האיש מקדש פרק
שני
קידושין
נד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בכתנות
כהונה. פ"ה משנתינו דקתני לא קידש אלמא לא
חזרנו על כל צדדין של ר"מ כו'. כלומר אע"פ ששנינו לר"מ בשוגג
קמו א ב מיי' פ"ה מהל'
א) יומא ל. מעילה יד:
ברכות כה:, ב) [עמ"ש
מעילה הלי"ד:
לא קידש לאו משום דס"ל הקדש בשוגג אין מתחלל שחזרנו בכ"מ
מתחלל במקדש בכתנות כהונה שלא בלו וראויין
קמז ג מיי' שם פ"ו
תוספות לקמן סו. ד"ה
ששנה ר"מ בהלכות הקדש ולא מצינו מקום שאמר בו הקדש מתחלל
לעבודה וכל זמן שראויין לעבודה אין מעילה בשגגתן שלכך הוקדשו
הלכה יג:
הקם] [וע"ע תוס'
קמח ד מיי' פ"ד מהל'
במזיד ואין מתחלל בשוגג אלא בין בשוגג בין במזיד מתחלל וליתנהו
בתחילה ליהנות בשגגתן בכל עת שלא יתכוין לחללם שלא ניתנה תורה
יומא סט. ד"ה בגדי
כהונה], ג) רש"ל מ"ז,
שקלים הל"ח:
להני טעמא דר' יוחנן דלר"מ יש
למלאכי השרת שיהו הכהנים זריזים
קמט ה מיי' פ"א מהל'
ד) ירוש' שקלים פ"ג
מעילה במעות הקדש וכיון דמעל
כמלאכי השרת להפשיטן בגמר
חזרנו על כל צדדים
של ר"מ ולא מצינו
ה"ג, ה) [בכת"י נוסף:
נדרים הלי"ד
נפק לחולין: ומתני'. דקתני בשוגג
העבודה ולא ישהום עליהם אחר
בהן], ו) שקלים פ"ד מ"ב,
טוש"ע יו"ד סימן רד
הקדש בשוגג אין מתחלל במזיד מתחלל
❖
ז) [בכת"י: דתני אבוה
סעיף ב:
לא קידש אלמא לא נתחלל: י)בכתנות
עבודה כהרף עין וא"ת א"כ היכי
ומשנתינו בכתנות כהונה שלא בלו הואיל
דר' ישמעאל בר רב יצחק],
כהונה שלא בלו. וראויין לעבודה
קאמר ר' יהודה דבשוגג קידש וגם
ח) נדרים י:, ט) [שם יא.],
וניתנו ליהנות בהן א) לפי ב)שלא ניתנה תורה
י) [בדפו"ר נוסף: במקדש
במזיד אליבא דר"מ הרי לא נתחללו
וכל זמן שראויין לעבודה אין מעילה
מוסף תוספות
למלאכי השרת ת"ש כתנות כהונה שבלו
והד"א, וכ"ה בתוס', ועי'
א
דהא כלי שרת הן וכלי שרת
בשגגתן שלכך הוקדשו מתחלה ליהנות
רש"ש], כ) [יומא נה:],
א. הנשאר בקופות בר"ח
מועלין בהם דברי ר"מ מאי לאו אפי' לא
בהן שוגגין רק שלא יתכוין לחללן
(א) אמרי' דיש מועל אחר מועל
ל) [שקלים פ"ג מ"א],
ניסן שמכאן ואילך אין
בלו לא בלו דוקא ת"ש מועלים בחדתין
מ) [יומא נה:], נ) [גם
שלא נתנה תורה למלאכי השרת שיהו
ואין יוצאין לחולין וי"ל דאיירי דאותן
לוקחין קרבנות ציבור
ב
ביומא יב:], ס) [שקלים
אלא מתרומה חדשה
ואין מועלים בעתיקים (דברי ר' יהודה) ר'
הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן
כתנות לא נתחנכו עדיין לעבודה
ג
ג)
פ"א מ"א], ע) [שם פ"ג
כדאמרינן בר"ה (ז.)
