סו:
האומר פרק
שלישי קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
רבי טרפון משל לעומד ומקריב על גבי המזבח. וא"ת מאי
מנא אמינא לה. דאין עד אחד נאמן בדבר ערוה לפסול ואפילו
צג א מיי' פרק י מהל'
א) בתוספתא דמקואות
מקוואות הל' ו טור
פ"א ה"ח ועי' בפי'
אין לו מכחיש: מגורה. מגורת מים כמין בריכות מים כדאמר בבבא
משל הוא זה הרי במשל אפי' נודע שפסול היה בשעת עבודה
ש"ע י"ד סי' רא סעי' עא:
רבינו שמשון בפ"ב משנה
בתרא (דף סז.) לא מכר את המגורות של מים: של דיסקים. שם אדם
אפ"ה עבודתו כשרהא כדמוכח בסמוך מקרא ובכי האי גוונא גבי מקוה
צד ב מיי' פ"ו מהלכות
ב, ב) [בכת"י: ומדדוה.
או שם מקום שביבנה: בחזקת שלימה. ארבעים סאה: היה רבי
אם נמצא שמדידתו היתה תחלה בטעות טהרותיו טמאות למפרע
ונראה דכצ"ל], ג) [בכת"י
ביאת מקדש הל' י:
צה ג מיי' שם הל' א:
נוסף: למפרע. וכ"ה בכמה
טרפון מטהר.
דאמר השתא הוא
אפילו לר' טרפון ב ואור"י דבתרתי פליגי
צו ד מיי' שם הלכה י:
ראשונים], ד) [בכת"י:
דחסר ובשעה שטבלו בה אדם וכלים
פליגי בטהרות שנעשו על גביו
מנא אמינא לה דתנן אמר ר' שמעון מעשה
צז ה מיי' פי"ט מהל'
א)
היה, וכן בהמשך בדברי
שלימה היתה: מטמא. דלא ידעינן
למפרע מר אזיל בתר חזקה דמקוה
ר"ע], ה) תרומות פ"ח
איסורי ביאה הל' טו
במגורה של דסקים ביבנה שהיתה עומדת
טוש"ע אה"ע סי' ח סעיף
מ"א (תוספתא דתרומות
ומר אזיל בתר חזקה דאדם ובשלא
מאימת חסרה ונמצא שאינה טבילה:
בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה כל
א ב ג:
פרק ח) [פסחים עב: מכות
ב)
שעבודתו. שעבד כבר כשירה. לקמן
נודע חסרון המקוה למפרע ת)[ופליגי
צח ו מיי' שם פט"ו
יא:], ו) [בכת"י: ובעל,
טהרות שנעשו על גבהג) היה ר' טרפון מטהר
ונראה דכצ"ל], ז) [זבחים
יליף לה: בעל מום שעבודתו. שעבד
הלכה ב טוש"ע שם
נמי בטמא שטבל במקוה ולאחר זמן נודע
ור' עקיבא מטמא אמר רבי טרפון מקוה זה
יג.], ח) פסחים עב:
סעיף ד:
א
כבר פסולה ואפילו היה שוגג. לקמן
שהיה חסר באותה שעה שטהרותיו טהורות
צט ז מיי' שם הל' א
מכות יב., ט) ר"ה
בחזקת שלם ד) הוא עומד מספק אתה בא
יליף לה: מקוה פסולו ביחיד. בא
למפרע ואהא מייתי המשל] ופליגי נמי
טוש"ע שם סימן ד
כה: ע"ש סנהדרין כח:
לחסרו אל תחסרנו מספק אמר רבי עקיבא
ע"ש, י) [בכת"י נוסף:
סעיף יג:
במקוה שטבל בה כהן ועבד עבודה
אחד ואומר אני מדדתיו ונמצא חסר
ק ח מיי' שם הל' ד
שהיה], כ) נזיר מג:,
אדם זה בחזקת טמא הוא עומד מספק אתה
ובאו עדים והעידו שהיה המקוה חסר
נאמן דקי"ל (גיטין דף ב:) דעד אחד
ל) [בכת"י ובילקו"ש ריש
טוש"ע שם סימן ח
❖
נאמן באיסורין: ובעל מום פסולו
קודם הטבילה רבי טרפון אומר
בא לטהרו אל תטהרנו מספק אמר רבי
סעיף ה:
פנחס נוסף: בר יצחק],
מ) תמורה ה:, נ) [יתכן
ביחיד. בא אחד ואמר בעל מום הוא
כשירה העבודה מידי דהוה אבן גרושה
טרפון משל לעומד ומקריב על גבי המזבח
ה)
שהוא ר"ש בן לקיש]
נאמן ולקמן מפרש לה: מאחרים.
