עשרה יוחסין פרק
רביעי
קידושין
פב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכל
לשם שמים. ועל זו אנו סומכין השתא שאנו משתמשים
הכל לשם שמים. ואין דעתי אחריה לחיבת אישות אלא לחיבת קורבה
קכד א מיי' פכ"ב מהל'
א) [בכת"י נוסף: דתניא.
ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה: מתני' לא ילמד
בנשים: לא ילמד רווק סופרים. פי' תלמידים רווק הוא
והוא בתוספתא דפרקין
איסורי ביאה הלכ'
ה"י], ב) ס"א שאומנתו,
יג ומיי' פ"ב מהל' ת"ת
רווק סופרים. רווק פנוי בלא אשה: סופרים. מלמדי תינוקות.
אדם פנוי שלא נשא אשה מעולם ותרגום של ובחורים כשול יכשלו
ג) [בכת"י ובמאירי: אבא
הלכה ד סמג לאוין קפב
ולא
ירעה בהמה. מפני שיש לו תאוה
הוא רווקים (ישעיה מ):
כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מ) מן הסופרים ובגמרא מפרש טעמא.
אוריין איש ציידן], ד) [עי'
טוש"ע אה"ע סימן כב
תוס' נדה יד. ד"ה
סעיף כ [י"ד סימן רמה
וכן לא תלמד אשה סופרים לא תרגיל
יותר מאיש אחר שנשא אשה:
רוכבי], ה) [בכת"י נוסף:
סעיף כ כא]:
הכל לשם שמים: מתני' לא ילמד אדם
לא
יתייחד עם הנשים. פי' בקונט'
עצמה להיות ממלמדי תינוקות: אף
קכה ב מיי' פכ"ב מהל'
א
בא בימים. ובע"י וגו'],
מי שאין לו אשה. בגמרא מפרש
ואפילו עם נשים הרבה ודווקא איסורי ביאה הלכ'
ו) [יומא כח: מימרא
רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים רבי
דרב וצ"ע ויש ליישב],
ב טוש"ע אה"ע סי' כד:
מאי היא: לא ירעה רווק את
רוכל אבל איש אחר מותר וקשה
אלעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד
קכו ג מיי' שם הלכה יג
ז) ס"א שקיים, ח) [צ"ל
נ) הבהמות. שלא יתאוה לה: ולא יישנו
להר"ם דאמר לעיל (דף פא.) אנשים טוש"ע אה"ע סי'
והברסי ערוך], ט) [לא
סופרים ר' יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה
שני רווקים בטלית אחת. שלא יבואו
מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום
נזכר בהרמב"ם שיהא אלו
כב סעיף כ [י"ד סי' רמה
ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת וחכמים
פסולין לכ"ג ואפשר דלא
סעיף כ כא]:
לידי משכב זכור: וחכמים מתירין.
יחוד משמע דאסור להתייחד עם
מתירים: גמ' מאי טעמא אילימא משום
ד [מיי' שם הלכה ח
גריס בברייתא ולא כ"ג
נשים הרבה לכ"ע לכן נ"ל לא יתייחד
שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה:
טוש"ע שם סעיף ז]:
כ"כ התוי"ט במ"ג פ"א
גמ' מ"ט. לא ילמד רווק סופרים אי
קכז ה מיי' פ"א מהל'
ינוקי והתניא אמרו לו לר' יהודה לא נחשדו
דעדיות ע"ש ודע דהכ"מ
עם הנשים אפילו אשתו עמו דשרינן
ב
❖
מלכים הלכה ו:
בדין ו' בפ"א מהל'
ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה אלא
נימא משום דחשידי רווקים אמשכב
לעיל (דף פ:) דכיון דהוי רוכל איכא
ג
מלכים העתיק כל הברייתא
חששא טפי : אלא הכל לפי
אמרו לו לר' יהודה.
זכור דתינוקות:
רווק משום אמהתא דינוקי אשה משום
א
זו כצורתה ולא הערה
מהשמטה זו וצריכין אנו
זכותו. פירוש לפי מזלו דבני וחיי
דמתניתין דאמר לא יישנו שני רווקין
ת)
ב
תורה אור השלם
אבהתא דינוקי: ר' אלעזר אומר אף מי שאין
לומר דגם לפני הכ"מ
בטלית אחת: משום אמהתא דינוקי.
ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא
1. וְקוֹיֵ יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ
היה הגי' ברמב"ם שלפניו
כו': איבעיא להו מי שאין לו אשה כלל
אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו
במזלא תליא מילתא ג א):
כמו דאיתא לפנינו בהלכות
יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ
או דלמא בשאינה שרויה אצלו תא שמע
א)
מלכים שם בזה"ל אין
הדרן עלך עשרה יוחסין
להביא את בניהן לבית הספר: מי
וְלֹא ›יגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא
מעמידין מלך ולא כ"ג
אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד
›יעָפוּ: ישעיהו מ לא
שאין לו אשה כלל. ומוסיף אדתנא
2. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה
לא קצב ולא ספר וכו'
סופרים: ר' יהודה אומר לא ירעה כו': תניא אמרו לו לרבי יהודה לא נחשדו
קמא דקאמר רווק שלא נשא אשה
אבל בנוסחת הרמב"ם שהיה
דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים ›הְיוּ:
ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה: מתני' כל שעסקיו עם הנשים
לפני התוי"ט לא היה
תהלים צב טו
מימיו ואתא ר' אלעזר למימר אפילו
ד ב)
3. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא
כתוב כך ועי' ברש"י שבת
היתה לו ומתה אבל יש לו ואינה
לא יתיחד עם הנשים ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים רבי מאיר
טו. ד"ה שני גרדיים וכו'
בַּיָּמִים וַיְיָ בֵּרַךְ אֶת
שרויה אצלו מותר או דלמא כו':
וכן בספר החינוך מצוה
אַבְרָהָם בַּכֹּל:
אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר
מתני' כל שעסקיו עם הנשים.
תק"ט איתא ולא כ"ג],
בראשית כד א
והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות
י) פי' הולך בקומה זקופה,
4. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע
שמלאכת אומנותו נעשית לנשים
כ) ברכות סג., ל) [בכת"י:
אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר
ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו רבי שמעון בן אלעזר אומר
והנשים צריכות לו: לא יתייחד עם
חסדא. וכ"ה בברכות],
מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי
❖
ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא
מ) [ברש"י שברי"ף ובר"ן:
וְתוֹרֹתָי: בראשית כו ה
הנשים. אפילו עם הרבה נשים לפי
להיות ממלמדי תינוקות],
לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס
שלבו גס ס) בהו וכולן מחפות עליו.
נ) [ברש"י שברי"ף:
שלא בצער אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי אבא גוריין איש צדיין
הבהמה.
וכבמשנה],
ואילו איש אחרינא בין שתי נשים תנן
ג)
תוס' ר"י הזקן
ס) [בדפו"ר: בו. ברש"י
אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר ספן רועה
(לעיל דף פ:) אבל עם שלש או ארבע
מתני'. רווק. פנוי בלא
שברי"ף ובר"ן: בהן],
שפיר דמי: נקיה וקלה. מפרש בגמ'
ע) ["שפיר" ליתא ברש"י
וחנוני שאומנותן אומנות ליסטים רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן
אשה. סופרים. מלמדי
ד)
שבע"י, והד"א], פ) [לרש"ל
תינוקות. וקאמר שלא
ע) שפיר: ואל יאמר בלבו אומנות זו
רשעים והגמלין רובן כשרין הספנין רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם
כאן הס"ד ומתה"ד קדר.
ירגיל הרווק את עצמו
אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי
וברש"י שבע"י הד"א
והכשר שבטבחים שותפו של עמלק רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות
להיות מן הסופרים. וכן
שהעושר שלו: חמר גמל פ)ספן קדר.
