טו:
האשה נקנית פרק ראשון קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמאי
ואם לא יגאל באלה. בנמכר לעובד כוכבים כתיב: באלה. בקרובים
קאמר ומה מי שאינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר. פירוש
קנ א מיי' פ"ב מהל'
א) [לפמ"ש תוס' חולין
עבדים הלכה ו [ז]:
כב. ד"ה שיכול וכו' נראה
דכתיב לעיל מיניה או דודו וגו': ומה מי שאינו נגאל באלה. נמכר
שיהא מוכר עצמו לישראל נגאל באלה וא"ת כי נמי לא
❖
קנא ב מיי' שם הל' ז:
דל"ג שלש תיבות הללו
ילפינן שכיר שכיר לומר שיהא מוכר עצמו לישראל נגאל באלה מנמכר
לישראל לא כתיב ביה גאולת קרובים דלא נפקא לן (לעיל דף יד:)
והלא דין הוא], ב) [לקמן
מוהפדה אלא גאולת עצמה: נילף שכיר שכיר. גאולת קרובים
לעובד כוכבים מ"מ נילף מוכי תשיג וי"ו מוסיף על ענין ראשוןט) וילמד
כא.], ג) [לקמן כא ע"א
בסוה"ע, ע"ש], ד) ת"כ
מוכר עצמו לישראל נגאל באלה
לנמכר לישראל מנמכר לעובד כוכבים
מוסף רש"י
פרשה בהר סיני פרק ט
1 ואם לא יגאל באלה רבי אומר אבאלה הוא
מנמכר לעובד כוכבים ויש לומר
דבנמכר לעובד כוכבים נמי כתיב ח)
יגאלנו. כתיב בנמכר
פסיקתא פ' בהר סיני,
נגאל ואין נגאל בשש שיכול והלא דין הוא
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו: דפליגי
דעביד ק"ו ממכרוהו ב"ד שאינו כתוב
ה) נ"א ור"ע וכן הוא
לעובד כוכבים גבי קרובים
א)
ומשמע מיעוטא (לקמן
בכת"י ועי' מהרש"א על
עליה דרבי. ואמרי דנמכר לעובד
למעלה י) בנמכר לעובד כוכבים וא"ת
ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה
ב)
כא.). מקרא נדרש.
תוס' ד"ה ורבי יוסי הגלילי,
כוכבים יוצא לשש: ר' יוסי הגלילי
היכי תיסק אדעתין דנילף מכרוהו
שנגאל באלה אינו דין שנגאל בשש ת"ל
ו) שבת לב: ב"מ צה. ר"ה
בסמיכת הפרשיות ואע"פ
כו'. דמפיק האי באלה לדרשה
ב"ד מנמכר לעובד כוכבים בג"ש
שאין היקש מפורש בהן
ט: זבחים כד: [מנחות יט.
באלה באלה הוא נגאל ואין נגאל בשש ואי
חולין קיח:], ז) [עירובין
(ב"מ צה.). מאן חכמים.
אחריתי: באלה לשיחרור. גאלוהו
דשכיר שכיר הא אמרת כ) דסברא לומר
פג. וש"נ], ח) [ויקרא
סלקא דעתך יליף שכיר שכיר אמאי קאמר
כלומר מאן נינהו ומאי
קרובים אינו משתעבד להם: ויצא
גבי מכרוהו ב"ד דליקנסיה משום
כה, נג], ט) [כדלעיל
טעמייהו (גיטין כב.).
ומה מי שאינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר
יד ע"ב], י) [בדפו"ר:
בשנת היובל. מאותו אחר שיגאלהו
דעבד איסורא וי"ל דבתר דגלי קרא
מנמכר, וכצ"ל], כ) [לעיל
אמר רב נחמן בר יצחק לעולם יליף שכיר
לעיל שיוצא ביובל אע"ג דעבד איסורא
מן העובד כוכבים אלמא גאלו שאר
בעמוד א'], ל) [כדלקמן
שכיר ושאני הכא $ דאמר קרא יגאלנו לזה
כל אדם משתעבד לו: ונגאל זו גאולת
כדמפרש הוה בעי למילף שכיר שכיר
2
כ ע"ב], מ) [לקמן
יז ע"ב.], נ) רש"א
אחרים. ולימדך שכל אדם בישראל
ולא לאחר ומאן תנא דפליג עליה דרבי ר' יוסי
שיגאל באלה אי לאו הוה קרא וא"ת
ג)
ע"ש, ס) [בדפו"ר: וכיון.
