עב:
עשרה יוחסין פרק רביעי קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
היום
יושב בחיקו של אברהם אבינו. פירש בקונטרס יש אומרים
היום יושב בחיקו של אברהם. י"א מת היום ואם כן אין זה רב אדא
כד א מיי' פ"ח מהל'
א) יומא לח:, ב) יבמות טז:
עבדים הלי"ג [כרב
ע"ש שהוא רב, [בכת"י:
מת וא"כ אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא ונראה לומר
שבגמרא. ונראה דהא יושב בחיקו של אברהם אבינו שנכנס לברית
ס)
וכר"י בגיטין לט. דצריך
אמר רב יהודה אמר
יושב בחיקו של אברהם שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה
מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה ע) משמת רבי עד
רב], ג) [בע"י: ניקום
ג"ש] סמג לאוין קמ
שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן
דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרינן בבבא בתרא
מקמך. וצ"ל ניקום קמך.
טוש"ע יו"ד סי' רסז סעי'
(רש"ש)], ד) סוכה נג:
סד:
(דף כב.): צוה ה' ליעקב סביביו
בר יצחק כדאמרי' בב"ב (דף כב.א)) אך
יומא עז., ה) [בכת"י:
ב [מיי' פי"ב מהל' מלכים
צריו. צרים שהיו סובבים אותם בארצם
ר"י פי' א דשני רב אדא בר אהבה
היום יושב בחיקו של אברהם היום נולד רב
הל"ג טוש"ע אה"ע סי' ב
פורעין ומתריזין כלפי מטה,
חמשה
קהלי כתיבי.
הוו ב):
דהיינו עמון ומואב שהצירו להם
סעיף ה בהגה]:
וכעי"ז ביומא ובסוכה.
יהודה בבבל דאמר מר כשמת ר' עקיבא
כה ג מיי' פט"ו מהל'
(ושם לא הוגה בב"ח
יותר מן הכל כדאמרינן בחלק (סנהדרין
פי' ג) גבי אזהרת פסולי יוחסין אבל
נולד רבי כשמת רבי נולד רב יהודה כשמת
מידי)], ו) [לעיל עא ע"ב],
איסורי ביאה הל"ז
קהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו
דף צו:) עמון ומואב שכיני בישי
ז) יבמות מח. נזיר סב:
סמג לאוין קיז טוש"ע
רב יהודה נולד רבא א] כשמת רבא נולד רב
גיטין לח:, ח) [לקמן עו:],
בפסולי יוחסין משתעי עוד אומר
דירושלים היו אותם צוה שיהיו סובבים
אה"ע סי' ד סעי' כב:
ב
אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד
כו ד מיי' שם פי"ט הלכה
ט) תוספתא דקידושין פ"ה
א)
ר"י משום דלא שייך ביה קהל:
אותם אף בגלותם כגון הומניא דכולה
ה"ה, י) [בכת"י: רב],
יא סמג שם טוש"ע
וחד שנברא צדיק כמותו שנאמר 1 וזרח השמש
❖
דעמונאי היא כדאמרי' לעילפ) הושיבם
כ) [ע' תוס' דסנהדרין
אה"ע סי' ז סעי' כב:
ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי
טו: ד"ה שור ושם
סנחריב בבבל והיו מצירים לישראל
נא: ותוס' זבחים מה.
שבפום נהרא: חד אמר לטובה.
שנאמר ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב וגו' צוה ה' ליעקב סביביו
2
3
ד"ה הלכתא], ל) [בס"א
מוסף תוספות
היה מייליל הנביא עליו: וחד אמר
ליתא קולרין], מ) תוספתא
צריו ב) רב יהודה אמר כגון הומניא לפום נהרא 4 ויהי כהנבאי ופלטיהו בן
דקדושין פ"ה ה"ג [לעיל
א. (מפרש מה הוקשה
לרעה. שהיה רע בעיניו שמת מיתה
בניהו מת ואפול על פני ואזעק קול גדול ואומר אהה אדני ה' רב ושמואל
סז.], נ) [בכת"י ודפו"ר
לר"י) ולא נהירא דההוא
יפה: דאיסתנדריא דמישן. שלטון
חד אמר לטובה וחד אמר לרעה מאן דאמר לטובה כי הא דאיסתנדרא
נוסף: והולד ממזר. וכצ"ל
דהתם היה תלמידו של
של מישן: מי שעשה הטובה הזאת.
