המביא גט פרק
ראשון גיטין
יא.
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
הורמין.
בשמות מובהקין. דעובדי כוכבים דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן
בנו"ן גר"ת דלא מסקי ישראל הכי דהורמין הוא שם
סב א מיי' פכ"ז מהל'
א) [תוספתא פ"א ה"ט
ע"ש], ב) [לקמן יט:],
מלוה ולוה הלכה א
דתו לא אתי למיסמך עלייהו דמידע ידיע דעובדי כוכבים הם: הורמיז
שטן ושד אבל הורמיז בזיי"ן הוא לשבח בפ' אחד דיני
א
ג) [שם], ד) [דף י: ד"ה
[ב] סמג עשין צד טוש"ע
ואבודינא בר שיבתאי ובר קידרי בטי ונקים אונא. כולם שמות
ממונות (סנהדרין דף לט.) מפלגא דידך ולעיל דהורמיז ולתחת דהורמין ב
הוא דקנה], ה) [וע"ע
חו"מ סי' סח סעי' א:
דייני עובדי כוכבים הם: ליפלוג בדידה. בערכאות גופייהו: אבל שמות
סג ב מיי' שם טוש"ע שם
הראשון בזיי"ן והשני בנו"ן ורש"י גריס תרוייהו בזיי"ן אלא שבשני גריס
תוס' ב"ב ח. ד"ה איפרא],
ו) [שם איתא איבו],
סעי' ב:
שאינן מובהקין. נעשו כשאר שטרות
דאהורמיז ואיפרא הורמיז (ב"ב דף ח.)
ז) נראה שצ"ל שיבתאי וכן
ג [מיי' פכ"ד מהל' מלוה
בתחילת הדיבור. רש"ש,
של מכר שנעשו בהדיוטות בלא
מפרש ר"ת חן מאת המקום דאיפרא ולוה הלכה ה]:
❖
בשמות מובהקין היכי
דמי שמות מובהקין
ערכאות דהנהו ודאי פסילי דלא
לשון חן כמו אפריון נמטייה כו'
ח) [שם וכן ביומא עז: איתא
אמר רב פפא כגון הורמיז ואבודינא בר
משום
שיבתא
(ב"מ דף קיט. ושם) ג ולא כרש"י דפירש
קפדי אאורועי נפשייהו וחתמי שיקרא.
שיבתאי ובר קידרי ובאטי ונקים אונא אבל
ע"ש בתו' ד"ה שיבתא],
פסקי רי"ד
ועל כרחיך האי נעשו בהדיוט אשאר
בפרק שני דנדה (דף כ:) דיופי של
ט) מ"ד מ"ז, י) [וע"ע
שמות שאין מובהקים מאי לא אי הכי אדתני
❖
שטרות קאמר העומדים לראיה
שדים היו לה ה):
תוס' שבת עט: ד"ה קלף],
ליה לגיטא קמייהו ומהדר
סיפא לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט
אבודיינא. הכל שם אחד
הכא במאי עסקינן בשמות
דהתם איכא לפלוגי בין הדיוט
ד
מובהקים פי' שמות
לפלוג וליתני בדידה בד"א בשמות מובהקין
לערכאות דאילו בגט אשה לענין
דאבו שם ישראל
ידועים שהם של עובדי
לעזי רש"י
אבל שמות שאין מובהקין לא הכי נמי קאמר
כריתות הדיוט וערכאות שוין. והכי
בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צג: ו))
כוכבים דלא שכיחי
ישראל דמסקי בהני
גל"ש [גלי"ש]. עפץ
בד"א בשמות מובהקין אבל בשמות שאין
קאמר לא הוזכרו גיטי אשה ליפסל
אבו אפקיד
כיתנא בי רוניא:
❖
שמהתא דתו לא אתי
בלוט.
שבתאי.
