המביא גט פרק
ראשון
גיטין
ו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אפילו
קן קולמוסא. לא דמי לסומא דפסול להביא גט בפרק
אפילו שמע קן קולמוסא וקן מגילתא. תיקון הקולמוס והקלף שמע
יח א ב מיי' פ"ז מהלכות
א) [צ"ל שמע קן וכן
שני (לקמן דף כג.) : השתא הוא בבית כו'. לא בעי
ברש"י וכ"א בהרא"ש],
גירושין הלכה יב סמג
כשתיקנוהו לשמה כשחותכין אותו ומחליקין אותו. ולי נראה קן קולמוסא
אח)
ב
ב) בכת"י בעינן עדים
עשין נ טוש"ע אה"ע סימן
קול הקולמוס כשהוא כותב וקול היריעה שהוא נשמע כמי שאומר
למימר דאפי' נכנס ויוצא בבית קאמר ג דיוצא ונכנס משמע למקום קמב סעיף טו:
מצוים לקיימו, ג) [ב"ק
שהסופר כותב : בבל רב
אמר כא"י. ממדינה למדינה בבבל
קן קן. ואית דגרסי קל קולמוסא: דנפק לשוקא. סופר יצא לשוק
יט ג (ד) מיי' שם הל"י:
פ.], ד) [ב"ב כה:],
ד
כ ה מיי' שם הלכה ח
ה) קידושין עב., ו) [נראה
למקום שיש שם בני אדם הרבה:
פליגי דבאותה מדינה מודה שמואל
שהוא מובן עפמ"ש רש"י
וסמג שם טוש"ע שם
מהו דתימא איניש אחרינא אשכחיה.
דאין צריך דאף ע"ג דאמר בגירסייהו סעי' א וע"ש:
❖
אפי' קן קולמוסא וקן מגילתא תניא כוותיה
א
א)
פסחים ה: ד"ה מחוזא עירו
ששמו כשמו של זה: וא"ל. לכתוב לו גט:
טרידי היינו לומר דלא חשיבי יותר
של רבא וכ"כ רש"י עוד
דרב אשי המביא גט ממדינת הים אפי' הוא
בב"מ נט. ד"ה מחוזא עיר
הא רבה אית ליה דרבא. ונהי נמי
משאר חוצה לארץ ומבבל לא"י נמי
בבית וסופר בעלייה הוא בעלייה וסופר בבית
שהיה רבא דר בתוכה כך
מוסף תוספות
לא איירי דהיינו פלוגתא דר' אביתר
דגמירי הא כיון דממדינה למדינה
שמה עכ"ל וכ"כ רש"י
אפי' נכנס ויוצא כל היום כולו כשר הוא
מכי
אתא רב
הוא בעינן לקיימו: מתיבתא. ישיבות
ורב יוסף בסמוך:
עירובין סג. ד"ה מחוזא
א. והיינו טעמא משום
בבית וסופר בעלייה הא לא קא חזי ליה אלא
דנראה שקר אם יאמר בפני
אתריה דרבא וכ"כ רש"י
לבבל. פ"ה והרבה ישיבות וקשה
קבועות אחת בסורא ואחת בנהרדעא
נכתב והוא לא ראה. תוס'
עוד ב"מ דף עז. ד"ה
לאו כגון דשמע קן קולמוסא וקן מגילתא
והולכין תלמידים מזו לזו ומשאר
דא"כ מאי פריך ממתני' דמעכו
הרא"ש. ואם יאמר שמעתי
אוכלוסי דמחוזא שהיא עירו
קן קולמוסא אינו מועיל,
אמר מר אפי' נכנס ויוצא כל היום כולו
של רבא וכ"כ רש"י עוד
עיירות להן ללמוד תורה: בגירסייהו
לצפון שנישנית קודם שבא רב לבבל
דבעינן שיאמר בלשון
כתובות קה: ד"ה בני],
טרידין. ואין מכירין החתימות:
כשר מאן אילימא שליח השתא הוא בבית
ומפרש ר"ת מכי אתא רב לבבל
שתקנו חכמים. רא"ש וע"ש
ז) [עי' לקמן פח.], ח) עי'
פירוש אחר. ב. וסופר
איתמר נמי. דטעמא משום דשכיחי
והורה לנו שמימות יכניה שגלו עמו
וסופר בעלייה דלא חזי ליה אמרת כשר
תירוצו בהרא"ש סי' ג:,
בעלייה. תוס' הרא"ש.
ט) גליון מגדל דוד,
מתיבתא הוא: מכי אתא רב לבבל.
לבבל החרש והמסגר דינה להיות
ג. דלא שמע קן
נכנס ויוצא מיבעיא אלא סופר פשיטא משום
י) מארץ אשור כצ"ל,
קולמוסא בבת אחת. תוס'
כא"י לגיטין וכן מפרש בריש בכל
וקבע ישיבה בסורא ודשמואל
יא) מ"ד מ"ז, יב) צ"ל
דנכנס ויוצא נפסליניה לא צריכא דנפק
ב
הרא"ש. ד. [ולפרש"י
,
❖
הואי בנהרדעא. אבל מעיקרא
מערבין (עירובין דף כח.) ובסוף מרובה
בממזרת וכו' משמע. רש"ל
שפי' תיקון הקולמוס ניחא
לשוקא ואתא מהו דתימא איניש אחרינא
לא ואע"ג דגמירי דמשגלה יכניה
(ב"ק דף פ.) ולא גרס אמר רב הונא
דלא שייך בי' למימר כל
ז)
ה
אשכחיה ואמר ליה קמ"ל: איתמר בבל
היום כולו כי במהרה
לבבל (מלכים ב כד) והחרש והמסגר
אמר רב שרב עצמו לא היה אומר
נעשה. תוס' הרא"ש].
תורה אור השלם
רב אמר ג כא"י לגיטין ושמואל אמר כחו"ל
עמו לא פסקה תורה מהם: מרקם.
מכי אתא רב לבבל ויש מפרשים מכי
ה. ועי' תוס' הרא"ש וחי'
הר"ן שמיישבים פרש"י.
1. וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלָי מִצָּפוֹן
לימא בהא קא מיפלגי דמר סבר לפי שאין
למזרחו של עולם בסופו הוי מדינת
אתא רב לא רב ממש אלא כלומר
ו. ג' ארצות. תוס'
תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל
הים במזרחה של א"י: ורקם. עצמה:
רבנים ובעלי תורה:
בקיאין לשמה והני גמירי ומ"ס לפי שאין
הרא"ש. ז. ביניהן. ר"ן.
יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
ומבי ארדשיר לאקטיספון לא
❖
ומקור הענין במתני' ב"ב לח.
כמזרח. כמזרח העולם דהוא מדינת
ירמיהו א יד
עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי
ח. ואין האשה יודעת
מצריך. וא"ת מארדשיר
הים: מעכו לצפונו. של עולם ובבל
בהליכתן. תוס' הרא"ש.
ותסברא הא רבה אית ליה דרבא אלא דכ"ע
ט. אינה יודעת מתי
התם קיימא בין עכו לצפון: לבר
לאקטיספון נמי לגזור מוליך אטו
בעינן לקיימו רב סבר כיון דאיכא מתיבתא
גליון הש"ס
ילכו. תוס' הרא"ש. י. וכל
ב)
מבבל. דאיכא טעמא להתירה:
מביא כדאמרינן לעיל וי"ל דלמסקנא
הנהו אמוראי צ"ל שהיו
מישכח שכיחי ושמואל סבר מתיבתא
גמ' לבר מבבל. עי' יבמות
דרים במחוזא כדאמרי'
כמחלוקת ליוחסין. בפ' עשרה יוחסין
דרבה אית ליה דרבא לכ"ע לא
❖
דף טז ע"ב תד"ה קפסיק:
בעירובין רבה בר אבוה
בגירסייהו טרידי איתמר נמי אמר ר' אבא
(קדושין ד' עא.) דקי"ל כל הארצות עיסה
גזרינן מוליך אטו מביא ונראה
מערב לכולא מחוזא וכן
אמר רב הונא עשינו עצמינו בבבל כא"י
לא"י וא"י עיסה לבבל ואפליגו התם
דארדשיר בבבל דאי בשאר חו"ל היכי
רבא א"ל לבני מחוזא
ג)
אוקירו נשייכו וכן רב
הגהות הב"ח
עד היכן הוא: ארבא תניינא. ערבה
לגיטין מכי אתא רב לבבל מתיב ר' ירמיה
בעי למימר נימא קסבר לפי שאין
ששת צ"ל שהיה דר
שניה הסמוכה לגשר: והני גמירי.
בקיאין לשמה והני גמירי מה מועיל
(א) רש"י ד"ה אזלי לשוקא
ר' יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח
במחוזא וכו' דמתחילה
היה דר במחוזא והלך
וכו' וחותמין שמם
דבי ארדשיר: והא רבה אית ליה
דגמירי הא חיישינן שמא יחזור דבר
מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו
❖
לדור במקום אחר וכו'.
בשטרות:
דרבא. וכיון דממדינה למדינה הוא
לקלקולו ואקטיספון על כרחי' לאו
תוס' הרא"ש. יא. שאין
לצפון ועכו כצפון והא בבל לצפונה דא"י
ד)
להם קרקעות ונחלות
בעינן לקיימו: והני. דבי ארדשיר:
מבבל דאי מבבל אקטיספון נמי גמירי
קיימא דכתיב ויאמר ה' אלי מצפון תפתח
כמקדם. הגהות מיימוניות
1
❖
אזלי לשוקא. לאקטיספון ומוסרין
ומאי קאמר הני לא גמירי ועוד
מוסף רש"י
(גירושין פ"ז סוף אות ב').
הרעה ותנן ר"מ אומר עכו כא"י לגיטין
להן שם עדיות וחותמין (א) שם
דבלא אזלי לשוקא נמי אמרינן לעיל
בבל רב אמר כא"י
ואפי' ר"מ לא קאמר אלא בעכו דמקרבא
בשטרות והשטרות ביד בני
לרב דקיי"ל כוותיה באיסורא דשכיחי
לגיטין. לפי שהם בני
פסקי רי"ד
תורה ובקיאין לשמה ובני
אבל בבל דמרחקא לא הוא מותיב לה
אקטיספון עד זמן שניגבים לפיכך
מתיבתא אלא ודאי ארדשיר בבבל
ישיבה מצויין לילך וללמוד
לקמיה דר' אלעזר א"ל
בני אקטיספון מכירין חתימת בני
ואקטיספון לאו מבבל והוי ממדינה
והוא מפרק לה $ לבר מבבל עד היכן היא
משם תורה מכל מקומות
ד
אפילו לא כתב ביה אלא
ארדשיר הלכך גט שנחתם בארדשיר
למדינה ואין עדים מצויין לקיימו אי
(סוכה לד:). כמחלוקת
בבל אמר רב פפא כמחלוקת ליוחסין כך
ה)
שיטה אחת לשמה שוב
ליוחסין. בארכה ורחבה
ונשתלח לאקטיספון עדים מצויין
לאו דאזלי לשוקא והשתא פריך שפיר
אינו צריך רב אשי אמר
מחלוקת לגיטין ורב יוסף אמר מחלוקת
של בבל, כך מחלוקת
אפילו לא שמע אלא קל
לקיימו ואף בני ארדשיר כשהולכין
והא רבה אית ליה דרבא ואמאי לא
לגיטין. דקיימא לן המביא
ליוחסין אבל לגיטין דברי הכל עד ארבא
קולמסא וקל מגילתא פי'
גט משאר ארצות צריך
שם לשוק יקיימוהו. אבל בני ארדשיר
מצריך מארדשיר לאקטיספון כיון
הברת הקולמוס והקלף
תניינא דגישרא רב חסדא מצריך מאקטיספון
שיאמר בפני נכתב ובפני
אינן מכירין חתימת בני אקטיספון
דאין עדים מצויין לקיימו ואע"פ שהיו
שמשמיעי' קול בשעת
נחתם, לפי שאין בקיאין
לבי ארדשיר ומבי ארדשיר לאקטיספון לא
הכתיבה והלכתא כותיה
ואע"פ שהולכין שם תמיד לסחורה
סמוכות זו לזו ולא היה אלא דגלת
לשמה, והמביא גט מארץ
דרב אשי דתניא כותיה
מצריך לימא קסבר לפי שאין בקיאין לשמה
ישראל לבבל אינו צריך
דכל יום השוק בשוקייהו טרידין ואינן
מפסיק ביניהם כדאמרינן בפ' כיצד
דתניא המביא גט ממדינת
לומר, ובבל הרי היא כארץ
והני גמירי ותסברא והא רבה אית ליה
נותנין לב להסתכל ולהכיר חתימת
מעברין (עירובין דף נז:) מ"מ חשיבי
הים אפי' הוא בבית וסופר
ישראל לגיטין, שאף הם היו
בעלייה הוא בעלייה וסופר
בני העיר: מערסא לערסא. משורת
כשתי מדינות כמו עבר הירדן שחלוק
דרבא אלא דכ"ע בעינן לקיימו והני כיון
חכמים ובקיאין לשמה
בבית ואפי' נכנס ויוצא כל
(קדושין עב.). עד ארבא.
הבתים שבצד רה"ר לשורה שכנגדה:
מא"י לענין חזקה לפי שירדן מפסיק
ו
ז
דאזלי לשוקא להתם הנך ידעי בחתימות
היום כשר בשלמא הוא
אגם של קנים וערבה
משכונה לשכונה. סתם שכונה שלשה
(ואין זה אקטיספון דאמרינן בפ"ק
בעלייה וסופר בבית הא
ט)
שקורין אושר"א, תניינא
ידא דהני והני בדהנך לא ידעי מ"ט בשוקייהו
קא חזי ליה אלא הוא בבית
בתים במסכת ע"ז (דף כא.): דניידי.
דיומא (דף י.) רסן זה אקטיספון
דגישרא. שני אגמים היו
וסופר בעלייה הא לא קא
טרידי רבה בר אבוה מצריך מערסא
למטה מהגשר זה למטה
דההוא מא"י הוה כדכתיב רישיה
אינן משתהין בבתיהן שטרודין בסחורה
י)
חזי ליה מאי לאו דשמע
מזה (שם).
לערסא רב ששת מצריך משכונה לשכונה
קל קולמוסא וקל מגילתא.
ואין מכירין חתימות שביניהם:
דקרא מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן
אפי' נכנס ויוצא כשר מאן
ורבא מצריך באותה שכונה והא רבא הוא
לא צריכת. דבבל כארץ ישראל:
את נינוה כו' (בראשית י) יא)(ובפי' רש"י
סופר פשיטא דכשר לא
דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו שאני
כתב התם רסן זה אקטיספון):
דאי
ה
צריכא דנפק לשוקא ואתא
הני ידעי בחתימות ידייהו דהני.
מהו דתימא איניש אחרינא
בני מחוזא דניידי רב חנין מישתעי רב כהנא אייתי גיטא ולא ידענא
ו)
אשכחיה בשוקא וא"ל
וא"ת לעיל דאמר בגירסייהו
אי מסורא לנהרדעא אי מנהרדעא לסורא אתא לקמיה דרב א"ל צריכנא
כתוב לי גיטא קמ"ל. ר'
טרידי אמאי לא אמרינן דבני המקום
חנן מישתעי רב כהנא
למימר בפני נכתב ובפני נחתם או לא צריכנא אמר ליה לא צריכת
אייתי גיטא ולא ידענא אי
מכירין חתימתן כדאמר הכא דבני
ואי
מסורא לנהרדעא אי
אקטיספון מכירין חתימות בני
מנהרדעא לסורא אתא
ארדשיר אע"ג דבני ארדשיר טרידי בשוקא וי"ל דהנהו דבגירסייהו טרידי טרידי טפי ואין להם פנאי לחתום כלל: והא רבא הוא
לקמיה דרב א"ל צריכנא
למימר בפני נכתב ובפני
דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו. קשה דמשמע דאי הוה סבר רבא לפי שאין בקיאין לשמה הוה ניחא ליה ואמאי והא מחוזא מבבל היא
נחתם אי לא צריכנא א"ל
דבקיאין לשמה וי"ל דשמא לגיטין וליוחסין לא חשיבי מבבל דשכיחי בה גרים כדמשמע פ' בתרא דקידושין (דף עג.) גבי רבי זירא דדריש
לא צריכית פי' דבבל הרי
במחוזא גר מותר בממזרת משמע דאין זה עיקר יחס של בבל וה"ה דהוה מצי למיפרך לרבה בר אבוה ורב ששת דע"כ סבירא להו נמי
היא כא"י לגיטין שיש שם
יב)
ישיבות ושכיחי שיירתא
כרבא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו דאי משום דאין בקיאין לשמה והני לא גמירי אפי' באותה שכונה נמי יצריכו אלא דניחא ליה
ועדים מצויין לקיימו:
למיפרך מרבא דאית ליה בהדיא הכי ומשני שאני בני מחוזא דניידי לכך מצריך רבה בר אבוה מערסא לערסא שהולכין להם מכירי
החתימות קודם שתוודע הליכתן לבני ערסא אחרת ח ומתוך כך אין נזהרין לקיים שטרם קודם הליכתן אבל משכונה לשכונה לא הוה
מצריך דקסבר דבכולה ערסא יודעין כל אחד בהליכת חבירו ומבקשת האשה קיום קודם הליכתן ורב ששת חושש אפילו באותה ערסא ט
ורבא אפילו באותה שכונה י: שאני בני מחוזא דניידי. מכאן פוסק רבינו תם דהשתא בזמן הזה
צריך לומר בכל מקום בפני נכתב
אע"ג דקיימא לן כרבא דאמר לפי שאין
עדים מצויין לקיימו ולא משום לשמה מכל מקום
צריך דהשתא
בכל מקומות ניידי כבני מחוזא יא:
ואי