19/133

סח:

האומר פרק שלישי קידושין

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

ולדה

כמוה מנלן. לפום ריהטא משמע דה"פ נימא דישראל הבא

האשה וילדיה וגו'. בשפחה כנענית שייחדה לעבד עברי ואמר קרא

קיב א מיי' פ"ד מהל'

א) [עי' תוס' כתובות

אישות הלכה טו

כט. סד"ה אלו וכ"כ עוד

דלא יצא הבן חפשי עם אביו: לא תתחתן בם. לא תהא לך בם תורת

על השפחה הולד כשר והיכי נוכל להכשיר באין קידושין

סמג עשין מח טוש"ע

במס' ע"ז לו: ד"ה דכתיב

חיתון: כי יסיר את בנך. לעיל מיניה כתיב בתך לא תתן לבנו ובתו

ויש עבירה יותר מיש קידושין ויש עבירה פ) ואמר דהולד הולך אחר

❖

אה"ע סי' מד סעיף ח:

וכו' אסיפא דקרא קסמיך

הפגום וכי תימא דאתא לאשמועינן דאפי' בא עליה ממזר הולד כמוה

לא תקח לבנך וסמיך ליה כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך

ע"ש], ב) יבמות יז. כג.,

ג) [יבמות כג. ע"ש היטב],

ויש לו תקנה בשחרור הא ליתא

משמע דבן הנולד לעובד כוכבים

ד) שם (יז.) [טז:] כג. מה.

תורה אור השלם

מבתך קאמר שיסירנו העובד כוכבים

אלא לרבי טרפון (לקמן דף סט.) אבל

ולדה כמותה מנלן דאמר קרא 1האשה וילדיה

סח: לקמן עה:, ה) [ע"ז

צ) לרבנן לא ונראה דה"פ ולדה כמוה

ח)מאחריו ושמעינן דבן בתך אפילו מן

לו:], ו) לעיל כא. גיטין

1. אִם אֲדֹנָיו ›תֶּן לוֹ

תהיה לאדוניה נכרית מנלן א)אמר קרא 2לא

מט: סוטה ח. יבמות כג.

אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ

מנא לן שלא יהא קרוי בנו לשום דבר

העובד כוכבים קרוי בנך: ט) ואין בנך הבא

תתחתן בם אשכחנא דלא תפסי בה קידושי

ב"מ קטו. סנהדרין טז:

בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ

מן העובדת כוכבים קרוי בנך. מדלא

ואפילו כבנו ממזר לא הוי לא ליורשו

כא. [מנחות ב:] יומא

תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא

ולדה כמותה מנלן ב)א"ר יוחנן משום ר"ש בן

מב:, ז) [יבמות כג. בשינוי

ולא לטמא לו ולא לייבם אשת אחיו ק)

כתיב נמי כי תסיר את בנך דנשמע

שמות כא ד

בְגַפּוֹ:

ולא לפטור אשת אביו מיבום: יוחי דאמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך

2. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ

גדול וע"ש תוס' ד"ה

מיניה דקפיד נמי קרא בבתו לא

מאן תנא], ח) [בדפו"ר:

אמר קרא לא תתחתן בם. פירש

לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא

הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן

תקח לבנך משום כי תסיר את הבן

מאחריי, וכנדצ"ל], ט) [צ"ל

תִקַּח לִבְנֶךָ: דברים ז ג

העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה אמר

אחר ד"ה בנך], י) [בדפו"י:

3. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ

הנולד לה מבנך אלמא בן העובדת

בקונטרס לא יהא לך בהם

ישראלית], כ) [בדפו"ר

מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים

כוכבים אינו קרוי בנך אלא בנה: בנך

רבינא ש"מ בן בתך הבא מן העובד כוכבים

תורת חתנות מיהו קשה שהרי האי

נוסף: ישראל], ל) [דברים

אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם

מישראלית קרוי בנך כו'. לאו מקרא

קרא לא מיירי ר) בעובדי כוכבים דהא

כד, יז], מ) ["אומות"

קרוי בנך נימא קסבר רבינא עובד כוכבים

וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר:

ג)

ד)