אלא בשמות שאין מובהקין דנעשו
גרסי' דשבתי
מובהקין נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולין
למיסמך עלייהו ומידע ידע
דעובדי כוכבים נינהו:
כשאר שטרות הנעשים בהדיוט:
שם ישראל הוא
ואיבעית אימא סיפא אתאן לגיטי ממון והכי
אבל שמות שאינן
מוסף תוספות
ואיבעית אימא סיפא. לא הוזכרו דקתני:
בכמה מקומות אבל שבתאי הוא
ז)
ה
קאמר לא הוזכרו גיטי ממון דפסולים אלא
מובהקין לא. אדתני לא
אתאן לגיטי ממון. ורבנן קאמרי ליה
רוח רעה כדאמר בפרק כל הבשר
א. כמו הורמין בר
הוזכרו אלא בזמן שנעשו
בזמן שנעשו בהדיוט תניא אמר ר' אלעזר
א)
לילתא (ב"ב עג.). תוס' ב"ב
בהדיוט לפלוג בדידה
וארישא קאי כל השטרות של ממון
(חולין דף קז: ח)):
ח. ד"ה איפרא. ב. פי'
בר' יוסי כך אמר ר"ש לחכמים בצידן לא
וליתני בד"א בשמות
בטאי.
העולין בערכאות של עובדי כוכבים
גרסינן דבטי שם ישראל
מחצייך ולמטה של השד.
מובהקין אבל [בשמות]
נחלקו ר"ע וחכמים על כל השטרות העולין
תוס' הרא"ש. ג. הורמיז
כשירין כגון שטרי מכר וכדפרישית
כדאמר בקידושין (דף
שאין מובהקין לא ה"ק
שם שכינה כי ההיא דס"פ
בד"א בשמות מובהקין
בערכאות של עובדי כוכבי' שאע"פ שחותמיהן
טעמא לעיל ד) דזוזי קנו ליה ושטרא
ע:) בטי ברמות רוחיה לא קביל
אחד דיני ממונות (שהובא
אבל שמות שאין מובהקין
לעיל). תוס' ב"ב ח. ד"ה
לסהדותא בעלמא ואי לא דיהיב
גיטא דחירותא שהיה עבד והיה
עובדי כוכבים כשרים ואפי' גיטי נשים
נעשו כמו שנעשו בהדיוט
איפרא. ד. ולא גרסינן
זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו
מחזיק עצמו כישראל:
ופסולין ואי ק' כיון
ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו
אבו דיינא שתי תיבות.
לפלוג וליתני בדידה. ואם תאמר
דסופרי ישראל כתבו
למיכתב שטרא ולא הוזכרו ליפסל
תוס' הרא"ש. ה. לשון
בהדיוט שר"ע מכשיר וחכמים פוסלים חוץ
ובעדי מסירה של ישראל
שיבתא. תוס' הרא"ש.
אלא בזמן שנעשו בהדיוט דלא קפדי
אדרבה תיקשי ליה גופא
ו
מסרו מ"ש הדיוטות
ו. אדפריך לפלוג וליתני
מגיטי נשים ושחרורי עבדים רשב"ג אומר
אאורועי נפשייהו: אר"ש לחכמים.
דמתני' למה פסלו בהדיוט כיון דאיכא
מערכאות של עובדי
בדידה. תוס' הרא"ש.
אף אלו כשירין במקום שאין ישראל חותמין
כוכבים י"ל משום גט
ז. לא אתי למסמך
סמך לדבריו דאף אלו כשרים: לא
עדי מסירה ושמות מובהקין וי"ל דגזרינן
ז
עלייהו. שיטות קדמונים.
מעושה הוא דתנן בשלהי
אבל במקום שישראל חותמין לא מקום שאין
נחלקו ר' עקיבא וחכמים. שהן דור
בהדיוט גיטי נשים אטו שאר שטרות
ח. בשמות מובהקין.
מסכתין גט מעושה
ישראל חותמין נמי ליגזור אטו מקום שישראל
רשב"א.
ט. ויאמרו
שהיה לפנינו: על שטרות העולים
דפסלי בהדיוט אף בעדי מסירה
בעובדי כוכבים פסול
ח
הכשירו
בערכאות
ובישראל כשר והעובדי
כו'. שהן כשרין ואפילו גיטי נשים
חותמין שמא בשמא מחליף אתרא באתרא
דלמא אתי להכשיר בלא עדי מסירה
והכשירו בהדיוט, מה
כוכבים חובטים אותו
כשהכשירו בערכאות אפי'
ושחרורי עבדים: חוץ מגיטי נשים
כמו בערכאות אע"ג דבסמוך אפילו
ט
לא מחליף רבינא סבר לאכשורי בכנופיאתה
ואומר' לו עשה מה
שלא בעדי מסירה אף
שישראל אומר לך הילכך
ל"ג ברישא דמילתיה דר' שמעון
רבנן דפסלי שאר שטרות בהדיוט
י
דארמאי א"ל רפרם ערכאות תנן אמר רבא
כשהכשירו בהדיוט אפי'
א
בערכאות של עובדי
בתוספתא אלא בסיפא דמילתייהו
בעדי מסירה מכשירין בגיטי נשים
שלא בעדי מסירה. רשב"א.
