המגרש פרק
תשיעי גיטין
פז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד. תימה לר"י היכי
אפילו זמן אחד לכולן נמי הוי טופס. לכל אחד ואחד לפסול העליונים
נח א ב מיי' פ"ד מהל'
א
א) ב"ב קעו. [תוספ' פ"ז],
ב) [קדושין יד.], ג) [ע'
גירושין הל' כה סמג
ליתכשר בראובן הא לא תנא אלא איש פלוני עד כשר
(א"כ כי כתבו איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית) הואיל והזכיר
ז)
תוס' עירובין טו: ד"ה
עשין נ טוש"ע אה"ע סימן
שם איש ואשה יחד לכל אחד ואחד הוי כל חד גט לעצמו ונמצא
אבל איש פלוני בלא עד לא ואור"י ב דפשיטא ליה דראובן קאי אבן קל סעיף ג:
ורבנן ותוס' לעיל כא: ד"ה
אחרון מפסיק בעדות ואין עדים מעידים אלא עליו: לר' יוחנן דאמר
נט ג מיי' שם טוש"ע שם
יעקב עד דבתריה והוי
כאילו כתב בהדיה דראובן עד:
בכתיבה], ד) לעיל מב.,
וליתכשר האי בראובן בן והאי
ה) בדפו"ר, וינתן, וכן
סעיף ט ובהג"ה:
כו'. הואיל וכל איש ואשה נכתבים
בסמוך וכצ"ל, יעב"ץ,
ס ד ה ו ז מיי' שם הל' יט
ביעקב עד. ג פירש
לבד לבד אמאי כולן כשרים: על
אפילו זמן אחד לכולן נמי הוי טופס אלא היכי
ו) [תוספות על זה לקמן
טוש"ע שם וסע"י:
סא ח טוש"ע שם סעיף
שאילת שלום חתמו. ולא על הגט:
בקונטרס דראובן בן משמע אני בנו
ע"ב], ז) ברש"י באלפסי
דמי כלל דכתב אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו
ליתא לכל זה, ח) בדפו"ר,
ט:
שאלו. ח)בשלומו: פסול. דהוי מלתא
של ראובן כדרך פירוש חתימת יונים ד
בשלומה, ט) [לעיל לט:],
פלונית ופלונית מתקיף לה רבי אבא לר'
סב ט י מיי' שם הל' כא
באפי נפשיה ומפסקת: זמן לכל אחד
וזה שחתם תחת השני איש אחר היה טוש"ע שם סעיף ח:
י) [לעיל מב.], יא) בדפו"ר
יוחנן דאמר זמן אחד לכולן זהו כלל ליחוש
ותוי"ט ליתא תיבת, שמעון,
ואחד. קא סלקא
דעתין ביום שנכתב
ושמו יעקב ה ולפירושו שפי' שחתם
כ [מיי' שם ה"ח]:
דלמא כי חתמו סהדי אבתרא הוא דחתימי
סג ל מיי' שם טוש"ע שם
יב) [הנדפס בדפוס
זה לא נכתב זה: מאי איריא.
כחתימת יונית בחנם פירש שיעקב
וילנא הוא בטעות וציור זה
סעיף יב:
מי לא א)תניא אעדים חתומין על שאילת שלום
הוא איש אחר שיוכל לפרש הוא יעקב
דמפסלי עליונים משום דאין העדים
סד מ מיי' שם טוש"ע שם
צויר לפי הכת"י], יג) עי'
❖
בגט פסול חיישינן שמא על שאילת שלום
רש"י על הרי"ף והגהות
סעיף ח:
נקראים עמם: ותיפוק ליה. דהוו
הוא עצמו בן ראובן ופירוש דחוק לומר
חו"י שם, יד) ס"א בראש,
חתמו לאו איתמר עלה א"ר אבהו לדידי
כולהו בר מבתרא נכתבו היום
שהעברי חתם כדרך חתימת יונים
ב
טו) הנוסף בסוגרים הוא
טעות. רש"ש,
❖
ונחתמו לאחר זמן שהרי לא חתמו
ונראה לפרש דראובן בן דקאמר הוא
מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן שאלו פסול
פסקי רי"ד (המשך)
העדים עד שנכתב האחרון. נחתם
בן יעקב ולא חש ראובן לכתוב שם
ושאלו כשר ה"נ דכתיב ביה פלוני ופלוני
ג
בלילה פי' דקס"ד שביום
בלילה לאו דוקא אלא משום לישנא
יעקב אביו לפי שהוא כתוב וחתום על
ופלוני ותו לרבי יוחנן דאמר זמן לכל אחד זהו
שנכתב זה לא נכתב זה
הגהות הב"ח
דמתני' נקט ליה דתנן בפרק שני (לעיל
גט שני ונקרא יפה ראובן בן יעקב:
וכולהו הוו נכתבו ביום
טופס מאי איריא משום טופס ותיפוק ליה
דידעינן ביה בהאי חתימת
(א) גמ' טופס הוי אלא
ונחתמו לאחר זמן א"ל מר
יז.) נכתב ביום ונחתם בלילה פסול
היכי דמי: (ב) רש"י ד"ה
דהוה ליה נכתב ביום ונחתם בלילה א"ל מר
קשישא בריה דרב אידי
ידא דלאו דיעקב.
