האשה נקנית פרק
ראשון
קידושין
יח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כאן
ולידתו בקדושה. היכא דלידתו של בן בקדושה מיחלף בישראל גמור:
שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. פי' בקונטרס אז רוח
א) נזיר סא., ב) ספרי
א [מיי' פ"ו מהל' נחלות
פ' ראה פסיקתא פ' ראה,
הל' יב טוש"ע חו"מ סי'
מ"ט לא אמר כרבא. דיליף לה מוחשב עם קונהו: משא"כ באמה
חכמים נוחה הימנו ותימה דבפרק מי שמת (ב"ב קמט.) גבי
ג) ["ובמיתת האדון" ליתא
רפג סעי' ב]:
העבריה. לקמיה בעי לה: ואינה נמכרת ונשנית. לקמי' יליף ליה:
עובדא דאיסור גיורא ה"ל תליסר אלפי זוזי בי רבא פי' בפקדון כי
קעג ב מיי' פ"ד מהל'
בספרי, ושם איתא ובגרעון
בעל כרחו. לקמיה מפרש ליה: יתירה
עליו אמה העבריה. אלמא
קא שכיב קאמר רבא היכי ליקנינהו רב מרי להנהו זוזי וכו' משמע דרבא
כסף. ועיין רש"ש], ד) לעיל
עבדים הלכה ז:
קעד ג מיי' פ"ג מהל'
יד:, ה) [מכות ב: ע"ש],
כל הנך איתנהו בה: כגון שיעדה.
לא רצה לשלם לרב מרי בר רחל אלא
ו) מכילתא פ' משפטים
גניבה הלכה יב
וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה
היה רוצה לזכות בהן והשתא וכי לא
ותו לא נפקא בהני אלא בגט:
פרשה יג, ז) [לקמן כ:],
סמג עשין עא:
רב חייא בר אבין א"ר יוחנן עובד כוכבים
קעה ד מיי' שם הל' טו:
הילכתא. הלכות אמה העבריה ואם
היה רוצה שתהא רוח חכמים נוחה
ח) [בכת"י נוסף: אילימא],
א)
קעו ה מיי' שם הל' יד:
ט) כתובות מח. פד. ב"ק
הימנו שהרי רב מרי בר רחל הורתו
רצתה לצאת בא' מאלו בלא גט תצא
יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירושה
1
קעז ו מיי' פ"ד מהל'
פו: בכורות נב: סנהדרין
קמ"ל: ולא בכפילו. אם יש לו לשלם
שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוה ע)
לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל
עה. יבמות קא. ב"ב
עבדים הלכה ב
א
ק:, י) מכילתא פרשת
את הקרן ואין לו ממה לשלם הכפל
ואומר ר"ת דלגבי הלואה שעושה לו
סמג עשין פה:
מומר שאני אלא מהכא 2 כי לבני לוט נתתי
קעח ז מיי' פ"ג מהל'
משפטים פרשה ג לקמן
אינו נמכר: בזממו. אם העיד בחבירו
טובה פ)אין רוח חכמים נוחה הימנו
מה., כ) [בדפו"ר: ואפילו],
את ער ירושה ורב חייא בר אבין מאי טעמא
אישות הלכה יא
שגנב והוזם ואין לו במה לשלם אינו
שמשלם רעה תחת טובה אבל התם
ל) [בס"א: והכתוב],
ופ"י שם הלכה יא סמג
לא אמר כרבא מי כתיב וחשב עם קונהו
3
מ) [בדפו"ר: היוצאת],
עשין מח טוש"ע אה"ע סי'
נמכר: בגניבתו כיון שנמכר פעם
פקדון הוה ואדרבה רבא טרח לשומרם א
נ) [בדפו"ר: קידושיה],
לז סעיף ג:
ולא עם יורשי קונהו ורבא מאי טעמא לא
אחת שוב אינו נמכר. קס"ד ונמכר
ואין נראה לר"י לחלק כלל בין מלוה
קעט ח ט י מיי' פ"ד
ס) [שייך לע"ב], ע) [ב"ב
אמר כרב חייא בר אבין משום כבודו
בגניבתו משמע ליה ונמכר פעם אחת
לפקדון ב אלא נראה לר"י לפרש הורתו
שם], פ) [צ"ל רוח חכמים
מהלכות עבדים
❖
נוחה הימנו שלא ישלם
הלכה יג:
דאברהם שאני: תנו רבנן יש בעברי שאין
ולא שתי מכירות: כאן בגניבה אחת
שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין
ב)
רעה תחת טובה כו'],
כאן בשתי גניבות. בגניבה אחת פעם
רוח חכמים נוחה הימנו לפי שהוא
בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי יש בעברי
צ) [וע"ע תוס' ב"ב קמט.