בגמר עבודה ולא ישהום עליהם
דאז אין קדושת כלי שרת עליהם אלא
מ"א], פ) [יש להוסיף שלש.
מאיר אומר מועלין אף בעתיקים שהיה
קרבנות ציבור הבאין
ד)
יעב"ץ], צ) [שם פ"ג מ"ב],
באחד בניסן מצוה להביא
אחר העבודה כהרף עין: בלו
קדושת בדק הבית כדאמר פ"ק
ר"מ אומר מועלין בשירי הלשכה ואמאי
ק) [שם פ"ד מ"א], ר) [צ"ל
מן החדש. רש"י כתובות
דווקא. דכיון דאין ראויין לעבודה
דסנהדרין (ד' טז: נ)) עבודתן מחנכתן:
נימא הואיל וניתנו ליהנות לפי שלא ניתנה
ריקועי זהב ציפוי לבית
קו ע"ב. ב. כשהוא בטל
מועלין בחדתין ואין מועלין
ה)
הרי הן כשאר הקדש ולא ניתנו
קדשי הקדשים וחד אמר
מנדרים ונדבות לוקחין
תורה למלאכי השרת דהא חומת העיר
לכלי שרת וחד אמר שעושין
מהן עולות ומקריבין בשר
בעתיקין כו'. כך היה
ליהנות בהן: מועלין בחדתין כו'.
מהן קיץ מזבח. רש"ש],
ומגדלותיה משירי הלשכה אתו ו) דתנן חומת
למזבח ועורות לכהנים.
שופרות היו במקדש ובהם נותנים
הענין של הבאת שקלים בא' באדר
ש) [בירושלמי פ"ג ה"ג],
רש"י שם. ג. כגון שנתיקרו
העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין
שקלים באחד כתוב עליו תקלין חדתין
משמיעין על השקלים להביא וכל
ד
ת) [צ"ל לא. רש"ש. אמנם
ס)
הטלאין או שאם היה
עיין רש"ל], א) [צ"ל שכלו
המזבח בטל והוצרכו
משירי הלשכה לא תימא ר"מ אלא אימא
ומי שלא שקל שקלו באדר שמביאו
אותו חדש היו מביאין שקליהם בלשכה
כל השלשה קופות חוזר
להביא עולות לקיץ
בתוך שנתו נותנו לתוכה כ) והגזברין
עד פרוס חג הפסח היינו אחד בניסן
ר' יהודה ת"ש דתניא אמר ר' ישמעאל
ז)
לשניה שלמה כו'. רש"א]
המזבח. תוס' הרא"ש.
נותנים אותו בלשכה כשמגיע אחד
ותורמין מהן תרומה ראשונה שבג'
[וכ"ה בדפ"ר, ולפנינו
ד. ועוד דהוה ליה
בר רבי יצחק אבני ירושלים שנשרו
ע"פ הגהות מהרש"ל],
לאקשויי נמי מדר' יהודה
מפרקי התרומה שבשלשה פרקים
פרקים בשנה תורמין בפרוס הפסח
מועלים בהם דברי ר"מ לא תימא ר"מ אלא
ב) [במדבר כח, יד],
לדר' יהודה דהכא קאמר
תורמין אותה ל) ובשני כתוב תקלין
ובפרוס עצרת ובפרוס החג ע) כלומר
ג) [ר"ה שם, יומא סה:
אין מועלין בעתיקין
אימא ר' יהודה אי ר' יהודה ירושלים מי
ע"ש], ד) [בירושלמי פ"ד
עתיקין ומי שלא שקל אשתקד מביאו
כל השקלים הבאים מאחד באדר עד
משום דניתנו ליהנות בהן
❖
מיקדשא והתנן כאימרא כדירים כעצים
ה"ב],
ובמתניתין ס"ל דמועלין
ח)
ה
לשנה הבאה ונותנן לתוך שופר זה מ)
אחד בניסן נותנין אותן תוך הלשכה
בכתנות כהונה אע"ג
כאישים כהיכל כמזבח כירושלים ר'
והגזברים מפנין אותן מעות לשירי
ותורמין מהן תרומה ראשונה בשלש
דניתנו ליהנות בהם.