ליתא בדפו"ר ול"ה ברש"ל,

דברים ז ד

גבי ז' עממים הוא דכתיב כדאמר

דייק לה אלא ה"ק מדלא קפיד קרא

ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר נהי

ובכת"י: מסירין], נ) [שם

4. וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת

בפרק הערל (יבמות דף עו.) אמר רבא

אבן הנולד ממנה ש"מ בנך מישראלית

יז, יז], ס) [בדפו"י: דיש],

דכשר לא הוי ממזר לא הוי פסול מיקרי ההוא

שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה

בגרותן אית להו חתנות פירוש איסור

קרוי בנך אבל בנך מן העובדת

ע) ס"א וההיא קרא בשאר

בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ

בשבעה גוים כתיב שאר אומות מנלן א"ק

אומות מיירי דכתיב ושבית

כוכבים אינו קרוי בנך: ש"מ. מדקרי

לא תתחתן יש בהם ובגיותן לית להן

וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים

שביו דאילו בשבעה אומות

כי יסיר את בנך ה)לרבות כל המסירים הניחא

וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ

חתנות לא שייך בהו חתנות לעבור

ליה לבן בת ישראל הבא מן העובד

כתיב לא תחיה כל נשמה

וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ

לר"ש דדריש טעמא דקרא אלא לרבנן מ"ט

כוכבים בנך: לימא קסבר רבינא

עליו משום לא תתחתן לכך פר"ת

ו)

ז)

וילדו כו'. ח"מ, פ) [נדצ"ל

לְאִשָּׁה: דברים כא יג

5. כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי

דאמרינן (לעיל סו ע"ב)],

א"ק ואחר כן תבוא אליה ובעלתה וגו'

עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל

דגמרא דמייתי קרא לא תתחתן הוי

צ) [בהגהות רא"מ הורביץ

נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה

הולד ממזר גרסי'. דאתא לאשמועינן

כמו וגומר ומסיפא דקרא דריש דכתיב

מכלל דמעיקרא לא תפסי בה קידושין

מגיה לר' אליעזר, ועיין

וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ

רש"ש], ק) [יבמות כב

בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח

$ דלא שדינן ליה בתר עובד כוכבים

בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה

אשכחן דלא תפסי בה קידושין ולדה כמותה

ע"א, ע"ש], ר) [בדפו"ר:

וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר

לבנך משמע שאין בה קיחה א והקשה

דנימא עובד כוכבים הוא ואם נתגייר

❖

מנלן אמר קרא כי תהיין לאיש וילדו לו כל

בנוכרית, וכ"ה בתוה"ר],

לַשְּׂנִיאָה: דברים כא טו

ה"ר יעקב מאורלינ"ש ואימא ה"מ

יהא מותר לבא בקהל אלא בתר

ש) [בדפו"ר: דא', ונדצ"ל

היכא דקרינן ביה כי תהיינה קרינן ביה

לכתחילה אבל בדיעבד תפסי בה

דאמרינן דלא תתחתן],

ישראלית שדינן ליה וכיון שבעבירה נולד

וילדו לו וכל היכא דלא קרינן ביה כי

ת) [צ"ל בן בתך

קידושין דכה"ג אמר לעיל (דף סז:)

הוה ליה ישראל פסול כשאר נולדים

מוסף תוספות

הבא מן העובד כוכבים],

תהיינה

לא קרינן ביה וילדו לו אי הכי

גבי לא יקח איש את אשת אביו

ממי שאין עליו קידושין דתנן במתני'

א) [וא"ת מופיע בדפו"ר,

א. וקרא לצדדין כתיב לא

שפחה

נמי אין הכי נמי אלא האשה

וכנראה נשמט בדפו"י

(לעיל דף סו:) שהם ממזרים: ומשני

ותירץ מהר"ר יצחק שי"ש דאין ה"נ

תתחתן בם בגירותן, אבל

ובמהרש"א הגיה וקשה,

בגיותן לית בהו לקוחין

וילדיה תהיה לאדוניה למה לי לכדתניא

אלא סמך אלא תתחתן ואלא תקח

מהכא לא תשמע ממזרות נהי דשמעינן

ע"ש], ב) [נראה דהציון

ולא תדבק בהן פן יסיר

דהוי כמו תרי קראי חד לכתחילה

מינה דכשר לא הוי מדשדי ליה בתר

האומר

מראה מקום צריך להיות

את בנך מאחרי. והשתא

אחר תיבת שמואל. ור'

א"ש לרבות כל המסירין

י) ישראל להיות נולד בעבירה ממזר

וחד לדיעבד ואע"ג ש)דאמר לא תתחתן

יוחנן הוא בשמעתין],

דאי בגירותן לא שייך

מיהא לא תשמע מינה כדאמרינן ביבמות (דף מה:) דממזר מאשת

איירי בגירות ה"מ בתר דידענא מסקנא דילפינן דלא תפסי בה

ג) [בתוס' יבמות נוסף:

לרבויי כל המסירים דגרים

קדושין מקרא אחרינא לקמן בסמוך אבל אי לאו הכי טוב היה

אביו יליף מה אשת אב דאין לו עליה קידושין אבל יש לו קידושין על

משום], ד) [בדפו"ר: שפי'.