ר"ש מדעסויא], ס) [ברש"י
רבא והאיך יתכן שנימול
דמישן חתניה דנבוכדנצר הוה שלח ליה מכולי האי שבייה דאייתית לך לא
שבע"י: דהאי], ע) [עי'
ביום שמת רבי והיה
שהציל את הגולה מלהיות עבדים
תענית כ ע"ב], פ) [בעמוד
שדרת לן דקאי לקמן בעי לשדורי ליה מישראל א"ל פלטיהו בן בניהו אנן
תלמידו של רבא הא
צ) לעבדות: איני יודע שאחוריהם
א], צ) [ברש"י שבע"י:
אמרינן ביום שמת רבי
דחשבינן ניקו מקמך הכא ועבדין ניזלו להתם ואמר נביא מי שעשה טובה
אל ההיכל. שהיה במערב
ג)
ק)
לעבדותו. (של חתניה
נולד רב יהודה וביום
דנבוכדנצר)], ק) [בדפו"ר
שמת רב יהודה נולד רבא
בישראל ימות בחצי ימיו מאן דאמר לרעה דכתיב ותבא אותי אל שער
העזרה מה תלמוד לומר אחוריהם
5
ובע"י: שהוא], ר) [צ"ל
וכו'. תוס' הרא"ש ועי'
וגו' אחוריהם ממש כשהוא מפורע
בית ה' הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש
דאמרינן. [בדפו"ר דאמ'],
מהרש"א. ב. דההוא פסול
❖
ש) [צ"ל הפקרם, [בדפו"ר
שהיו מתכוונין להראות אחוריהם
הגוף. ריטב"א.
ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם וכתיב
הפקר'], ת) [דברים כג,
לגנאי: תסתיים דשמואל הוא דאמר
ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין
ג. ועי' יבמות עח ע"א,
6
לרעה. דשמואל לית ליה הא ר) דאמר
ולעיל סט ע"א], א) [ע"ש
המזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה ממשמע
תוס' ר"י הזקן
דעבדים נשתלחו למישן מדקאמר לא
בתוס' ד"ה אמר ליה],
שנאמר ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם כלפי מערב מה תלמוד לומר
ב) [וע"ע תוס' בתענית כ:
זו דברי ר' מאיר. מתני'
ד)
חשו לה משום עבדות: לעולם אימא
ד"ה א"ל], ג) [נראה דיש
דתני דעלו פסולין לארץ
[אחוריהם] אל היכל ה' מלמד שהיו (א) ה) מפריעין עצמם ומתריזין עצמם כלפי
❖
לך שמואל הוא דאמר לטובה. דאית
להוסיף בקונטרס],
ישראל דמשמע דאין כל
מעלה וקאמר נביא מי שעשה הרעה הזאת בישראל ימות על מיטתו תסתיים
ליה הא דנשתלחו עבדים למישן והאי
ארצות בחזקת כשרות
חוץ מבבל. נושא ממזרת.
דשמואל דאמר לרעה דאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל מושכני הרי היא
דקאמר לא חשו לה משום עבדות
ו)
דלא איקרי קהל, הילכך
הגהות הב"ח
שמואל לטעמיה דאמר עבד שאין
כגולה ליוחסים מישון לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות
אינהו [לא הוו בכלל] לא
❖
(א) גמ' מלמד שהיו
יבא ממזר בקהל ה'.
לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד
אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות לעולם אימא לך שמואל אמר
מתריזין כלפי מטה
❖
והני נמי מאחר שגזלום מהם ונתייאשו
ומפריעין עצמם כלפי:
לטובה ושמואל לטעמיה דאמר ז) המפקיר אעבדו יצא לחירות ואינו צריך גט
מהם זהו הפקר כדאמרינן בגיטין
ש)
תורה אור השלם
שחרור שנא' כל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד
7
(דף לט:) נתייאשתי מפלוני עבדי
1. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא
הגהות מהר"ב
שיש לו רשות לרבו עליו קרוי עבד עבד שאין לרבו רשות עליו אין קרוי עבד
ומשום לשון הפקר נקט לה דכיון
הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ
רנשבורג
אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כל ארצות
דאתייאש ליה מיניה פקע ליה
שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם:
א] גמ' כשמת רבא נולד רב
קהלת א ה
בחזקת כשרות הם עומדות אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב
רשותיה: ואינו צריך גט שיחרור.
2. וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם ›כְבֶּה
אשי. הרמב"ם בהקדמת
להיות מותר בישראל: זו דברי רבי
איתתא מחוזייתא אמר ליה רב אשי מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר
חבורו היה לו הגירסא עד
וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְיָ
מאיר. מתני' דקתני דעלו פסולין
שלא מת רבא נולד רב אשי
אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים:
שמואל זו דברי ר' מאיר אבל חכ"א כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות
ח)
וכ"כ בעל הלכות דף יא
שמואל א ג ג
לארץ ישראל ומשמע דאין כל
❖
והא בי רב כהנא לא מתני הכי ובי רב פפא לא מתני הכי ובי רב זביד
3. פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין
ע"ב:
הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל
מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְיָ לְיַעֲקֹב
לא מתני הכי אפ"ה לא קיבלה מיניה משום דשמיע ליה מרב זביד
בלבד כדאמר בריש פירקא (לעיל דף
סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה
דנהרדעא ת"ר ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי ר' יוסי ר' מאיר
ט)
ב
יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם:
מוסף רש"י
סט:) דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר
איכה א יז
אומר אין טהורים אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר 8 וזרקתי עליכם מים
ייחס עזרא את בבל: ממחוזייתא.
