עד:
עשרה
יוחסין
פרק רביעי קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכי
קאמר כל האסורים לבא בקהל כהונה ומאי נינהו גיורת
הכי קאמר. כלומר לעולם ר' יהודה אגר בממזרת קאי דשמע
מג א מיי' פי"ח מהל'
א) [יבמות ס: לקמן
עח.], ב) [בערוך ערך
איסורי ביאה הל"ג
פחותה כו'. וא"ת אמאי לא פריך הא תנא ליה רישא דגר
ליה לת"ק דאיירי בה והאי בקהל דקאמרת קהל כהונה הוא דכהן
נ)
סמג לאוין קכא טוש"ע
צד א גריס בשם רבינו
מותר בממזרת כדפריך לעיל וי"ל דלאו עיקר קושיא היא דפריך
אסור בגיורת ואפי' פחותה מבת ג' שנים דלאו בת ביאה היא ואין
אה"ע סי' ו סעי' ח:
חננאל א"כ מצמדה תברה
מד ב מיי' שם פט"ו
הא תנא ליה רישא אלא עיקריה אאידך קושיא סמיך ר' יהודה
שם משום חשש זנות דכתיב
(יחזקאל מד) כי אם בתולות מזרע בית
ע"ש], ג) [בדפו"ר: דמותר
אוסר אהייא: והרי גר דמותר
הל"א סמג לאוין קיז
בכהונה. ועי' תוה"ר],
ישראל ס): ודלא כר"ש. דאמר לקמן
ד) [לעיל עב ע"ב],
טוש"ע אה"ע סי' ד סעי'
בכהנת ומותר בממזרת. וא"ת מאי
בפירקין (דף עח.) גיורת פחותה מבת
הכי קאמר כל האסורים לבא בקהל כהונה
ה) [יבמות נז. לקמן עז.],
יג:
מה ג מיי' שם פי"ח הל"ג
פריך והרי הטעם שהוא מותר לפי
ג' כשירה לכהונה. וה"ק כל האסורין
ו) [לעיל סד. סז. לקמן
א מאי נינהו גיורת פחותה מבת שלש שנים
עז.], ז) [בכת"י: דכהן],
סמג לאוין קכא
שלא הוזהרו כשרות להינשא לפסולים
לבא בקהל כהונה ומאי ניהו דמרבי
ויום אחד ודלא כר' שמעון בן יוחי מותרין
ח) [תיבת אפי' ליתא
טוש"ע שם סי' ו סעי' ח
א)
וע"ש בב"י: ולא משום הכשר גר הוא דלעולם
האי כללא יתר על הראשונים שאסורין
❖
בכת"י ובדפו"ר ונוסף ע"פ
לבוא זה בזה ונוקמה בבת שלש שנים ויום
אמרינן דכהן אסור בגיורת ומותר
בקהל ישראל גיורת שפחותה מבת
הרש"ל. אמנם גם בתוס'
אחד ואפי' לר' שמעון בן יוחי א"כ מצידה
ועו"ר ליתא], ט) יבמות
ב)
אסור ר"ל כל שמותר לבא בקהל
שלש שנים וכ"ש יתירה על בת שלש
מט. ספרי פ' תצא,
תברה אלא טעמא דבת שלש שנים ויום
מוסף רש"י
מטעם יחוס אסור ליקח ממזרת
שנים מותרין הנך אסורין גיורות
י) [בכת"י: אמאי. וכ"ה
אחד הא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד
ברש"י], כ) לעיל עב:,
איזהו ממזר כל שהוא
וממזרים ונתיני ושתוקי לבא
ונראה לפרש הרי גר שנשא בת
א
ל) יבמות סח. [תוספתא
בלא יבא. כל קורבה
זה בזה: ונוקמה בבת שלש. ולא
דמותרת לבא בקהל כהונה אסורה לבוא זה
ישראל שהבת מותרת לכהן ומותרת
דנדה רפ"ו], מ) יבמות
שהיא בלאו ואפילו אין בה
בממזר כר"א בן יעקב וכה"ג
בפחות ונימא דפחותה מותרת לכהן
סט., נ) [צ"ל דקאמר.
