פט:
המגרש
פרק
תשיעי גיטין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והלכתא
לא חיישינן. ומעשה בא לפני ר"ת באשה אחת שיצא
לחד מבני פלניא. ולא היו אומרים לאיזה מהם: לקטן. בשנים שנראה
א) בדפו"ר, מקום אמתלא
א [מיי' פ"ט מהל' אישות
קאמרינן, ב) יבמות צב.,
הלכה כד]:
גופו כגדול והיו מכירין בו: עדיין לא הגיע לפלגות ראובן. כלומר אין
עליה קול אחר נישואיה שנתקדשה לאחר והיה אותו
צד ב מיי' פ"י מהל'
ג) לעיל פא. וש"נ, ד) ס"א
האיש שיצא עליו קול בחופתה שנישאת לשני ואר"ת שאין צריכה גט מן
חכמה ח)(לקטן בשנים וחקרי לב) כדכתיב גדולים הוא דאית להו חקרי
גירושין הל' ו סמג
מאי היא אילימא,
לב וזה אע"פ שגופו ארוך ניכר הוא לבריות במעשיו שהוא קטן בשנים
הראשון ומותרת לשני חדא דקלא דבתר נישואין לא חיישינן ועוד דכיון
ה) [לעיל פא.], ו) יבמות
א
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
קטז. כתובות כב: נדרים צא.
יז סעיף נח:
שנתקדשה לזה בפניו שריא חזקה אין
וכשתינסיב לאחר מימר אמרי עיינו
צה ג מיי' שם ופ"ט
לעיל סד:, ז) [ברי"ף
אשה מעיזה פניה בפניו וכדרב
רבנן בקדושיה וקטן בשנים הוא:
לחד מבני פלניא אמר רבא אפי' למאן דאמר
מהל' אישות הל' כב
ורא"ש איתא רב שישא
במקום אמתלא חוששין לאמתלא.
המנונא קיימא לן מדפריך מיני' הש"ס
סמג שם טוש"ע אה"ע סי'
ובס"ה גורס רב שיננא
לא מבטלינן קלא בהא מבטלינן קלא מימר
ברב אידא.], ח) [צ"ל
ו סעי' ה וסי' מו סעיף א:
בכל דוכתי ובפ' שני דכתובות (דף כג.)
אפי' אין אמתלא אלא מקום ופתח יש
אמרי עיינו בהו רבנן בקידושי וקידושי קטן הוו
צו ד ה מיי' פ"י מהל'
וחקרי לב לקטן בשנים],
קאמר לימא דרב המנונא תנאי היא
לדבר שנוכל ללמוד שם אמתלא חוששין
ט) צ"ל מקום אמתלא
גירושין הל' כ סמג
ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה לקטן הנראה
קאמר. רש"ש, י) נראה
שמא אמתלא פלונית יש לדבר והקול
לא דכ"ע אית להו ב דרב המנונא ואע"ג
שם טוש"ע אה"ע סי' ו
כגדול א"ל רב מרדכי לרב אשי הוה עובדא
שצ"ל רב הונא. וכ"נ מתוס'
סעיף ג וסי' מו סעי' ח:
בטל: ובלבד שלא תהא שם אמתלא.
דבסוף נדרים (דף צא.) דחי רבה
הרא"ש, יא) צ"ל דכיון.
צז ו מיי' פ"ט מהל'
ואמרו עדיין לא הגיע לפלגות ראובן שנאמר
רש"ש,
❖
ראיית רב המנונא דמייתי מינה מ"מ
אלמא אמתלא בהדיא בעינן: הכי
אישות הל' כו סמג
לפלגות ראובן גדולים חקרי לב: ובלבד שלא
עשין מח טוש"ע אה"ע סי'
גרסינן א"ל במקום אמתלא קא אמר.
