עשרה
יוחסין פרק רביעי
קידושין
עב.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
להך גיסא דפרת עד היכן. פי' בקונטרס להכי לא בעי לתחת
והאידנא הוא דליוה פרסאי. שלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה
א) [עי' ברכות נט ע"ב],
1. וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת
ב) [ע' תוס' ר"ה כג:
מאקרא ולהכי לא בעי לתחת פרת עד היכן לפי שפרת נופל
פרת עד היכא לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת
›שְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם
ד"ה זו], ג) גיטין ו.,
למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל: איתתא בעא
בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן
בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר
ד) [פי' תכלת כלומר מה
וְעָרֵי מָדָי:
מינייהו ולא יהבו ליה. ולכך הוציא עליהם לעז וי"מ דקאי אדרב
להך גיסא דפרת עד היכא. בשפתה כלפי מערב עד היכן
לעיל:
תכלת מובחר שבגלימא כך
מלכים ב יח יא
2. וַאֲרוּ חֵיוָה אָח¢ רִי
זו מובחרת של ארצות
מתפשט רחבה של בבל: מאי
פפא ולא נהירא דח"ו שיעלה בדעתו
של בבל פי' אחר אחרית
תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב וְלִשְׂטַר
דעתך. שבאת לישאל: משום בירם.
של אותו צדיק להוציא לעז עליהם שלא
והאידנא הוא דליוה פרסאי אמר ליה אביי
בבל. ערוך], ה) [בכת"י:
א)
חַד ה¢ קִמַת וּתְלָת עִלְעִין
בין
כדין: הנהרות הרי היא כגולה
שמא בירם שיושבת בהך גיסא
דבורסיף. בדפו"ר ליתא
לרב יוסף להא גיסא דפרת עד היכא אמר
בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ וְכֵן
כלל, ונוסף כלפנינו ע"פ
ליוחסין. $וצריך לומר דשני מקומות
אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי
מיבעיא לך: מייחסי דפומבדיתא.
❖
ליה מאי דעתיך משום בירם מייחסי
הרש"ל. ובורסיף נזכר
בְּשַׂר שַׂגִּיא: דניאל ז ה
שהיא בין שתי הנהרות מבירם נסבי
הן דאי משום חדקל ופרת לא הוה
בסנהדרין קט ע"א ע"ש],
דפומבדיתא ב) מבירם נסבי ג) אמר רב פפא
ו) [גי' הערוך ערך דקר
ש"מ מוחזקין הם בה בחזקת יחוס:
בעי גמרא וכי בין הנהרות מאי הוי
כמחלוקת ליוחסין כך מחלוקת לענין גיטין
ג מהאי] [וכ"ה בכת"י,
כמחלוקת ליוחסין. בארכה ורחבה
דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי דלעיל
גליון הש"ס
ולפנינו בערוך שם מההיא],
ורב יוסף אמר מחלוקת ליוחסין אבל לגיטין
של בבל: כך מחלוקת לגיטין.
נמי לא בעי אלא מן הצדדין אבל בין
ז) [לעיל עא ע"ב], ח) גיטין
תוס' ד"ה בין וכו' וצ"ל
דברי הכל עד ארבא תניינא דגישרא אמר
ז: נדה נז., ט) ["אמר רב"
דשני מקומות הן. עיין
הנהרות פשיטא ליה דמיוחסין הן:
דקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט
ליתא בכת"י], י) ["ניהוונד"
עירובין דף יט ע"א תד"ה
רמי בר אבא חביל ימא תכילתא דבבל
משאר ארצות צריך שיאמר בפני
היום
❖
ד)
אם בין הנהרות:
ליתא בכת"י, וכן מוחקו
נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין
המהרש"ל], כ) יבמות
שוניא וגוביא תכילתא דחביל ימא רבינא אמר אף ציצורא תניא נמי הכי
טז:, ל) [בכת"י: חדייב.
