האומר פרק שלישי קידושין
סז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני'
גמ'
ר' יהודה היא. הקשה ה"ר יעקב מקוצי לר' יהודה נמי
גר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה. דגר מותר
קא א מיי' פט"ו מהל'
א) [בכת"י והולד, וכן
בהמשך העמוד בכל מקום
אסורי ביאה הל' ז
בממזרת לר' יוסי דאמר קהל גרים לא מקרי קהל לקמן
איכא למיפרך הרי גר מצרי שנשא ממזרת דיש קידושין ואין
א
שלפנינו הולד בכת"י
טוש"ע אה"ע סימן ד
בפרק בתרא (דף עג.): ונתנייה. גבי קידושין ויש עבירה במתני'
עבירה כדאמר לקמן (דף עד:) דמודה הוא בפסולי קהל דהיינו גר
והולד], ב) [לקמן עב:
סעיף כב:
בהדי אלמנה לכ"ג: כל מקום דסיפא. דיש קידושין ויש עבירה
קב ב ג מיי' פרק י"ט
מצרי דמותר בממזרת ואפ"ה אמר דהולד הולך אחר הפגום והוי
ע"ש אמנם בתוספתא
מהל' אסורי ביאה
פ"ה ה"ג איתא להדיא
ממזר ותירץ ר"י בר אברהם דהגמרא
כל מקום כללא משמע לאתויי הך
הלכה יד טוש"ע אה"ע
גר מותר בממזרת והולד
דלא פריש לה בהדיא: ואיבעית
לא נחית לאקשויי אא"כ יש אחד מהם סימן ח סעיף ב:
גר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה
ממזר דברי רבי יוסי]
קג ד מיי' שם פי"ב הלכה
אימא לעולם רבי יוסי היא. דאמר
כשר כגון גר כשר הראוי לבא בקהל
וכעי"ז הוא בכת"י, ועי'
א)הולד הולך אחר הפגום דתניא ב)אגר שנשא
כ סמג לאוין קיב קטו
מהרש"א ולפנינו הוגה ע"פ
שנשא ממזרת דהכי משמע ליה השתא
גר מותר בממזרת ודקשיא לך כללא
ממזרת הולד ממזר דברי רבי יוסי אמר ליה
המהרש"ל, ג) [לקמן עב:
טוש"ע שם סימן ד סעיף
דיש קידושין ואין עבירה וגר מצרי
היא מתניתין לאו כללא כייל דלהכי
תוספתא שם], ד) [לעיל
ו:
מי סברת מתני' ר' יוסי היא מתניתין ר' יהודה
קד ה מיי' שם הלכה כא
שנשא ממזרת שניהם פסולים ולכך
תנא בה ואיזו זו היא כהנת ולויה
סד. לקמן עד: עז.],
היא דאמר גר לא ישא ממזרת ויש קידושין
ה) יבמות עח., ו) [שם:],
סמג שם טוש"ע שם
ג)
לא רצה להקשות מיניה מיהו בתר
כו' למימרא דהני הוא דהולד הולך
❖
ז) [בכת"י "הולד הולך
סעיף ז:
ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום וניתנייה
הכי פריך ממצרי אף על גב דאינו
אחר הזכר אבל יש אחרים אע"פ
אחר"], ח) [נדצ"ל ואיזו
תנא כל מקום דסיפא לאתויי ואיבעית אימא
זו כהנת], ט) [צ"ל דיולדו
כשר לבא בקהל וה"ה דהוה מצי
שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך
להם כתיב, וכ"ה בפסוק
אחר הפגום: ואיזו זו ותו לא.
לעולם רבי יוסי היא ותנא איזו זו למעוטי ואיזו
למיפרך ממצרי שנשא ממזרת אלא
תוס' ר"י הזקן
(דברים שם) וביבמות שם],
דפריך ליה שפיר:
כלומר אם כן דאיזו זו דוקא אבל
גמ'. נושא ממזרת. דקהל
י) [צ"ל הוא. רש"ש],
זו ותו לא והרי חלל שנשא בת ישראל דיש
ב
ונתנייה. פי' בסיפא תנא כל
כ) [ע"ב], ל) [צ"ל
גרים לא איקרי קהל
מידי אחרינא לא אזיל אחר הזכר
קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר
ודרבין. רש"ש], מ) ["אלא"
לר' יוסי. מצרי [שני].
גבי יש קידושין ואין עבירה: והרי
מקום לאתויי ולא פריך
הא לא קשיא ד)כר' דוסתאי בן ר' יהודה ס"ל
ליתא בדפו"ר, ונוסף
שנתגייר אביו ונמצא
חלל וכו'. ותנן לקמן (דף עז.) בת
ולתנייה בהדיא כדפריך בסמוך דכיון
ע"פ מהרש"ל, ומחקו
שהוא שני. ראשונה.
והרי ישראל שנשא חללה דיש קידושין ואין
ג
המהרש"א. ולמהרש"א צ"ל
שנתגיירה היא. שלישי.
