18/176

המגרש פרק

תשיעי גיטין

צ.

עין

משפט

מסורת הש"ס

נר

מצוה

והלכתא

מותרת לשניהם. ומעשה בא

מותרת לשניהם. כלומר אף מגרש שני ונושא ראשון ואפי' רב הונא

לפני ר"ת שיצא על

קב א מיי' פ"ט מהל'

א) בס' מ"ד מהפך הגי'

מודה בהא: מתני' הקדיחה. שרפה או ע"י אור שקורין אדורשי"ר

דכאן צ"ל וב"ש מי כתיב

אישות הל' כז סמג

גט אחד קול פסול ונתנו גט שני מפני הלעז ולא

או ערוה כו' וכ"כ מהר"ם

עשין סח טור ש"ע אה"ע

או במלח כמו כי אש קדחה באפי (דברים לב): ערות דבר. לב"ה

הצריכה ר"ת להמתין ג' חדשים מזמן גט שני כיון שהראשון היה כשר

שי"ף בדעת רש"י.,

סימן מו סעיף ו:

משמע להו או ערוה או שאר דבר סרחון: ר"ע אומר. אפי' לא

קג ב מיי' פכ"ד מהל'

ולא היה גט שני אלא מפני חששא דלעז והביא ראיה מכאן דאמרי'

ב) [לעיל פט. ע"ש],

ג) שבועות מט: ר"ה ג.

אישות הל' כד סמג

הכא דמותרת לשניהם אע"ג דדמי

מצא בה לא ערוה ולא דבר:

תענית ט., ד) [פסחים

שם טוש"ע אה"ע סי' יא

והלכתא מותרת לשניהם: מתני' בית

גמ' משום דבר תנשא. היוצאת

למחזיר גרושתו מן האירוסין כיון

צג:], ה) ס"א, ו) [מכות

סעיף ב וסי' קעח סעיף ט

שאין כאן אלא קול בעלמא לא

מבעלה מפני דבר ולא מפני ערוה

טו. תמורה ה.], ז) [יבמות

וע"ש:

שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא

ג [מיי' פ"א מהל' נערה

לז: ע"ש היטב],

החמירו ואומר ר"י דאין ראיה דשאני

הוא דקאמר רחמנא מותרת לינשא

אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר כי מצא

ח) [תוספתא סוטה פ"ה],

ה"ז טוש"ע שם סי' קעז

ט) בכת"י נוסף, דלת,

הכא דהוי קול מזה ומזה ואין דומה

לאחר כדכתיב יא) והיתה לאיש אחר

ס"ג]:

בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו

קד ד מיי' פ"י מהלכות

י) ברי"ף ורא"ש נוסף,

כל כך למחזיר גרושתו מן האירוסין

אבל היוצאת משום ערוה תהא

ושכניה, יא) [דברים כד],

הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות

גירושין הל' כא סמג

אסורה לכל: וב"ש האי דבר מאי

אבל בקול מד)אחר יש להחמיר כדאמרינן

יב) בדפו"ר ליתא מתיבת

עשין נ טור ש"ע אה"ע סי'

דבר ר' עקיבא אומר אפי' מצא אחרת נאה

❖

עבדי ליה כו'. דהא קרא דוקא

לעיל כשלא מצאו דבר על בוריו

דהא קרא וכו' עד כאן

קיט סעיף ב:

הימנה שנאמ' והיה אם לא תמצא חן בעיניו:

ונוסף ע"פ רש"ל

בערוה לחוד איירי וא"כ ערוה בדבר

שלא יגרש שני וישא ראשון אע"ג

יב)

ולמהרש"א ל"ג ליה,

גמ' תניא אמרו בית הלל לבית שמאי והלא

מבעי ליה כלומר ערוה בעדים:

דקידושי ראשון לא הוי אלא קול

יג) תיבה וב"ה נוסף ע"פ

תורה אור השלם

רש"ל ולמהרש"א ל"ג,

אף כאן בעדים. ברורים. אינה

בעלמא מ"מ מחמירין משום דקידושי

כבר נאמר דבר אמרו להם ב"ש והלא כבר

יד) למהרש"א ל"ג תיבת

1. כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה

שני קידושי תורה ודמי טפי למחזיר

נאסרת עליו משום ערוה אלא בעדות

נאמר ערות אמרו להם ב"ה אם נאמר ערות

ואזיל, טו) נ"י וב"ש [הגה זו

כי

וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא

גרושתו מן האירוסין: משמש

ברורה: יג) וב"ה. דהא על כרחינו

ולא נאמר דבר הייתי אומר משום ערוה תצא

צ"ב וליתא בדפוס זיטמיר],

תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא

בד' לשונות. מה שפי' בקונט' דכי

האי דבר מפקיתו ליה לעדות

טז) [דברים יז], יז) [דברים

בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ

משום דבר לא תצא לכך נאמר דבר ואילו

כב], יח) [שמות כג],

כדמפרש ליה יד) ואזיל: מי כתיב

מה) תבא וכי יביאך וכי בא סוס כולן

סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ

יט) בראשית יח, כ) [דברים

נאמר דבר ולא נאמר ערות הייתי אומר משום

וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ:

ערוה בדבר. דמשמע דמצא בה

משמשין בלשון דהא דאי אפשר

טו], כא) [בראשית יט],

דברים כד א

דבר תנשא לאחר ומשום ערוה לא תנשא

ערוה בעדים ברורים: וב"ה. נמי

שישמשו במקום אם דהא ודאי

כב)[דבריםז], כג)[איוביט],

2. לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד

טו)

כד) [איוב יד], כה) [שם ט],

לאחר לכך נאמר ערות וב"ש האי דבר מאי

בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל

ודאי מיבעי להו להכי לענין לכופו

הביאם הקב"ה לארץ וכן ודאי כי

א)

כו) צ"ל פסוק, כז) [בראשית

חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר

להוציא דלא כייפינן ליה להוציא

בא סוס פרעה ונראה לר"ת דבחנם

עבדי ליה נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר

יח], כח) [שמות יח],

יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים

כט) [שמות יב], ל) [בראשית

אלא בעדות ברורה מיהו להכי כתיב

דחק דהרבה אם משמשים בלשון

אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים

על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום

לא], לא) [שם כ],

יָקוּם דָּבָר: דברים יט טו

ערות דבר ולא כתיב ערוה בדבר

זה כגון אם תקריב מנחת ביכורים

דבר מה להלן בשני עדים אף כאן בשני

לב) [במדבר כ], לג) [ר"ה

3. וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב

ב)

ולא כתיב נמי או ערות או דבר כי

אם כסף תלוה עד אם כלו לשתות

ג.], לד) [שמות יג],

עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ

עדים וב"ה מי כתיב ערוה בדבר וב"ש מי

לה) תיבות וכל אלו ליתא

היכי דלידרשיה בתרוייהו דמשתמע

אם יהיה היובל לבני ישראל כולם

חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה

בדפו"ר, לו) [שם יב],

הם לשון ודאי: לעיל: מה להלן

כתיב או ערוה או דבר וב"ה להכי כתיב

לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ

ערוה או דבר ומשמע נמי ערוה

לז) [שמות טו], לח) [ירמיה

לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל

ערות דבר דמשמע הכי ומשמע הכי: ר"ע

בדבר: כי משמש בארבע לשונות.