יהודה אומר כל האומר ירושלים לא אמר
תוס' הרא"ש.
לשכה משנה שעברה: מועלין בתקלין
קופות של שלש סאין ומהן היו
פ)
צ)
הגהות הב"ח
חדתין. שהרי לקרבנות צבור הן
כלום וכי תימא משום דלא אמר כירושלים
לוקחין כל קרבנות צבור ק) עד פרוס
(א) תוס' ד"ה בכתנות וכו'
עומדין: ואין מועלין בתקלין
עצרת לפי הצורך ומן המותר של
והתניא ר' יהודה אומר כל האומר כירושלים
אמרינן דיש מועל. נ"ב
ט)
❖
לקמן ד' נה ע"א:
עתיקין. שתורת שירי לשכה עליהם
אותן קופות פליגי [תנאי] התם
א
לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלי'
וניתנים לחומת העיר ומגדלותיה וכל
(בשקלים פ"ד מ"ד) חד אומר שעושין
תרי
צרכי תקון העיר כדלקמן וקסבר ר'
מהן רקועי פחין ר)צפוי למזבח וחד אומר
מוסף רש"י
יהודה אין מעילה בשירי לשכה שנשאר עודף על הקופות לאחר ג'
שעושין מהן קיץ למזבחב והנשאר מן הלשכה לאחר שנתמלאו הקופות
כאישים. כאשו של מזבח
תרומות: ה"ג שהיה ר"מ אומר מועלין בשירי לשכה: והא חומת העיר
נעשו שיריים לחומת העיר ומגדלותיה ומניסן ואילך המביא שקלו
(נדרים י:). כל האומר
ומגדלותיה כו'. ואמאי מועלין בהן נימא לא נתנו שגגות אותן מעות
נותנו בתקלין חדתין פירוש שופרות הנקראים כך רחבים למטה
כירושלים לא אמר
כלום. דלא מיקדשא
למעילה מאחר שעומדין לחומת העיר שלא ניתנה תורה למלאכי השרת
וקצרים למעלה ועל שם שנותנין לתוכן שקלים חדשים משנה זו
ירושלים (שם יא.).
שיהיו זריזים מליהנות מן החומה לישב בצילה ועליה אלא על כרחך
נקראים תקלין חדתין ומשמגיע אחד בסיון דהיינו פרוס עצרת תורמין
אע"פ שהותרה הנאת החומה לענין שאר הנאות מיהא בקדושתייהו
תרומה שניה שנותנין שקלים שהובאו בתקלין חדתין לתוך אותן
קיימי: אימא ר' יהודה אומר מועלין בעתיקים. כדאמרינן במתני' נמי
שלש קופות כדי להקריב קרבנות ציבור עד פרוס החג ומפרוס עצרת
בשוגג קידש דקסבר אע"פ שניתנו כתנות כהונה ליהנות לכהנים לאחר
המביא שקלו כמו כן נותנו עוד בתקלין חדתין עד אחד בתשרי
עבודה לענין שאר הנאות בקדושתייהו קיימי ומעל זה בקידושין
דהיינו עד פרוס החג ואז תורמין תרומה ג' להקריב קרבנות
ויצאו לחולין אבל מזיד שאין בו מעילה לא נתחלל ולא קידש:
צבור עד א' בניסן ואם לא מספקא תרומה שלישית עד ניסן בהא
כאימרא. הרי עלי ככר זה כאימרא כשה התמיד: כדירים. דיר
פליגי התם (שם ו.) ש) ת"ק סבר יחזור ויתרום פי' מחדתין שבאו בין
