עו:
עשרה יוחסין
פרק רביעי
קידושין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
אין
ג) בודקין מן המזבח ולמעלה כו'. ואם תאמר אמאי לא קתני
מוקי לה בלוייה וישראלית. כדקתני מתניתין מוסיפין עליהן עוד אחת:
נד
א) [לעיל עב:], ב) [בכת"י:
א מיי' פי"ט מהל'
עליה], ג) [בכת"י: עליה],
איסורי ביאה הל' יט
מי לימא פליגא. אמתניתין: מאי מוסיפין עוד אחת. דקתני מתני': זוג
אין בודקין משטרות ולמעלה דהא אמרינן בפ"ב דכתובות
ד) [מדות פ"ה מ"ד ע"ש]
טוש"ע אה"ע סי' ב סעיף
אחת. שתי אמהות: זו דברי ר"מ. סתם מתניתין דמצריך בדיקה:
(דף כד:) מעלים משטרות ליוחסין וי"ל דאין זה רבותא דהא עדות
[וע"ע תוספתא סנהדרין
ג:
כשקרא עליו ערער. א"צ בדיקה אלא אם קראו עליה שני עדים שמץ
נה
מעליא הוא א וא"ת ניתני נמי אין בודקין מנשיאות כפים ולמעלה
ב מיי' שם הל' יז
פ"ז ה"א ובתוס' רשב"י
כאן], ה) יבמות דף קא.
טוש"ע אה"ע שם
ומתרומה ולמעלה כדאמר בפרק ב'
של פסול ולא שמעידים עדות גמורה
סנהדרין לו:, ו) הוריות
סעיף ב:
דכתובות (שם) מעלין מתרומה ליוחסין
אלא יציאת קול וכיון דקרא עליה
מוקים לה בלויה ובת
ישראל אלא מתניתא
נו
ד: ע"ש, ז) [בסנהדרין
ג מיי' שם הל' יח
ערער אמאי פליגי רבנן: מאן
ויש לומר דגם זה אינו רבותא כיון דלא
טוש"ע אה"ע שם:
ובהוריות שם איתא אלא
נימא פליגא לא א מאי עוד אחת זוג אחת
נז
ד מיי' פ"ב מהלכות
אר"נ בר יצחק וכצ"ל],
דמתני הא. משמיה דרב: לא מתני
שייך אלא בכהנים אבל הא [דתנן] אין
אמר רב יהודה א"ר זו דברי ר' מאיר אבל
ח) [בכת"י נוסף: אתך],
סנהדרין הל' ו סמג
הא. ואמוראי נינהו רב יהודה ורב
בודקין מן המזבח ולמעלה רבותא הוא
ט) סנהדרין לו: [נדה
עשין צז:
א) חכמים אומרים ב כל משפחות בחזקת
נח ה מיי' שם הל' א
מט:], י) [אצ"ל שמעיה.
צריך לבדוק
חמא אליבא דרב:
דמיירי אפילו בעבודות הכשרות בזרים ב
כשרות הן עומדות איני והאמר רב חמא
[סדה"ד], כ) [בב"ב נב:
[סמ"ג שם]:
אחריה. אפי' לרבנן: ששם היו
כגון שחיטה או הפשטג אע"ג דשחיטה
נט ו מיי' שם הל' ט
ז"ל הרשב"ם ד"ה בקדושין
בר גוריא אמר רב משנתינו כשקורא עליו
ב)
יושבים. בלשכת הגזית היו יושבים
כשרה בנשים ובעבדים היינו דיעבד
[ב]
ד)
ה)
[ופי"א שם הל' יא]
דבי לוי בתוספתא דמסכת
ערער מאן דמתני הא לא מתני הא איכא
סמג שם טוש"ע ח"מ סי'
קדושין שסידר לוי כמו
אבל לכתחילה לא עבדי כי אם כשרים
סנהדרין מתמיד של שחר עד תמיד
ז סעי' ב:
שסידר ר' חייא ור' אושעיא
: והקל מעליך ונשאו
דאמרי אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר'
מיוחסין ד ו)
של בין הערבים ומייחסים את הכהנים
ס ז מיי' פ"ז מהלכות
עכ"ל], ל) ב"ב ח:,
אתך. ה"ג רש"י ול"ג במשא העם
והלויים להבדיל פסולים מן העבודה
מ) [בר"ן איתא שררותא],
מאיר אבל חכמים אומרים כל משפחות
מתנות עניים הל' י
נ) יבמות מה: קב.,
טוש"ע י"ד סימן רמח
ומן הדוכן: מכל מום. פסול יוחסין
שהרי גבי שכינה כתיב כן והאי קרא
בחזקת כשרות הן עומדות אמר רב חמא
ס) [יבמות מה ע"ב],
סעיף ב:
דהכא
כתיב ביתרו ולא כתיב ביה
ובסנהדרין קאמר ק) או גדולה או קטנה
סא ח ט מיי' פ"א מהל'
ע) [בכת"י: קראה], פ) ע"ז
בר גוריא אמר רב אם קורא עליו ערער
ג
ג)
אבל דיינין בעלמא לא כדלקמן: עמך.
