מה:
השולח פרק
רביעי גיטין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמרי
מתני'
לה קורין בו. פי' בקונטרס דהוה ליה ספק ספיקא דשמא
מפני תיקון העולם. אי משום דוחקא
דציבורא אי משום
קמא א מיי' פ"א מהל'
א) [עי' פרש"י עירובין ה.
דלא ליגרבו ולייתו טפי: גמ' קורין בו. ולא חיישינן
ד"ה והאמר], ב) [חולין יג.
תפילין הלכה יג סמג
ישראל כתבו ואפילו כתבו עובד כוכבים שמא כתבו
לח: קטז: ע"ז לב:], ג) מנחות
עשין קסב טוש"ע י"ד סי'
שמא הוא כתבו לשם עבודת כוכבים ופלוגתא היא לקמיה: דילמא.
למכור לישראל ולא לשם עבודת כוכבים ואין נראה דרב נחמן
מב. ע"ש, ד) ס"א ל"ג,
רפא סעיף א וטוש"ע א"ח
קאמר כתבו עובד כוכבים יגנז והיינו
אפילו כתבו למכור לישראל
הך דדייקא מתני' הא בכדי דמיהן לוקחין ליגנז קאמר ואין מניחין
ה) [תוספתא דמס' ע"ז פ"ג
סימן לט סעיף ו:
קמב ב מיי' שם [ופ"ו מהל'
ה"ב, ו) מנחות מב: סנהדרין
דלקמן מפרש טעמא משום כל שאינו
אותו בידו שמא כשר הוא וגונזין אותו
מח:, ז) [כתובות סד.],
יסוה"ת הל"ח] סמג
מפני תיקון העולם: גמ' אמר ליה רב בודיא
מספיקא: מין. האדוק בעבודת כוכבים
בקשירה אינו בכתיבה אלא טעמא
ח) יבמות כה. כתובות עד:
שם טוש"ע י"ד שם וטוש"ע
כגון כומר ט): ישרף. דודאי לשם
דאמרי לה קורין בו משום דאיכא
[לקמן מו:], ט) בס"א במקום
א"ח שם סעיף ד [וברב אלפס
לרב אשי יתר על כדי דמיהן הוא דאין לוקחין
כה"ד: מין יהודי שאינו מאמין
עוד בהל' ס"ת דף סח.
עבודת כוכבים כתבו: כתבו עובד
למתלי טפי שישראל כתבו דאין דרך
הא בכדי דמיהן לוקחין שמע מינה ס"ת
לדברי רז"ל, [ועי' הגהות
ע"ש]:
א
עובד כוכבים לכתוב: והא דתניא
כוכבים יגנז. כדלקמן: נמצא ביד
קמג ג מיי' פ"א מהל'
מהרי"ץ חיות], י) [מנחות
שנמצא ביד עובד כוכבים קורין בו דילמא
לו:], יא) [לקמן מו.], יב) נ"ב
יגנז האי תנא הוא. הוה מצי למימר
מין יגנז. ספק כתבו ספק מצאו
תפילין הל' יג טוש"ע
לגנוז אמר רב נחמן נקטינן $ ספר תורה
שם סעיף ה:
ומסיק שמתוך שאתה נאמן
א) ב
וכשר הוא: נמצא ביד עובד כוכבים
דרשב"ג הוא דבעי כתיבה לשמה
ד [מיי' פי"א מהל' אסורות
להפסיד שכרך אתה נאמן
שכתבו מין ישרף כתבו עובד כוכבים יגנז
אמרי לה יגנז. מספיקא שמא הוא
כדאמר בסמוך אלא מייתי תנא דאיירי
ה"ד]:
להפסיד ס"ת, וכ"ה בגמ'
בה בהדיא: כל שישנו בקשירה
לקמן. מ"כ, יג) [ועיין תוס'
קמד ה מיי' פ"א מהל'
נמצא ביד מין יגנז נמצא ביד עובד כוכבים
כתבו: ואמרי לה קורין בו. דספק
ג
תפילין הל' יג טוש"ע
סנהדרין מח: ד"ה אע"פ
ישנו בכתיבה. מכאן אומר ר"ת דאין
אמרי לה יגנז ואמרי לה קורין בו ספר תורה
ספיקא הוא שמא ישראל כתבו ואם
שם סעיף א [וטוש"ע יו"ד
ותוס' מנחות מב: ד"ה עד],
❖
תמצא לומר הוא כתבו שמא למכור
אשה אוגדת לולב ועושה ציצית כיון
יד) שייך לעיל,
שכתבו עובד כוכבים תני חדא ישרף ותניא
סי' רפא סעי' ג]:
קמה ו מיי' שם פ"ג הל' טו
לישראל כתבו ולא לשם עבודת כוכבי':
דלא מיפקדה ואין נראה דהא מדפסלינן
אידך יגנז ותניא אידך קורין בו לא קשיא הא
סמג עשין כב טוש"ע
דר"א בשחיטת חולין בפ' שני (דף לח:):
בריש התכלת (מנחות דף מב.) ציצית
דתניא ישרף ר"א היא דאמר ב)דסתם מחשבת
א"ח סי' לב סעיף מח [וברב
תורה אור השלם
מפשרוניא. שם מקום: מסור. מלשין:
בעובד כוכבים דדריש בני ישראל
אלפס הל' תפילין דף עא:
עובד כוכבים לעבודת כוכבים והא דתניא
1. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה
ע"ש]:
ועשו ולא בעובדי כוכבים מכלל דאשה
עבד ואשה אינן בקשירה דמ"ע
ז [טוש"ע יו"ד סי' רסח סעי'
יגנז האי תנא הוא ג) דתני רב המנונא בריה
עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם
כשרה ואמרינן נמי סוכת גנב"ך כשרה
שהזמן גרמא היא דלילה ושבת לאו
ב יב]:
וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל
דרבא מפשרוניא ס"ת תפלין ומזוזות שכתבן
קמו ח (מיי' שם פ"א הל'
זמן תפילין הוא : כותי. גירי אריות
בפ"ק דסוכה (דף ח:) ודוקא בס"ת
ה
י)
יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין
יג) סמג שם טוש"ע
(מין) ומסור עובד כוכבים ועבד אשה וקטן
הן: מומר ומסור. הרי פרקו מעליהן
עֵינֵיכֶם: וּכְתַבְתָּם עַל
ותפילין ומזוזות דכתיב וקשרתם
ד)
א"ח סימן לט סעיף ג [עי'
עד
מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
וכתבתם דרשינן הכי: שיעבדם
עול: כתיבה לשמן לא בעי. בתמיה:
❖
וכותי וישראל מומר פסולין שנאמר וקשרתם
מ"א שם ס"ק ז] וטוש"ע י"ד
1
דברים יא יח, כ
לשמן. כרשב"ג קיי"ל דבעי עיבוד
ציפן. לתפילין זהב: שטלה. לשון
סי' רפא סעיף ב:
וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה
קמז ט י מיי' פרק י מהל'
לשמה כדמוכח בהנזקין (לקמן דף נד:)
טלאי כלומר עשה חיפוי כיס שלהן
וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה והא דתניא
גירושין הל' יב סמג
גליון הש"ס
בעור בהמה טמאה: פסולות. דכתיב
דההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו א"ל
עשין מח טוש"ע אה"ע סי' י
קורין בו האי תנא הוא דתניא ה)לוקחין ספרים
גמ' ס"ת שכתבו מין ישרף.
ס"ת שכתבתי גוילין שלו לא עבדתים
בפיך מן המותר בפיך:
סעיף ג:
(שמות יג)
מן העובדי כוכבים בכל מקום ובלבד שיהיו
כ [טוש"ע אה"ע סימן
י
עי' שבת קטז ע"א תד"ה
$בגר שחזר לסורו. רע. וההוא דצידן
לשמן ומסיק דנאמן אתה להפסיד
❖
ספרי: רש"י ד"ה בגר שחזר
סעיף ז]:
שכרך ואין אתה נאמן להפסיד ס"ת כתובין כהלכתן ומעשה בעובד כוכבים אחד
גר הוה וחזר לסורו ויודע דבעי לשמן:
יב) א
לסורו. עיין רש"י הוריות דף
❖
בצידן שהיה כותב ספרים והתיר רשב"ג
יג ע"א ד"ה א"ל:
מחמת יראה. וירא לנפשו שלא
והא דאיפליגו אביי ורבא בפ' נגמר
מוסף תוספות
יהרגוהו הכותים: ת"ר מעלין בדמיהן.
ליקח ממנו ורשב"ג עיבוד לשמן בעי כתיבה
הדין (סנהדרין דף מח:) בהזמנה אי
מילתא היא ומוקי התם פלוגתייהו
אע"פ ששנינו אין לוקחין אותן ביותר
לשמן לא בעי דתניא ציפן זהב או שטלה
א. לפנינו שם הגי': מתוך
ו)
ו
מוסף רש"י
שאתה נאמן להפסיד שכרך,
בפלוגתא דרשב"ג ורבנן לא כמו שפי'
מדמיהן טעמא שלא יתנו לב ויטריחו
עליהן עור בהמה טמאה פסולות עור בהמה
נקטינן. מסורת מאבותינו
אתה נאמן להפסיד ס"ת.
שם בקונטרס דאביי דאמר מילתא היא
לשלול ספרים אבל בדבר מועט להעלות
מנהג מרבותינו (ערובין ה.).
טהורה כשרות ואע"פ שלא עיבדן לשמן רבי
אלמא ס"ת (נמי) בעינן עבוד
בדמיהן טרפעיק לא מוכחא מילתא
כרשב"ג דבעי עיבוד לשמן דאם כן
ציפן זהב. לתפילין, פסולות
לשמו. ר"ן (כת"י פרמא מצוטט
שמעון בן גמליאל אומר אפילו עור בהמה
הבתים, דבתים של עור
בס' דרך תמים). ב. ואין
כולי האי: איסתירא. סלע מדינה
קשיא הלכתא אהלכתא דקי"ל כרבא
בעינן, דאפילו קשירתן אינן
לחלק בין גוילין שהן עיקר
טהורה פסולות עד שיעבדן לשמן אמר רבה
שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר
לגבי אביי בר מיע"ל קג"ם אלא
ב
אלא ברצועות במינן כדאמרינן
המצוה לעור של תפילין שהן
בר שמואל בגר שחזר לסורו לסורו כ"ש דהוי
מפרש ר"ת דאביי כרבנן דלא בעי
והכי מפרש בכתובות פרק אע"פ
ז
בהקומץ (מנחות מב:). או
תשמישי מצוה, דבעור של
שטלה עליהן עור בהמה
תפילין נמי הא איכא שי"ן של
ליה מין אמר רב אשי שחוזר לסורו משום
(דף סד.): טייעתא. ישמעאלית:
עיבוד לשמן דסגי בשאר הזמנות
ח
טמאה. שעשה בתים של
תפלין דחשיב ממש כתיבה
חייתא. שק קטן: ריש ריש. זוג זוג
שמתקנין הקלפים ומשרטטין אותם
יראה תנו רבנן מעלין בדמיהן עד כדי טרפעיק
עור בהמה טמאה, פסולות.
בפ' במה מדליקין, ועוד דבפ'
של ראש ושל זרוע: אימליא זיהרא.
לשמן כיון דהזמנה מילתא היא ורבא
כדאמרינן בפרק שמנה שרצים
התכלת מייתי תנאי מציפן
מאי טרפעיק אמר רב ששת איסתירא ההיא
ז)
(שבת קח.) למען תהיה תורת
נתמלאת ארס מרוב כעס: מתני'
זהב אציצית שהוא עיקר
כרשב"ג דבעי עיבוד לשמן ולא הזמנה
טייעתא דאייתי חייתא דתפילי לקמיה דאביי
ה' בפיך מן המותר בפיך
המצוה. תוס' הרא"ש.
משום ש"ר. שיצא עליה לעז זנות:
מועטת ואע"ג דאמרינן בהתכלת
ג
. משום שם רע
ג. א"כ הזמנה לאו מלתא
(מנחות מב:)
אמר לה יהבת לי ריש ריש בתמרי אימליא
לא יחזיר משום נדר לא
משום נדר. שנדרה ואמר אי אפשי
דרב כרבנן ושמואל
היא, דאי מילתא היא אפשר
(מנחות דף מב:)
זיהרא שקלא שדתינהו בנהרא אמר לא אבעי
יחזיר. איכא למ"ד משום
בחיתוך העור ובתיקונים
באשה נדרנית: לא יחזיר. ואפי' נמצאו
כרשב"ג והלכתא כרב באיסורי הכא
לי לזלזולינהו באפה כולי האי: מתני'
קלקולא, שאם אתה אומר
קטנים סגי לשוויי לשמה.
הלכתא כשמואל ואף ע"ג דאמר ליה
דברים בדאים או הנדר התירו חכם.
יחזיר שמא תלך ותנשא ונמצא
תוס' מנחות מב: ד"ה עד.
המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר
שם רע שאינו שם רע, או נדר
ד. והתם מדמי טווייה
התם אביי לרב שמואל בר יהודה האי
וטעמא פליגי בה אמוראי איכא למ"ד
יא)
ח)ט
נעקר ע"י חכם, ומקלקלה
לשמה לעיבוד דהכא וה"ה
משום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר
תכלתא היכי צבעיתו לה א"ל מייתי לן
משום קלקולא ואיכא למ"ד קנס הוא
זה ואומר אילו הייתי יודע
צביעה. תוס' סנהדרין מח: ד"ה
דם חלזון וסמנים ורמינן לה ביורה
שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות
שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים
שכן הוא, אפילו נותנין לי
אע"פ. ה. שלוקחין אותן
מאה מנה לא הייתי מגרשיך,
ביתר מדמיהן עד טרפעיק.
ובנדרים: שידעו בו רבים. שנדרתו
ושקלינן פורתא בביעתא וטעמינן לה
יחזיר ר"מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם
לפיכך אומרים לו הוי יודע
תוס' הרא"ש. ו. [ד]אין ניכר
ברבים: לא יחזיר. דאין לו הפרה
באודרא ושדינן לההיא ביעתא וקלינן
שהמוציא את אשתו משום
לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר א"ר
בהם עילוי טרפעיק. תוס'
להאי אודרא בנורא משמע דבעינן
ורבי יהודה לא חייש לקלקולא אלא
שם רע או משום נדר לא
הרא"ש. ז. וכנגד זה בספרים
אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה אמר ר' יוסי
❖
יחזיר, ואם חביבה עליך לא
לפי דמיהם. תוס' הרא"ש.
צביעה לשמן ד צ"ל דאביי לא קיבלה
שלא יהו בנות ישראל פרוצות בנדרים
תמהר להוציאה, ואי אתי תו
בר' יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו
דאיהו לא בעי לא עיבוד ולא טוייה
הלכך אי נדרה נדר ברבים פריצות
לקלקל לא מהימן, שהרי יודע
ולא צביעה לשמן : מעלין בדמיהן
קונם אם איני מגרשיך וגרשה והתירו לו
הוא בנדרים וקנסוה: ושלא ידעו בו
י
שנאסרה עליו ולא חש לבדוק
יג)
פסקי רי"ד
חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם: גמ' א"ר
את הדבר, (כתובות עד:) או:
עד כדי טרפעיק. מתוך פי' הקונט'
רבים. דיש לו הפרה לא קנסוה:
אם חביבה עליך צא ובקש
אמר רב בודיא לרב אשי יותר
כל נדר שצריך חקירת חכם. לילך
משמע דקאי גם אספרים וקצת תימה
יוסף בר מניומי אמר רב נחמן והוא
ה
היתר לנדרה, ואי מגרש לה
כ
על דמיהם הוא דאין לוקחים.
מהשתא ודאי שנואה היא
דאיך משוה הש"ס ספרים שדמיהן
לפני חכם ולבקש פתח וחרטה ואין
פי' מפני טורח הצבור אי נמי
שאמר לה משום שם רע אני מוציאך
עליו ותו לא מצי עקר גיטה
שלא יתגרו לשלול אותו הא
הבעל יכול להפר: לא יחזיר. דר"מ
יקרים להעלות כדי טרפעיק ו כמו
משום
בדברי שקר
בכדי דמיהן לוקחין ש"מ
(יבמות כה.)
בתפילין ומזוזות לכך נראה דקאי
סבר טעמא משום קלקולא הלכך נדר
ואיכא למ"ד כדי שלא יהו
ס"ת שנמצא ביד עובד
אתפילין ומזוזות : עיבוד לשמן בעי כתיבה לשמן לא בעי.
בנות ישראל פרוצות בעריות
שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר יכול הוא לקלקל את הגט
כוכבים קורים בו דילמא
ז יד)
ובנדרים (כתובות שם). כל
ליגנז. אמר רב נחמן נקטי'
קשה דלמא כתיבה לשמן ודאי לא בעי דמסתמא לשמן קאי אבל סתם
לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא
נדר שידעו בו רבים.
ס"ת שכתבו אפיקורוס ישרף.
הייתי מגרשה: שאינו צריך חקירת חכם. אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו
עיבוד עורות לאו לתפילין קיימי ולא מסתבר דפריך מעיבוד
שנדרתו בפני עשרה, לא
פי' שהוא אדוק לע"ז וכל
יחזיר. קסבר טעמא משום
מחשבתו הוא לה וכותב
לעיבוד דמדקאמר כתיבה לשמן לא בעי משמע דמכתיבה פריך:
חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו
שלא יהו פרוצות בנדרים הוא,
האזכרות לשם ע"ז שלו.
הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא היפר: לא אסרו
אי
וכי נדרה בפני רבים וזהו נדר
כתבו עובד כוכבים יגנז פי'
זה. שצריך חקירת חכם להחזיר: אלא מפני זה. שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקול לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול
שאין לו הפרה פרצה יותר
דלא אמרי' סתם מחשבת
מדי קנסוה, שלא ידעו בו
עובד כוכבים לע"ז אלא
להתירו לא הייתי מגרשיך דאנן סהדי דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בפני חכם לילך לבית דינו ולישאל על נדרה אלא
רבים דיש לו הפרה לא קנסוה
הדבר ספק הילכך אין שורפין
מפני נדר שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר אסרו את כולן שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשיך:
(שם). כל נדר שצריך
אותו ואין קורין בו אלא טעון
גמ'
מעשה בצידן כו'. בגמ' מפרש מאי קאמר ומה אשמועינן: מפני
תיקון העולם. בגמ' מפרש: והוא שאמר לה. בשעת גירושין:
חקירת חכם. שאין הבעל
גניזה נמצא ביד אפיקורוס
יכול להפר, שאינו מדברים
יגנז פי' שאין ידוע מי כתבו
משום
שבינו לבינה ולא עינוי נפש,
נמצא ביד עובד כוכבים אמרי
לא יחזיר. קסבר טעמא משום קלקולא, הלכך בהאי איכא קלקולא, דאומר אילו הייתי יודע דחכם יכול להתירו לא הייתי
לה יגנז ואמרי לה קורין בו מ"ד קורין בו דאמרי' מישראל זבניה או שקליה באונס כדי למוכרו לישראל ומ"ד יגנז שמא הוא
מגרשיך, דרוצה הייתי שתתבזה בבית דין ויתירו לך, ושאינו צריך חקירת חכם. נדר שהבעל יכול להפר, יחזיר. דבהאי לא
כתבו ופסול. תני חנינא בריה דרבא מפשרוניא ס"ת ותפילין ומזוזות שכתבן אפיקורוס ועובד כוכבים ועבד ואשה וקטן וכותי
מצי לקלקלה, שהיה לו להפר ולא הפר (שם). לא אסרו זה. צריך חקירת חכם, אלא מפני זה. שאינו צריך, שהצריך חקירת
וישראל משומד פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. ואשה
חכם אין בו קלקול, דלאו כל כמיניה לומר אילו הייתי יודע, לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד, אלא מפני מה אסרוהו
אינה בקשירה דה"ל מצות עשה שהזמן גרמא דלילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו ומסור וישראל אפיקורוס פרקו מעליהן עול
מפני שאינו צריך, דיכול הוא לכחש ולומר לא הייתי יודע שאני יכול להפר וגזרו האי אטו האי (שם).
שמים ואע"ג דאשה מחייבא במזוזה כדתנן בברכות (דף כ) וחייבים במזוזה כיון דאינה רשאית לכתוב תורה ותפילין אינה
רשאית לכתוב מזוזה דלא גרועה כתיבת מזוזה מכתיבת ס"ת ותפילין וכל שפסול בזה פסול בזה: ת"ר מעלין על דמיהן עד
כדי טרפעיקון מאי טרפעיקון אמר רב ששת אסתירה פי' סלע מדינה שהיא שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר צורי ורשאין לקנות התפילין מן המוצאם כל זוג בחצי דינר ואין זה עילוי הניכר שיתנו לבם לשלול מהן. ההיא טייעתא דאתייה חייתא דתפילי
לקמיה דאביי א"ל אביי יהבתינהו ריש ריש בתמרי אימלי זיהרא שקלא שדתנהו בנהרא אמר אביי לא איבעי לי למזלינהו באפה כולי האי: מתני' המוציא את אשתו משום ש"ר. כלומר שיצא עליה לעז של זנות לא יחזיר. משום נדר לא יחזיר ר' יהודה
אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר ר"מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר א"ר אלעזר לא אסרו זה אלא מפני זה א"ר יוסי בר' יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם שאני
מגרשך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן והוא