לשמה והמביא גט מארץ ישראל
חנן בן פנחס אומר חביל ימא תכילתא דבבל שוניא וגוביא וציצורא תכילתא
וכ"ה ביבמות ובערוך],
הגהות הב"ח
לבבל אינו צריך לומר ובבל הרי
מ) [בכת"י: חידקי, וכ"ה
דחביל ימא אמר רב פפא והאידנא איערבי בהו כותאי ולא היא איתתא
היא כארץ ישראל לגיטין ק) שאף הם
ביבמות], נ) לעיל עא:
(א) רש"י ד"ה ותלת וכו'
הוא דבעא מינייהו ולא יהבו ליה מאי חביל ימא אמר רב פפא זו פרת
ע"ש, ס) ע"ז ב: מגילה
בחיה הראשונה שבמראה
היו חכמים ובקיאין לשמה: עד ארבא
יא., ע) [בכת"י ובע"י:
וכו' והיא בבל וקשי'
ה) דבורסי ההוא גברא דאמר להו אנא מן שוט מישוט עמד רבי יצחק נפחא
תניינא. אגם של קנים וערבה שקורין
❖
דעמונאי], פ) [בכת"י
בפומה כצ"ל והד"א:
על רגליו ואמר שוט מישוט בין הנהרות עומדת וכי בין הנהרות עומדת מאי
אושר"א: תניינא דגישרא. שני
ודפו"ר ובע"י: ססגריא],
צ) [בכת"י נוסף: בה.
הוי אמר אביי אמר ר' חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר' חנינא בין הנהרות
אגמים היו למטה מהגשר זה למטה
ובע"י: שם], ק) [כרב
לעזי רש"י
מזה: חביל ימא. שם מקום:
הרי היא כגולה ליוחסין והיכא קיימא אמר ר' יוחנן מאיהי דקירא ולעיל
ו)
בגיטין ו ע"א, ע"ש],
תכילתא דבבל. מכלילא ותפארתה
ר) [דף עא:], ש) [בדפו"ר:
אושר"א [אושיריי"ד].
והא אמר רבי יוחנן עד מעברתא דגיזמא אמר אביי רצועה נפקא אמר רב
ז)
ח)
הראשונה. ולפנינו כרש"ל.
שדה ערבות.
של בבל ליוחסין: שוניא וגוביא
איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב חלזון ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין
וברש"ש גורס בסוה"ד פרס
ט)
י)
ביב"ר [ויביי"ר].
וציצורא. מקומות הם: תכילתא
ע"ש], ת) [עי' לעיל מט
ברכת דגים.
א"ל אביי לא תציתו ליה יבמה היא דנפלה ליה התם א"ל אטו דידי היא
ע"ב], א) [וע"ע שבת
דחביל ימא. תפארת של חביל ימא:
דרב חננאל היא אזיל שיילוה לרב חננאל אמר להו הכי אמר רב חלזון
קמה ע"ב, וברש"י שם
איתתא בעא מינייהו. כותיים לא
❖
ד"ה מצויינין],
ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין ופליגא דר' אבא בר כהנא כ)דאמר ר' אבא
נתערבו בהם אבל הקול יצא על ידי
בר כהנא מאי דכתיב וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי חלח זו
ששאל כותי אחד אשה מהם אבל הם
1
מוסף רש"י
חלזון חבור זו הדייב נהר גוזן זו גינזק ערי מדי זו חמדן וחברותיה ואמרי
לא נתנו לו. ויש אומרים רב פפא בעא
ל)
מנייהו איתתא ולא יהבי ליה לכך היה
לה זו נהוונד וחברותיה מאי חברותיה אמר שמואל כרך מושכי חוסקי
וכולם לפסול. רובן
מ)
ממזרים שנטמעו עשרת
מוציא עליהם שמץ פסול וקשה בעיני
ורומקי אמר רבי יוחנן וכולם לפסול קסלקא דעתא מושכי היינו מושכני
השבטים בעובדות כוכבים
לומר כן: כגולה. פומבדיתא קרי
(צ"ל בנות עשרת השבטים
והאמר נ) ר' חייא בר אבין אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין
גולה בראש השנה (דף כג:): מאיהי
בעובדי כוכבים) ובניהן
אלא מושכי לחוד ומושכני לחוד ותלת עלעין בפומה בין שיניה אמר
2
הרי הן כישראלים ונוהג
דקירא. מקום על נהר פרת למעלה
בהן איסור ממזרות,
רבי יוחנן זו חלזון הדייב ונציבין שפעמים בולעתן ופעמים פולטתן וארו
מכל המקומות הנזכרים למעלה:
והן לא נזהרו ונשאו
חיוא אחרי תנינא דמיה לדוב תני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין
והאמר ר' יוחנן. לעיל מיחסותא
ס)
זה אחותו או בתו
ר)
והרי הן ממזרים (יבמות
כדוב ומסורבלין כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב ר' אמי
דבבל בפרת עד מעברתא דגדמא ותו
שפעמים בולעתן
יז.).