במשא העם:
מד., צ) סנהדרין כא. ע"ש
מלכים הלכה ד סמג
וכ"ת צריך לבדוק אחריה: אין בודקין מן המזבח
❖
עשין קיד קטו:
וד' מט. ע"ש, [בכת"י: הא
מיוחסין כמותך: ודלמא משום שכינה.
אמר], ק) [ברש"י שבע"י:
ולמעלה: מאי טעמא אי לאו דבדקוה לא
סנהדרין שבאותה שעה הוצרכו להיות
בין גדולה בין קטנה],
הוו
מסקי ליה: ולא מן הדוכן ולמעלה: מאי טעמא דאמר מר ששם
מיוחסין משום שכינה על שם נבואה
ד)
ר) [ברש"י שבע"י: שלשם
ר)
תורה אור השלם
נבואה], ש) [במדבר יא, יז],
היו יושבים מייחסי כהונה ומייחסי לויה: ולא מסנהדרין ולמעלה: מאי
נאספו שם כדכתיב (במדבר יא) ואצלתי
ת) דיבור זה שייך לעיל ע"א
1. כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם
מן הרוח וגו' אבל סנהדרין שהן
טעמא דתני רב יוסף כשם שבית דין מנוקין בצדק כך
מנוקין מכל
במשנה, א) [צ"ל דמשימות
ה)
ד
אֵין בָּךְ: שיר השירים ד ז
לדון כגון סנהדרי דיתרו חותן משה
2. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה
דקרא קא יליף שום תשים
מום אמר מרימר מאי קראה 1 כולך יפה רעיתי ומום אין בך אימא מומא
מקרב אחיך תשים דמשמע
אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ
לא: ונשאו אתך גרסינן. ולא גרס
עמך עמך
ממש אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא והתיצבו שם
כל משימות ואפי' שררה
ו)
ה
2
מִזִּקְנֵי ›שְׂרָאֵל אֲשֶׁר
במשא העם ש) אלא אסנהדרין דיתרו קאי
קטנה. וכ"ה בר"ן], ב) [עי'
יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם
בדומים לך ודלמא משום שכינה ז) אמר רב נחמן אמר קרא 3 והקל
ב"ב ח.], ג) [שייך לעיל
והקל מעליך ונשאו אתך: ת) שוטרי
וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל
מעליך ונשאו אתך בדומים לך: כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים:
ע"א במשנה], ד) [זבחים
ח)
אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם
הרבים. דיינין בעלמא שאינן ממנין
לא ע"ב], ה) [עיין תוס'
במדבר יא טז
עִמָּךְ:
למימרא דלא מוקמינן מפסולים ט) ורמינהו הכל כשרים לדון דיני ממונות
עשרים ושלש של סנהדרי קטנה:
3. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל
בזבחים שם, ובתוס' ריש
ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות והוינן בה הכל לאיתויי מאי ואמר
חולין], ו) [ועי' תוספות
בירושלים. היו מקפידין על כל דייניהם
עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל
❖
כתובות כד: ד"ה חד אמר],
יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר
לייחסן: ממשכנין. נוטלי' משכונות על
רב יהודה לאיתויי ממזר אמר אביי בירושלים וכן תני רב שמעון בר זירא
ו
י)
הַקָּטֹן ›שְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל
צדקה שיפסקו עליו ואינו נותנה: ואפי'
כ) בקידושי דבי לוי בירושלים: וגבאי צדקה משיאים: מאי טעמא כיון דמנצו
מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:
שמות יח כב
בערב שבת. שהאדם טרוד ומתוך כך
הגהות הגר"א
בהדי אינשי דאמר מר ממשכנים על הצדקה ואפילו בערב שבת ואם איתא
ל) ז
4. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ
מריבין עמהן ומבזין אותן: כל משימות.