בעדים ברורים כו'. בירושלמי פריך

מו) ב

ג], לט) [ראה יא כט,

דברים כב כט

יָמָיו:

אומר אפי' מצא אחרת: במאי קא מיפלגי

4. אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ

שופטים יז יד, ריש פ'

במקום ארבע לשונות הללו נכתב

דאמאי אצטריך קרא דלא יוכל בעלה

תבוא], מ) [שם],

רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח

בדר"ל דאמר ריש לקיש כי משמש בד'

כי בתורה במקום אם במקום פן

אשר שלחה לשוב לקחתה תיפוק ליה

❖

ג)

מא)[שמותיח],מב)בדפו"ר,

משלי ג כט

אִתָּךְ:

דכל, מג) פי' שמגרשה שלא

במקום אלא במקום אשר. במקום

דבלאו הכי אסור להחזיר סוטתו

לשונות אי דלמא אלא דהא ב"ש סברי

ד)

כדת, מד) צ"ל אחד, רש"ש,

אם כמו כי ימצא בקרבךטז) כי יקראיז)

כיון שיש עדים ומשני לעבור עליו

[והיה אם לא תמצא חן בעיניו] כי מצא בה

מה) נראה שצ"ל תבאו,

ה)

$ בב' לאוין : בית שמאי סברי

לעזי רש"י

כי תראה חמור כי תפגע כולהו

יח)

מז) ג א] (ב)

מו) [דפירקן הי"א],

ערות דבר דהא מצא בה ערות דבר ור"ע סבר

❖

משמע לכשיארע כלומר אם יהיה

[כי] מצא בה ערות דבר דהא מצא בה

מז) [צ"ל בלאו וכן הוא

אדורשי"ר. לחרוך.

כי מצא בה ערות דבר אי נמי מצא בה ערות

❖

בהדיא בירושלמי],

ערות דבר וגו'. ואית ספרים דגרסי

כך וכן רובן. במקום אלא לסתור

דבר אמר ליה רב פפא לרבא לא מצא בה לא

ב"ה וב"ש ואור"י דר"ע סבר כב"ש

דבר האמור למעלה לומר אינו כן

מוסף רש"י

ערוה ולא דבר מהו א"ל מדגלי רחמנא גבי

דאמרי ערות דבר חדא מילתא דאי

אלא כן כמו ויאמר לא כי צחקת יט)

גליון הש"ס

כי משמש בד' לשונות

אונס לא יוכל לשלחה כל ימיו כל ימיו

אינו כן כדבריך אלא צחקת וכן אל

תרי מילי נינהו או ערוה או דבר

ו)

תוס' ד"ה מה להלן וכו'

אי דלמא אלא דהא.

תקפוץ את ידך כי פתוח תפתח לו כ)

למה לי לכתוב דבר להקדיחה

בעמוד והחזיר קאי התם הוא דגלי רחמנא

בב' לאוין. קשה לי היאך

לשון כי, בד' לשונות משמש

אלא פתוח תפתח לו וכמו לא כי

תבשילו כיון דכתיב אם לא תמצא

חל איסור מחזיר גרושתו על

במקרא, פעמים בא במקום

אבל הכא מאי דעבד עבד א"ל רב משרשיא

איסור סוטה בלא כולל

אם, פעמים בא במקום

ברחוב נלין כא) לא נסור אל ביתך אלא

חן בעיניו דהיינו מצא נאה ממנה

לרבא אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו

ומוסיף ולומר דהוי גזירת

דילמא שמא, פעמים בא

ז)

ברחוב נלין וכן הרבה. במקום פן

מותר לגרשה וערות דלאחר תנשא

הכתוב מנ"ל זה הא י"ל

במקום דהא, שנותן טעם

ומשמשתו מהו ד קרי עליה 4 אל תחרש על

דצריך קרא להיכא דבאו

לדבר, פעמים בא במקום

כי תאמר בלבבך רבים וגו' לא

וה"ה הקדיחה תבשילו ולפ"ז אתי

רעך רעה והוא יושב לבטח אתך תניא היה

עדי הזמה והזימו לעדי

אלא וסותר את דבור

ח)

תירא מהם וגו'כב) אין אתה יכול לפרש

שפיר הא דנקט בספרים וב"ש ולא

הטומאה וצ"ע. וע' רשב"א

שלפניו (ר"ה ג. עי"ש

רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך

בלשון אם לומר אם תאמר בלבבך וגו'

נקט וב"ה לאשמועינן אע"ג דשוין

בארוכה, וכעי"ז תענית ט.).

