עשרה
יוחסין
פרק
רביעי קידושין
עו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מצת
כותי מותרת. פי' מותרת לאכלה בפסח ואין בה משום
ופוטרין את הנשואות. מן החליצה ולרבי עקיבא בני חייבי
לאוין
נ
א) [עמ"ש תוס' ב"ב צג:
א מיי' פי"ט מהלכות
ד"ה מאן], ב) חולין ד.
איסורי ביאה הל' יח
ממזרים הם: החוצה. החיצונה שלא נכנסה עדיין לרשות הבעל
חששא דחימוץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בלילי יו"ט
גיטין י. [תוספתא פסחים
סמג לאוין קכב טוש"ע
לנשואין: ויש אומרים. היינו רבי אליעזר: לפי שאין בקיאין.
ראשון שאכילתה חובה ולא הויא כקמחין ובצקות של עובדי כוכבים
פ"ב ה"ב], ג) [בכת"י
אה"ע סי' ב סעיף ג:
אסרום ולקמן מפרש לענין יוחסין מאי בקיאין איכא הלכך לרבי
דקיימא לן (פסחים דף מ.)
דאדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל
ב [מיי' שם הל' יט טוש"ע
ודפו"ר אלעזר, לפנינו
שם]:
כרש"ל, ועיין ברש"ש,
אליעזר כותי לא ישא כותית שמא
כזית מצה באחרונה וא"ת והא אמרי'
נא ג מיי' שם פ"כ הלכה
ובהגהות בן אריה לגיטין
אחד מן הבקיאין שלא אירע פסול
(בפרקי דר"א פל"חת)) כל האוכל פת כותי
ופוטרים את הנשואות מאי דרשי לא
י ע"א], ד) ג"ז שם
ב [טור אה"ע סי' ב
1
בנישואי אבותיו והשני משאינן בקיאין
כאילו אוכל חזירא וי"ל היינו דווקא פת
ברכות מז:, ה) [בכת"י:
סט"ו]:
תהיה אשת המת החוצה לאיש זר הך
נב ד מיי' פי"ט שם הלכה
הכא. וכצ"ל], ו) ["אמר"
ואירע ספק אשת איש בקידושי
שהכותי לש ועושה בביתו אבל העיסה
דיתבה חוצה היא לא תהיה לאיש זר
ליתא בכת"י. ועיין רש"ל
כ:
אבותיו שנתקדשה לאחר ואמרו אינן
שהכותי עושה בביתו של ישראל מותר ב
נג ה מיי' שם הלכה כא
ורש"ש], ז) [עי' לעיל עד
אבל הך דלא יתבה חוצה תהיה לאיש זר
ע"ב], ח) [עירובין סה:
קדושין ונשאת לאחר: מצת כותי
ונראה א) הא דקאמר ואדם יוצא בה
טוש"ע אה"ע סי' ז
❖
ורבי עקיבא לטעמיה דאמר יש ממזר מחייבי
וש"נ], ט) [עי' תוס' בב"ק
סעי' כב וסי' ב סעי' ג:
מותרת. לאכלה בפסח ואין בה
ידי חובתו היינו דוקא שגם הכותי
לח: ד"ה ועל הכותית],
לאוין ויש אומרים לפי שאין בקיאין בדקדוקי
משום חששא דחימוץ: ואדם יוצא
יאכל ממנה דאל"כ לא יצא ידי חובתו
י) ס"א לויים וישראלים,
מצות מאן יש אומרים אמר רב אידי בר
כ) פסחים ג:, ל) ["עד"
בה. בלילי י"ט הראשון שהמצה
דהא לית להו לפני עור לא תתן מכשול :
א)
ב)
מוסף תוספות
הנושא
ליתא בכת"י ודפו"ר, וכ"ל
אשה כהנת. פי' כהן
אבין רבי אליעזר היא דתניא מצת כותי
חובה ויוצא בה דלא הוי ס) כקמחין
ב)
ברש"י ע"ש ובתויו"ט],
א. גזרו על פתן לפי שהיו
ובציקות של עובדי כוכבים שלא
שבא לישא אשה כהנת
מ) [עיין סנהדרין לב
מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח
מבטלין בנין ביהמ"ק
ע"ב], נ) [לעיל עג.
בימי עזרא. תוס' גיטין י.
חמצו דקי"ל (פסחים דף מ.) אדם
וקאמר דצריך לבדוק משום שאנו
ורבי אליעזר אוסר לפי שאין בקיאים
ג)
יבמות פד: פה.], ס) [עי'
ב. בתוס' שם ובתוס'
ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל
רוצים שבנה ישמש ע"ג המזבח אבל
בדקדוקי מצות רבן שמעון בן גמליאל
רש"ש דנראה מפסחים
הרא"ש כתוב. דמיירי
כזית מצה אחרת באחרונה משום
אין לפרש דמיירי בישראל הבא לישא
דל"ג קמחין], ע) [נדצ"ל
בעיסת ישראל והכותי
אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה
ד)
מהם אותה ואת אמה.
