עט:
עשרה יוחסין פרק רביעי קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
[והן
אין מוציאין מידו בלא ראיה. וא"ת כיון דתנא דהוא מוציא
מי מוציא מיד מי. הכותב נכסיו לאחרים ולא שייר כלום דקי"ל
צה א מיי' פ"ט מהל'
א) ב"ב קנג:, ב) [בכת"י
זכייה הלכה כב
נוסף: אלא. וכ"ה בתוס'
מידם אפילו הוחזקו בהם בלא ראיה כ"ש דאין מוציאין מידו
(ב"ב דף קמו:) בשכיב מרע שאין מתנתו מתנה אם עמד דגלי דעתיה
טוש"ע ח"מ סימן רנא
ב"ב קנג ע"ב ד"ה רבי
וי"ל דהא קמ"ל דבראיה מיהא מוציאין דה"א כיון דלא כתב כדמהלך
מדלא שייר מידי דמצוה מחמת מיתה היה ואם בריא היה מתנתו מתנה
נתן, וע"ש עוד], ג) כן
סעיף ב בהג"ה:
אפילו בראיה לא מפקי כו' . ת"י]: מי איכא למימר
צו ב טוש"ע אה"ע סי' לז
על רגלוהי כו'י)
ועכשיו הוא אומר שכיב מרע הייתי והן אומרים בריא היה מי מוציא
הגי' רש"ל אבל רש"א מוחק
א
סעיף ה:
תיבת דילמא וכן בתוס'
העמד הגוף על חזקתו. פי' ותיהוי
נכסים מיד מי: הוא מוציא מידם.
צז ג ד ה מיי' פ"כ מהל'
ד"ה ואי ס"ד יש להגיה
נערה יומא דמשלים שית הרי היום
אם עמדו והחזיקו בנכסים ואין צריך
מי מוציא מיד מי הוא מוציא מידם בלא
א)
א
איסורי ביאה הלכה ו ז
בדבריהם וליכא למימר
עשויה להשתנות וא"כ אין בה חזקה
להביא ראיה שהיה שכ"מ ואפילו הוא
סמג לאוין קכב טור אה"ע
דרב יוסף עבד עובדא
ראיה והן אין מוציאים מידו בלא ראיה דברי
❖
סימן ג:
באין מכחישתו ולפיכך כעס
דנערות ולא חזקה דבגרות ור"י פי'
בריא עכשיו בשעת חזרה לא אמרינן
ר' יעקב רבי נתן אומר אם בריא הוא עליו
וכו', ד) [בדפו"ר: בו],
דרגילות הן לבא בבקר ואין שייך
מדהשתא בריא מעיקרא בשעת
ה) [בדפו"ר: מחזקה],
להביא ראיה שהיה שכיב מרע ואם שכיב
חזקה דנערות: אלא הכא מי
ו) [בדפו"ר: הא],
מתנה נמי בריא: רבי נתן אומר
תוס' ר"י הזקן
מרע הוא עליהם להביא ראיה שבריא היה
ז) [ברש"י שברי"ף ובר"ן:
מפקא נפשה מחזקה. אי מספקינן לה
אם בריא הוא. עכשיו בשעת חזרה
בדקה], ח) [ברש"י שברי"ף
כאן במכחישתו וכו'.
נימא רב דאמר כרבי נתן ושמואל דאמר כר'
עליו להביא ראיה ואי לא מייתי
בנערות הרי היום אין לה חזקה משום
ובר"ן: לייחסן], ט) [ברש"י
שהיא אומרת שמן הבוקר
יעקב אמר לך רב אנא דאמרי אפילו כרבי
שברי"ף ובר"ן: בדק],
מחזקינן ליה כי השתא והיינו כרב:
דבר לא מנערות ולא מבגרות שהרי
הביאה אלו הסימני
י) [עי' ב"ב קנד ע"א],
בגרות. ומיהו לשמואל אם
ושמואל דאמר כרבי יעקב. דלא
יעקב עד כאן לא קאמר ר' יעקב התם דאיכא
היום עשויה להשתנות:
כ) [מכאן עד ולפיכך
לא מצאנו לה סימנים אחר
במכחשתו.