דשאר עממין מישרא שרו

ובדפו"ז: שפירש, ונדכצ"ל],

דאלת"ה לר"ש דדריש

אחרת ועלה כתיב שהולד ממזר דסמיך ליה לא יבא ממזר אף כל

לאוקמא קרא דלא תתחתן לומר דלא תפסי בה קידושין מלאוקמא בגירות:

ה) [עי' תוס' יבמות יז.

בנך הבא מישראלית קרוי בנך. פי' בקונטרס דכתיב כי יסיר את

לרבות כל המסירים נימא

שאין לו עליה קידושין אבל יש לו קידושין על אחרת לאפוקי עובד

ד"ה ואין בנך], ו) [יתכן

דשאר עממין נמי אפי'

כוכבים דלית ליה קידושין כלל: כ) פסול מיקרי. כשאר נולדים בעבירה

בנך מאחרי דקאי אבתך לא תתן לבנו וה"ק בתך לא תתן

שיש להוסיף: באותם],

בגירותן ליהוו בלאו דלא

ז) [אצ"ל אבל], ח) [נראה

תתחתן וכו'. רשב"א.

מחייבי לאוין או עשה שאינן ממזרים: האי בשבעה אומות כתיב.

לבנו משום דכי יסיר בנו בן בתך מאחרי והוא קרוי בנך אבל בנך

דהוא דיבור חדש וצ"ל:

ב. שאילו היה אותו הבן

הבא מן העובדת כוכבים ומבנך אינו קרוי בנך אלא בנה מדלא קאמר

לא תתחתן בם וכי יסיר בשבעה גוים שבא"י הוא דכתיב שאר אומות

הולד ממזר. ואתא רבינא

בכלל ישראל יותר היה לו

❖

מנלן: דדריש טעמא דקרא. בב"מ (דף קטו.) גבי אלמנה דקאמר

על בתו לא תקח לבנך כי תסיר בנך מאחרי אמר רבינא שמע מינה

לאשמועינן],

להקפיד על אותו הבן

שהוא נגרר אחר מעשי

עשירה ממשכנין אותה עניה לא ממשכנין אותה דטעמא מאי אמר

ת)(בנך הבא מן העובדת כוכבים) כו' א)[וא"ת] רבינא היינו דברי רבי יוחנן

אמו ומתדבק בדרכיה

ומה בא לחדש רבינא מה שלא פירש רבי יוחנן דקאמר רבינא שמע

רחמנא לא תחבול בגד אלמנה ל) מפני שאתה צריך להחזיר לה עבוטה

שהיא מגדלתו מקטנותו

גליון הש"ס

מינה לכך פירש רבינו תם דכי יסיר את בנך קאי אבתו לא תקח

לערב ומתוך כך שאתה יוצא ונכנס תמיד אצלה שחרית למשכן

עליהם אלא ש"מ שאין

רש"י ד"ה לימא קסבר

הכתוב מקפיד באותו הבן

לבנך וה"ק כי יסיר החותן את בנך שהוא חתנו מאחריג ומדלא חש

וערבית להחזיר אתה משיאה שם רע בשכנותיה. והכי נמי דריש

בהסרה זו. רמב"ן.

רבינא כו' דלא שדינן כו'.

הכתוב על בן הבן שמע מינה בנך הנולד לך מאשתך קרוי בנך לפי

טעמא דחיתון משום כי יסיר ולא איצטריך קרא לפרושי טעמא

עי' לקמן עה ע"ב תד"ה

ג. שיעבוד ע"ז כמותו.

ורבי ישמעאל ובמהרש"א

תוס' הרא"ש. שלא

שהוא מישראל ומישראלית ואין אותו הבא מבנך ומן העובדת כוכבים

ואייתר ליה כי יסיר לרבות שאר אומות. אלא לרבנן איצטריך קרא

מ)

❖

שם:

יטעהו. תוס' יבמות יז. ד"ה

קרוי בנך אלא בנה ודייק מלישנא דכי יסיר את בנך דמשמע

לפרושי טעמא בז' אומות גופייהו ולמעוטי שאר אומות שאינן אדוקין

ואין. ד.