כן הלכה ורבה נמי אפשר דלפי האמת
ט)
1
מו סעי' ה:
ואמתני' קאי האי תירוצא: א"ל רב
תהא שם אמתלא: אמר רבה בר רב הונא
סובר כרב המנונא:
צח ז מיי' פ"ד שם הל'
ובנהרדעא לא מבטלי קלא.
תורה אור השלם
כהנא לרב פפא ואת לא תסברא.
אמתלא שאמרו אפי' מכאן ועד עשרה ימים
יג סמג שם טוש"ע
1. לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין
אה"ע סי' יז סעיף ב:
אע"ג דהני בי רב
דאם יש פתח למצוא אמתלא דסמכינן
רב זביד אמר במקום אמתלא חוששין
א)
א
צט ח ט מיי' שם ופי"ב
הַמִּשְׁפְּתַיִם
לִשְׁמֹעַ
דשלחו לשמואל הם תלמידי דרב
ומנסבינן לה והתנן אשה שהלך בעלה
לאמתלא איתיביה רב פפא לרב זביד ובלבד
מהל' גירושין הל' ד
שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת
ובסורא מבטלי קלא מ"מ לא הוה
למדינת הים ובא עד אחד ואמר לה
סמג שם טוש"ע שם:
רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב:
שלא תהא שם אמתלא א"ל במקום אמתלא
❖
ק י מיי' פ"ט מהלכות
שופטים ה טז
מורה להו דלא כנפשיה:
מת בעליך ונתקדשה מותרת לחזור
אישות הל' כו סמג
קאמר א"ל רב כהנא לרב פפא ואת לא
ואידך
כי אתמר דרב המנונא
לראשון ואילו גבי ניסת קתני התם
עשין מח טוש"ע אה"ע סי'
תסברא והתנן נתקדשה ואח"כ בא בעלה
ה"מ בפניו. וא"ת וכי
תצא מזה ומזה ואע"ג דאנוסה היא
ב)
ב
מו סעי' ה:
מוסף רש"י
קא כ מיי' וסמג שם
מותרת לחזור לאו משום דאמרי' על תנאי
לרב הונא הוי דרב המנונא אפי' שלא
שהרי ב"ד הורוה לינשא משום חששא
כל קלא דבתר נישואין
טוש"ע שם וסי' לא
בפניו הא תנן בהדיא בפ"ב דכתובות
דלא לימרו גירש ראשון ונשא שני
❖
קדיש שאני התם דאתי בעל וקא מערער אי
לא חיישינן ליה. אע"פ
סעיף ד:
(דף כב.) דאם יש עדים שהיתה אשת
ועכשיו היא חוזרת לו משניסת אבל
ששנינו דחיישינן לקלא,
הכי נישאת נמי נישאת דעבדה איסורא קנסוה
דתנן יצא שמה בעיר
גבי נתקדשה לא חיישינן להכי מאי
איש אינה נאמנת לומר גרושה אני וי"ל
רבנן נתקדשה דלא עבדה איסורא לא קנסוה
מקודשת לפלוני, מקודשת
פסקי רי"ד
דודאי רב המנונא לא איירי אלא
טעמא חוזרת לראשון ולא צריכה גט
ואסורה לינשא לאחר עד
רבנן אמר רב אשי גכל קלא דלא איתחזק בבי
בפניו אבל להחמיר להצריכה גט משני
משני הרי אין לך יצא שמה בעיר
שיתן לה אותו פלוני גט,
דבר ברור עדות מעליא
דינא לאו קלא הוא וא"ר אשי כל קלא דבתר
הני מילי כשיצא הקול קודם
היא אלא פלוני מהיכן
ד
ג)
סבר רב י)המנונא דנאמנת אפילו שלא
מקודשת גדולה מזו דודאי ידעו כולם
שתנשא לאחר, אבל יצא
שמע מפלוני ופלוני והלכו
נישואין לא חיישינן ליה הא דבתר אירוסין
שנתקדשה: לאו משום. דיש כאן
בפניו והא דאמר בפרק שני דכתובות
לאחר נשואין לא חיישינן
להן למדינת הים: אמר
❖
חיישינן ליה רב חביבא אמר אפילו דבתר
ליה (לעיל פא.).