יא
האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי
כוכבים דלא חשידי לקבול
ב
י. דפליגי עליה דר'
דרבנן גרס לה וה"ג לא נחלקו אלא
ולא גזרינן אטו שטרות מ"מ לא היה
שוחדא ולא עבדי אלא
עקיבא. תוס' הרא"ש.
סהדי ישראל מגבינן ביה מבני חרי והא
ב)
דינא ולא מעשי אגיטא
בזמן שנעשו בהדיוט שרבי עקיבא
יכול הגמרא לעשות קושיא מזה
יא. בהדיוט
בעדי
בלא דייני הדין שידונו
לא ידעי ג למיקרא בדידעי והא בעינא כתב דילמא תנא דמתניתין גזר:
מסירה ובשמות מובהקין.
מכשיר וחכמים פוסלים חוץ מגיטי
חכמי ישראל כשרים
תוס' הרא"ש. יב. אפי'
נעשה כמי שנעשו בהדיוט
שאינו יכול לזייף וליכא בדאפיצן והא בעינא
נשים ושחרורי עבדים. דכיון שנעשו
ג)
וליכא למיחש לגט מעושה
בשמות שאינן מובהקין
אבל הדיוטות דחשידי
ובלא עדי מסירה, דלא
צריך שיחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה
ופסולים. פירוש בשאר
בהדיוט שטרי מכר דקיימי לראיה ועליהן
אתו לאורועי נפשייהו,
לקבל שוחדא ולא עבדי
דסהדי עובדי כוכבים סמכינן פסול
שטרות שנעשו בהדיוט דפסילי אפי'
וליכא בדמהדר א"ה ממשעבדי נמי לית ליה
ודינא דמלכותא דינא.
דינא וכופים לגרש בלא
רשב"א. יג. דאינהו משוו
דאימר שיקרא חתום אבל גיטי נשים
בשמות מובהקין ועדי מסירה שלא
הסכמת חכמי ישראל
קלא בעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן
לי' שטרא. רשב"א.
פסול דלמא מעושה הוא
לאו עליהם סמכינן אלא אעדי
יבא להכשיר בלא עדי מסירה כמו
עדים
יד. עדי מסירה אטו בלא
ומשום גזירה זו הן פסולין
מסירה ובשמות מובהקין קמיירי:
בערכאות דאי חזו שום הכשר בהדיוט
עדי מסירה. רשב"א.
כל גיטין הנעשין בפניהן
טו. ושחרורי עבדים.
רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלו. גיטי נשים: כשרים במקום
אפילו בעדי מסירה יבא לטעות ולומר דאין חילוק בין ערכאות
איבעי' תימא סיפא אתאן
תוס'
הרא"ש.
להדיוט וכשר בכל מקום בלא עדי מסירה: לא נחלקו ר"ע
לגיטי ממון. וה"ק לא
שאין ישראל חותמין. כלומר אף אלו גיטי נשים שאתם מכשירין אימתי
טז. בהדיוט.
תוס'
הוזכרו גיטי ממון דפסולין
הרא"ש. יז. קשיא לי
וחכמים על כל השטרות כו'. פירוש כל השטרות העולים בערכאות
הן כשרים במקום שאין ישראל חותמין בעיר שאין העובדי כוכבים
אלא בזמן שנעשו בהדיוט
מכדי רבא כמאן אמר
פי' דמקבלי שוחדא
מניחין את ישראל לחתום דכיון שאין ישראל חותמין באותה העיר
אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים האי כי דיניה והאי כי דיניה שאר
לשמעתיה, כר"א דאמר
ומשהדי שקרא ולאו ר"ש
עדי מסירה, דר' מאיר
הכל יודעין שהם עובדי כוכבים ואין סומכין עליהם ומסר ליה ניהליה
שטרות בכל ענין יב גיטי נשים ושחרורי עבדים בעדי מסירה ושמות
קאמר אלא ארישא קאי
בשטרא לא מחייב כלל עד
בעדים ישראל: אבל במקום שישראל חותמין. אע"פ שהשמות הללו
מובהקין לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט פירוש בשמות מובהקין
ות"ק קא"ל דדוקא שטרות
דאיכא סהדי דקמייהו
אוזפיה, ור' אלעזר לא בעי
העולים בערכאות של
מובהקין דעובדי כוכבים הן פסולין דאי מכשרת בהני אתי לאכשורי
ובעדי מסירה דר' עקיבא מכשיר ולא גזר שיבא להכשיר אף בלא
יג
כתב שאינו יכול להזדייף,
עובדי כוכבים כשרים אבל
בשמות שאין מובהקין: לגזור מקום שאין ישראל חותמין. כי היכי
עדי מסירה אטו ערכאות וחכמים פוסלין בשאר שטרות דגזרינן
יד
שהרי שנינו 'אין כותבין
לפני הדיוטות של עובדי
דגזר שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין: סבר לאכשורי.