וכ"ש למחר או ליומא אוחרא: בחד
ומאי שנא וכו' כששחרר:
לרב אשי הכי אמרינן
קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי
בשבא. גירש פלוני פלונית והדר
משמע דבסתמא היה לנו לתלות
(ג) ד"ה עד אחד עברי
ו
משמיה דר' יוחנן דכתיב
וכו' תחת השמאלי יוסף בן
ביה הכי בחד בשבא בחד
אמרינן משמיה דרבי יוחנן דכתיב בהו בחד
כתב בחד בשבא גופיה גירש פלוני
ביעקב אע"ג דבעי קיום חותמין
ד
בסוף שיטה וחזר וחתם
בשבא בחד בשבא א"ל
פלונית דהשתא לא מיפסלי קמאי אלא
מסתמא השליח שאומר בפני נכתב
בשבא בחד בשבא א"ל רבינא לרב אשי לריש
שמעון כצ"ל: (ד) ד"ה
רבינא לרב אשי לר"ל
משום הפסקה: דהדר כתב הכי
וכו' מכיר חתימת ידו אי נמי איכא
דלאו יעקב הוא אלא בנו
דאמר ה"ד כלל דכתב ביה
לקיש דאמר זמן אחד לכולן נמי טופס הוי
(א)
❖
של זה היה:
הכי אנו פלוני ופלוני
כו'. דהוו להו כל חד באפי נפשיה
למימר דמיירי בא"י דאין צריך קיום
והיכי דמי כלל דכתיב ביה הכי אנו פלוני
ה
ופלוני גירשנו את נשותינו
ומיהו אהני לישני קמאי לאשמועינן
חותמין כיון שאין עליו עוררים:
פלונית ופלונית ופלונית
ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית נמצאו
שהעדים ידעו בכל הגיטין הללו:
ודלמא
נמצאו ב' נשים מתגרשות
מוסף רש"י
שתי נשים מתגרשות בגט אחד והתורה אמרה
בגט אחד והתורה אמרה
ומאי שנא הא מהא דתניא כו'. ועבד
הכותב כל נכסיו לשני
וכתב לה ולא לה
וכתב לה ולא לה ולחברתה דהדר כתב פלוני גירש פלונית ופלוני גירש
ב)ו
ג)
ז
גמר לה לה מאשה ולא פסלינן להו
ט)
עבדיו. שכתב שני שטרות,
ולחברתה דהדר נכתבים
פלונית א"ל רבינא לרב אשי ומאי שנא מהא דתניא הכותב כל נכסיו לשני
כל נכסיו לזה וכל נכסיו
משום ולא לה ולחברתה ששחרר
פלוני גירש פלונית ופלוני
(ב)
ד)
לזה, וזיכה לשליח אחד בבת
פלונית ופלוני פלונית
עבדיו קנו ומשחררין זה את זה ולאו אוקימנא בשני שטרות תניא כוותיה דר'
שניהם בבת אחת ודמי לקמייתא
אחת לשניהם, דפלגי דלא
וקי"ל ר"ל ור' יוחנן הלכה
דריש לקיש אנו פלוני ופלוני גירשנו
כר' יוחנן: מתני' ב' גיטין
יוחנן תניא כוותיה דריש לקיש תניא כוותיה דר' יוחנן חמשה שכתבו בתוך
קדם אחד לחבירו, קנו
ומשחררין זה את זה.
שכתבן זה בצד זה ושני
נשינו פלונית ופלונית ואמאי בעי
הגט איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית ופלוני פלונית וזמן אחד לכולן
לפי שכל אחד זכה בחצי
עדים עברים באין מתחת
למיהדר ומכתב פלוני גירש פלונית
❖
חבירו (לעיל מב.).