(דף כג.) מר סבר שלא בפניו נמי
מקום אמתלא לסמוך עליו דכי מהדרי
רבא יצא לה שם מזנה בעיר
אין חוששין לה. פי' שזנתה
אירוסין נמי לא חיישינן ליה והלכתא לא
אינה מעיזה היינו דנאמנת עם מיגו
לה לגברא אמרי ודאי יש פתח לדבר
ה
עם פסולי כהונה. כגון
אמר
רב הונא מגרש
שהיה לה:
שעל תנאי קידשה שני שאם יבא בעלה
חיישינן ליה אמר רב ירמיה בר אבא שלחו
עובד כוכבי' ועבד ונתין
מוסף תוספות
ראשון ונושא שני. אבל במצאו דבר
וממזר אין חוששין לה
שגירשה ממדינת הים שיהיו קידושיו
ג
ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה
לאוסרה לכהן משום זונה
א. אפילו אם באו עדים
על בוריו פשיטא לרב הונא דלא יגרש
בטלין שהיה בעלה חביב לה אלא
קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה
דלא חיישינן לקלא עד
ואמרו כך היה שקדשה
שני וישא ראשון יא)וכיון דודאי קדשה
לכך גירשה שלא היה יכול לבא
שיראו דברים הניכרים
בפנינו אפ"ה אין כאן
מהו שלח להו תצא והעמידו הדבר על בוריו
כדעולא: ת"ר בעולה אין
חשש. תוס' הרא"ש.
ראשון ומקודשת נמי לשני לרב הונא
אלמא אע"ג דלא יצא אמתלא זה
חוששין לה. פי' וכשרה
ב. שאומרת אשת איש
והודיעוני ד) מאי (והעמידו הדבר על בוריו)
מעולם סמכינן עליה: שאני. הכא
כיון שפשטה ידה וקיבלה א"כ חיישינן
לכהן גדול. נשואה אין
הייתי וגרושה אני שיש
אילימא דאי מגליא מילתא דקידושי דקמא
שגירשה ראשון ואם יגרש שני וישא
דאתי בעל וקאי ומימר אמרי מעולם
חוששין לה חלוצה אין
להאמינה מטעם הפה
חוששין לה ארוסה אין
שאסר הוא הפה שהתיר.
לאו קידושי מעליא נינהו מבטלינן קלא והא
ראשון הוה ליה מחזיר גרושתו מן
לא גירשה בעלה אלא היתה סבורה
ה)
חוששין לה בעיר אחרת
(תוס' יבמות קטז ע"ב ד"ה
שמת ונתקדשה ואינן קדושין: אי
הארוסין אבל בלא העמידו על בוריו
נהרדעא אתרי' דשמואל הוא ולא מבטלי קלא
אין חוששין לה שלא
באותה. ג. וא"ת לרב
הכי. דלא מסקי אדעתייהו לומר
דאין כי אם קול לקידושי ראשון הוה
לפלוני אין חוששין לה
הונא מאי אריא לא מצאו
אלא דאי מיגליא מילתא דקידושי קמא
ו
ממזרת אין חוששין לה
דבר על בוריו [ד]מגרש
גירש ראשון ונשא שני ונמצאת אשת
אמינא דמותר לשני לגרש ולישא ראשון ד
קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט משני
שפחה אין חוששין לה
שני ונושא ראשון לא
איש יוצאה בלא גט: ניסת נמי. אמאי
קמ"ל דאפילו הכי לא יגרש שני כו':
הקדיש פלוני נכסיו אין
אפילו מצאו דבר על בוריו
ופליגא דרב הונא דאמר רב הונא ז אשת
אף
בזה מגרש כו'. אליבא
תנן התם צריכה גט משני ולא תחזור
חוששין להן. פי' נשואה
נמי. וי"ל דלא מצאו דבר
איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר
או ארוסה זה כמה ימים אין
על בוריו איצטריכא ליה.
