המגרש פרק
תשיעי גיטין
פט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אכלה
בשוק גירגרה בשוק. אומר רבינו יצחק דאיירי שפיר בקלא
הרי זו מגורשת. ומותרת לכל: מאי טעמא הרי קול. שחששנו לו
פה א מיי' פי"ז מהל'
א) כתובות לו:, ב) [בתוס'
סוטה כז. ד"ה דומה תראה
איסורי ביאה הלכה
תחילה שוברו עמו: יצא לה קול. לאשה פנויה בעיר: שם מזנה.
דקודם נישואין שיצא עליה קול זה ומדברות עליה לעז קודם
פירוש על מלה זו],
כא טוש"ע אה"ע סי' ו
לעובד כוכבים ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה: אין חוששין לה.
שנשאת לכהן א א"ל ר' יוחנן בן י)ברוקה א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו
ג) [כתובות עב:],
סעי' טז:
לאוסרה לכהונה: פריצותא בעלמא הוא דחזו לה. ששיחקה בשוק או
פו ב מיי' שם:
יושבת תחת בעלה כהן שהרי הוא אינו יודע במה שדברו עליה קודם
ד) [לקמן צ. ע"ש], ה) לעיל
ומה יש לו לעשות: בעולה אין
פז ג טוש"ע אה"ע סי'
פא., ו) פי' לאחד מבני
מיעך לה בין דדיה: גירגרה בשוק.
הישיבה, ז) [פי' כלי מלא
מו סעי' א בהג"ה:
חוששין לה. פי' בקונט' משום בעולה
הלכה נטוית גרון: מוזרות בלבנה.
הרי זו מגורשת מאי טעמא קול ושוברו עמו
פח ד מיי' שם:
שחלים פי' אחר גרעינה של
פט ה מיי' פ"ז מהל'
נשים הטוות בשוק לאור הלבנה ודרכן
לכ"ג ולעיל נמי פי' יצא לה שם מזנה
תמרה. ערוך ערך אצפה],
א) אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר א אין
ח) דיבור זה שייך אחרי ד"ה
ערכין הל' כ:
לשוח שיחות בטלות ולדבר בחשודות
בעיר כגון ב שנבעלה לעובד כוכבים או
מתקדשת, ט) פי' גרעיני
חוששין לה מ"ט פריצותא בעלמא הוא דחזו
צ ו ז מיי' פ"ט מהל'
שבעיר: לא הנחת כו'. שיש אויבים
לעבד דפוסלין בביאה וה"נ הוה מצי
תמרה, י) [צ"ל נורי],
אישות הל' כב סמג
לה כתנאי אכלה בשוק גירגרה בשוק הניקה
❖
יא) נ"א ועוד קול,
מוציאים קול בחנם ברמז מועט:
עשין מח טוש"ע אה"ע
לפרש חייבי כריתות ג ורבינו יצחק אומר ד
בשוק בכולן ר"מ אומר תצא ר"ע אומר
סימן מו סעיף א:
בעולה. יצא על בתולה בעיר קול
דסתם בעילה דזנות שאין ידוע ממי
צא ח מיי' שם הל' כג כד
משישאו ויתנו בה ב) מוזרות בלבנה אמר לו
בעולה: אין חוששין לה. לאוסרה לכ"ג
פסולה לכהונה והרי היא בחזקת בעולה
טוש"ע שם סעיף ד
תורה אור השלם
רבי יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת בת לאברהם
וסי' ו סעיף ה:
דדלמא פריצותא בעלמא חזו לה דהא
לנתין ולממזר עד שתביא ראיה
ג)
צב ט מיי' שם הל' כב
1. כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה
אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה
דתנן במתני' דחיישינן לקלא היינו
לדבריה כדאמרינן בפ"ק דכתובות
טוש"ע שם סימן מו
וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא
כדאמרי' לקמן שיהו נרות דולקות כו'
(דף יד.) דאין אשה בודקת ומזנה
כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר
סעיף ב:
תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא
1
צג י כ (מיי' שם הלכה
שהדברים ניכרים: נשואה. יצא על
ואפילו לר"ג דאמר נאמנת היינו
בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ
על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים
2
כה) טוש"ע שם סעי'
סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ
פנויה קול שהיא נשואה זה ימים ואנו
היכא דאמרה לכשר נבעלתי אבל
יקום דבר ד)מה להלן דבר ברור אף כאן דבר
ד בהג"ה וסי' ו סעיף ה
וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ:
❖
מוחזקים בה בחזקת שהיא פנויה: אין
היכא דאמרה לא נבעלתי או אינה
ועי' במיי':
דברים כד א
ברור: ת"ר בעולה אין חוששין לה נשואה
ב
(א)
2. לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד
חוששין לה. דקלא דמתני' היינו
יודעת ממי אפי' רבן גמליאל מודה:
אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה גשלא
ארוסה
בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל
אין חוששין לה. לא
שאומרים היום נתקדשה פלונית:
חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר
פסקי רי"ד (המשך)
לפלוני אין חוששין לה בעיר אחרת אין
ארוסה. יצא עליה קול שהיא ארוסה
מיבעיא נשואה דאם אמת
יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים
לא קנה אלמא לא אמרינן
חוששין לה ממזרת אין חוששין לה שפחה
זה ימים: שלא לפלוני. יצא עליה קול
אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים
היה הדבר היה מתפרסם אלא אפילו
ה
ד
❖
אגב אונסיה גמר ומקני.
יָקוּם דָּבָר: דברים יט טו
שמקודשת היום אבל לא הזכירו שמו
ארוסה דאין מתפרסם כל כך אין
אין חוששין לה הקדיש פלוני נכסיו הפקיר
ה
ותו דבפ' חזקת הבתים
חוששין: עד שמגיעין לדבר הברור.
לומר לפלוני אלא נתקדשה סתם אין
(ב"ב מז:) אידחיא מילתא
פלוני נכסיו אין חוששין להן אמר עולא לא
דרב ואיתוקמא מילתיה
חוששין לה: בעיר אחרת. יצא
מסתמא לא פליג רבי אבא אעולא
גליון הש"ס
ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות
דשמואל דגרסינן התם
דלעיל ואברייתא דלוי וכן משמע מדלא
כאן קול פלונית מתקדשת היום במקום
גמ' ש"מ לא מבטלינן
אמר רב נחמן אמר לי הונא
דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין
פלוני: ממזרת. יצא קול שהיא ממזרת:
קאמר ורבי אבא אמר אלא לעיל
קלא. ע' תוס' ב"ב ד' לב
כולן שהביאו ראיה ראייתן
❖
ויוצאין ואומרים פלונית מתקדשת היום
ע"א ד"ה ואתא:
ראיה ומעמידין שדה בידן
הקדיש פלוני נכסיו אין חוששין. לאסור
דאיכא רגלים לדבר לא בעינן שיגיע
גזלן שהביא ראיה אין
מתקדשת וודלמא לא אקדשה זאימא פלונית
נכסיו עליו: ח)נתקדשה היום. בהא הוא
לדבר ברור אבל הכא דליכא רגלים
ראיתו ראייה ואין מעמידין
נתקדשה היום וכן תני לוי לא שישמעו קול
דחשו רבנן שלא תינשא כדי שלא יאמרו
לדבר בעינן שיגיע לדבר ברור וקול
שדה בידו מאי קמ"ל
יא)
הגהות הב"ח
תנינא לקח מן הסקריקון
משיאין אשת איש: נרות דולקות.
הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות
דלעיל לא שייך אלא בקדושין והך דהכא
(א) גמ' ת"ר בעולה אין
וחזר ולקח מב"ה מקחו
בבית כדרך המתקדשות שנוהגין
שייך בגירושין כמו בקדושין:
מוצעות ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה
חוששין לה חלוצה אין
בטל לאפוקי מרב דאמר
מבטלינן קלא או לא מבטלינן.
