאכלי בשר חזיר
זהיר שלא יישן ויעשה
לפלוני הרי זו לא תנשא
חזיר דאילו בשר חזיר בידה לקיימו
אבל תנאי אין לחוש אם לא יוכל
אסור אבל בפלוגתא דרב
לא לו ולא לאחר לא
מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר
יהודה אם יישן למחר
לו שמא יאמרו נשותיהן
באיסור ושתבעלי לפלוני נמי אפשר
לעשות ע"י שליח או אינו יכול
שום איסורא לא חייל
נותנין במתנה זה לזה
דאכלה ולקיא לאביי כלל לאתויי בשר חזיר
על
לעשות כלל: מנת שתבעלי
דמשחדא ליה בממונא ואם אינו
עליה השתא אלא תנאה
ולאחר [לא תנשא] דבעיא
לרבא כזה למעוטי בשר חזיר מיתיבי הרי
רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול
לפלוני ואילו לאבא ולאביך לא קתני.
ד)ה
הוי על איסורא דעבר
לקיומה לתנאה ואם נשאת
עליה אתמול ומאי דהוה
לו לא תצא דמשום
זה גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי
בהיתר אלא אבא ואביך בדידה
יש ספרים שהוגהו בברייתא ע"מ
הוה והכי נמי אם תשתה
גזירה לא מפקינן לה ואם
קיימא: לרבא כלל. דקתני רבי
שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין
הרי זה גט ואם לאו אינו גט על מנת שלא
ו
יין חייל עליה איסור
נשאת לאחר תצא דבעיא
יהודה בן תימא: לאתויי אבא ואביך.
שמא תבעל להם משום דקשיא להו
אשת איש בין למפרע
לקיומיה לתנאה שעדיין
תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא
בין להבא והילכך מיזהר
לא נתקיים התנאי ולא
דהוי נמי א"א לקיימו: כזה למעוטי
מאי דייק ואילו לאבא ולאביך לא
נבעלה להן ואילו על מנת שתבעלי לאבא
זהירה בה שלא תשתה
הוי גט: איתמר קונם עיני
בשר חזיר. דאפשר לקיימו הוא:
קתני אבא ואביך מאן דכר שמייהו
ומודה בה רב יהודה: ת"ר
בשינה היום אם אישן
ולאביך לא קתני לאביי ניחא לרבא קשיא
מיהו משום כן אין צריך להגיה דשפיר
הרי זה גיטיך ע"מ שתעלי
למחר אמר רב יהודה
ולאביי
אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר אפשר
לרקיע ע"מ שתרדי לתהום
אל ישן היום שמא ישן
דייק מדקתני ע"מ שתבעלי לפלוני
ע"מ שתבלעי קנה בן ק'
למחר נמצא עובר על נדרו
אבא
דאכלה ולקיא פלוני נמי אפשר דמשחדא ביה בממונא אלא
ה)
ז
משמע דוקא לפלוני דלא חשיב
אמה ע"מ שתפרחי באויר
למפרע ורב נחמן אמר ישן
ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אבא ואביך מי עבדי
ע"מ שתעברי הים הגדול
היום ואין חוששין שמא
הפלגה בדברים במה שיש שם איסור
ברגליך אינו גט ר' יהודה
ישן למחר. עלה בדעתי
למעוטי בשר חזיר פנויה אבל אבא ואביך לא: בן בתירא אומר כזה גט
איסורא לרבא כלל לאתויי אבא ואביך כזה
לומר דפלוגתא דרב יהודה
כלל א"ר יהודה בן תימא
ורב נחמן דפליגי בהא
כל שא"א לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר אמר רב נחמן הלכה כר'
שייכי נמי בהרי זה גיטיך ע"מ שלא תשתי יין כל ל' יום או כל ימי חיי פלוני דהיא היא דכי היכי דהתם
יהודה בן תימא אמר רב נחמן בר יצחק מתני' נמי דייקא דקתני כל שאפשר לקיימו בסופו והתנה עליו
אמר רב נחמן ישן היום ואין חוששין שמא ישן למחר ה"ה הכי נמי נימא הכא תנשא מיד ולא חיישינן
מתחילתו תנאו קיים הא
שא"א לו
לקיימו בסופו תנאו בטל
ש"מ: איבעיא להו הרי
זה גיטיך
ע"מ שתאכלי
שמא תשתה יין ויבטל
הגט למפרע וכי היכי דאמר רב יהודה התם אל
יישן היום שמא ישן
למחר ה"ה