דרב הונא קאמר וכן
לראשון הא אתא בעלה וקאי ולאו
חוששין לה דקלא
רשב"א ושיט"ק ע"פ תשובות
מקודשת מדרב המנונא ו)דאמר רב המנונא
אמימר דפסיק הלכתא דמותרת
נישואין הוו אלא משום דאתי למימר
דמתניתין היינו שאומר'
ר' בצלאל אשכנזי סימן כ.
האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת
היום נתקדשה פלונית.
ד. דאיכא
למימר
לשניהם לרב הונא קאמר ואומר
גירשה זה ונשא זה כדאמרי' ביבמות
ח
בעיר אחרת שאמרו פלונית
דקידושי קמא קידושי
חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ואידך
ובנישואין אין פתח מקום אמתלא
ה"ר אלחנן דמשמע ה דהלכה כרב הונא:
נתקדשה היום בעיר
טעות הוה ואין זה מחזיר
לומר על תנאי נשאה: קנסוה רבנן.
והלכתא
כי אתמר דרב המנונא בפניו שלא בפניו
פלונית. שלא לפלוני
גרושתו. רשב"א ושיט"ק ע"ש
ט
שאמרו נתקדש' סתם אבל
עוד. ה. מדאיצטריך
דהאי דשריוה בהעדאת עד אחד
מעיזה ומעיזה לא מצאו דבר על בוריו מהו א"ר הונא מגרש ראשון ונושא שני
י
לא אמרו למי נתקדשה אין
תלמודא למימר בהא
משום עיגונא אקילו בה והיא גופה
כאבל מגרש שני ונושא ראשון לא מאי טעמא אתי למימר מחזיר גרושתו מן
חוששין לקול זה: ההיא
והלכתא מותרת לשניהם,
תידוק במילתא ע"י עוברים ושבים
דנפק עלה קלא
אלמא בראשונה אינה
האירוסין רב שיננא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר
❖
ז)
דאיתקדשה לבר בי רב
מותרת לשניהם. רשב"א.
ותנסיב והיכא דלא דייקא שפיר קנסוה
אתייה רב חמא לאבוה א"ל
אמרי עייני רבנן בקידושי וקידושי טעות הוה יצא עליה קול מזה ומזה מהו אמר
כדאמרינן התם מתוך חומר שהחמרת
אימא לי איזי גופא דעובדא
רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני אמימר אמר מותרת לשניהם
עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה:
היכי הוה. א"ל על תנאי
פסקי רי"ד (המשך)
קדיש דלא ליזיל לבי חוזאי
והלכתא
דלא איתחזק בבי דינא. שלא בדקו
משני פי' אע"פ שקידשה
ואזל. א"ל כיון דבעידנא
ב"ד אחריו שלא תהא שמיעת קול הברה: לא חיישינן ליה. אלא א"כ ידעו ב"ד העיר שכך יצא הקול פלוני מהיכן שמע כו' וגזרו שיחושו
השני קידושין גמורים
דהוה קלא לא הואי
לקול זה: דבתר נישואין. ניסת היום ואח"כ יצא קול שהיום היא נתקדשה לאחר קודם נישואין לא חיישינן ליה לאוסרה על בעלה ולא
בעדים אי מיגליא מילתא
אמתלא לאו כל כמינך
דקידושי דקמא הוו
דמחזקת אמתלא: ובלבד
להצריכה גט מבעל הקול שאם אתה מצריכה גט נמצאת אוסרה על זה דמחזקת לקלא ונמצא זה בועל אשת איש וקיימא לן כשם שאסורה
קידושין והקול היה אמיתי
שלא תהא שם אמתלא.
לבעל כך אסורה לבועל: דבתר אירוסין. חיישינן ומגרש ראשון ונושא שני: לא חיישינן ליה. ואינה צריכה הימנו גט שלא תתגנה על זה:
תצא מן השני בלא גט.