לא: אמר אביי רצועה נפקא.
כי הוה חזי פרסא דרכיב אמר היינו דובא ניידא א"ל רבי ללוי הראני פרסיים
ופעמים פולטתן. ג'
באלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת
מדינות היו תמיד מורדות
אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד הראני חברין דומין למלאכי
בה ומשלימות עמה
את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא
חבלה הראני ישמעאלים דומין לשעירים של בית הכסא הראני תלמידי
. וארו.
(דניאל ז ה)
שהיא מן הפסולין ושוט משוט בפי
והנה, אחרי. אחרת (ע"ז
חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת כי הוה ניחא נפשיה דרבי אמר
ב:). ומסורבלין. מלובשין
הרצועה על פרת: חלזון. נהר:
הומניא איכא בבבל כולה עמונאי היא מסגריא איכא בבבל כולה
בבשר (מגילה יא.). שמינים
ע)
פ)
וינחם בחלח ובחבור. בעשרת
כמו (שבת קלז:) קטן
דממזירא היא בירקא איכא בבבל שני אחים יש שמחליפים נשותיהם
צ)
השבטים שהגלה סנחריב משתעי:
המסורבל בבשר, ולשון
זה לזה בירתא דסטיא איכא בבבל היום סרו מאחרי המקום
מלבוש הוא כמו (דניאל ג)
וכולן לפסול. כל מקום שגלו השבטים
כפיתו בסרבליהון (ע"ז ב:).
דאקפי פירא בכוורי בשבתא ואזיל וצדו בהו בשבתא ושמתינהו ר' אחי
נטמעו עובדי כוכבים בבנותיהם
ואין להם מנוחה כדוב.
ועובד כוכבים ועבד הבא על בת
ברבי יאשיה ואישתמוד אקרא דאגמא איכא בבבל אדא בר
אהבה יש בה
דוב אין לו מנוחה אלא
הולך ובא כל שעה (שם).
ישראל אפילו למ"ד (יבמות דף מה.)
היום
הולד ממזר לא הוי פגום מיהא הוי:
ותלת עלעין בפומה. בחיה (א) ש) השניה
שבמראה דניאל כתיב והיא בבל: בפומה בין שיניה. בפומה משמע מבפנים
בין שיניה משמע
שבולטות מבחוץ: בולעתן. מושלת עליהם: ומסורבלים כדוב. בעלי בשר. לשון עובי ושומן הוא ובעלמא (שבת דף קלז:) נמי אמרי' קטן
מסורבל בבשר המלובש בבשר כסרבל: דוב אין לו מנוחה כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו: דובא ניידא. דוב נודד: הראני
פרסיים. בעל משלות ודומיות היה לוי וקאמר לו רבי משול לי פרסיים למה הם דומים: כחיילות של בית דוד. גבורים ת): חברין.
אומה הסמוכה לפרסיים ומשחיתים הם וטרפנים הם יותר מפרסיים: לשעירים. מלובשים שחורים ודומים לשדים: דומים למלאכי
השרת. לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת וכתיב (יחזקאל ט) והאיש לבוש הבדים. והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף כה:)
על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו' ובנדרים (דף כ:) נמי אמרינן מאן מלאכי השרת רבנן
ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים א): כי קא ניחא נפשיה. נזרקה נבואה בפומיה:
הומניא. עיר ששמה כך: מסגריא. עיר היא וכל הנך כולהו מקומות נינהו: בירתא דסטיא. על שם שסרו מאחרי המקום ופירש
דאקפי פירא דכוורי
ואזיל וציידי בשבתא ושמתינהו
וכו'. הציף הביבר
דגים הרבה והלכו וצדו: דאקפי.
רבי היאך סרו:
פרזלא: פירא.
ובלע"ז ביב"ר: ואישתמוד. נשתמדו:
הציף כדמתרגמינן
ויצף הברזל (מלכים
ו) וקפא
בריכה
עשויה לגדל דגים
ב
היום