והעדים מלמטה כולן כשרים ה)ותנתן לכל אחת ואחת זמן לכל אחד ואחד והעדים
זה לזה ושני עדים יונים
ופלוני פלונית הא הכא כתב כל
באין מתחת זה לזה את
מלמטה את שהעדים נקראים עמו כשר ר' יהודה בן בתירא אומר אם יש ריוח
ח
שהעדים
הראשונים
נכסי לפלוני ופלוני עבדי וקתני קנו כל
נקראין עמו כשר. עד א'
ביניהן פסול ואם לאו כשר שאין זמן מפסיקן תניא כוותיה דריש לקיש חמשה
מוסף תוספות
הנכסים ונמצא כל אחד חציו בן חורין
עברי ועד א' יוני באין
שכתבו כלל בתוך הגט אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית פלוני
וחציו עבד לחברו ומשחררים זה את
א. השתא
משמע
מתחת זה לתחת זה שניהם
דפשיטא דקמא כשר
פסולין. פי' ב' גיטין
גירש פלונית ופלוני גירש פלונית וזמן אחד לכולן והעדים מלמטה כולן כשרין
זה חצאיהן: ולאו אוקימנא. בפרק
בראובן גרידא, מדלא
שכתבן זה בצד זה לרוחב
השולח גט י): בשני שטרות. שכתב
ותנתן לכל אחת ואחת זמן לכל אחד ואחד וריוח לכל אחד ואחד והעדים
מייתי ראיה דכשר כמו מבן
המגילה א' מימין וא'
בשטר כל נכסי לפלוני עבדי ובשטר
יעקב עד. תוס' ב"ב קסא ע"א
משמאל. ושני עדים עברים
מלמטה את שהעדים נקראין עמו כשר ר"מ אומר אע"פ שאין ריוח ביניהם פסול
ד"ה וליתכשר [בנמשך לע"ב].
באין מתחת זה לתחת זה
השני כל נכסי נתונים לפלוני עבדי
שהזמן מפסיקן וריש לקיש מאי איריא זמן לכל אחד ואחד הא אמר זמן אחד
ב. דאינו חושש לחתום
וכו' וב' עדים עברים
ומסרן להן בבת אחת שלא קדם זה
עד לפי. תוס' הרא"ש [וע"ע
חתומים בלשון קודש והיו
לכולן נמי טופס הוי הני מילי היכא דלא ערבינהו מעיקרא אבל הכא דערבינהו
לזה הלכך קנו שניהם דהאי אמר כולהו
בתוס' ב"ב שם]. ג. השתא
חתומים מתחת זה לתחת
מעיקרא אי פליג להו זמן אין אי לא לא: מתני' שני גיטין שכתבן זה בצד זה
נמי [קשה] היכי פשיטא
זה שלא היו חתומים שמם
ט
דידי והאי אמר כולהו דידי: איש פלוני
ליה דקמא כשר בראובן בן
ושם אבותם תחת גט אחד
ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושנים עדים יונים באים מתחת זה
כו'. היינו כרבי יוחנן דלא קתני אנו
כמו שעושין כל העדים
גרידא. תוס' ב"ב שם.
לתחת זה את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר עד אחד עברי ועד אחד
פלוני ופלוני גירשנו כו': ולריש לקיש.
ד. והוי כמו בן איש
החותמים תחת כל גט וכל
ו)
י
פלוני. תוס' ב"ב שם.
שטר אלא כתבו שמם תחת
יוני ועד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין:
אמאי קתני בהך דמסייעא ליה זמן
גט הימיני ושם אבותם
ה. [והיינו דקאמר] והאי
גמ' וליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד דהא תנן בן איש פלוני
לכל אחד ואחד כו' את שהעדים
ביעקב עד. תוס' ב"ב שם.
תחת השמאלי וכן השני
כ
ו. אי לאו דידעינן בהאי
כתב יוסף תחת הימיני בן
נקראין עמו כשר בלאו זמן לכל אחד
עד כשר דכתב ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא וליתכשר האי בראובן
שמואל תחת השמאלי
חתימה דלאו דיעקב היא.
ואחד נמי פסילי עליונים: אבל הכא
❖
בן וליתכשר האי ביעקב עד דהא תנן איש פלוני עד כשר ל דלא כתב
שיט"ק.