ובן חלוצה ואהא קאי המשל ג:
ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה
[וכ"ה בכת"י ובירושלמי],
תורה אור השלם
שלח
ואחוי. תרגום של והפשיט
מחמת אמו: שלח אחוי. אם אינך
ס) [בדפו"ר וברש"י רי"ף:
שעבודתו כשירה אמר רבי עקיבא משל
ב
דלמשפחותם], ע) [במדבר
1. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ
ושלח (ויקרא א) מכאן יש
בעל מום הפשט בגדיך ונראה והיינו
א, ב. וע"ש ברש"י],
לעומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בעל
אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם
להוכיח דכל דבר שיכול להתברר עד
דקתני בעל מום פסולו בגופו שנוכל
פ) [לקמן סח ע"א],
תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו
מום שעבודתו פסולה אמר רבי טרפון אתה
א' נאמן עליו ואפילו עד א' מכחישו:
לברר הדברים וכן מקוה חסרונו
ג
צ) [בדפו"ר וברש"י רי"ף:
וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי ›שְׂרָאֵל:
ולזרעו אחריו בין זרע כשר בין
הנולד], ק) [ברש"י רי"ף:
במדבר כה יג
דימיתו לבעל מום ואני דמיתיו לבן גרושה או
לפנינו: והיתה לו ולזרעו אחריו וגו'
הולד חלל], ר) [לקמן
2. בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו
זרע פסול. ובריש מכילתין
בין זרע פסול. חלל. ולכתחילה לא
לבן חלוצה נראה למי דומה אי דומה לבן
סז ע"ב. ובדפו"י בגמ'
תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַ›ם קָמָיו
יליף לה], ש) [בדפו"ר
(דף ד.) אמר וזרע אין לה אין לי
קאמר דהא מחולל קרייה רחמנא
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן:
גרושה ולבן חלוצה נדוננו כבן גרושה או
שחררו, וכצ"ל. ויש ליתן
דברים לג יא
שנתחלל מקדושת כהן: חולין שבו.
אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל
כבן חלוצה אם דומה לבעל מום נדוננו כבעל
פסיק אחר עבד], ת) ת"י,
3. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר
וכו' משמע דלשון זרע לא משתמע
חללין שבו חללין שבשבט לוי דקרא
א) [בדפו"ר לי, ונראה
›הְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ
מום התחיל רבי עקיבא לדון מקוה פסולו
דכצ"ל], ב) [נראה דיש
בשבט לוי כתיב: ובעל מום דעבודתו
אלא כשר וי"ל דשאני הכא דזרעו
אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיְיָ
ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד ואל יוכיח בן
להוסיף וכו'], ג) [צ"ל
אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל
פסולה מנלן. אם עבד בשוגג דאילו
מיותר דהוה מצי למיכתב ולבניו שהרי
כדקאמר. רש"ש. וכע"ז
הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ
גרושה ובן חלוצה שפסולו בשנים דבר אחר
בבנות לא שייך ברית כהונה ולכך
במזיד כתיב (ויקרא כא) אך אל
בתוה"ר], ד) [ביבמות יד
לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:
מקוה פסולו בגופו בעל מום פסולו בגופו ואל
ע"א ולקמן עה ע"ב ועיין
דרשינן מיניה אפילו זרע פסול אבל
הפרוכת לא יבא וגו' ולא יחלל את
דברים כו ג
ו)
רש"ש], ה) [וע"ע תוס'
4. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ
יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים
התם אינו מיותר שהרי התם יש א)לו
מקדשי אלא עבד בלא ידיעה מנלן
❖
יבמות מט. ד"ה שמעון],
אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:
❖
בת כמו בן:
דלא מכשרינן ליה מהאי קרא דוהיתה
אמר ליה ר' טרפון עקיבא כל הפורש ממך
במדבר כה יב
ז)
כל מקום שיש קידושין ויש כו'
לו ולזרעו אחריו: הנני נותן לו.
כפורש מן החיים האי בעל מום שפסולו ביחיד
מוסף רש"י
לעיל מוהיתה לו כתיב אלמא בשלימים
וכל מקום שאין קידושיןב) ואיזה
היכי דמי אי דקא מכחיש ליה מי מהימן אלא
מוסף תוספות
מתני'
זה זה הבא על אחת מכל העריות
כל מקום
הוא דאכשר:
ונודע שהוא בן
דשתיק ודכותיה גבי בן גרושה ובן חלוצה
גרושה. כהן חלל זר
א. כיון שלא נודע לו
שבתורה. נראה לר"י דהך סתמא
שיש קידושין ואין עבירה. שהקידושין
גמור הוא, דכתיב בכהן
פסולו באותה שעה. תוס'
דשתיק וקתני מקוה פסולו ביחיד ובעל מום
אתיא כרבי שמעון התימני דאמר
תופסין בה ואין עבירה בנשואין שלא
הנושא גרושה (ויקרא כא)
הרא"ש. ב. כדקתני בהדיא
פסולו ביחיד ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה
אסרתה תורה עליו: כהנת לויה
בסוף פ' החולץ (יבמות מט.) יש ממזר
לא יחלל זרעו, שמחללו
מקוה זה בחזקת שלם היה
מדין כהונה (פסחים עב:).