לש. ג. דהשווה הכתוב
דבמצת מצוה בעינן שימור לשם
אשה כהנת ורוצה שיהא בנה כשר
(רש"ש)], פ) [צ"ל וכהן,
מדקדקים בה יותר מישראל ואלא ה)הכי מאי
אשה לאיש לכל עונשים
מצוה אבל מצת כותי א"צ לאכול
לכהונה דא"כ אמאי נקט כהנת אפילו
וכ"ה בשיטת מהרי"ב,
שבתורה. תוס' כתובות כד.
אין בקיאין לפי שאין בקיאין בתורת קידושין
מצה אחרת באחרונה דבקיאי במצות
היתה חללה נמי הוי בנה כשר לכהונה
רע"ב תויו"ט ובר"י הזקן],
ד"ה אבל. ד. דק"ל הנושא
צ) [בדפו"ר וע"י: את אמו
נשים בעבירה אסור עד
וגירושין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה
שימור: ואלא הכא. גבי יוחסין
דבני ישראל מקוה טהרה לחללות ג):
ו)
❖
וכו' בנותיהן לכהנים וא"צ
שידור הנאה וכו'. שם.
צריך
מאי אין בקיאין שייך למימר: מאי
שיבדוק אחריה ארבע אמהו'.
ממזר מאחותו וממזר מאשת אח נתערבו
לבדוק אחריהם], ק) [ע"ב],
ז)
קמ"ל. האי ממזר מאחותו דקא
ר) [שם], ש) [ס"א
פי' בקונט' בודקין משום חשש
בהן מאי קא משמע לן יש ממזר מחייבי
איתחזא], ת) [וכ"ה במשנה
פריש ממאי הוה ולא תנא ממזר
דממזרות ולא נהירא מדפריך גמ' ואיהי
מוסף רש"י
כריתות ניתני חדא ח) מעשה שהיה כך היה
שביעית פ"ח מ"י. וע"ע
סתמא: ומשני יש ממזר מחייבי
נמי תבדוק בדידיה ומשני לא הוזהרו
מצת כותי מותרת.
תוס' חולין יג ע"א
ורבא אמר ט) עבד ושפחה נתערבו בהן
ד"ה פיתו], א) [צ"ל
כריתות קא משמע לן. ולאפוקי ממאן
כשרות לינשא לפסולים ומאי קאמר
בפסח לאכילה ולא חיישינן
איסורא משום מאי משום שפחה ניתני חדא
דהא. (הר"ש מדעסויא)],
שמא החמיצה (גיטין י.
דאמר (יבמות דף מט.) אין ממזר
הא הוזהרו לינשא לממזרים ג דהא אפילו
מעשה שהיה כך היה: מתני' א הנושא
ב) [חולין ג ע"א
וכעי"ז חולין ד.). ואדם
אלא מחייבי מיתות בית דין: וניתני
[מאן] דאמר לא הוזהרו היינו דוקא
יוצא בה ידי חובתו
וע"ש ברש"י. וע"ע נדה
אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות
נז ע"א], ג) [לקמן
בפסח. שהכתוב קבעו
חדא. ממזר מאחותו נתערב בהן:
לינשא לחלל קאמר אבל לממזרים לא
עז ע"א], ד) [בדפו"ר:
חובה לאכול מצה בלילה
עבד ושפחה נתערבו בהן. עבד
שהן שמנה אמה ואם אמה ואם אבי אמה
לכך צריך לומר דחששא דמתני' ד)הוא
הוי], ה) [כתובות יד:],
ראשונה, דכתיב (שמות יב)
נשא מבנותיהם ושפחה נשאת לאחד
משום חללות אבל משום ממזרות לא
ו) [בדפו"ר: דאביה],
ואמה ואם אביה ואמה ואם אבי אביה ואמה
בערב תאכלו מצות, ואם
❖
ז) [לקמן עז.],
ישב ולא אכל עבר בעשה
שייך חששא כלל דמכירין ישראל
מהם ואין אותה משפחה ידועה:
ה)
לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת
י)
ב
(חולין ד.). משום חובת
ופרכינן איסורא משום שפחה.