חוששין לה נשואה נ"ב כך
לא שאנו אלא דא"ל לך
שמחה ואור נר כדאמרינן בעלמא אור
ואומרות פלונית מתקדשת היום מתקדשת
הוא בס"א וכך גירס'
חזק וקני אבל בשטר
נראה ו כפירוש שני
הנר בברור חיל משתה שם (סנהדרין
❖
הרי"ף והרא"ש:
ודלמא לא אקדשה א"ר פפא אימא פלונית
קנה קמ"ל כדשמואל
שבקונטרס כגון שחזרו פלוני ופלוני
דף לב:): מתקדשת. עתידה להתקדש
דאמר שמואל אף בשטר
נתקדשה היום אמר רבה בר בר חנה א"ר
ממדינת הים ואמרו לא היו דברים
לא קנה. אביי אשכחיה
היום: אמרו דבר. פלונית נתקדשה
לרב יוסף דיתיב וקמעשי
יוחנן לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו
מוסף רש"י
מעולם וכן אמרי' לקמן אילימא לכי
היום: זהו קול. שחוששין לו: זהו
אגיטי א"ל והא אנן
❖
נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם
מגליא דקדושין קמאי לאו קדושין
אמתלא. ששובר את הקול: הא לא
הדיוטות אנן ותניא היה
הובא בסוף המסכת
מבטלין קלא ופירוש ראשון אין נראה
ר' טרפון אומר כל מקום
נכנסין ויוצאין אמרו דבר זה הוא קול לא אמרו
אמרו מידי. לא אמרו נתקדשה לאו
שאתה מוצא איגוראות
ומייתי ראיה מדאמר רב חסדא עד
קול איכא ולאו אמתלא איכא: לאפוקי
דבר זהו אמתלא לא אמרו והא לא אמרו ולא
וכו' ד"א לפניהם ולא
מוסף תוספות
שישמעו מפי הכשרים ש"מ מבטלין
כו'. אמתלא שאמרו במשנתינו ששובר
לפני הדיוטות. א"ל אנן
כלום לאפוקי מדרבה בר רב הונא דאמר
קלא כיון שאין חוששין במהרה לקול:
שליחותייהו קא עבדי'
א. [וס"ל] שאם נשאת
את הקול ואפי' לא יצא עם הקול אלא
אמתלא שאמרו אפי' מכאן ועד י' ימים קמ"ל
עד שישמעו מפי הכשרים כו'. אע"ג
ח
מידי דהוה אהודאות
לכהן אחר שיצא הקול
לאחר זמן יצא הוה אמתלא: קמ"ל.
והלואות אי הכי אפילו
תצא, והא דאמרינן. רשב"א.
לא אמרו הוא דהויא אמתלא הא אמרו לא דאמר לעיל ונשים אומרות
הכא לא אמרו דבר זהו אמתלא והכי
גזילות וחבלות נמי
ב. שיצא לה שם מזנה.
הויא אמתלא א"ר אבא אמר רב הונא אמר
פלונית נתקדשה שמא משום דהתם
לא גרסינן גזילות
רשב"א.
ג. כדאיתא
קאמר לא גמרו הדבר להוציא קול
דגזילות הכי נמי דעבדי
ביבמות [סח ע"א] דכיון
איכא רגלים לדבר ואית ספרים
רב לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו
מקויים ומסויים אלא הוציאו שובר עם
שליחותייהו ודנין אותן
שנבעלה לפסול לה בחיוב
דגרסי ובני אדם נכנסים ויוצאין ולא
פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלו' ובודקין
בבבל ובכל בתי דינין
כרת פסלה מן הכהונה.
הקול כגון נתקדשה פלונית בספק
גרסינן ונשים: כיון דבעידנא דהוה
אלא קנסות וחבלות גרסי'.
רשב"א. ד. דאפילו יצא
והולכין עד שמגיעין לדבר הברור דבר הברור
הוא דהוי אמתלא אבל אמרו דבר
כי עבדי' שליחותייהו
לה שם מזנה סתם. רשב"א.