עומד. שם. ג. ומשל דר"ט
שפסולו בשנים ואביי אמר לעולם דקא
וישראלית וכו'. לוי שנשא כהנת או
מחייבי כריתות ולא מחייבי לאוין
ברך ה' חילו. בכהנים
לקרבנות ואודי לי מיהת
וכה"ג קאמר הכאד ועוד נראה לר"י
ישראלית בנה לוי וכהן שנשא לויה
מכחיש ליה ודקאמרת אמאי מהימן דאמר
כתיב, ישימו קטורה באפך
בקרבנות קאמר, ואמר
דהלכה כי הך סתמא אע"ג דאיכא
וישראלית בנה כהן (ולוי) ישראל שנשא
וגו' וסמיך ליה ברך
ר"ע לא. רשב"א. ד. דאילו
ליה שלח אחוי והיינו דקתני מקוה פסולו
ה' חילו, חללים שבו
לר"ע אפילו מחייבי
סתמא אחרינא ביבמות (דף צב.)
כהנת או לויה הולד ישראל. ס)למשפחותם
בגופו ובעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן
(פסחים עב:). כל מקום
לאוין הוי ממזר. ריטב"א.
לבית אבותם כתיב ע): אלמנה לכ"ג.
כר' עקיבא מ"מ הך סתמא עיקר
שיש קידושין. כל מקום
ה. דכהאי גוונא קרי
גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים ובן
שהקידושין תופסין, ויש
משום דמתניא גבי הילכתא פסיקתא
יש קידושין ויש עבירה דקסבר קידושין
הלכתא פסיקתא בב"ק
גרושה ובן חלוצה דעבודתו כשירה מנלן
עבירה. באותן קידושין
[קב.]. תוס' יבמות מט.
תופסין בחייבי לאוין : אחר הפגום
דקידושין ועוד דמצינו בהרבה מקומות
פ)
❖
ה
.
ד"ה שמעון.
(תמורה ה:)
אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא
שבשניהם. צ)שנולד מפסולי כהונה הולד
כי האי סתמא כדקתני ג) התם (יבמות
והיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ובין
דף יד:) פשיטא בני חייבי לאוין כשרים
ק) פסול וכן בן ממזרת לישראל ממזר
1
תוס' ר"י הזקן
זרע פסול אבוה דשמואל אמר מהכא
וכן בן ממזר מישראלית ממזר וכן
נינהו ועוד תניד) איזהו ממזר כל שאיסורו
ח) ד
איסור ערוה וענוש כרת משמע דלא
בת נתינה לישראל נתין ובן נתין
ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפילו חולין
מגורה. מגורת מים כמין
2
בריכה. של דיוסקום. שם
מכשרה נתין: מכל עריות שבתורה.
הוי ממזר אלא מחייבי כריתות ה):
שבו תרצה רבי ינאי אמר מהכא ובאת אל
3
אדם. מטהר. דאמר השתא
של חייבי כריתות: הולד ממזר.
מתני'
הכהן אשר יהיה בימים ההם ט) וכי תעלה
הוא דחסר וכשטבלו בו
בגמרא ר) מפרש לה: הולד כמותה. ולד
היה שלם. מטמא. דלא
על דעתך שאדם הולך אצל כהן שלא היה בימיו אלא זה כשר ונתחלל בעל
י)
ידעינן מאימת חסר ונמצא
נכרית נכרי ואם גיירוהו הוי גר כשר
שאין טבילה. ביחיד. בא
מום דעבודתו פסולה מנלן אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא 4 לכן
ואינו ממזר: ולד שפחה. עבד ש)ששחררו
אחד ואמר מדדתיו ונמצא
אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום
בעליו כשר ומותר בישראלית:
כ)
חסר נאמן דעד אחד
כתיב אמר רב נחמן וי"ו דשלום קטיעה היא: מתני' כל מקום שיש
נאמן באיסורים. ביחיד.
גמ'
ל)
מ) ה
בא אחד ואמר בעל מום
קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר ואיזה זו זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל וכל
ו
הוא נאמן. שלח אחוי.
אם אינך בעל מום הפשט
מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום ואיזה זו זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן
בגדיך ונראה. מתני'.
הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על
שיש קדושין. שקדושין
תופסין בה. ואין עבירה.
אחרים קידושין הולד ממזר ואיזה זה ז זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה ח וכל מי שאין לה לא עליו
בנישואיה שלא אסרה
ולד שפחה ונכרית: גמ' כל מקום שיש קידושין אמר ליה
ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה זה
תורה. ויש עבירה. כגון
חייבי לאוין.
רבי נ) שמעון לרבי יוחנן כללא הוא דכל מקום
שיש קידושין ואין עבירה
הולד הולך אחר הזכר הרי
גר