בתשובה סי' תקנ"ז וצריך

דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך

כל ימיו בעמוד והחזיר

לי עיון גדול [וע"ע בתוס'

לא תירא מהם הא אם לא תאמר

ר"ע וב"ש בדרשא דערות דבר מ"מ

קאי. לא תהא בשילוחיה

רע"א במשניות ובחי'

כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס

תירא מהם אין זה נכון ולא בלשון

פליגי בהאי והרב רבי אלחנן מפרש

❖

כל ימיו אלא יחזירנה (מכות

רע"א]:

אלא אבל נדרש הוא בלשון פן לומר

דר"ע אתי שפיר כב"ה דאי לאו

בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש

טו.) דאם גירש יחזיר

ט)

❖

(תמורה ה.).

שלא תאמר כן ובתמיה נדרש כלומר

דאייתר ליה דבר להקדיחה תבשילו

לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו

הגהות הב"ח

וכי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה

לא הוה דריש כי מצא בה בלשון אי נמי:

ושותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת

ותירא מהם וכן כי תאמרו מה

(א) רש"י ד"ה כי וכו' וכל

פסקי רי"ד

עם אחיהי) וקרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו

אלו שאין אתה כצ"ל ותיבת

נרדף לוכג) לעולם לא תשיבו אל לבבכם

כגון נמחק: (ב) תוס' ד"ה

אמימר אמר מותרת

זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק

לומר מה נרדף לו וכן כל כי

ב"ש סברי וכו' נ"ב ס"א

לשניהם. ופסיק תלמודא

ופרומה

הסמוכין לאף אף כי תאמר לא

ב"ה סברי והיה אם לא

והלכתא מותרת לשניהם:

מתני' בש"א לא יגרש

תמצא וגו'. [כ"ה בדפו"ר

תשורנוכד) אף כי אנכי אעננוכה) כולן נדרשין בלשון תימה הלכך סוף כו)פירוש מלמדך פן תאמר כן. ועוד משמש בלשון דהא דהיינו אשר או מפני כלומר

❖

ולפנינו הוגה ע"פ רש"ל]:

אדם את אשתו אא"כ מצא

ליתן טעם ליישב דבר שלמעלה הימנו כמו לא צחקתי כי יראהכז) כמו אשר יראה כלומר מפני שיראה וכן מדוע אתה יושב לבדך כי יבא אלי העםכח)

בה ערות דבר שנאמר כי

מפני שבא אלי העם שהעם בא אלי וכן כי זה משה האיש כי אמרתי פן תגזל את בנותיך כי אמרתי רק אין יראת אלהים כולן נדרשין כמו אשר

מצא בה ערות דבר ובה"א

כט)

ל)

לא)

הגהות מהר"ב

אפילו הקדיחה תבשיל

כלומר מפני וכן כי גוע אהרן לב) לפי הדרשה שדרשוהו חכמים לג) שמפני גויעתו נסתלק הענן. וכולהו מתרגמינן להו ארי שלשון ארי בארמי

שנאמר כי מצא בה ערות

רנשבורג משתמש כל לשונות כי בעברי ואם באת לשנותו צריך אתה לשנות כולן לפי עניינו וכל כי הנפתרים בלשון כאשר כמו והיה כי יביאך לד)

דבר. ר' עקיבא אומר אפי'

א] תוס' ד"ה מה להלן

וכל אלו שאין אתה יכול לפותרו בלשון אם דהא ודאי יביאך וכן כי תבואו אל הארץ כי בא סוס פרעה כי תרבו ופריתם בארץ כולן

מצא אחרת נאה הימנה

לה)

לו)

לז)

לח)

בעדים ברורים כו'

שנא' והיה אם לא תמצא

לשון דהא הן נפתרים במדרש סיפרא וסיפרי לט) עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ בשכר שתירש תכבש כלומר מפני שיביאך וכשתבואו