פי' בקונטרס
אזיל בתר השתא אלא אמרינן שמא
למימר העמד ממון על חזקתו אבל הכא מי
ליתא בדפו"ר ונוסף ע"פ
שנתקדשה אין חוששים
רש"ל, ע"ש ובמהרש"א],
לקדושיה כל עיקר עד
בשעת מתנה שכיב מרע היה: התם
שמכחשת אביה
נימא העמד גוף על חזקתו ושמואל אמר אנא
ל) [ביש"ש סימן יח: שזהו
שתביא סימנים (ו' חדשים
כו'. וכיון דספיקא הוא אמרינן העמד
ואומרת בגרתי מאתמול ולא דק דהא
בניה כיון], מ) פי' שהם
דאמרי אפילו לרבי נתן עד כאן לא קאמר
עד שיצאו). וקא בעי
ביומא דמשלים שית איירי : ואי ס"ד
ממון על חזקה שהיה מוחזק בה
מן האשה שהלכה כו'
ב
דנימא נמי דאמוראי לא
רבי נתן התם דכולי עלמא בחזקת בריאים
ב)
ודלא כרש"ל שהגיה פי'
פליגי ואפילו רב מודה
לא פליגי אמאי קפיד. כי עביד רב
קודם מתנה זו שהיה ספק: מי
שהבנים שלו מן האשה
קיימי מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה הוי
שיש לבוגרת סימנים
איכא למימר העמד הגוף על חזקתו.
יוסף בר מנשיא עובדא במכחשתו
שמתה כו'. רש"א, נ) [מכאן
ואיזו סימניה אצמל קאי
עליה לאיתויי ראיה אבל הכא מי קא מפקא
דהא שמואל נמי מודה לרב דאינה
ותהוי נערה. יומא דמשלם שית אין
עד שהם מן וכו' ליתא
והאי דקאמר הרי היא
בדפו"ר ונוסף ע"פ רש"ל
בוגרת לפנינו כלומר ואין
נפשה מחזקה דקמיה נימא כהני תנאי קידשה
מקודשת אלא ש"מ דפליגי מיהא באין
ד) בה לא חזקת נערות ולא חזקת בגרות
ע"ש ובמהרש"א], ס) [עי'
חוששים לקדושי אביה
שהיום היא עומדת להשתנות: מי
מכחשתו דרב נמי דקאמר מילתיה
❖
אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר והרי היא
תי"ט], ע) [לעיל עו ע"ב],
איירי במכחישתו. ותסברא
מפקא נפשה מחזקה. כלומר כי
דאינה מקודשת באין מכחשתו ורב
וכו'. אלא כי עבד איהו
בוגרת תנא חדא הרי היא בוגרת לפנינו ותניא
עובדא דלא הוה בהו
יוסף עבד עובדא כוותיה כ) ואית
מספקינן לה בנערה מי מפקינן לה
אידך חיישינן לקידושי שניהם מאי לאו חד
הכחשה כלל שלא בדקוה
מוסף תוספות
ספרים דגרסי ודלמא כי עבד רב
ה) מחזקת הרבה נערות ביום משלם
כלל אלא דעבדי בהו
כרב וחד כשמואל לא אידי ואידי כשמואל
שית: במכחשתו. ו) והא דקתני הרי
יוסף באין מכחשתו ולפיכך כעס
עובדא דרב שמתחלת
א. ולא אמרינן גלי
כאן במכחשתו כאן בשאין מכחשתו ונימא
תשלום הששה חדשים
דעתיה דלא גמר ומקני
ב
שמואל דאפילו רב נמי מודה לשמואל
היא בוגרת לפנינו במכחשתו לאביה
יש לה דין בוגרת ואין
כיון שלא רצה לכתוב
מדמתניתא לא פליגי אמוראי נמי לא פליגי
לומר כבר בגרתי מאתמול: כולי
דחיישינן וצריך גט מספק ורב יוסף
סימנים אחרים לבוגרת
השטר כדמהלך על
ותסברא הא רב יוסף בריה דרב מנשיא
עלמא כיילי לה. קפידא הוא דקפיד
עבד עובדא דלא כחד ולא נהירא
כל עיקר וזה עיקר
רגלוהי בשוקא כמו
הפירוש. מתני'. לא על
שכתוב בשאר שטרות של
מדוויל עבד עובדא כוותיה דרב ואיקפיד
דהא מתוך לישנא דגמרא משמע דלכל
עליה ואמר לכל תלמידים נמדדה
בריאים. תר"פ. ב.