והגירסא בעלי קרנות. ועי'
אשה לא תלמד. לא תרגיל
שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה
בר"ן], צ) [ירושלמי
ובגמ' מפרש טעמא. מי
בעל קרנות. כל אלו אומנות ליסטיותצ)
דפרקין], ק) [ברש"י
שאין לו אשה. בגמ'
והקרן קיימת לו לעולם הבא ושאר כל אומנות אינן כן כשאדם בא לידי חולי
כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים
שברי"ף ובר"ן: שמעמידם
מפרש. לא ירעה. שלא
או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב
עצים מן הכרמים ופירות ועוד
בשדות אחרים], ר) [שבת
יבא על הבהמה. בטלית
קכט.], ש) [שם, ע"ש],
אחת. משום משכב זכור.
אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה
שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם:
ת) [עי' תי"ט], א) [מ"ק
מתירים. שלא נחשדו
רועה. בהמות שלו ק) שמעבירן לרעות
❖
בזקנותו בנערותו מהו אומר וקוי ה' יחליפו כח בזקנותו מהו אומר עוד
כח.],
1
2
ישראל לא על הזכור ולא
על הבהמה. גמ'. חשדא
בשדה אחרים: חנוני. מלומד באונאה
ינובון בשיבה וכן הוא אומר באברהם אבינו ואברהם זקן וה' ברך את
ה)
3
דינוקי. משכב זכור.
להטיל מים ביין צרורות בחטין:
אברהם בכל ו) מצינו $ ז) שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא
אמהתא. שמוליכות בניהן
גליון הש"ס
משמו. של אבא גוריא: החמרים
לבית הספר. כלל. ומוסיף
ניתנה שנאמ' 4עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי
מתני' שעשה אברהם
רובן רשעים. מפני ליסטיות: הגמלין
את"ק דת"ק דוקא קאמר
ותורותי: גמ' תנו רבנן כל שעסקיו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים
אבינו את כל התורה.
שלא נשא מימיו, ואתא ר'
רובן כשרים. שפורשין למדברות
יומא כח ע"ב ועי' סוף
אליעזר ואמר אפילו נשא
והסריקים והנקורות והרוכלין והגרדיים והספרים והכובסים והגרע והבלן
למקום גדודי חיות וליסטין ויראים
קנים בפי' הקונטרס שם:
ומתה. או דלמא כשאינה
בגמ' אין מעמידין מהם
והבורסקי $ אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול מאי טעמא לא
שרויה אצלו. דת"ק קרי
לנפשם ומשברים לבם למקום:
ח)
ה
ט)
לא מלך. עי' תי"ט פ"א
רווק כל מי שאין לו אשה,
הספנין רובן חסידים. שפורשין
משום דפסילי אלא משום דזיל אומנותיהו תנו רבנן עשרה דברים נאמרו
❖
משנה ג' דסנהדרין:
ואתא איהו למימר אפילו
למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה
בגרע מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב ועינו צרה ועינו רעה אוכל
יש לו אשה ואינה שרויה
י)
אצלו שם אסור ללמד. תא
יותר מן הגמלין: טוב שברופאים
הרבה ומוציא קימעא וחשוד על העריות ועל הגזל ועל שפיכות דמים דרש בר
כ)
שמע וכו'. והא ודאי ר'
לעזי רש"י
לגיהנם. אינו ירא מן החולי ומאכלו
קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מאי היא אמר רב ל) יהודה
אליעזר הוא. וכן עיקר
מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום
שאם נפרש אינה שרויה
פלוקיירד"א
מחטא
❖
אצלו שאינה עומדת עמו
[פלוקיידרי"ש].
ופעמים שהורג נפשות ויש בידו
ואינו מתייחד עמה, היינו
סורקי צמר.
לרפאות העני ואינו מרפא: טוב שבטבחים. ספיקי טריפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן: אבל התורה אינה כן. שאף הבא לידי זקנה או
אין לו אשה. ומסתברא
ייסורין ואינו יכול לעסוק בה הוא אוכל ממתן שכרה דכתיב עוד ינובון בשיבה: גמ' סורו רע. מנהגו רע. קרבתו רעה להשתדל עמו שיהא
שאם הוא בעיר אחת
מוסף תוספות
ללמד והניח אשתו בעיר
סר אליו ובא לביתו: הצורפין. צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות: הסריקים. סורק בגדים לנשים פלוקיירד"א: הנקורות.