קלא לא הוה אמתלא. לישנא משמע
מקויים ומסויים תו לא מהניא אמתלא:
עדות מעליית' הוא אלא כי אתא רב שמואל
במילתא דשכיחא במילתא
ה. לפי שקול גדול יש
דסבר כר'
יוחנן ופליג אדרבה
דלא שכיחא לא עבדי'
לנשואה ורבים מרגישים
מבטלינן קלא. שמענו קול יוצא מפי
בר יהודה א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב
שליחותייהו: מתני' יצא
בר רב הונא
דאמר אמתלא שאמרו
בדבר וכדאמרינן בעלמא
נשים ותינוקות משתקין להו לבטולי
לא ששמעו קול הברה ט אלא כדי שיאמרו
[כתובות טז ע"א] כל
שמה בעיר מקודשת הרי
אפילו מיכן ועד עשרה ימים:
קלא או לא משתקין להו הואיל ואמרו
הנישאת יש לה קול, וזו
היא מקודשת. מגורשת
פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו
והלכתא הרי זו מגורשת. ובלבד
הואיל ולא ראינו נרות
פלוני שמע מפלוני כו' וליתנהו
דולקות חזקה קלא
שלא תהא שם אמתלא
להם למדינת הים א"ל אביי לרב יוסף מבטלינן קלא או לא מבטלינן א"ל
דלישיילינהו א"נ חזרו אותן פלוני
דשיקרא הוא. רשב"א.
איזוהי אמתלא גירש איש
מדאמר רב חסדא עד שישמעו מפי הכשרים ש"מ מבטלינן קלא א"ל אדרבה
ופלוני ממדינת הים ואמרו לא היו
י
ו. לפום
דליתא
פלוני את אשתו על
❖
דשמעתא. הרא"ש בסימן יא.
תנאי זרק לה קידושיה
מדאמר רב ששת אפי' מפי נשים הוי קול $ ש"מ לא מבטלינן קלא א"ל
דברים מעולם מבטלינן או לא
ספק קרוב לו ספק קרוב
מבטלינן: מפי כשרים. שיאמרו
אתרוותא נינהו בסורא מבטלי קלא בנהרדעא לא מבטלי קלא ההיא דנפק
ה)
לה זו היא אמתלא. פי'
מפלוני שמענו והוא הלך למדינת הים
פנויה שיצא עליה קול
עלה קלא דאיקדשה לבר בי רב אתייה רב חמא לאבוה אמר ליה אימא לי
פסקי רי"ד
ו)
פלונית מתקדשת היום
אלמא אקילו רבנן במילתא וש"מ דאי
היכי הוה עובדא אמר ליה על תנאי קדיש אדעתא דלא אזיל לבי חוזאי ואזל
לפלוני ויש דברים נראין
שמואל דקנה הילכך אין
בדיקניה בתר הכי ואשתכח שקרא
כדאמרינן לקמן הרי זו
הכפייה מועלת אלא היכא
א"ל כיון דבעידנא דהואי קלא לא הואי אמתלא לאו כל כמינך דמחזקת
מבטלינן ליה ומכריזין דלאו קלא הוא
מקודשת ולא תנשא לאחר
דאיכא מתן מעות או
אמתלא ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה באציפא דתוחלא בעינא דבי שיפי
בלא גט. מגורשת הרי זו
מצוה אבל היכא דליכא
ז)
ומנסבינן לה: אתרוותא נינהו. מקומות
מגורשת קס"ד דהכי קאמר
לא מתן מעות ולא מצוה
שלחה רב אידי בר אבין לקמיה דאביי כי האי גוונא מאי אמר ליה אפי' למאן
חלוקין במנהגם: באציפא דתוחלא.