לא על הנייר המחוק ולא
חוץ מגיטי נשים דבשאר שטרות דכשירין בערכאות בלא עדי מסירה
טו
כוכבים פסול וכיון
על הדפתרא וחכמים
דאוקימנן ר"ש כר' אלעזר
שאר שטרות: בכינופיא דארמאי. שאינן ערכאות: שטרא פרסאה.
איכא למיגזר טז אבל גיטי נשים אפי' בערכאות לא מתכשרי אלא בעדי
מכשירין ואמרי' מאן
הלכתא כוותיה דהא קי"ל
שעשאוהו בלשון פרסי וחתמו פרסיים הדיוטות עליו: והא לא ידעי.
מסירה ליכא למיגזר מידי רשב"ג אומר אף אלו כשירין כו' כלומר
חכמים, ר"א היא. ואיכא
כר' אלעזר בגיטין: רבינא
למימר דהכא. רמב"ן.
העדים שמסרו בפניהם: למיקרי. ולא ידעי מאי ניהו והיכי מסהדי
אף גיטי נשים אין כשירין אלא במקום שאין ישראל חותמין פירוש
סבר לאכשורי שטרא
יח. תלמידו של ר'
בכנופיא דארמאי א"ל
לאחר זמן עלה דמילתא: שאינו יכול לזייף. שיהא הקלף מתוקן
שאין מניחין ישראל לחתום דלא יבא לטעות לומר שהן ישראל ופריך
יוחנן. רמב"ן. יט. משום
רפרם ערכאות תנן דלא
דלראיה קיימי, וחיישינן
בעפצים בשעת עיבודו שעושים אותו שחור ושוב אין אדם עושה בה
מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור פירוש כיון דבמקום שישראל
מרעי נפשייהו. אמר רבא
דלמא הוה ביה תנאיה
מחק וחוזר וכותב עליו מפני שהוא ניכר. וקלפי פרסיים אינם מעובדים
חותמין גזרת שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין אם כן מקום
האי שטרא פרסאה
וזייפיה, אבל בשטר שאין
דמסריה ביה לוה באפי
יכול להזדייף ליכא למיחש
בעפצין שקורין גל"ש ואדם יכול למחוק כתבו ומניח חתימת העדים
שאין ישראל חותמין נמי ליגזור אטו מקום שחותמין אע"פ דהוי
סהדי מגבינן ביה מבני חרי
לאחלופי, שעדי מסירה
וכותב למעלה ממון הרבה: מענינו של שטר בשיטה אחרונה.
כעין גזירה לגזירה מ"מ מיסתבר למקשה כיון דחיישינן כולי האי
פי' כתוב היה בלשון פרס
מכירין. רמב"ן: משא"כ
בגט דלא רגילי למכתב
כדאמרי' בגט פשוט (ב"ב דף קסא:) וקנינא מן פלוני אכל מה דכתוב
להא נמי הוה לן למיחש כן נראה לר"י לפרש שיטה זו:
וחתום בעדים פרסיים
רשב"ג אומר כו'. משמע הכא דסבר כרבי אלעזר דאמר עדי
בהו תנאין מרובין. רשב"א
ומסרו הלוה למלוה בפני
ומפורש לעיל: בדמהדר. שמוחזר בשיטה אחרונה: לית ליה קלא.
לקמן כב: ד"ה ואמר ר"א.