אחרת שאסור דהא אין לו
א. הואיל ועסקו עם
מנקרי ריחים של יד שנשים טוחנות בהם כדתנן בכתובות (דף נט:) אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ואמרינן (שם)
אשה כאן. אית דמפרשי
הנשים לבו גס בם ואינו
בריחיא דידא: והרוכלין. מוכרין קישוטי בשמים לנשים: והספרין. הנשים צריכות להן בשביל בניהם: והגרע. אומן המקיז דם על
בוש מאשתו. תוס'
שרויה אצלו ואפילו הכי
הרא"ש. מפני שאין אשתו
שרו רבנן. מיהו כל זה
שם שמגרע את הדם: הבורסקי. מעבד להם עורות ללבוש ולנעול: והבלן. מחמם מרחצאות: מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב.
בתינוקות אבל בגדולות
יכולה לשמרו תמיד כ"כ
שלשתן סימני גאוה אבל אין זו דומה לזו ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים. נתלה ויושב אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו דרך
לא שייך הכא לא אמהתא
ואף הנשים מתוך
גאוה ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה: ועינו צרה. בממונו להוציא כלום מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין ואינו מלומד
ולא אבהתא ומותר.
שצריכות לו ולכן גם הם
מתני'. לא ילמד אדם
מחפות עליו. מאירי.
להוציא: ועינו רעה. נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו: אוכל הרבה. שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום: ומוציא קימעא.
כלומר לפי מזלו שזכה
וכו'. כלומר כל אדם חייב
ב.
מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן שממעטים את הזבל שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה ר): וחשוד על העריות. מתוך שהנשים
להיות מזלו טוב. תוס'
ללמד את בנו אומנות
הרא"ש. ג. ומיהו איכא
כדמוכיח פ"ק דמכלתין
צריכות לו ועסקו עמהן: ועל הגזל. שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו: ועל שפיכות דמים. זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית ש):
למימר דלפעמים המזל
[לעיל ל, ב] מקרא וראה
מחטא
משתנה לטוב ע"י זכות
חיים עם האשה אשר
כמו שהאיר המקום צדק ממזרח לאברהם אבינו. שם. ועי' תוס' רשב"י ושבת דף קנו. סליק בעז"ה מס' קדושין.
אהבת ובפרק אלו מציאות [ב"מ ל, ב] מוכיחים מוהודעת להם זה בית חייהם, כלומר אומנות. ובירושלמי [לעיל פ"א ה"ז]
חזי ליה מקרא אחרינא ובחרת בחיים זו אומנות. ואפילו הכי לא ילמדו אומנות עם הנשים, שאומנותו עם הנשים והנשים
צריכות לו. לא יתייחד עמהן. לפי שכולן מחפות עליו, ואילו איניש אחרינא עם שתי נשים תנן אבל ג' או ד' מותר. [חמר גמל קדר ספן]. כל אלו גזלנים כשהולכים בדרכים גוזלים עצים ופירות, ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירים על תנאם. רועה.
בהמות שלו, שמעבירן בשדות אחרים. חנוני. מלומד בהונאה להטיל מים ביין וצרורות בחטין. כשרים. שפורשים למקום גדודי חיות ולסטים ולבם נשבר. והספנים יותר עומדים במקום סכנה מן הגמלים ולפיכך הם חסידים. טוב שברופאים. שממיתים
החולה. שבטבחים. ספק טרפות בא לידם וחסים על ממונם. כל זה פר"ש. ואית דמפרשי שהאומנות מלמדו אכזריות אפילו הטוב שבהם אכזרי ורע כעמלק. גמ'. הצורפים. צורפי זהב ועושים תכשיטים לנשים. הסריקים. שסורקים בגדים לנשים.
[והנקורות]. נוקרי ריחיים לטחון והנשים טוחנות באותן ריחיים של יד כדאמרינן [כתובות נט, ב] אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת וכו'. רוכלים. מוכרי בשמים לנשים. ספרים. נשים צריכות להם [בשביל] בניהם. [והגרע]. אומן מקיז דם.
בורסקי. מעבד להם עורות לנעול. בלן. מחמם מרחצאות.