אכתי היכי בעי למילף שכיר שכיר
גואלו מיד העובד כוכבים ואין העובד
הגלילי ור"ע ד) דתניא לא יגאל באלה ר' יוסי
ונדכצ"ל], ע) [ויקרא
❖
שיגאל באלה מנמכר לעובד כוכבים
כוכבים יכול לעכב עליו ובעובד
כה, נ],
הגלילי אומר באלה לשחרור בשאר כל אדם
כוכבים שתחת ידינו הכתוב מדבר: ר'
מה לנמכר לעובד כוכבים דין הוא
לשעבוד ר"ע אומר באלה לשעבוד בשאר
יוסי סבר מקרא נדרש לפניו. גאולת
שיגאל באלה כדי שלא יטמע בין
כל אדם לשחרור מאי טעמא דרבי יוסי
תורה אור השלם
עצמו פשיטא לן דהויא לשחרור והיא
העובדי כוכבים ל) וי"ל דהאי סברא שלא
הגלילי אמר קרא אם לא יגאל באלה אלא
1. וְאִם לֹא ›גָּאֵל בְּאֵלֶּה
יטמע אינה כתובה ואין לסתור מהך
מלמדת על שאר גאולות לר' יוסי אינה
וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא
סברא: אמר קרא יגאלנו. הקשה
באחר ויצא בשנת היובל ור"ע אומר אם לא
מלמדת אלא על גאולת קרובים שהיא
וּבָנָיו עִמּוֹ: ויקרא כה נד
יגאל אלא באלה ויצא בשנת היובל ור' יוסי
ה"ר מאיר למאי דס"ד דלא ידעינן
לפניה ומקרא הנדרש ללמד נדרש
2. אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ
ה)
›גְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ
מיעוטא האי יגאלנו אמאי לא יליף
ללמד על שלפניו הכתוב למעלה הימנו:
הגלילי מידי אלא באלה כתיב אלא בהאי
מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ ›גְאָלֶנּוּ אוֹ
שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו.
ק"ו שמכרוהו ב"ד יהיה נגאל באלה
קרא קמיפלגי או דודו או בן דודו יגאלנו
הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:
❖
ומה נמכר לעובד כוכבים שאינו
ללמד הימנו לפי שמלמד על שלפניו
ויקרא כה מט
(א) זה גאולת קרובים או השיגה ידו זה
נגאל בשש א נגאל באלה מכרוהו ב"ד
הילכך גאולת קרובים למדו מגאולת
גאולת עצמו ונגאל זו גאולת אחרים ר' יוסי
עצמו הכתובה אחריה: לאחריו.
שנגאל בשש אינו דין שיגאל באלה
גליון הש"ס
הגלילי סבר מקרא נדרש לפניו שדי גאולת
ותירץ דאיכא למיפרך מה לנמכר
הכתובה למטה הימנו הילכך גאולת
גמ' דא"ק יגאלנו לזה ולא
קרובים אגאולת עצמו מה גאולת עצמו
עצמו מלמדת על גאולת אחרים אלמא
לעובד כוכבים שכן יוצא במיתת האדוןמ)
לאחר. ע' יומא מ ע"ב
לשחרור אף גאולת קרובים לשחרור ור"ע
ולכן דין הוא שיגאל באלה תאמר
למוד גאולת אחרים מגאולת עצמו:
תד"ה ועשהו חטאת: תוס'
ד"ה אמר וכו' דלא כתיב
ה"א כו'. אבל השתא דכתיב באלה
סבר מקרא נדרש לאחריו שדי גאולת אחרים
לנמכר לישראל שאינו יוצא במיתת
בקרא בהדיא. וכיוצא בזה
לומר שיש חילוק בין אלה לאחרים למר
האדון שהרי עובד את הבן ולכך דין
❖
אגאולת עצמו מה גאולת עצמו לשחרור אף
ברכות כא ע"א ברש"י שם:
כדאית ליה ולמר כדאית ליה: אי הכי.
הוא שלא יגאל באלה ומ"מ קשה דהא
גאולת אחרים לשחרור אי הכי באלה למה לי
דבעלמא נדרש לפניו ולאחריו והכא
אמה עבריה מצינו למילף מהאי ק"ו
אי לאו באלה ה"א ו) מקרא נדרש בין לפניו
הגהות הב"ח
משום דכתיב באלה הוא הדר קושיא
דנמכר לעובד כוכבים שהרי אינה
בין לאחריו והכל לשחרור אי הכי הדר קושיא
לדוכתיה דר"ע היכי משתמע שעבוד
עובדת לא את הבן ולא את הבת והדר
(א) גמ' יגאלנו זו גאולת
לדוכתיה אלא בסברא קמיפלגי רבי יוסי
קרובים כו' זו גאולת
דויצא בשנת היובל אקרובים: אלא
נילף ע"ע הנמכר לישראל מהקישא
❖
עצמו:
הגלילי סבר מסתברא גאולת אחרים לשיעבוד
בסברא פליגי. כלומר אי פשיטא לן
דעברי לעבריה ומהר"י תירץ דאי
דאי אמרת לשחרור הוו מימנעי ולא פרקי
דהאי באלה אקרובים קאי על כרחך
לא יגאלנו ה"א דנמכר לישראל נמי
שעבוד דויצא בשנת היובל אאחרים
נגאל באלה וה"פ ומה מי שאינו נגאל
מוסף תוספות
ליה ור"ע סבר מסתברא גאולת קרובים
באלה פירוש $ דלא כתיב בקרא
משתמע אלא בסברא פליגי אי האי
לשיעבוד דאי אמרת לשחרור כל יומא ויומא
א. [שהרי] השתא מיעטנו
בהדיא שיגאל באלה נגאל בשש נמכר
באלה אקרובים קאי או אאחרים קאי
מבאלה דנמכר לגוי אינו
אזל ומזבין נפשיה א"ר חייא בר אבא א"ר
יוצא בשש. תוס' הרא"ש.