עדי ישראל כיון דאיכא
לפי שאין חותמין ישראל. דסהדי דחתימי אשטרא אינון מפקי לקלא
מסירה כרתי והק' ה"ר אפרים דבפרק גט פשוט (ב"ב ד'
כ. ופסול. תוס' שבת עט:
עדי מסירה מגבינן ביה
ד"ה קלף. כא. היינו וכו'
למלוה מבני חרי דלוה ולא
ולפיכך אין הלוקח נפסד דאמר ליה לא הוה ידענא דמשתעבד לך
קסט:) גבי הבא לידון בשטר ובחזקה משמע דסבירא ליה דעדי חתימה
(ו)לא עפיץ. תוס' הרא"ש.
ממשעבדי והא לא ידעי
ובפ"ב (לקמן דף יט:) אמרי' דאי חתימי עליה ישראל טריף ממשעבדי:
כרתי ואור"י דדוקא בגיטין סבר כרבי אלעזר ולא בשאר שטרות כהנך
כב. אלמא
חשוב
למיקרי פי' עדי מסירה
אמוראי דפרק בתרא (לקמן דף פו:): והא בעינן כתב שאינו יכול
כעפיץ. תוס' שבת עט: ד"ה
עדים
ומה יעידו בדידעי: והא
קלף. כג. ראיה דאשכחן
בעינא כתב שאינו יכול
לזייף.
לר' אלעזר פריך דאמר בפ"ב (לקמן דף כב:) דלא הכשיר ר' אלעזר דבר שיכול להזדייף אלא בגיטין דוקא ולא בשאר שטרות :
יז
יח
יט
דס"ת כשר בדלא אפיצן.
בדאפיצן. משמע דבלא אפיצא יכול להזדייף כ וא"ת והיאך אנו כותבין בקלפים שלנו דלא אפיצן ט)(שטרות) וספר תורה תפילין ומזוזות
להזדייף וליכא בדעפיץ:
תוס' הרא"ש. כד. קרע
והא בעינא שיחזור מעניינו
הבא בב' [שיטין] יתפור,
ודיפתרא פסול בכולהו כדמוכח בכמה דוכתי ואור"ת דעיבוד סיד שלנו כעיבוד עפצים שלהם דהא קלפים שלנו אין יכולין
כא
של שטר בשיטה אחרונה
בג' אל יתפור, ותניא אידך
בדמהדר אי הכי אפילו
בג' יתפור, בד' אל יתפור,
להזדייף ועוד דבהקומץ רבה (מנחות לא:) גבי ס"ת קאמר הא דאפיצן הא דלא אפיצן הרי שכותבין ס"ת בדלא אפיצן והיינו כעיבוד שלנו :
י)
כב
כג
כד
ממשעבדי נמי לית ליה
ולא פליגי. תוס' שבת עט:
עדים קלא פי' שעדים החתומים
ד"ה קלף.
על השטר מפקי ליה לקלא ואיבעי להו ללקוחות לאיזדהורי אבל הכא דלית ליה קלא לא ידעי לאיזדהורי ומש"ה לא גבי ממשעבדי ואי חתמי ביה ישראל אמרינן לקמן דגבי ממשעבדי ואי ק' כיון דידעי עדי מסירה הרי
הודה לפניהם ובלא האי שטרא נמי גבי בפני עדים. תשובה הני מילי מלוה על פה ואי טעי' למחר וליומא אוחרא פרעתיך נאמן אבל עכשיו כל זמן שהשטר בידו אינו נאמן לומר פרעתי ואע"פ שאינו גובה אלא מבני חרי
אינו נאמן לומר פרעתיך משום דאף א) שטרך בידי מאי בעי ומכאן סיוע למה שכתבתי בגט פשוט (קעה:) גבי הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין דאי טעין ואמר פרעתיך דלא מהימן משום דאף ב)
שטרך בידי מאי בעי ודלא כר"י ז"ל דאמר התם כיון דמלוה על פה אי טעין ואמר פרעתי נאמן ג) והא הכא דאע"ג דלא גבי אלא מבני חרי אינו נאמן לומר פרעתיך תניא גיטין הבאין ממדינת הים ועדים חתומים עליהן
אע"פ ששמותיהן כשמות עובדי כוכבים כשרים שרוב ישראל שבחו"ל שמותיהן כשמות עובדי כוכבים:
א) נראה דצ"ל דאף בשטר כזה דאינו גובה ממשעבדי יכול לטעון שטרך בידי כו'. ב) דאף בשטר כזה יכול לטעון שטרך וכו'. ג) עי' תוס' כתובות דף כא. ד"ה הוציא.