חלל זכר פסולה לכהונה אלמא אחר
דסבר גר אסור בממזרת דאיקרו
לאתויי מממזרת, רש"ש],
עבירה הולד הולך אחר הזכר תנא כל מקום
ומותר לישראל דכתיב
הזכר הוא ומיקרי חללה: כרבי
קהל הוי קצת בכלל ממזרת ונתינה
נ) [כדלקמן עג ע"א],
[דברים כג, ט] דור שלישי
דרישא לאתויי וניתנייה בהדיא משום דלא
דוסתאי ס"ל. לתנא דידן דאמר (שם)
לישראל דתני במתניתין ולא צריך
ס) [בדפו"ר דיולדו,
יבא להם בקהל ה'.
וכצ"ל], ע) [נדצ"ל האי],
מתני לה היכי ניתני כהנת ולויה וישראלית
בנות ישראל מקוה טהרה לחללין ובתה
למיתנייה במתניתין טפי כולי האי
פ) [בדפו"ר דהא, וכצ"ל
כשרה לכהונה: והרי ישראל שנשא
ומ"מ איצטריך למיתני כל מקום דאי
וחללה שנשאת לכהן לוי וישראל וחללה
כברש"י], צ) [כדלקמן
❖
חללה דיש קידושין ואין עבירה.
לאו הכי לא הוה מצי לאתויי מ)(אלא)
בעמוד ב],
לכהן מי חזיא והאיכא דרבה בר בר חנה דאמ'
דלא אסורה אלא לכהנים והולד
ממזרת ונתינה לישראל לבד:
רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מצרי שני
ה)
והרי חלל שנשא בת ישראל והולד
הולך אחר הזכר דתנן לקמן (שם)
שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי הוי תנא
מוסף רש"י
הולך אחר הזכר. פירוש
בתו כשירה לכהונה ולא אמרינן
כל מקום דרישא לאתויי ולרב דימי דאמר
גר שנשא ממזרת הולד
חללה היא כפגום שבשניהם: ונתנייה
שהוא חלל כמו אביו וא"ת מאי פריך
ממזר. דכתיב לו הלך אחר
ד שני הוי תנא איזו זו למעוטי והאיכא ו) דכי
בהדיא. גבי כהנת לויה וישראלית.
מה דהבן פסול לאו משום דאזלינן
פסולו (לקמן עב:). דאמר
אתא רבין אמר רבי יוחנן באומות הלך אחר
גר לא ישא ממזרת.
ומשני משום דלא מתני לה אינה
בתר הזכר לחודיה אלא משום דנקבה
ה
ז)
קסבר דקהל גרים איקרי
הזכר נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם
נישנית לו לתנא עם השאר בלשון
פגומה שהיא אמו שהזכר פוסלה
. באומות
קהל
(שם)
בביאתו והוי חללה ויש לומר דע"כ
קצר דנימא ואיזוח) כהנת לויה וישראלית
תנא איזו זו למעוטי האי מאי אי אמרת
הלך אחר הזכר. בשבע
אומות לענין לא תחיה
וחללה שנשאו לכהן ללוי וישראל
פסולו של בן לאו משום פסול דנקבה
בשלמא מתניתין רבי יהודה היא כל מקום
כל נשמה, הלך אחר
דמשמע חללה נמי לכהן אין עבירה:
הוא דהא ישראל שנשא חללה יוכיח
הזכרים, נתגיירו הלך
דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה ודרבה
והאיכא. יש קידושין ואין עבירה
שבתו כשרה לכהונה ואף על גב
אחר הפגום שבשניהם.
בר בר חנה איזו זו למעוטי דרב דימי ורבין
❖
לענין יוחסין. (יבמות עח:).
דהולד הולך אחר הזכר הא דרבה
שאמה פסולה אם כן משמע דאזלינן
כל
בר בר חנה: מצרי שני. שנתגייר
דוקא בתר הזכר לכן פריך שפיר:
הא מני ר' דוסתאי דאמר בנות ישראל כו'. וא"ת אמאי לא
אביו: מצרית ראשונה. שנתגיירה היא: בנה שלישי. ומותר לישא
מוסף תוספות
ישראלית כדכתיב (דברים כג) דור שלישי יבא להם דכיון דיש קידושין
משני תנא כל מקום לאתויי כדאמרינן על ישראל שנשא
א. מצרי שני או גר עמוני
ואין עבירה לבית אבותם קרינא ביה כישראל. והא דאמרינן ביבמות
חללה ויש לומר דא"כ מצינו למיפרך ונתנייה בהדיא ולא מצי נמי
דמודה דלא איקרו קהל.
(דף עח.) להם הלך אחר פסולן היינו לענין ישראל שנשא מצרית
לשנויי משום דלא מתני לה דהיכי נתנייה כדאמרינן בסמוך דהא
תוס' הרא"ש.