דע"כ הקפידה

מיעוט וממעט בן בנך מדלא כתיב כי יסירם או כי יסיר את זרעך

בעבודת כוכבים כמותן כדקי"ל (חולין דף יג:) אומות שבחוצה לארץ לאו

התורה על הסרת הבת

כהסרת הבן ממש אלא

אבל אכתי לא ידענא מעובד כוכבים הבא על ישראלית מה דינו

עובדי עבודת כוכבים הן אלא מנהג אבותיהם בידיהם ולא אייתר ליה

מוסף רש"י

דמש"ה כללינהו לפי

ואתא רבינא וקאמר שמע מינה בן בתך הבא מן העובד כוכבים

ריבויא ושאר אומות מנלן. ודכוותיה אמר בסנהדרין (דף כא.) גבי לא

כי יסיר את בנך

שאינן שוין דבן דוקא ולא

קרוי בנך מדלא כתיב גבי בתך לא תתן לבנו כי יסיר את בתך

ירבה לו נשים ולא יסור לבבו נ) דלר"ש הוי האי לא יסור יתורא דבלאו

מאחרי. מדלא כתיב כי

בן הבן אבל בת בין בה

תסיר שמע מינה הכי

בין בבנה איכא הקפדה.

מאחרי ונידוק מינה דעליה הקפיד רחמנא כדדייקינן גבי בתו לא

פירושא דקרא הוי דרשי' ביה טעמא ולרבנן דלא דרשינן טעמא

קאמר בתך לא תתן לבנו

רשב"א. ה. דשאר אומות

דקרא בעלמא הכא פריש קרא טעמא: ואחר כן. לאחר שתשהא

תקח לבנך ומדלא קאמר הכי ד שמע מינה דבן בתך הבא מן העובד

כי יסיר בעל בתך את בנך

מנהג אבותיהם בידיהם.

כוכבים קרוי בנך והקפיד קרא אתרוייהו ולכך לא כתב כי יסיר את

כפי גזירת הכתוב שהתיר לך יפת תואר והיתה לך כתיב דריש בה

שתלד לו בתך מאחרי, אבל

תוס' טוך. ו. דמסירי טפי.

ס)

אבתו לא תקח לבנך לא

שם. ז. וקשה הא קרא בז'

הויה אבל מעיקרא קודם היתר לא קרינן בה והיתה ע): וילדו לו.

בתך מאחרי דמשמע מיעוט מבן בתו עוד פר"ת דכי יסיר קאי אבתו לא

קמהדר ולא קרינן ביה כי

אומות כתיב ואמאי הוה

שמתיחס אחר אביו: לא קרינן ביה וילדו לו. אלא אחריה הוא מתיחס:

תקח לבנך כדמפרש אחותן קאי וה"ק כי יסיר החותן את בנך מאחרי

תסיר בת העובד כוכבים

לן לאוקמי לרבנן בכל

א"ה שפחה נמי. דולדה כמוה תיפוק לן מהאי קרא דהא לא קרינן

את בנך שתלד מאחרי,

שאין הזרע הבא מהן מתייחס אחר בנך אלא אחר העובדת כוכבים

אומות דאי משום דהוה

אלמא בנך מן העובד

ילפינן מז' אומות שאני

והיינו דאמר ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך והיא

בה כי תהיין כדכתיב (בראשית כב) עם החמור עם הדומה לחמור:

כוכבים שילדה לו בתך

הנך דמסירי טפי וי"ל כיון

האומר קרוי בנך ואין בנך הבא מן

הסרה דקאמר קרא ובנך הבא מן הישראלית קרוי בנך דקאמר שמואל

דלא דרשי טעמא דקרא

העובדת כוכבים קרוי בנך

ורבי יוחנן (ביבמות דף יז. ) לא פירשו כלום בעובד כוכבים הבא על בת ישראל דמילתייהו בישראל הבא מן הישראלית שבעלה ישראל קאמר דהוי

פרכא נמי לא שייך

ב)

❖

(יבמות כג.). דאי נמי יולדת

למיפרך. שם.

בנך ורבינא בא לדקדק שמע מינה בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך שמע מינה דבתך הנשואה

בן לעבודת כוכבים לא בנך

לעובד כוכבים ליכא הסרה ג) שהזרע מתייחס אחריה ופי' זה קשה לר"י דכי יסיר משמע דמיירי בהסרת יראת שמים כדדרשינן כי יסיר

מיקרי ולא קרינן ביה כי

לרבות כל המסירים ומתרגמינן ארי יטעון ית בנך מבתר דחלתי לכך נראה כפר"ת ראשון שפיר : הניחא לר"ש. פי' דדריש

תסיר את בנך (שם יז.