האשה. שהיא מיוחסת
[אלא]
הפחות כרב עביד כדקאמר עבד
חכמה בקב קטן שיראים לסמוך על
שמואל ואמר כ"ע כיילי ליה בקבא זוטא והאי
פר"ש שכבר בדקוה
במכחישתו לומר קים לה
אותה כשנשאה, ולהאי
שהיתה בוגרת בצפרא.
עובדא כרב:
חכמתם ולהתיר ספק אשת איש:
מדרבנן כיילי ליה בקבא רבה ואי סלקא
והילכתא כוותיה דרב. ואף
שם. ג. והכא איסורא
פירושא מתני' ר"מ היא. ע)
והאי מדרבנן כיילי ליה. חכמה
הוא. ריטב"א. ד. דאמימר
דעתך לא פליגי אמאי קא מקפיד ג)דילמא כי
ולא היא דאפילו כל
על גב דבכולי גמרא
בקבא רבה שפכו לו חכמה יתירה
פסק כשמואל וכיון
המשפחות בחזקת כשרות
עבד עובדא במכחשתו אמר ליה מר זוטרא
דהוה פלוגתא דאמימר
עומדת כדאמרי רבנן וזאת
קי"ל (בכורות דף מט:) דהילכתא כוותיה
וסומך על בינתו להתיר ספק ולומר
ורב אשי פסק תלמודא
האשה שנשא כאן ידענו
לרב אשי הכי אמר אמימר הילכתא כוותיה
דרב באיסורי ג הוצרך לפסוק כאן
מדהשתא בוגרת בצפרא נמי בוגרת:
כרב וכרב אשי. שם.
משפחתה ובחזקת כשרות
דשמואל ורב אשי אמר הילכתא כוותיה דרב
אמאי קפיד. הא רב במכחשתו
הלכה כמותו משום דאיכא אמוראי
ה. שהם בניו, וא"צ
עומדת, אבל כשנשא
והילכתא כוותיה דרב: מתני' מי שיצא
דפסקי כשמואל : מביא ראיה
להביא ראיה על האשה
אשה במדינת הים אין
קאמר והאי דעבד עובדא כוותיה
ד
ג
כלומר א"צ להביא ראיה
אנו יודעים משפחתה
על הבנים ואינו מביא ראיה על
במכחשתו עבד אלא ודאי באין
הוא ואשתו למד"ה ובא הוא ואשתו ובניו
שהם מאשתו שהלכה עמו
ואין לאשה חזקת
האשה. פי' בקונטרס שהאשה היתה
מכחשתו פליגי והאי בשאין מכחשתו
למדה"י, דאין לחוש וכו'.
כשרות, הילכך להשיא
ואמר אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי
עבד עובדא: מתני' אינו צריך
תוס' הרא"ש.
הבנים צריך ראיה אבל
נבדקת כבר בד' אמהות קודם
היא זו ואלו בניה אין צריך להביא ראיה לא
להאכילו בתרומה האב
להביא ראיה לא על האשה. שהיא
שהוליכה למדינת הים ובגמ' מוקי
נאמן כדאיתא בהאשה
על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה
מיוחסת שכבר ז)בדקוה כשנשאה: ולא
בכרוכין אחריה וא"ת מאי קמ"ל
שנתארמלה [כתובות כה,
מביא ראיה על הבנים ואינו מביא ראיה על
ב]. ומתני' מפרשא בכהן
על הבנים. כדמוקי בגמרא בקטנים
מתני' דאין צריך להביא ראיה על
שיצא להחזיק הבנים
האשה אשה נשאתי במדינת הים הרי היא
האשה פשיטא דכיון דנבדקת כבר
וכרוכים אחריה דבחזקת אמן הן
בכהנים או בישראל
זו ואלו בניה מביא ראיה על האשה ואין צריך
ואין צריכים לייחס ע"י עדים: מביא
מיוחס להחזיק הבנים
דשוב אין צריך להביא ראיה ועוד
ח)
שיהיו ראוים לסנהדרין.
ראיה על הבנים. שהיו בני אותה
להביא ראיה על הבנים מתה ואלו בניה
קשה אמאי איצטריך לחזור ולמיתני
וכ"כ הר"ם באיסורי ביאה
אשה: ואין צריך להביא ראיה על
הא תני ליה ברישא לכן פר"י אין צריך
צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים:
פ"כ [ה"ו]. ולא על
גמ' אמר רבה בר רב הונא וכולן בכרוכים
הבנים. דמיירי בקטנים
האשה. שהיתה מיוחסת לפי שכבר
להביא ראיה על הבנים שהן שלו
ד
וכרוכים אחריה דודאי
ט) בדקו אחריה כשנשאה כאן: מביא
דלא אמרינן שלקחה האשה איש אחר
אחריה תנו רבנן ה אשה נשאתי במדינת
מאותה אשה הם. על
ראיה על האשה. שהיא מיוחסת
במדינת הים ולא על האשה ל) שיהיו
הבנים. שהם מבני אותה
הים מביא ראיה על האשה וא"צ להביא
אשה. מביא ראיה. בעדים
בניה דכיון דכרוכין אחריה מתה מביא
ואינו מביא ראיה על הבנים שהרי
על האשה שהיא מיוחסת
ראיה על הבנים ומביא ראיה על הגדולים
כרוכין אחריה: מתה ואלו בניה.
ראיה על הבניםה מ) פי' נ) שהבנים שלו
שהרי לא נשאה כאן
ואין צריך להביא ראיה על הקטנים במה
מן האשה שמתה אבל אינו מביא
שאין כאן שום הוכחה מביא ראיה על
ואין אנו יודעין, אבל לא
על הבנים שהם כרוכים
דברים אמורים באשה אחת אבל בשתי
ראיה שהם מן האשה שהלכה עמו
האשה שהיא מיוחסת ועל הבנים
אחריה. גמ'. באשה אחת.
שמאותה אשה היו: גמ' וכולן.
למדינת הים דידעינן בה שהיא מיוחסת
נשים מביא ראיה על האשה ועל הבנים
שאמר אשה אחת נשאתי.
שהרי כבר בדקנוה אלא מאחר שהביא
דקתני מתניתין א"צ להביא ראיה על
[בשתי נשים]. פר"ש
על הגדולים ועל הקטנים אמר ריש לקיש
אבל שתי נשים נשאתי
הבנים: בכרוכין אחריה. נדבקין
ראיה שהבנים הם מאשתו שמתה
לא
ומתה האחת. והר"ם
אצלה: ת"ר נשאתי אשה במדינת
במדינת הים אין צריך תו להביא
[שם ה"ז, עיי"ש] פירש
הים מביא ראיה על האשה וא"צ להביא ראיה על הבנים.
ראיה שאותה אשה היתה מיוחסת
דאין לחוש שלקח אשה
אפילו שתיהן קיימות
והביא ראיה על האחת
אחרת שם והוליד ממנה אלו בנים דמסתמא מאשתו שהוציא
ומסיים ואזיל באלו בנים אמרו בקטנים ולא בגדולים דאם הביא
והבנים כרוכים אחריה
מכאן הם מאחר שלא שמענו שנשא שם אשה אחרת והאשה
ראיה על הגדולים שאין כרוכין אחר האם אין מביא ראיה
צריך להביא ראיה על
בניה.* ואלו בנים של זו
על הקטנים: באשה אחת. שאמר אשה אחת נשאתי אבל אמר
שהוציא מכאן כבר בדקנוה קודם שהלכה למדינת הים ס):
מביא ראיה שהיא מיוחסת
שתי נשים היו ומתה האחת ואלו בניה של זו מביא ראיה עליה
לא
ועל הבנים שהם שלה
שהם בניה: על הגדולים ועל הקטנים. ואפילו כרוכין אחריה דשמא בניה של חברתה היו וגדלתן:
שהיא מיוחסת ועל
הבנים
ואפילו על הקטנים שהם
כרוכים אחריה.
לא
*נראה שמכאן הוא המשך לשון רש"י, ועי' רמב"ם שם.