לעובד כוכבים דכתיב בהדיא בקרא
דהא אחרים נמי בההוא קרא כתיבי:
יוחנן זו דברי רבי יוסי הגלילי ור"ע אבל
ר' יוסי הגלילי סבר מסתברא. אחרים
שנגאל באלה אינו דין שיגאל בשש
חכ"א ב הכל לשחרור ז)מאן חכמים רבי היא
וה"נ אמרינן בפרק השוכר את
לשעבוד דהאי באלה אקרובים קאי
דמפיק ליה להאי באלה לדרשה אחרינא
הפועלים (ב"מ דף פח:) דבעי למימר
דשעבוד דויצא בשנת היובל אאחרים
ומקרא נדרש בין לפניו ובין לאחריו ורבי
דאי אמרת כו': ור"ע סבר מסתברא.
דשור אוכל אפילו במחובר מק"ו
האי ויצא בשנת היובל מאי עביד ליה
מאדם ומה אדם שאינו אוכל בתלוש
אקרובים שעבוד והאי אלה אאחרים
אוכל במחובר שור שאוכל בתלוש אינו
קאי ושעבוד דויצא ביובל אקרובים
מיבעי ליה לכדתניא
ויצא בשנת היובל
קאי דאי אמרת כו': לכדתניא. ללמדך
דין שאוכל במחובר אלמא עביד ק"ו
בעובד
מאדם שאינו אוכל בתלוש אע"פ
שאע"פ שהעובד כוכבים תחת ידך אם
שאמת הוא שאוכל אף בתלוש אלא ה"פ שאינו אוכל בתלוש דלא כתיב
לא יגאל ישתעבד בו עד היובל ואי אתה רשאי לבא עליו בעקיפין:
בהדיא בקרא שאדם אוכל בתלוש כדפי' הכא: ומה מי שאינו נגאל
לאחרת
באלה יוצא בשש כו'. ואם תאמר שדה אחוזה יוכיח שנגאלת באלה ואינה נגאלת בשש אף אני אביא נמכר לעובד כוכבים דה"נ לקמן (דף כ:) עביד
הוכחה מעבד לשדה ומשדה לעבד וי"ל דאיכא למפרך מה לשדה שכן אינה יוצאה במיתת האדון להכי אינה יוצאה בשש תאמר בנמכר לעובד
כוכבים שיוצא במיתת האדון על כן דין הוא שיוצא בשש: ורבי יוסי הגלילי מידי אלא נ)[באחר] כתיב. נראה דלא גרס ליה דפשטיה דקרא
הכי הוא ועוד דבמסקנא לא מתרצא ההיא קשיא בין לר' יוסי הגלילי בין לר"ע וברוב ספרים אינו ולספרים דגרסי ליה נראה להר"מ דהכי
פירושו מידי אלא [באחר] כתיב ס)כיון דלא איירי כלל אלא מקרובים מנליה לר' יוסי הגלילי דבשאר כל אדם לשעבוד דילמא קרובים מצו
למפרקיה אבל אחרים לא מצו למפרקיה אפילו לשעבוד ובהכי מתרצא שפיר אמסקנא דמיירי קרא נמי אגאולת רחוקים וא"כ פשטיה דקרא
הכי הוא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: אלא בסברא קמיפלגי. פי' בקונטרס אי פשיטא לן דהאי באלה אקרובים קאי ע"כ שעבוד דויצא
בשנת היובל אאחרים מישתמע כדקאמר ר' יוסי הגלילי משום דמצית להקשות לר"ע מידי אלא באלה כתיב אלא בסברא פליגי אי האי באלה אקרובים
קאי או אאחרים קאי דהא אחרים נמי כתיב בהאי קרא ר' יוסי סבר באלה אלו קרובים ור"ע סבר באלה אלו אחרים והקשה רבי' ברוך כיון דאית
ליה לר"ע דהאי באלה אלו אחרים ולשחרור היכי קאמר לעיל ר"ע באלה לשעבוד אדרבה ה"ל למימר באלה היינו אחרים לשחרור ויש לומר לדברי
ר' יוסי הגלילי קאמר כלומר מה שאתה קורא באלה דהיינו קרובים לשעבוד: ורבי האי ויצא בשנת היובל מאי עביד ליה. לא בעי למאי אתא
דהא מיבעי ליה שאינו יוצא מתחת יד עובד כוכבים עד היובל אלא הכי בעי אמאי נקט בשנת היובל והא כתיב בקרא אחרינא עד שנת היובל ע):
בעובד