[א] גמ' אמר להו תנינא
דאיכא אית ליה קלא אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוה קא
אֲשֶׁר ›בְחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ
מריבוייא א)דמשמעות דקרא קא יליף
תשים עליך מלך כצ"ל:
מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ
מנצי איהו ורב ביבי מר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא ומר אמר אנא
מ)
[ב] רש"י ד"ה ששם היו
משום תשים מקרב אחיך תשים כל
מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת
יושבים בלשכת הגזית
עבידנא סררותא דמתא אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו נ) תנינא [א] 4שום תשים
עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא
משימות ואפי' סנהדרי קטנה: במילי
כו'. נ"ב שם דנין אבל
אָחִיךָ הוּא: דברים יז טו
עליך מלך מקרב אחיך כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא
דשמיא. בגבאי צדקה ובקיצותה
ח
5. כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר
הבודקין היו אחורי הבית
כו' כמ"ש בספרי פ' קרח
מקרב אחיך אמר ליה רב אדא בר אהבה ואפילו אמו מישראל אמר
רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת
וחלקותה וסדר מתורגמנין ומפטירין:
❖
והיא ברייתא דכאן:
בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים
במילי דמתא. שאר צרכי צבור לדברי
ליה אמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה הלכך רב ביבי דגברא
ט
ס)
רָאשֵׁי
הַנְּשִׂיאִים
הרשות לטורזינא לכריא פתיא לאגלי
ב)
וְהִתְיַחְשָׂם
בַּצָּבָא
רבא הוא ליעיין במילי דשמיא ומר ליעיין במילי דמתא אמר אביי
בַּמִּלְחָמָה
מִסְפָּרָם
גפא: לאשרי. כמו לתור להם מנוחה
מוסף תוספות
הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזיכניה לאשרי כרב אדא בר
אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה
(במדבר י) אתר בית משרי: מיטפל
אָלֶף: דברי הימים א ז מ
א. דכיון דאכולה מילתא
אהבה דידע למהפיך ליה בזכותיה רבי זירא מטפל בהו רבה בר אבוה
6. צֶלֶק הָעַמֹּנִי נַחְרַי
בהו. מתעסק בהם לכבדם ולהושיבם
קמסהדי א"כ הוי עדות
מטפל בהו במערבא אפילו ריש כורי לא מוקמי מינייהו בנהרדעא אפי'
גמור. תוס' כתובות כד:
הַבְּאֵרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב
בשררה: ריש כורי. ממונה על המדות.
(ד"ה חד אמר). ב. [ומדויק]
בֶּן צְרֻיָה:
ריש גרגותא לא מוקמי מינייהו: רבי יוסי אומר אף מי שהיה וכו':
לשון לתך וכור: גרגותא. להשקות
שמואל ב כג לז
ממה שכתוב בספרים ולא
מאי טעמא דייקי ומחתמי: רבי חנינא בן אנטיגנוס וכו': אמר רב
7. אוּרִיָּה הַחִתִּי כֹּל
מן הדוכן ולמעלה מ"ט
בית השלחין. פעמים שהם של רבים
דאמר מר ששם היו
שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה:
יהודה אמר שמואל בחיילות של בית דוד אמר רב יוסף מאי קרא
וממנים שוטר עליו שלא ישקה איש
ע)
יושבין מייחסי כהונה
שמואל ב כג לט
ביומו של חבירו: בחיילות של בית דוד.
8. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי
והתיחשם בצבא במלחמה וטעמא מאי אמר רב יהודה אמר רב כדי
ולויה ולא מייתי לה
5
ארישא דאין בודקין מן
שהיו באים בחלוקה חדש בחדש וחוזרין
הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה
שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן והאיכא צלק העמוני מאי לאו דאתי
6
המזבח ולמעלה אלמא
אִתָּנוּ שׁוּב וְשֵׁב עִם
חלילה והוא לשון איסטרטיא וכותבין
מעמון לא דיתיב בעמון והאיכא 7 אוריה החתי מאי לאו דאתי מחת לא
דרישא לא איירי בכהנים.