4. וַיְהִי כְּהִנָּבְאִי וּפְלַטְיָהוּ
כגון הומניא לפום
טהורים וטהרתם אמר לו ר' מאיר כשהוא אומר מכל טומאותיכם ומכל
נהרא. בהומניא יונים
ואין מחוזא בתוך גבולי בבל האמורים
בֶן בְּנָיָה מֵת וָאֶפֹּל עַל פָּנַי
הם ומצירין לבני פום
וָאֶזְעַק קוֹל גָּדוֹל וָאֹמַר
לענין יוחסין: והא בי רב כהנא
גלוליכם ולא מן הממזרות אמר לו ר' יוסי כשהוא אומר אטהר אתכם
נהרא, שהם ישראל עניים
אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱיִ כָּלָה אַתָּה
לא מתנו לה הכי. משמיה דשמואל
(יבמות טז:). ממשמע
הוי אומר אף מן הממזרות בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב 9 וישב ממזר
עֹשֶׂה אֵת שְׁאֵרִית
שנאמר ופניהם קדמה
›שְׂרָאֵל: יחזקאל יא יג
אלא כדאמר לעיל כל הארצות בחזקת
באשדוד אלא לר' יוסי מאי וישב ממזר באשדוד כדמתרגם רב יוסף יתבון
5. וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ וַתָּבֵא
כו'. שהיו עומדים פתח
פסולות ואמר רב יהודה אמר
ההיכל כדכתיב ברישיה
בית ישראל לרוחצן בארעהון דהוו דמו בה לנוכראין אמר רב יהודה אמר
אֹתִי אֶל שַׁעַר בֵּית יְיָ
שמואל כל הארצות עיסה: דרב
דקרא והנה פתח היכל
הַקַּדְמוֹנִי הַפּוֹנֶה קָדִימָה
שמואל הלכה כרבי יוסי אמר רב יוסף אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל
י)
כ)
ה' כעשרים וחמשה איש,
זביד מנהרדעא. לאו היינו רב
וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר
ולא הוה ליה למיכתב
הלכה כרבי יוסי הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין ל) ת"ר
עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ
זביד סתמא: וישב ממזר באשדוד.
אלא ופניהם קדמה וממילא
וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת
גר נושא ממזרת דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר גר לא ישא ממזרת אחד גר
יבדלו הממזרים מהם וישבו בפני
מ) ג
נ)
ד
ידענא דאחוריהם אל היכל
יַאֲזַנְיָה בֶן עַזֻּר וְאֶת
ה', שהיכל הוא במערב
אחד עבד משוחרר וחלל מותרים בכהנת מ"ט דרבי יוסי חמשה קהלי כתיבי
פְּלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָהוּ שָׂרֵי
עצמם: ייתבון בית ישראל לרוחצן.
ופתחו בכותל מזרחי
יחזקאל יא א
הָעָם:
(סוכה
תרגום של וישב: דהוו דמיין בה
חד
6. וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר
נג:). שהיו מפריעין.
מגלין, ומתריזין. רעי
לנוכראין. תרגומו של ממזר. והכי קאמר וישב העם שהיה מנוכר מגבול ארצו ונטרד
כממזר באשדוד גם הוא מגבול
בֵּית יְיָ הַפְּנִימִית וְהִנֵּה
(שם). המפקיר עבדו
פֶתַח הֵיכַל יְיָ בֵּין הָאוּלָם
ארץ ישראל ויהושע חלקה להם אע"פ שלא נכבשה בימיו כדכתיב (יהושע יג) אתה זקנת באת
בימים והארץ נשארה הרבה מאד
יצא לחירות. מלהשתעבד
וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים
לרשתה וקא חשיב ואזיל חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי וגו': צוורני צוורני. חבורות
חבורות. ל"א קולרין קולרין והוא
לרבו עוד (גיטין לח.).
וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם
לשון מעשה בקולר של בני אדם דסוף יבמות (דף קכב.): גר נושא ממזרת. דקסבר קהל גרים לא איקרי קהל והולד ממזר
אֶל הֵיכַל יְיָ וּפְנֵיהֶם
קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם
דכתיב ת) לו הלך אחר פסולו: לא ישא ממזרת. קסבר דקהל גרים איקרי קהל: מותרים בכהנת. ואע"פ שהכהנים אסורים בגיורת
קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ:
ומשוחררת וחללה דקסבר לא הוזהרו כהנות כשירות להנשא לפסולין לאותן שהפסול אינו מוזהר עליהן כגון אלו: חמשה קהלי כתיבי.
יחזקאל ח טז
7. וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת
גבי אזהרת פסולי יוחסין לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כג) לא יבא לו בקהל (שם) לא יבא עמוני ומואבי בקהל (שם) לא יבא להם
כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז
בקהל (שם) דור שלישי יבא להם בקהל דמצרי ואדומי (שם) וקהל דגבי פצוע דכא
(שם) לא חשיב
דלאו מן פסולי יוחסין קא משתעי:
יֹאכַל בּוֹ: שמות יב מד
חד
8. וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַ›ם
9. וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים: זכריה ט ו
טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: יחזקאל לו כה