או מצרי שנשא ישראלית דיש קידושין ויש עבירה עד שלשה דורות
ודאי מצי למיתני במתניתין כהנת שנשאת לכהן וללוי ולישראל
הולד הולך אחר המצרי ט) דוילדו להם כתיב ואחריהם הולכים הולדות
ולחלל שהרי לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים נ):
בנה שלישי הוי. פירש בקונטרס ומותר לישא ישראלית כדכתיב
אבל לענין מצרי ומצרית לא מגמר לן האי להם מידי דהא בתרוייהו
להם קרינא ביה י) והוא מצרי והיא מצרית: ולרב דימי. דאמר
(דברים כג) דור שלישי יבא להם דכיון דיש קידושין ואין
ביבמות בפרק הערל (דף עח.) דשני הוא ויליף לה מאשר יולדו
עבירה לבית אבותם קרינא ביה כישראל והא דקאמר ביבמות (דף
הכתוב תלאו בלידה למימרא דבתר אימיה שדינן ליה מדלא כתיב
עח.) להם הלך אחר פסולן היינו לענין ישראל שנשא מצרית או
אשר יולידו: והאיכא. גבי יש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר
מצרי שנשא ישראלית דיש קידושין ויש עבירה עד ג' דורות הולד
הפגום הא דכי אתא רבין וכו' באומות הלך אחר הזכר איש ואשה
הולך אחר המצרי ס) דוילדו להם כתיב אחריהם הולכים הולדות אבל
הבאים משני אומות [כדלקמן] כ): נתגיירו. דיש קידושין ואין עבירה:
במצרי ומצרית לא מיגמר לן ע) הא להם מידי דהתם פ) בתרוייהו להם
הולד הולך אחר הפגום. כדלקמן בשמעתין ומתניתין תני הולד הולך
קרינא ביה הוא מצרי והיא מצרית עכ"ל ודקדק הר"ם דלא תימא
אחר הזכר: תנא איזו זו. דרישא למעוטי ולאשמועינן דמתני' לא
דוקא ישראל שנשא מצרית שייך לומר הלך אחר פסולן לפי שאין
כללא כייל. ומרישא דמילתיה דרבין ליכא לאקשויי למימר ונתנייה
שניהם פסולין אבל בשניהם פסולין לא שייך לומר הלך אחר
במתניתין גבי הולד הולך אחר הזכר דמתניתין ביש קידושין מיירי
פסולן דשניהם פסולים שהרי עמוני ומצרית שניהם פסולים והולכים
והני דלא נתגיירו אין כאן קידושין: האי מאי. אסוגיא דשמעתין
אחר הפגום צ) אלא הדבר תלוי בזה כשהם משני עממים שייך לומר
פריך דשנינן לעיל ואי בעית אימא רבי יוסי היא אי אמרת
כן דקרא בשני עממים איירי וקאמר הלך אחר הפסול שבכל עם
בשלמא רבי יהודה היא דאמר גר אסור בממזרת לפיכך בנו הולך
ועם אבל כששניהם מעם אחד לא שייך לומר כן:
כל מקום דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה ודרבה בר בר חנה
אחר הפגום כדין כל מקום שיש קידושין ויש עבירה איכא לתרוצי
ואיזו זו למעוטי דרבין ורב דימי. פירוש או או קתני כלומר
כל מקום דמתניתין לאתויי מאי ואיזו זו למעוטי מאי כל מקום
דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה דבתו כשרה דהולד הולך אחר
אי אתיא כל מקום דרישא לאתויי מילתא דרבה בר בר חנה א"כ
הזכר: ודרבה בר בר חנה. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה
אתיא איזו זו למעוטי דרבין אבל לא דרב דימי משום דהא דרב דימי
דיש קידושין ואין עבירה לפיכך הולד שלישי: ואיזו זו למעוטי
ליתא כיון דמילתא דרבה בר בר חנה איתא שהרי דברי זה סותרים
דרב דימי ודרבין. כלומר ואיזו זו דרישא דמשמע אבל בעלמא
את דברי זה דרבה בר בר חנה קאמר מצרי שני שנשא מצרית ראשונה
לא אזיל אחר הזכר אי ס"ל כרב דימי דאף מצרי שני שנשא
בנה שלישי ולדברי רב דימי אינו אלא שני ואי לא אתיא כל מקום
מצרית ראשונה בנה שני אשמועינן איזו זו דמתניתין למעוטי
דרישא לאיתויי מילתא דרבה בר בר חנה משום דלית הילכתא כוותיה
הא דלא אזיל בתר זכר וכל מקום דרישא לא תיתי אלא ישראל
א"כ נוכל לומר דאיזו זו דרישא אתי למעוטי ההיא דרב דימי:
שנשא חללה וכדרבין ל) דאמר נתגיירו הלך אחר הפגום ולא אזיל
מנא
אחר זכר ואף על
גב דאין עבירה
ואי ס"ל כרבה בר בר חנה
מייתינן ליה מכל מקום דרישא ואיזו זו למעוטי דרבין לחודא:
כל