הַמֶּלֶךְ כִּי נָכְרִי אַתָּה וְגַם
בשמות משפחת פלוני ופלוני בחדש
תוס' הרא"ש. ג. או ניתוח.
גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ:
דיתיב בחת והאיכא אתי הגיתי וכי תימא הכי נמי דיתיב בגת והא אמר
❖
פ)
8
תוס' כתובות שם. ד. דלא
שמואל ב טו יט
פלוני והיו זהירין לייחסן מכל מום
היו מניחין לעשות אותם
רב נחמן אתי הגיתי בא ובטלה ועוד צ) אמר רב יהודה אמר רב ארבע
כדמפרש שתסייעם זכות אבותם
אלא למיוחסין מן
מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי
במלחמה: ותו ליכא ל"ג: צלק
המשיאין לכהונה אבל
מוסף רש"י
מילי דכהונה כגון תרומה
ומגדלים בלורית היו וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי
העמוני. בראשי גבורים אשר לדוד
כך מנוקין מכל מום.
ונשיאות כפים וס"ת לא
נמנה: דאתי מעמון. ונתגייר אלמא
גייסות והן הן בעלי אגרופים של בית דוד דאזלי לבעותי עלמא:
פגם משפחה (סנהדרין
איצטריך למיתני. תוס'
❖
לא הקפיד על הגרים: והא אמר
לו:). יליף מהאי קרא
כתובות שם.
מתני'
כולך יפה רעיתי, דאיירי
רב נחמן. במס' עבודה זרה (דף מד.)
בסנהדרין (יבמות קא.)
.
בא אתי הגיתי שהיה עובד כוכבים ובטלה לעבודת כוכבים של עטרת מלכם והוא שם שיקוץ עמונים: ילדים. בחורים היו לדוד בחיילותיו
ודלמא משום שכינה.
תוס' ר"י הזקן
הנך דבימי משה הוא
ולא היו בניו: בני יפת תואר. נשים שלקחו אנשי ישראל במלחמה כדכתיב (דברים כא) והבאתה אל תוך ביתך ומתוך כך היו נוהגים
גמ'. ריש כורא. ממונה
דבעינן מיוחסין שיהו ראוי
כמשפטי העובדי כוכבים: מספרים קומי ומגדלי בלורית. מאחורי ערפם: לבעותי עלמא. אבל לא היו יורדין בתוך המלחמה עם ישראל:
שתשרה שכינה עליהן,
על המדות. ריש גרגותא.
מתני' בור להשקות בית השלחין
דכתיב ואצלתי מן הרוח
(סנהדרין לו:). ונשאו
ופעמים הוא של רבים
אתך. בסנהדראות שחילק לו יתרו לשפוט את העם, דאין כאן משום שכינה, דכתיב (שמות יח) והקל מעליך ונשאו אתך, ולא וממנים שם שוטר שלא ידלה איש ביום של חבירו. בערכי*. שהיה כתוב בסדרי הדיינים. ישנה. מעיר ישנה של צפורי. של
מן ונשאו אתך במשא העם (במדבר יא) יליף, דהתם בשבעים זקנים שהלכו עמו לאהל מועד כתיב ומשום שכינה (סנהדרין
בית דוד. שהיו באים למחלוקת חדש בחדש וחוזרים חלילה והוא לשון איסטרטיא.
לו:). לאיתויי ממזר. דכשר לדיני ממונות ופסול לדיני נפשות, כדכתיב כולך יפה רעיתי (נדה מט:). ואפילו בערב שבת.
*מכאן עד 'צפורי' שייך למשנה.
(ב"ב ח:). ילדים. בחורים (סנהדרין מט.). בני יפת תואר. נשי עובדי כוכבים שהיו
שיש
פתחון לבעה"ב לומר טרוד אני
לוקחים בשביה והתירן הכתוב כדכתיב (דברים כב) וראית בשביה וגו' (סנהדרין מט. וכעי"ז שם כא.). ומגדלים בלורית. כדי שייראו בעלי אימה ויפחדו מהן (שם מט.).