אשת כהן שיצא עליה
כגון מתנה או כפיית
דאמר לא מבטלינן קלא בהא מבטלינן קלא
מימר אמרי
עיינו בהו רבנן
קול פלונית נתגרשה היום
העובדי כוכבים בדין או
הם תמרים שלא בישלו כל צרכם
כ
הרי זו מגורשת ואסורה
כפיית ישראל שלא כדין
בקידושיה ולא הוה בהו שוה פרוטה: ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה
ומניחין אותן בחותלות כלים העשויים
עוד לישב תחתיו דאילו
אינה מועלת דאע"ג דאמר
מכפות תמרים ומתבשלים קצת
לחד
מגורשת ולהנשא לשוק
רוצה אני לא גמר בכל
ליכא לפרושא דמשום
לב. ונ"ל שהמורדת על
וכשאוכלים אותן נשאר מן האוכל על
יציאת קול נישרי אשת
בעלה אע"פ שאינו מן
הגרעין שאינו נפרד ממנה יפה מפני שאינה מבושלת וההוא אוכל קרי ציפא כדאמרי' באלו טרפות (חולין נ:) כדעיילן תלת ט)קשייתא בציפא בדוחקא
איש לעלמא. ובלבד שלא
הדין לכופו להוציא כדתנן
וראוי למאכל בהמה: בעינא דבי שיפי. על המעיין של אותו מקום: מימר אמרי. כשתינסב לאחר לא יאמרו ראו אשת איש שניסת דמימר אמרי
תהא שם אמתלא שלא
(יבמות קיב:) האשה
יהא עם הקול של קידושין
יוצאה לרצונה ושלא
עיינו רבנן בההוא אציפא ולא הוה ביה שוה פרוטה דסתמיה לא חשיב דהא דלא מבטלינן קלא אינו אלא מפני החשד והכא ליכא חשד:
ושל גירושין משל וטעם
לרצונה והאיש אינו מוציא
לחד שהוא שובר את הקול.
אלא לרצונו כיון שתקנו
גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי. זרק לה קידושיה כו' זהו אמתלא של
ראשי הישיבות ז"ל לכופו ליתן גט מצוה לשמוע דברי חכמים הוא. ואי ק' היכי מסקינן הכא דרב משרשיא ברותא היא
קידושין וה"ה נמי איפכא: ומקשה ואסרי' לה אגברא פי' על מאי דתני מגורשת הרי זו מגורשת מקשה ואסרינן לה על בעלה
והא בחזקת הבתים (ב"ב מח.) כי מקשי' מגט מעושה בעובד כוכבי' פסול אמרי' הא איתמר עלה אמר רב משרשיא
כהן והאמר רב אשי כל קלא דלבתר נשואין לא חיישינן לה. ומהדר ה"ק מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת הרי זו
דבר תורה אפילו בעובדי כוכבים כשר וקיימא הכי. תשובה התם הוה סבר' למימר דטעמא דמילתא דתליוה וזבין משום
מגורשת קול ושוברו עמו. פי' אחר שאמרו נתקדשה לפלו' חזרו ואמרו כי גירשה אותו פלוני ומועיל זה הקול לשבר הקול
דאגב אונסיה גמר ומקנה והלכך אפי' בעובדי כוכבים כשר ואפי' שלא כדין אבל הדר דמסקי' התם דטעמא דתליוה
הראשון. ולפי תירוץ זה לא גרסינן במתניתין גירש איש פלוני את אשתו על תנאי אלא קידש. ונ"ל דכעין רבותא תירץ כך
וזבין משום מתן מעות הוא אין אנו צריכים לתרוצו של רב משרשיא דטעמא דבעובדי כוכבים דפסול משום דליכא לא
דפשט מתניתין משמע דהיא מגורשת ואסורה לינשא לכהן שני אם נתאלמנה כדפרישית מילתיה דשמואל לעיל בפ' הזורק
מצוה ולא מתן מעות. ורב ודאי דאמר גבי סיקריקון דבשטר קנה ס"ל טעמא דאגב אונסיה גמר ומקנה וטעמא דפסול
(פא.): אמר עולא לא ששמעו קול הברה בעיר אלא שיראו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים
כדרב משרשיא וס"ל דאפילו שלא כדין פוסל בכהונה וס"ל דבישראל אפילו שלא כדין כשר דסתם תנן במתניתין גט
פלונית נתקדשה היום וכן תני לוי לא ששמעו קול הברה בעיר אלא שיראו נרות וכו'. אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב לא
מעושה בישראל כשר בין כדין בין שלא כדין כיון דאמר רוצה אני ופליג אדר' נחמן אמר שמואל דמפליג בין כדין
ששמעו קול הברה אלא כדי שישמעו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני ובודקין והולכין עד שמגיעים לדבר הברור.
בין שלא כדין. וכיון דלענין דינא איפליגו רב ושמואל גבי סקריקון וכבר קי"ל הלכתא כשמואל בדיני דאמר אף בשטר