בזה הרי פחותה מבת שלש שנים ויום אחד
כרת, כגון אנוסת אביו
רש"ל], ס) [עי' לקמן
וכר' יהודה דהיא בלאו דלא
ובה לא איירי: א"כ. דכר"ש
פריך בסמוך:
לר"ש בן יוחי דמותרת לבא בקהל כהונה
דת"ק סבר ממזר מאחותו הוי
עח סוע"א], ע) [בס"א:
יגלה כנף אביו, ומחמת
מיתוקמא דפחותה מותרת לכהונה
בממזר], פ) [בדפו"ר
ומותרות לבא זה בזה וכללא הוא דכל
קורבה דאביו, וכגון נושא
ממזר. ואם תאמר היכי
והוא לא התיר לבא בממזרת אלא
ודפו"י: ולאו], צ) [בכת"י
חלוצתו דהוי בלא יבנה
האסורים לבא בקהל כהונה מותרין לבא זה
והוי לאו דקורבה בלא כרת
כתוב: אלא ת"ק סבר יש],
משתמע פלוגתייהו ממתני' ופירש
האסורין לבא בכהונה הוי משמע האי
ק) [צ"ל בני. [רש"ש] (וכ"ה
(יבמות מט.). כל שחייבין
בזה והרי אלמנה וגרושה וחללה וזונה
הקונטרס דה"ק כל הנולדים מאיסור
דפחותה אית ליה דאסורה לממזר:
בתוס' בשמו)], ר) [צ"ל
עליו כרת. אבל נושא
דאסורים לבא בקהל כהונה ואסורים לבא זה
מצידה תברה. תשובתו מוכנת
ערוה ממזרים הם ומותרים לבא
חלוצתו לא הוי ממזר (שם).
אוסר לבני חייבי (רש"ש)],
ש) [צ"ל כל האסורין לבא
בן תשע שנים ויום
בזה ותו הא מותר אסור והרי גר שמותר
לצידו: אסורין לבא זה בזה. בתמיה
זה בזה בני חייבי כריתות בבני חייבי
ג)
אחד. שהוא גר עמוני
בקהל שאין קדושין תופסין
מיתות ב עכ"ל ולא נהירא דדוחק הואג
היא בממזר וממזר בה והרי גיורת
בכהנת ומותר בממזרת אלא אמר רב נתן
ומואבי כו'. דאסורין לבא
ד)
בהן כגון אפי' חייבי כריתות
כו'. רש"א], ת) [בדפו"ר:
לכך פר"י דה"ק ש) כל האסורין לבא
וכו' דכיון דקהל גרים לאו קהל הוא
בקהל, מצרי ואדומי.
בר הושעיא ה"ק כל שכהן אסור לישא את
עד דור שלישי בעשה,
אפילו שאין קידושין תופסין
בקהל ת)שאפילו קידושין אין תופסין
לא שנא פחותה ל"ש יתירה ועל כרחיך
בתו ומאי ניהו גר שנשא גיורת וכר' אליעזר
כותי ונתין. בלא תתחתן
וכו'. ולפנינו כרש"ל,],
ה)
בהםד כגון חייבי כריתות מותרין לבא
תנא דידן מדשרי יתירה על בת
א) [בעמוד א], ב) [דברים
בם, דקסבר כותים גירי
בן יעקב מותרין לבא זה בזה וכללא הוא
כג], ג) [יבמות ד ע"א],
אריות הן, חלל. פסול
זה בזה כלומר כל שבא מאיסור
שלש לממזר ש"מ אית ליה קהל גרים
❖
דכל שכהן אסור לישא את בתו מותרים
ד) [שם מט סוע"א, ע"ש],
לכהונה, פסלוה. אם בת
לא איקרי קהל: וכללא הוא. בתמיה
תפיסת הקידושין דהיינו בני חייבי
כהן מן התרומה ולויה
לבא זה בזה הרי חלל שנשא בת ישראל
כריתות וחייבי מיתות דאין קידושין
דכל האסורין לכהן מותרין לממזר:
וישראלית לינשא לכהונה
❖
דכהן אסור לישא בתו ואסורין נמי לבא זה
עולמית (יבמות סח.).