בהמות הקדש ודיר העצים: וכי תימא. הא דאמר ר' יהודה לא
סוכות לפסח אבל מן השיריים שנשתיירו לאחר שנתמלאו הקופות
אמר כלום משום דלא אמר כירושלים אלא הרי זה עלי ירושלים:
אין תורמין לעולם ור"מ סבר יקח מן השיריים ומאותן שבאו אחר
שכלו שלשה פרקי התרומה דהיינו בין סוכות לניסן ת) ולא משמע
תרי
מתוך פירוש רש"י אם מועלין בהן או לא אמנם ר' יצחק בן אברהם פירש דמועלין בחדתי לר' יהודה אף לאחר כל התרומה שמא יצטרכו
להן לבסוף להקריב קרבנות ג והכי נמי תני במסכת שקלים (שם) גבי קופות דקאמר התם שלמה שלישית כלומר א) שכלתה כל הקופה
השלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן יחזור ויתרום פירוש מתקלין חדתין שהובאו אחר החג ואל יתרום משירי
הלשכה ר"מ אומר יחזור לשיריים שהיה ר"מ אומר מועלין בשיריים שמא יצטרכו להם לבסוף והשתא סבר כמאן דאמר יחזור ויתרום
ולכך מועלין בחדתין שמא יצטרכו להם אבל לא בעתיקין פירוש דהיינו שופרות אחרים וכתוב עליהם תקלין עתיקין דמי שלא שקל
אשתקד מביאו לשנה הבאה ונותנו לתוך שופר זה ואין מועלין בהן לפי שתורת שירי הלשכה עליהן ועושין מהן חומות העיר ומגדלותיה ר"מ
אומר מועלין אף בעתיקין שהיה ר"מ אומר מועלין בשירי הלשכה ור"מ לטעמיה דאמר התם שלמו כולם חוזר לשיריים ודומין זה לזה דכי היכי
דחוזרים לשיריים ה"נ חוזרים לעתיקין אם יצטרכו וא"ת והיכי מצי לתרום מעתיקין לקרבנות ציבור הא בעינן תרומה חדשה כדדרשי' בר"ה
(דף ז.) הבא מתרומה חדשה מעולת חדש בחדשוב) וי"ל דהיינו למצוה אבל היכא דלא אפשר עבדינןג) א"נ י"ל כיון שבאו בשנה זו כלומר שלא היה
שנה תמימה מן ההבאה שפיר קרינא ביה תרומה חדשה ומתוך כך ניחא קושיא אחרת שמקשין העולם דבמסכת שקלים (דף ז.) ד) אמר אבני מזבח
ועזרות וההיכל מועלים בהם ופריך התם וכי יש מעילה בשיריים הרי משיריים נעשין וכי תימא ר"מ היא דאמר מועלין בשיריים כלום אמר
ר"מ אלא בתוך שנתו ואנו חוץ לשנתו קיימינן שהרי מזבח והיכל כמה שנים יש שנעשו וקשה דהא ר"מ אמר הכא מועלין בעתיקין אע"ג
דעברו שנתן וא"כ מצינו לאוקמי כוותיה ההיא דמסכת שקלים ומאי פריך התם כלום אמר ר"מ ולפי מה דמתרצינן הכא דקרינן ביה תרומה
כר"מ: אימא ר' יהודה. מכאן משמע דל"ג
חדשה מאחר שהובא בשנה זו ניחא שפיר הא דלא מצינו לאוקמי ההיא דהתם
לעיל גבי אין מועלין בעתיקין דברי רבי יהודה דאי גרס ליה
הל"ל
איפוך אלא
ודאי סתמא
נשנית וגם ר"ת מחק מספרו ד:
תרי