נמצאת חתימות מושכות
דערבינהו מעיקרא. דהא דקתני
מגט זה לגט זה שמותם
עד ואיבעית אימא לעולם דכתב עד ודידעינן בהא חתימה דלאו דיעקב הוא
מ
כתבו תחת הימיני ושמות
זמן לכל אחד ואחד כגון דכתב הכי
אבותיהם תחת השמאלי
ודלמא
פסקי רי"ד
כדקתני רישא אנו פלוני ופלוני
ועוד חזרו וחתמו תחתיהן
גירשנו נשינו פלונית ופלונית פלוני גירש פלונית באחד בשבת ופלוני גירש פלונית באחד בשבת דכיון דערבינהו מעיקרא אי לא הדר אפסקינהו
שני ישראל יונים הדרים
אפילו זמן אחד לכולן זהו
בזמן לא מיפסקי: מתני' שני גיטין שכתבן זה בצד זה. ברוחב המגילה: שנים עברים באים מתחת. הראשון לתחת השני שם העד תחת הראשון
בארץ יון ולא חתמו בלשון
תופס. ה"ד כלל דכתיב
קודש אלא בלשון יונית
ביה הרי אנו פלוני ופלוני
ושם אביו תחת השני וכן עד שני תחתיו וחזרו וחתמו תחתיהן שני ישראלים יונים הדרים בארץ יון ובלשון יונית כדרך הזו אבל חתימת היונים
והיתה חתימתן נמי מושכת
גרשנו נשותינו פלונית
אינה נקראת כחתימת העברים שכשהיוני חותם יוסף בן שמעון בידוע ששמו שמעון בן יוסף שכך מתפרשת חתימתן יוסף בן שמעון
מתחת הימיני לתחת
ופלונית. מתקיף לה ר'
יא)
השמאלי ומנהג היונים
אבא לר' יוחנן דאמר זמן
כלומר בנו
של
יוסף
שמעון ונמצא שם העד חתום על גט שני ושם אביו חתום על הראשון הלכך על כרחיך היונים תחת השני חתמו
הוא בשמותם ראובן בן
אחד לכולן זהו כלל
כזה יב): את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר. יג) אם העבריים חתומים למעלה הימיני כשר ואם היונים
יעקב [יעקב] הוא שם העד
ליחוש כי חתימי שהדי
חתומים למעלה השמאלי כשר ובגמרא פריך אידך אמאי מיפסל: עד אחד עברי ועד אחד יוני ועד אחד
וראובן הוא שם האב שכך
אבתרא הוא דחתימי פי'
מתפרש ראובן מי הוא בנו
הואיל וכל שם איש ואשה
עברי ועד א' יוני באים מתחת זה לתחת זה. עד עברי ועד יוני באים מתחת גט הימין לתחת גט השמאל ועד
יעקב וחתמו שני היונים
נכתבים לבד דילמא דעדים
עברי ועד יוני עוד תחתיהן באין מתחת השמאל לתחת גט הימין כגון שהיוני הראשון חתם תחת השמאלי יוסף (ג)
כך תחת העברים דן בן
אבתרא חתימי ולא
נפתלי גד בן אשר דן בן
אכולהו מי לא תניא עדים
יד)בסוף שיטה וחזר וחתם בן שמעון בראש שיטה שניה תחת הימיני נמצא שמו תחת הימיני דהכי מיפרשה חתימה
היה כתוב תחת הימיני
החתומים על שאלת שלום
דידהו בנו של יוסף שמעון נמצא שמתחת גט הימין בא לתחת גט השמאל שם אביו על השמאל ושמו על
ונפתלי תחת השמאלי
בגט חיישינן שמא על
הימין והעברי
השני חתם שמו תחת גט השמאלי בסוף שיטה ושם אביו תחת הימיני בראש שיטה שתחתיה טו) [שלא
ומתפרש נפתלי בן דן וכן
שאלת שלום חתמו ולאו
השני גד בן היה כתוב תחת
מי איתמר עלה א"ר אבהו
כדרכו] נמצא בא מתחת גט שני לתחת גט ראשון והיוני השני חתם תחתיו כדרכו בשיטה אחת יחצאל בן תחת הראשון ונפתלי
הימיני ואשר תחת
לדידי מיפרשא לי מיניה
תחת השני נמצא שמו חתום על השני: שניהם פסולים. ובגמרא מפרש טעמא: גמ' וליתכשר קמא בראובן ובתרא
השמאלי נמצא עכשיו שני
דר' יוחנן שאלו פסול
בבן יעקב עד. ויוכשרו שניהם על ידי שני עדים ראשונים: דהא תנן. במתניתין בפירקין: וליתכשר האי בראובן בן.
עברים חתומים תחת
ושאלו כשר הכא נמי
הימיני ושני עדים יוונים
דכתיב ביה איש פלוני
דמשמע אני בנו של ראובן כדרך פירוש חתימת היונים וזה שחתם תחת השני איש אחר היה ושמו יעקב: דלא כתיב עד.
חתומים תחת השמאלי את
גירש פלונית ופלוני
פלוני בעינן עד: דלאו יעקב הוא. אלא (ד) של זה בנו היה:
ומתניתין דוקא נקט איש פלוני עד דהיכא דלא חתם פלוני בן
שהעדים
הראשונים
פלונית ופלוני פלונית פי'
ודלמא
נקראים עמו כשר. דהיינו
שהוא"ו מוסיף על ענין
הימיני שהעברים נקראים
ראשון ומחבר את כולן
עמו וקורא אותן ראשונים לפי סדר המשנה דתני שני עדים עברים ושני עדים יונים וגט השמאלי שהעדים נקראים עמו פסול.
ואכולהו משהדי: ותו לר' יוחנן דאמר זמן לכל אחד זהו תופס מאי איריא משום תופס תיפוק לי דהוה ליה נכתב ביום ונחתם