ותו הא מותר אסור. מדלא התיר
תופסין בהם כולן מותרין לבא זה
תורה אור השלם
בזה לא קשיא כר' דוסתאי בן יהודה והרי
בזה דקסבר יש ממזר מכל דבר דלא
לבא בממזרת ע) אלא האסורות לכהנים
ו)
1. לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל
תפסי קידושין: מאי קא משמע לן
הא המותר בקהל כהונה אסור
חלל שנשא חללה וכהן אסור לישא בתו
יְיָ גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא
תוס' ר"י הזקן
❖
לוֹ בִּקְהַל יְיָ: דברים כג ג
בממזרת: והרי גר כו'. כיון דאית
תנינא כו' ר' יהושע אומר כל שחייבין
ואסור נמי לבא זה בזה ותו הא מותר אסור
גמ'. ומאי ניהו. דלא
עליו מיתת בית דין. ופירושו כמו
ליה קהל גרים לא איקרי קהל: אלא
והרי גר שנשא בת ישראל ז) וכהן מותר
איירי בהו ברישא דמתני'.
אמר רב נתן. לא תימא כל האסורין
תנינא חדא זימנא דלעילא) דאבא שאול
זה בזה. לישא ממזרת
הגהות הב"ח
לישא בתו ומותרין לבא זה בזה אלא אמר
או שתוקית. אי הכי
דהוה ליה למיתנייא התם גבי מילתא
דתקשי לך אלמנה לכ"ג ותיקשי לך
(א) רש"י ד"ה ממזר וכו'
[וכו']. דהני (וכו') ודאי
רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכא ממזר
דר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר
גר מדוקיא אלא ה"ק ת"ק כל שבתו
❖
מיתות ב"ד הס"ד:
לא אקרי קהל. בן ט'
מאחותו וממזר מאשת איש איכא בינייהו
כדבריו וא"ת אמאי איצטריך למיפרך
אסורה לכהונה ומאי ניהו דמוסיף
שנים ויום אחד. כלומר
בן ט' שלמים ביאתו
ת"ק סבר אפי' ממזר מאחותו נמי הוי ממזר
תנינא ליפרך דר' יהודה אדר' יהודה
האי כללא על האסורין לישראל גר
ח)
ביאה, וכן בת ג' ויום
מוסף תוספות
דהכא קאמר ר' יהודה דאין ממזר
שנשא גיורת וכר' אליעזר בן יעקב
ור' יהודה סבר מאשת איש הוי ממזר
אחד פי' בת ג' דניהוו
אלא מחייבי מיתות ב"ד ובמסכת
דאמר במתני' (לקמן דף עז.) גר שנשא
שלמים [ד]לקח* קצת
א. דסמיך אהא דמצי
מאחותו לא הוי ממזר מאי קמ"ל תנינא
ט)
למיפרך. ת"י במהרש"א.
משנה אחרת. פסלוה.
יבמות (דף מט.) קאמר לא יגלה כנף
גיורת בתו פסולה לכהונה מותרים
איזהו ממזר כל שהוא 1 בלא יבא דברי ר'
ועי' תוס' הרא"ש שיש
לכהנת מן הכהונה ומן
אביו ב) איירי באנוסת אביו שהיא בלאו
לבא זה בזה והיינו גר מותר
לו גירסא אחרת בגמ'
התרומה, ולויה וישראלית
עקיבא שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו
ומפרש באופן אחר. ב. דאין
וסמיך ליה לא יבא ממזר משמע
בממזרת וממזר בו דאילו בגר שנשא
מלינשא לכהן. כל שזרעו
כרת בידי שמים והלכה כדבריו ר' יהושע
פסול. שמקצת זרעו פסול
לפרש כל האסורים לבא
ב
שממזר הוה אפי' מחייבי לאוין דהא
ישראלית לא מצית לאוקמה דמאן
אע"פ שקצתו כשר, כגון
בקהל אממזרים קאי דר'
אומר כל שחייבין עליו מיתת ב"ד אלא
ר' יהודה נמי דריש סמוכים במשנה
שמעת ליה דאמר כהן אסור לישא
גר עמוני ומואבי שזכריו
יהודה נמי הכי אית ליה
אמר רבא גר עמוני ומואבי איכא בינייהו
פסולים ונקבותיו כשרות.
דכל ממזרים מותרים לבא
תורה וי"ל דר' יהודה סבר התם
בתו ר' יהודה דאמר במתני' (שם) בת
ג)
זה בזה. תוס' הרא"ש.