אמר רבה בר אבוה אמתלא
קידושי תורה. בעדים: והעמידו דבר על בוריו. הוו בודקין אחר הקול להעמיד דבר על אמיתתו אם אמת הוא או שקר: והודיעוני.
ופליגי דרב הונא דאמר רב
שאמרו אפילו מכאן ועד
הונא אשת איש שפשטה
עשרה ימים. פי' אמתלא
עיקרו של דבר: מאי היא. למה הזקיקם להעמיד דבר על בוריו: ובנהרדעא לא מבטלי קלא. כדאמרינן לעיל: מקודשת. וצריכה גט
ידה וקבלה קידושין מאחר
שאמרו במשנתינו ששובר
משני: ואידך. שמואל דאמר העמידו דבר על בוריו למימרא דלא בעיא גט משני: כי אתמר דרב המנונא בפניו. דבעל דאמרה ליה
מקודשת כדרב המנונא
את הקול אפילו לא יצא עם
דאמר רב המנונא האשה
הקול אלא אפי' לאחר זמן
בפניו גירשתני אבל קבלת קידושין דרב הונא לאו בפניו הוא ולא דמיא לדרב המנונא וליתא לדרב הונא: ונושא שני. אם ירצה: אתי למימר
שאמרה לבעלה גירשתני
יצא הויא אמתלא. ואמר
קא מחזיר גרושתו מן האירוסין. דאמרי ע"י שגירשה ראשון תחילה קידשה שני ועכשיו חוזר ומחזירה: עיינו ביה רבנן. בקידושי שני
נאמנת חזקה אין אשה
רב אשי כל קלא דלא
ולאו קידושי נינהו מפני שהיתה מקודשת לראשון ולא יאמרו שגירשה תחלה שהכל לא ידעו בגט שהצרכנוה משני: יצא עליה קול מזה.
מעיזה פניה בפני בעלה.
איתחזק בבי דינא לאו קלא
ואידך כי איתמר דרב
הוא. פי' שלא חזרו ב"ד
ואח"כ מזה שלא קידשה שני בפנינו קידושי תורה אלא קול יצא שקידש אחר הראשון: אף בזו מגרש ראשון. ולא יגרש שני וישא ראשון ואע"ג
אחריו שלא תהא שמיעת
המנונא בפניו אבל שלא
דקלא בעלמא הוו נמי הנך קידושי שני חיישינן דלא לימרו גירש ראשון תחילה וקידשה שני ועכשיו חוזרת לראשון גרושה שנתארסה:
בפניו מעיזה ומעיזה
קול הברה לא חיישינן ליה
מותרת והלכתא כרב המנונא ואין
אלא אם כן ידעו ב"ד העיר
שכך יצא הקול פלוני
הלכה כרב הונא: לא מצאו
דבר על בוריו מהו. אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתו למימר מחזיר גרושתו
מהיכן שמע כו' וגזרו שיחושו לקול זה: ואמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן לה הא דקמי נישואין חיישינן לה
מן האירוסין. רב שישנא בריה דרבא אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי דראשון דקידושי טעות
רב חביבא אמר אפילו דבתר אירוסין לא חיישינן לה. והלכתא לא חיישינן לה: אמר רב ירמיה בר אבא שלחו ליה מבי רב
לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא שני וקידשה קידושי תורה מהו פי' קידושין בעדים. שלח להו תצא והעמידו
הוו. יצא עליה קול מזה ומזה מהו. פי' שאין עדים לא לראשון ולא לשני אלא שגם לשני יצא קול עליו אמר רב פפא אף זה
מגרש ראשון ונושא שני מדקאמר רב פפא אף זו ש"מ בקמייתא כרב הונא ס"ל וליתא לדרב שישנא.
דבר על בוריו והודיעוני. מאי והעמידו דבר על בוריו. דאי מיגליא מילתא דקידושי ראשון קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט