מט:
הניזקין פרק
חמישי
גיטין
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
ורבי
שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא
תניא בהדיא. דלרבי עקיבא בדמזיק שיימינן: ורבי שמעון היא.
יא א מיי' פ"א מהל' נזקי
א) ב"ק
ז. (נט:),
ב) [מתחילת הסוגיא עד
ממון הל' ב ופ"ח
דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו
מתני' דקתני במידי דאורייתא מפני תיקון העולם רבי שמעון שהיה
(א)
נשים וה"נ א משום האי טעמא שיימינן בדמזיק: וכי תימא כי היכי
הלכה י סמג עשין סו
כאן היא כולו בב"ק ו: ז.],
תלמיד של רבי עקיבא י) אמרה: דדריש. נמי בעלמא טעמא דקרא
ג) [קדושין סח: וש"נ],
טוש"ע ח"מ סימן שפט
דכי מפיק כו'. פי' בקונטרס משום מילתא אחריתי קאמר ולא טעמא
בבבא מציעא (דף קטו.) גבי לא תחבול בגד אלמנה (דברים כד) דקאמר
ד) [גי' הרי"ף והרא"ש
סעי' ב וסי' תיט סעי' א:
יב ב מיי' פ"א מהל'
ר"ש בן אלעזר אבל
עשירה ממשכנין אותה: מפני תיקון
לזיבורית הוא ונראה לפרש דה"ק
ב
ג
גירושין הל' א סמג
בשאלתות פ' משפטים סימן
העולם. כדקתני בברייתא שיאמר
דלא תימא על כרחך טעמא דיותר
תניא בהדיא מיטב
שדהו ומיטב כרמו
א)
עשין נ טוש"ע אה"ע סי'
סב איתא א"ר שמעון
1
❖
אדם למה אני גוזל כו': גזלן לא
ממה שהאיש רוצה לישא ליתא דחיישינן
קיט סעיף ו:
מפני וכו' וכצ"ל] ועי' רש"י
ד
ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של
ופנ"י, ה) [יבמות קיג.
יהיב דמי חמסן יהיב דמי יא): יוצאה
לחינא ה מדלא תקינו ליה רבנן כתובה
ניזק דברי רבי ישמעאל רע"א מיטב שדהו
כתובות פו.], ו) יבמות
א
לרצונה כו'. על כרחה בעל מגרשה:
מינה אם הקניטתו עד שגירשה ו:
קיב:, ז) [לעיל מח: וש"נ],
של מזיק ומיטב כרמו של מזיק רבינא אמר
תורה אור השלם
ב)
משום
ח) לעיל לה. וש"נ, ט) ב"ב
חינא. פירש בקונטרס
מאי דבר אחר. היכי הויא טעמא
לעולם מתני' ר"ע היא דאמר מדאורייתא
1. כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ
קעד: ערכין כג:,
לכתובה למישקל בזיבורית: וכ"ת.
שיהיו האנשים נושאים
י) [יבמות סב:], יא) [ב"ק
כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ
בדמזיק שיימינן ור"ש היא ג) דדריש טעמא
חן בעיני הנשים וינשאו להם וקשה
כלומר מילתא אחריתי קאמר ולא
סב.], יב) [דף נ.],
וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב
דקרא ומה טעם קאמר מה טעם הניזקין שמין
יג) בתוס' הרא"ש מביא
טעמא לזיבורית הוא: אפשר דמשהי
דבפרק הכותב (כתובות דף פד.) תנן
שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ
❖
לשון רש"י והחזירן. ועי' בזה
שמות כב ד
יְשַׁלֵּם:
לה. ולא יהיב לה גיטא וכיון דלא
להן בעידית מפני תיקון העולם דתניא אמר
ר' עקיבא אומר ינתנו לכושל שבהם
במהר"ם מהרם שי"ף
ופנ"י, יד) [דף קעד:],
אשהי מדעתיה גירשה: אלא מיתמי.
ואיכא דמפרש בגמ' לכתובת אשה
ר"ש מפני מה אמרו הניזקין שמין להן
ד)
טו) ב"ב קעג., טז) [וע"ע
כגון כתובת אלמנה: משום חינא.
משום חינא ולפירוש הקונטרס לא הוה
גליון הש"ס
בעידית מפני הגזלנים ומפני החמסנין כדי
תוס' כתובות פד. ד"ה
ליה למיקריה כושל דאדרבה האיש
שיהו אנשים נושאין חן בעיני הנשים
תוס' ד"ה אלא למ"ד כו'
לכתובת], יז) בדפו"ר
שיאמר אדם למה אני גוזל ולמה אני חומס
והחזירן, יח) בדפו"ר כאן
וינשאו להם: ממאן. קאמר כל הני
כושל שצריך למצוא חן בעיני האשה
אמאי בעידית כיון כו'. ע'
למחר ב"ד יורדין לנכסי ונוטלין שדה נאה
ב"ב דף מז ע"א תד"ה
הס"ד ואח"כ מתחיל דיבור
דמתני': אילימא מיתמי. נזקין היכא
ובפרק נערה (שם דף נב:) ובפ"ק
❖
קבלן:
אי לית ליה לא משתעבד מאי
שלי וסומכים על מה שכתוב בתורה מיטב
דקדושין (דף ל:) קחו לבניכם נשים
דמית מזיק וגבי מיתמי מי גבי
איכא למימר פ' בקונטרס
שדהו ומיטב כרמו ישלם לפיכך אמרו הניזקין
ואת בנותיכם תתנו לאנשים בשלמא
מעידית הא תנן אין נפרעים מנכסי
וכו' ולפנינו תוקן ע"פ
מהרש"ל ומהר"ם אמנם עי'
שמין להן בעידית מפני מה אמרו בעל חוב
יתומים אלא מזיבורית: כגון שנעשה
בנו בידו אלא בתו מאי עביד לה
ז
הגהות הב"ח
בהגהות מים חיים בהגהות
וחידושים,
ערב כו'. לעולם כתובה מיניה
אלמא יותר הבעל מוצא לישא אשה
❖
בבינונית כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה
(א) תוס' ד"ה ור' שמעון
ממה שהאשה תמצא בעל ולעיל נמי
דידיה בבינונית וכולה מתני' בערב
וכו' גבי חובל נ"ב ב"מ דף
ח
נאה ודירה נאה ויאמר אקפוץ ואלונו כדי
❖
קטו:
יותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה
קמיירי שנעשה ערב לבנו לנזקו
שאגבנו בחובי לפיכך אמרו בע"ח בבינונית
מוסף תוספות
לינשא ונראה כפר"ח דפירש משום
ולהלואתו ולכתובת אשתו לפורעה
אלא מעתה יהא בזיבורית א"כ אתה נועל
בשבילו אם לא יפרעה ולא פרעה ומת
חינא ט שיהו הכל קופצין עליה לישאנה י
א. צריך
למצוא
מוסף רש"י
דלת בפני לווין כתובת אשה בזיבורית דברי
נפקותא, ולא מסתבר לומר
ואתו וגבו מן הערב והכא ודאי אע"ג
והכי איתא בהדיא בירושל' דפירקין :
יאטז)
תניא בהדיא. דמן
דנפק"מ בשוגג כיון דאדם
ר' יהודה ר"מ אומר בבינונית אמר ר"ש מפני
ממאן
אילימא מיתמי מאי איריא
דלאו מיתמי גביא לא מגבינן לה אלא
העידית דקאמר ר"ע
מועד לעולם. ושמא. תוס'
מה אמרו כתובת אשה בזיבורית שיותר
אמזיק קאי (ב"ק ז.).
כו'. הכא לא שייך לשנויי
מזיבורית דהאי כי דיניה והאי כי
הרא"ש.
ב. דכיון
ה)
משום חינא. שיהא חן
שהאשה יוצאה שלא
דיניה: נזקין וחוב. דדינייהו ליפרע
ממה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה
כדלעיל כתובת אשה איצטריכא ליה
האנשים בעיני הנשים
ברצונה דינא הוי דליתקן
והוא הדין כל מילי דהא קתני נזקין
נמי מחיים של בן תביעתן אינה באה
לינשא דבר אחר אשה יוצאה לרצונה ושלא
לינשא להם (לעיל לה.)
לה בעידית כדי שלא
ו)
ב
שימצאו האנשים חן בעיני
יוציאנה. רבינו קרשקש.
בעידית ואית ספרים דגרסי הכי
כצועקים על היתומים לפיכך
יב
לרצונה והאיש אינו מוציאה אלא לרצונו
הנשים ויהיו נשאות להן
ג. שבא להחזיק טעם
אילימא מיתמי והתנן אין נפרעין
כשנפרעים מן הערב נפרעים ממנו
שלא תדאגנה להפסיד
מאי דבר אחר וכ"ת כי היכי דכי מפיק לה
דזיבורית. תוס' הרא"ש.
כו' ופריך אנזקין ובעל חוב:
כדין שהיו נפרעים מן הבן אם היה
כתובתן (כתובות פד.
ד. [די]יפו חכמים כח
איהו תקינו לה רבנן כתובה מיניה כי נפקא
בקבלן. פי' בקונטרס שהתפיסה
וכעי"ז שם צז:). ערב
הנשים משום. תוס' הרא"ש.
בחיים והיו לו נכסים: ממאן גביא.
דכתובה דברי הכל לא
ה. שהרי תקנו לה
איהי נמי ליתקני ליה רבנן כתובה מינה
אם היו לו לבן נכסים: איהו נמי.
בנו מטלטלין בכתובתה
משתעבד. דמצוה קא
כתובה. תוס' הרא"ש.
ת"ש אשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה
ערב: לא משתעבד. לפרוע דהכי
והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות
עביד לזווגם ולא מידי
ו. א"כ לתקנו רבנן
מחסר לה דהא לה יהיבי
דתשקול בינונית משום
והאיש אינו מוציא אלא לרצונו אפשר
פסקינן הלכתא לקמן בסמוךיב): בקבלן.
יז)והחזירתן לבנו וקשה דאמרינן בגט
❖
זוזי (ערכין כג:)
.
חינא. תוס' הרא"ש. ז. אי
פשוט (ב"ב דף קעד.) דהיכא דנשא
שנעשה עליה קבלן שהתפיסה בנו
דמשהי לה בגיטא: כתובת אשה בזיבורית:
לא בעו לה. תוס' הרא"ש.
ונתן ביד אין לו למלוה על הלוה
מטלטלין לכתובתה והיא מסרתן לידו
ח. אמרינן. תוס' הרא"ש.
אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לא אמרן
ט. שימצאו הנשים חן
כלום יג ושמא היינו שלקח המעות מיד
בתורת קבלנות יג) והחזירתן לבנו:
פסקי רי"ד
אלא מיתמי אבל מיניה דידיה בבינונית
בעיני האנשים. תוס' כתובות
הניחא למ"ד. בב"ב בגט פשוטיד): אית
המלוה ונתן ללוה אף על גב דמשמע
היא הגרועה שבקרקעות
פד. ד"ה לכתובת (הב').
מיתמי מאי איריא כתובת אשה אפילו כל
ליה נכסי ללוה. בשעת הלואה דאיכא
התם דבלשון תליא מילתא שמא
כמו זו בורית: תניא א"ר
י. [ד]מחמת שיפו כחן
מילי נמי דהא תנן אין נפרעים מנכסי
שמעון בן אלעזר מפני מה
יהיה להן חן. תוס' הרא"ש
ז)
תרוייהו בעינן :
למימר עלייהו סמיך הערב הזה וגמר
יד
אמרה תורה הניזקין שמין
(וע"ע רשב"א). כשידעו
אלא
יתומים אלא מן הזיבורית אלא לאו מיניה
למאן דאמר אי אית ליה
ושעבד נפשיה: משתעבד. ואם שטפו
שיש להן ממון. רשב"א.
להן בעידית מפני הגזלנין
לעולם מיתמי וכתובת אשה איצטריכא ליה
משתעבד כו'. והכא מיירי
והחמסנין כדי שיאמר אדם
יא. בגמ' דאין נפרעין.
נהר אחרי כן נפרעין מן הערב:
למה אני גוזל וחומסולמחר
תוס' הרא"ש. יב. דכולה
מאי איכא למימר. הא ודאי לית ליה
ס"ד אמינא ח) משום חינא אקילו רבנן גבה
בדלית ליה דאי אית ליה טו נזקין $ אמאי
מתניתין בחדא גוונא
ב"ד יורדים לנכסיי ונוטלים
בעידית כיון שיש ממון ליתומין דאפילו
נכסים לאותו הבן דאי הוו ליה
קמ"ל אמר רבא ת"ש ר"מ אומר כתובת
שדה נאה שלי וסומכין על
מיתוקמא או כולה מיניה
מה שכתוב בתורה מיטב
או כולה מיתמי ואם איתא
מיירי בקטנים דלא מצי ערב
נכסים לא היו פורעים מן הערב דתנן
אשה בבינונית ממאן אילימא מיתמי לית ליה
דכתובה ביתמי הוא הדין
שדהו ומיטב כרמו ישלם:
לאישתעויי דינא בהדייהו מ"מ לא היה
טו)המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע
לר"מ הא דתנן אין נפרעים מנכסי יתומים
ומפני מה אמרו חכמים
כולהו וא"כ נזיקין ובע"ח
להם לגבות כי אם מן הזיבורית כיון
מן הערב (תחילה) ומוקמינן לא יתבע
טז
ב"ח בבינונית כדי שלא
האיך נפרעים מהיתומים
אלא מן הזיבורית אלא לאו מיניה מכלל
יראה אדם דירה נאה
בעדית ובינונית. ריטב"א.
מן הערב תחילה: בדהוו. נכסים
דאית ליה נכסי ליתמי יז יח)ובקונטרס פי'
לחבירו ויאמר אקפוץ
יג. אלא על הקבלן.
דרבנן סברי בזיבורית לא לעולם מיתמי
לבן בשעת מלוה: ואשתדוף.
דהכא בדלית ליה דאי אית ליה הא קי"ל
ואלונו כדישאגבנה בחובי:
רשב"א. א"כ אפי' לית לי'
ושאני כתובת אשה משום חינא אמר אביי
השתא: לגבי בריה. בשביל בנו:
בגט פשוט (שם דף קעג.) המלוה חבירו
אלא מעתה יהא בזיבורית
נכסי ללוה משתעבד. תוס'
א"כ אתה נועל דלת בפני
הרא"ש.
יד. לשון
ת"ש הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב
דברי הכל לא משתעבד. חדא
על ידי ערב אין נפרעים מן הערב
לוין: ומפני מה אמרו
קבלנות והתפסת מטלטלי.
תחילה וקשה דהכא איירי בקבלן:
דערב בעלמא הוא ועוד לאו מידי
בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ממאן
כתובת אשה בזיבורית
תוס' הרא"ש. טו. דס"ל
חסרה שלא הוציאה כלום משלה:
מצוה
דיותר ממה שהאיש רוצה
השתא אי הוו לי' בשעת
אילימא מיתמי מאי איריא כתובת אשה
לישא האשה רוצה להנשא:
הלואה השתא נמי אית לי'.
קבלן
אפילו כל הני נמי אלא לאו מיניה אמר רב אחא בר יעקב הכא במאי
וכתובת אשה בזיבורית
ר"ן. טז. כדרך שהוא
אמר מר זוטרא בריה דרב
גובה מן היורשין. רשב"א.
עסקינן כגון שנעשה ערב לנזקי בנו לבעל חוב בנו ולכתובת כלתו והאי כי דיניה והאי כי דיניה ניזקין
נחמן לא שנו אלא מיתמי
יז. וראויים לפרוע אלא
ובעל חוב דמחיים גבו איהו נמי כי מגבי כמחיים מגבי כתובת אשה דלאחר מיתה גביא ולאחר מיתה
אבל מיניה דידיה בבינונית:
שהם קטנים. תוס' הרא"ש.
אמר רבינא ת"ש מעיקרא
אבל כשאין להם ליורשים
ממאן גביא מיתמי איהו נמי כי מגבי כלאחר מיתה מגבי ותיפוק ליה דערב דכתובה לא משתעבד
דתקנתין יותר ממה שהאיש
לשלם כיון שלא נתחייבו
בקבלן הניחא למאן דאמר קבלן אף על גב דלית ליה נכסי ללוה משתעבד שפיר אלא למאן דאמר
רוצה לישא האשה רוצה
לו נכסי היורשין כשבא
להנשא ואי ס"ד מיתמי האי
לגבות מן הקבלן הר"ז
אי אית ליה משתעבד אי לית
ליה לא
משתעבד מאי איכא למימר איבעית אימא בדהוו ליה ואישתדוף
משום דיתמי הוא תיובתא:
נפרע מן הבינונית כדינו.
ערב דכתובה דברי הכל
לא משתעבד
ואיבעית אימא כל לגבי בריה
שעבודי
משעבד נפשיה איתמר
איתמר ערב דכתובה דברי
רשב"א.
ט)
הכל לא מישתעבד:
קבלן