פוסל. אשה בביאתו ובהא
והכי קאמר כל האסורים לבא בקהל ומאי
דאשת אב דכתיב בין לא יקח ובין
גר זכר כבת חלל זכר ומדסיפא ר'
פליג עליה רשב"ג. וכל
דחייבי לאוין נמי
ג.
לא יגלה הוי מיותר דהשתא אנוסת
יהודה דקתני ר' יהודה אוסר רישא
ניהו גר עמוני ומואבי מותרין לבא זה בזה
אסורים לבא בקהל. שם.
שאין זרעו פסול. כלל,
כגון מצרי שני שזרעו הוא
ד. כלומר שאינם נדבקין
אביו לא יקח כדכתיב לא יגלה כנף
לאו ר' יהודה להכי מוקמי לה כר"א
אי הכי מאי ר' יהודה אוסר ה"ק אע"פ שרבי
י)
דור שלישי הוא אינו פוסל
בכל קהל שיש קהל
אביו אשתו מיבעיא וא"כ למידרשיה
בן יעקב ושמעיה ר' יהודה לת"ק דאית
יהודה אוסר גר בממזרתכ) הני מילי גר דראוי
אשה בביאתו ובהא פליג
שאין להם בו תפיסת
ולומר דלא יבא ממזר דוקא מאשת
ליה קהל גרים לא איקרי קהל ופליג
קדושין. שם.
ר' יוסי את"ק.
לבא בקהל אבל גר עמוני ומואבי דאין
עליה: כר' דוסתאי בר' יהודה.
*אולי צ"ל: שיכנס קצת
אביו ולימא הכי מלא יקח עד לא
ראויין לבא בקהל לא תנו רבנן ל) ג בן
בשנה אחרת
יגלה דהיינו אשת אביו הוי ממזר
ס"ל לתנא דידן דאמר (שם) בנות
תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי
ישראל מקוה טהרה לחללים: ותו הא
טפי לא הוי ממזר ד):
ושניהם מצרי ואדומי כותי ונתין חלל וממזר שבאו
המותר. לישא כהן בתו אסור לבא
באסורין: והרי גר שנשא בת ישראל
על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל [פסלוה] ר' יוסי אומר כל שזרעו
מ)
כו'. ומותר לבא בממזרים דהא אמר
פסול פוסל וכל
שאין זרעו פסול אינו פוסל רבן שמעון בן גמליאל אומר
קהל גרים לאו קהל הוא: ממזר
כל
מאחותו. כריתות: ממזר מאשת
איש. מיתות(א): איכא בינייהו. פ)לאו בגר איפליגו אלא דקסבר צ) יש ממזר מחייבי כריתות וה"ק כל הנולדים מאיסורי ערוה ממזרים הם ומותרים
לבא זה בזה ק) הני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות כגון א"א דכולן ממזרים הם ור' יהודה אוסר ר)לבא חייבי כריתות בבני חייבי מיתות דקסבר
אין ממזר אלא מחייבי מיתות וטעמא מפורש ביבמות (דף מט.): תנינא. פלוגתא אחריתי במתני' בתנאי אחריני ולמה ליה לרבי למיתני
לתרתי בבי ניתני התם לגבי ר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו: שהוא בלא יבא. אע"פ שאינו אלא בלאו הולד ממזר: כל
שחייבין. על אותה ביאה כרת בידי שמים: כל שחייבין עליו מיתת ב"ד. אבל חייבי כריתות לא וטעמא דכולהו מפרש ביבמות (שם):
זה בזה. הם בממזרים וממזרים בהם: אי הכי אמאי ר' יהודה אוסר. הני ודאי לא איקרי קהל דהא לא חזו לבא בקהל: ה"ק.
כלומר וכולה חד תנא הוא: בן ט' שנים
ויום אחד. שהוא גר עמוני וכו' דבכי האי זימנא חזי לביאה: פסלוה. לכהנת מן התרומה
לכהן: כל שזרעו פסול. מן
ומן הכהונה ולויה
וישראלית
מלינשא
עוד
הכהונה פוסל את אשתו מן
הכהונה ולקמן מפרש מאי בינייהו:
כל