בירושלמי פריך כו' ומשני

חן בעיניו: א"ל רב פפא

אל הארץ אתם זקוקים למצות הללו וכי בא סוס פרעה וגו' מפני שבא סוס פרעה וגו' לפיכך ותקח מרים וגו'. וכל (א) כגון אלו שאין אתה

לעבור עליו בב' לאוין. בלאו

לרבא לא מצא בה לא

כצ"ל וכ"כ בשו"ת פנים

ערוה ולא דבר מהו. א"ל

יכול לפותרן בלשון מפני ונפתרין בלשון כאשר כמו כי יאמרו אליכם בניכם מ) כי יהיה להם דבר מא) כולן לשון אם הם: דהא מצא בה. מפני

מאירות ח"א ססי' ק"ד

מדגלי רחמנא גבי אונס לא

שמצא בה הא לאו הכי לא יגרשנה. וב"ה נמי הכי משמע להו לשון מפני מפני שמצא בה או ערוה או דבר ואם לאו לא יגרשנה הלכך לא

❖

יעוש"ה וכ"ה בירושלמי:

יוכל לשלחה כל ימיו [כל

תמצא חן דקאמר קרא היינו מפני שמצא בה כדמפרש ביה ולא משום חן של נוי: ור"ע. מפרש ליה להאי כי בלשון אם הלכך

ימיו] בעמוד והחזיר קאי

מכלל דהכא מאי דעבד

תרי מילי נינהו אם לא תמצא חן של נוי בעיניו ואם מצא בה ערות דבר: לא מצא בה לא ערוה ולא דבר. לב"ה וגירשה: מהו.

עבד. א"ל רב משרשיא

מוסף תוספות

מי כייפינן ליה לאהדורה או לא: גבי אונס. האונס את הנערה בתולה: לא יוכל לשלחה כל ימיו. ואמרינן במס' מכות (דף טו.) דהאי

לרבא אם [היה] בלבו

כל ימיו קרא יתירא הוא ובא ללמדך לא יוכל לשלחה ואם שלח לא יהא בשילוחה כל ימיו שב"ד כופין אותו להחזירה ואינו לוקה על

לגרשה והיא יושבת תחתיו

א. ברא"ש בסימן יד:

ומשמשתו מהו קרי עליה

והצריכו רבינו תם גט אחר

שילוחו שנתקו הכתוב לעשה של עמוד והחזר מכלל מב)דלכל המגרשים אינם בעמוד והחזר דאי כל מג)מגרשי נשותיהן בעמוד והחזר למה לי לגלויי

אל תחרוש על רעך רעה

מפני הלעז אע"פ שכשר

בהאי: מהו. יש עונש בדבר או לא: שדעות במאכל. דעות בני אדם חלוקות באסטניסות של מאכל ומשתה יש שהוא איסטניס וקץ

והוא יושב לבטח אתך.

היה. ב. על דבית שמאי.

במאכל מחמת מיאוס מועט ויש שאינו איסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך דעות בני אדם חלוקות בפריצות יש מקפיד על

תניא היה ר' מאיר אומר

תוס' הרא"ש, רשב"א.

כשם שדעות במאכל כך

ג. בתוס' הרא"ש ורשב"א:

בלא תעשה. פריצות מועט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל: פפוס בן יהודה. בעלה של מרים מגדלא נשייא היה וכשיוצא מביתו

דעות בנשים יש לך אדם

לשוק נועל דלת בפניה שלא תדבר לכל אדם ומדה שאינה הוגנת היא זו שמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו:

שזבוב נופל לתוך כוסו

וזורקו ואינו שותהו זו

ופרומה

מדת פפוס בן יהודה שהיה

נועל הדלת בפני אשתו ויוצא. ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו זוהי מדת כל אדם שרואה את אשתו מדברת עם שכניה ועם קרוביה ומניחה. ויש לך אדם שזבוב נופל בתוך תמחוי שלו ומניחו ומוצצו