ממזרים שביניהם ומיהו תימה הא קתני
לילה הראשון שהוא חייב
ג אין כ) בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן
דע"כ עובד כוכבים ועבד הבא על
לויה וישראלית מוסיפין עוד אחת ואי
לאכול מצה המשתמרת,
תורה אור השלם
הדוכן ולמעלה ולא מן הסנהדרין ולמעלה
כדכתיב בערב תאכלו
בת ישראל הוולד כשר אלא שפחה
לא בדקי אלא בפסול חללות לויה
1. כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו
מצות, ואפילו ידעינן בה
וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי
ולדה עבד: ניתני. שפחה לחודה:
וישראלית אמאי צריכין בדיקה כיון
דלא החמיצה לא נפיק בה
וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין
צדקה משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק
מתני'
אשה כהנת. דווקא נקט
ו) דאבוה לוי או ישראל אי אפשר
אלא אם כן עבד לה שימור
לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת
לשם חובת מצה, דכתיב
אחריהן רבי יוסי אומר אף מי שהיה חתום
הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ
כדקתני סיפא לויה וישראלית מוסיפין
בשום ענין להיות בה פסול חללה שהרי
(שמות שם) ושמרתם את
יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ
עליהן עוד אחת: ארבע אמהות שהן
לכ"ע בני ישראל מקוה טהרה לחללות
עד בערכי הישנה של ציפורי רבי חנינא
המצות, וכותים בקיאין הן
ל)
מ)
לְאִשָּׁה וְ›בְּמָהּ:
❖
שמנה. בודקין בדורותיה ארבע
וא"כ ישראל שנשא חללה בתו כשרה
שצריכה להשתמר לשמה
דברים כה ה
בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב
ועושין לה שימור (גיטין
באסטרטיא של מלך: גמ' מאי שנא בנשי
אמהות שתים מצד האב ושתים מצד
לכהונה ז) וי"ל דעיקר הבדיקה ותקנה
י.). ורבי אליעזר אוסר.
האם שהם שמנה כל אחת מהם
משום פסול חללות ואגב בדיקה
הגהות מהר"ב
אף באכילה כל ימות הפסח
בדקינן ומאי שנא בגברי לא בדקו נשי דכי
דחשדינן להו שמא מחמיצין
ע) אמה ואם אמה. בודקין שלא היו
דחללות בדקי נמי היכא דלא שייך
רנשבורג
מינצו בהדי הדדי בעריות הוא דמינצו ואם
. לפי שאין בקיאים
(שם)
ממזרות או אחת מן הפסולות לקהל:
אלא פסול ממזרות כגון לויה וישראלית
א] תוס' ד"ה צריך וכו'
בדקדוקי מצות. אין
איתא דאיכא מילתא לא אית ליה קלא גברי
ד
ואם אבי אמה. של אשה זו שהוא
אבל גבי איהי דליכא פסול חללות דלא
היינו דוקא להכשיר בניהם
יודעין לשומרה ולהבחין
דכי מינצו בהדי הדדי ביוחסין הוא דמינצי
לעבודה וכו'. נ"ב עי' ב"ח
בין שיאור לסידוק, בין
נושא: ואמה. של אם אבי אמה:
הוזהרו כשרות לינשא לפסולין לא
סי' ב' אות ד' וחדושי
הכסיפו פניו ללא הכסיפו
מהרי"ט כאן: ואם אביה. של זו שהוא נושא:
אם איתא דאיכא מילתא אית ליה קלא ואיהי
צריך לבדוק משום ממזרות ור"ת כתב
❖
. כל מצוה
פניו
(חולין ד.)
ואמה. של אם אביה: ואם אבי
בספר הישר דהא דצריך לבדוק היינו
שהחזיקו בה כו'. ובהכל
נמי תבדוק בי' בדידיה מסייע לי' לרב דאמר
נ)
שוחטין (חולין שם) מפרש
אביה. של זו שהוא נושא ואמה:
דוקא להכשיר בניהם א] לעבודה אי נמי
רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא
ה
דאתי ר"ש לאוסופי אתנא
תוס' ר"י הזקן
לויה וישראלית. פ) לכהן בא לכונסה:
להכשיר עצמו לעבודה ד אבל להאכילו
קמא אף מצוה שהיא
לפסולים רב אדא בר אהבה תני ד' אמהות
מוסיפין עליהן עוד אחת. אם אחת
בתרומה א"צ בדיקה כדאמר פ' האשה
מתני'. ד' אמהות. שנים
מדברי סופרים ואינה
שהם שתים עשרה במתניתא תנא ד' אמהות
כתובה בתורה אם החזיקו
מצד האב ושנים מצד
בכל זוג וזוג כגון אמה ואם אמה
שנתארמלה (כתובות דף כד.) אני כהן
בה סמכינן עלייהו (גיטין
האם. שהם שמנה. כל
שהם שש עשרה בשלמא לרב אדא בר אהבה
ואמה וכן כולם: אין בודקין מן
וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומה
י.). אין בודקין. לענין
אחת אמה עמה, [אמה
מוקים
המזבח ולמעלה. התחיל לבדוק
ואין נאמן להשיאו אשה:
יוחסין לישא אשה, לא
ואם אמה] אמה ואם
מן המזבח ולמעלה.