ד) ה)

תוס' ר"י הזקן

וכעי"ז דברים ז ד). ש"מ

טעמא דקראי ה"נ אמר טעמא דחיתון דאי לא כתיב כי יסיר ה"א מסברא דמיירי משבעה עממים לפי שהם אדוקין בעבודת כוכבים

בן בתך הבא מן העובד

תהיה לאדוניה. בעבד

יותר משאר אומות ה ולפיכך לא תתחתן וכתב רחמנא כי יסיר לרבות כל המסירין אלא לרבנן דלא דרשי טעמא דקרא א"כ אי לאו

כוכבים קרוי בנך.

עברי שרבו מוסר לו

מדכתיב כי יסיר את בנך

שפחה כנענית, וקאמר

קרא יתירא ה"א לא תתחתן מיירי בכל האומות ואיצטריך כי

יסיר לומר דוקא בשבעה עממים ו א"כ בשאר אומות מנליה ז:

ומוקמינן ליה בבן שתלד

שהבנים עבדים כמו

אלא בתך לעובד כוכבים, אלמא

השפחה. כי יסיר. לעיל

מהאי קרא כתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תתן לבנך כי יסיר את בנך, מדלא כתיב כי יסיר את בתך כלומר שיסיר בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי נמי בנך (יבמות כג. וכעי"ז שם יז.). ההוא בשבעה גוים כתיב. ושאר עובדות כוכבים

מנלן דולדה כמוה (שם כג.). הניחא לר"ש דדריש טעמא דקרא. והכא נמי לדידיה ניחא דאי נמי לא מפרש קרא טעמא הוה

העובד כוכבים שהוא חתנך בתך שתתן לו, ש"מ שעליה לא הקפידה תורה דודאי הואיל וגדולה [היא] לא יסירה, אלא

דריש טעמא דחיתון משום כי יסיר את בנך ולא איצטריך קרא לפרושי טעמא ואייתר קרא כי יסיר לרבות שאר מסירין (שם).

מבן שנולד מבתך מהעובד כוכבים קאמר שהעובד כוכבים יסירהו דודאי מדכתיב יסיר לשון זכר ארישיה דקרא קאי וקרי

ליה בנך, ושמעינן דבן בתו הבא מן העובד כוכבים קרוי בנך, ומדלא כתיב כי תסיר את בנך כלומר לא תקח בתו לבנך כי

תסיר היא הבן הנולד מבנך, ש"מ שלא הקפידה עליו תורה בהסרתו דעובד כוכבים הוא, ובנך שתתן לבתו* הוא שקרוי בנך, אבל הנולד לבנך אינו קרוי בנך אלא בנה. קרוי בנך. ישראל הוא. ולפי מ"ש הר"ם בקדושה פי"ב [ה"ז] ובהלכות יבום פ"א

[ה"ד] נראה שכך פירושו כי יסיר ענין בפני עצמו וקא דייק מדסמך קרא דכי יסיר דאיירי בעובד עבודת כוכבים לקרא דאיירי בחתון העובד כוכבים, ש"מ דאתא לאשמועינן שהחתון מביא לעבוד עבודת כוכבים ו) הראויים להיותם ישראלים, ומדלא

אמר כי יסיר את בתך ואת בנך דהוה משמע שהחתון הנזכר מסירם מאחרי השם, ש"מ דלאו עלייהו קפיד דגדולים נינהו ושניהם ישראל וישראלית הם ולא יסירו, אלא מהבנים היוצאים מהם דבר, ומדסמך חתון דבנך לבתו לכי יסיר ולא סמיך חתון

דבתך לבנו ש"מ דההוא לא יסיר מאחרי שישראל [הוא], ז) אלא חתון דבנך לבתו מחייב הבן היוצא מהם [להסיר] מאחרי שאין לו דין ישראל, וה"ק בנך שאתה נותן לה** שהוא מישראלית הוא בנך שעובד השם ואין בנך שבא מן העובדת כוכבים

הוא בנך שאינו עובד השם אלא הוא בנה והולד ח) ממזר ואתא רבה לאשמועינן דבתר דידה שדינן ליה וממזר הוא ולא בתר דידיה שאם נתגייר יהיה ראוי לבא בקהל.

*נדצ"ל ובנך שיוולד מבתך (ד"ו). **אולי צ"ל בנך שבא מבתך שאתה נותן לו וכו' (שם).