אמה, ובודקים שלא
באמהות ומצא שאבי אביה שימש על
אין
אם שימש במזבח אין צריך
היו (טמאות) [ממזרות]
המזבח בידוע שמיוחס הוא: ולא מן הדוכן ולמעלה. אם הועד עליו שעמד אצל הלוים בדוכן לשורר שיר: ולא מן הסנהדרין ולמעלה.
לבדוק למעלה הימנו, דאם
או אחת מן הפסולות
לא היה ראוי לכהונה לא
אם נמנה בסנהדרין א"צ לבדוק אותו וכן שוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין בנותיהם לכהן ואין צריכין לבדוק. וטעמא דכולהו מפרש
לקהל. ואם אבי אמה.
צ)
היו מניחין אותו לשמש,
של אשה זו שהוא
בגמרא ק): אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של ציפורי. עיר סמוכה לציפורי ששמה ישנה כדאמרינן בעירובין (דף נט.) כעיר
כדתנן במסכת מדות (פ"ה
נושא. ואמה. שהיא אם
חדשה שביהודה דהיינו עיר ששמה חדשה כדכתיב (יהושע טו) צנן וחדשה: בערכי. שהיה כתוב בסדרי הדיינין שהיו רגילין לייחס
מ"ד) לשכת הגזית שם
אם [אבי] אמה. לויה
היו יושבים ב"ד מיחסי
את הראויים לדון שהיו מיוחסין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס:
וישראלית. וכהן בא
כהונה ולויה, כל כהן
לכנסה, שהערוב נמצא
באיסטרטיא של מלך. בגמרא ר) מפרש לה: גמ' מאי שנא בנשים דבדקינן. כדקתני ד' אמהות ולא קתני ארבע אבות שיהו בודקין אביה
שנמצא בו פסול כשהיה
בהם יותר. מן המזבח.
ואבי אביה שלא היו ממזרים: בעריות הוא דמנצו. אין זו מגנה את זו בפסול ייחוס אלא בזנות: ואם איתא דאיכא בהו מילתא. לפסול
רוצה להתחנך לעבודה
שאם התחיל לבדוק
לובש שחורים ויוצא (פסחים
באמהות ונמצא שאבי
יוחסין לית ליה קלא: איהי נמי. הכהנת אמאי לא הצריכוה לבדוק ביחוס בעלה ד' אמהות דילמא איכא מילתא בנשי משפחתו ביוחסין:
ג:). משוטרי הרבים.
אביה שמש במזבח אין
לא הוזהרו כשרות. כהנות לינשא לפסולין כגון חללי גירי וחרורי וכיון דלא הקפידה תורה עליהם ליוחסין רבנן נמי לא עבוד בהו מעלה
דיינין בעלמא שאינן ממנין
צריך לבדוק באמותיו
לאצרוכינהו בדיקה ואפילו מחמת ממזרות ושתוקות אלא כי ש) איתחזיק איסורא ביה אבל לחששא ולמיבדק לא אצרכינהו: שהם שתים
עשרים ושלש של סנהדרין
שאם לא היה מיוחס לא
קטנה (לקמן ע"ב). לא
היו מניחין אותו לעבוד.
עשרה. על כל זוג מוסיף לבדוק עוד אם למעלה: שש עשרה.
על כל זוג של משנתינו מוסיף אמה של עליונה ואם אמה:
הוזהרו כשרות. כהנות,
מן הדוכן. שהעידו עליו
מוקי לינשא לפסולים. לחללין
שעמד עם הלוים בדוכן
שמותרים בישראל, ואע"פ שהכהן הוזהר בחללה, כהנות לא הוזהרו בחללים (יבמות פד:). לפסולי כהונה, גר חלל משוחרר,
לשורר שיר. אבל לנשיאות כפים לא דאית ליה אין מעלין מנשיאות כפים ליוחסים בפרק האשה שנתארמלה
שהכהנים הוזהרו על בנותיהם והם לא הוזהרו עליהם מלישא אותן, אבל לפסולין שהאנשים הפסולין הוזהרו עליהן מלישא
[כתובות כד, ב]. ולמאן דאית ליה מעלין אפילו מנשיאות כפים קאמר. [ולא מן הסנהדרין ולמעלה]. וכן אם נמצא
אותן,
כגון ממזרין או נתינים, אף
הנשים הוזהרו עליהם, דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה, והכי אמרינן
שהיה מן הסנהדרין אין
[צריך] לבדוק אמו. משיאין לכהונה. ואין צריכין
בדיקה.
ובגמ' מפרש [מ"ט
דתני]
ביבמות (שם) בפרק יש מותרות (לעיל עג.).
ארבע בנשי ולא תני ד' אבות.