אחת דאם אינו שוה כל גניבתו אינו
קרוב להיות כישראל ואתי לאיחלופי
ד"ה מגמר], ק) [בדפו"ר:
שהוא יוצא בשנים וביובל ג) ובמיתת האדון מה
תורה אור השלם
ימכר], ר) ["עליה" ליתא
נמכר בשביל חציה ולכשיוצא ימכר
ולשוויה ישראל גמור ואם ייבם אשת
שאין כן בעבריה ויש בעבריה שהרי עבריה
1. אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא
בדפו"ר. וגם לא נוסף
משום חציה והאי דקתני ונמכר ונשנה
אחיו יאמרו שאינה זקוקה עוד לאחיו
ע"פ הרש"ל, ובדפו"ז כתוב
אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד
יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית ומפדין
בשתי גניבות כ)אפילו לא עמד בדין עד
שהיתה הורתם ולידתם בקדושה ג צ):
בגליון צ"ל, פרנסתה עליה
מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה
❖
כאן בגניבה אחת כאן בשתי
אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי: אמר
דאב והשתא],
לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר
שגנב שתיהם ואינו שוה אלא דמי
דברים ב ה
שֵׂעִיר:
מר יש בעברי שאין בעבריה ורמינהי ד)יתירה
גניבות. פי' בקונטרס בהא
האחת נמכר וחוזר ונמכר דכל חדא
2. וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלַי אַל
עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין
וחדא קרינן ביה ונמכר בגניבתו: טובא
אינו חוזר ונמכר וה"ק ונמכר פעם
תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל
הגהות הגר"א
תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא
משמע. אם עמד על שתיהן בדין א'
א' בגניבה אחת ולא פעמיים בגניבה
אמר רב ששת כגון שיעדה יעדה פשיטא
ב
[א] גמ' גניבו אלף ושוה
אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי
כולן קרינן ביה בגניבתו כדכתיב
אחת אבל נמכר הוא שתי פעמים
גיטא בעיא מהו דתימא לא ליבטלה הילכתא
ה' מאות נמכר וחוזר
לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר
(יונה ד) ובהמה רבה וגו' והדגה אשר
בשתי גניבות ואפילו לא עמד בדין
ונמכר. נ"ב גי' הרמב"ם
דברים ב ט
יְרֻשָּׁה:
מינה קמ"ל אי הכי אמאי יוצאה בסימנין ה"ק
3. וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת
ואינו חוזר ונמכר וכ"ה
ביאור (שמות ז): אלא כאן באדם
עד שגנב שתיהןד ואינו שוה אלא דמי
אם לא יעדה יוצאה אף בסימנין: ואינה
במכילתא והיא גירסא
הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל
❖
נכונה מאד: אחד. שעמד בדין בבת אחת אינו
אחת נמכר וחוזר ונמכר דכל חדא
וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ
נמכרת ונשנית: מכלל דעבד עברי נמכר
נמכר ונשנה אפילו בגניבות הרבה
וחדא קרינן ביה בגניבתו ופריך
בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר
ונשנה והתניא 4 בגניבתו ג ולא בכפילו
›הְיֶה עִמּוֹ: ויקרא כה נ
דהוה דומיא דאחת ל)הכתוב הוציאה
בגניבתו טובא משמע אם עמד על
4. אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ
מוסף תוספות
ה) בגניבתו ולא בזממו בגניבתו כיון שנמכר
בלשון יחיד אבל בשני בני אדם
שתיהן בדין כולהו קרינן בגניבתו
עָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם
א. ותירץ ר"ת דהתם כיון
פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו אמר
שמעמידים אותו שתי פעמים בדין
כדכתיב ובהמה רבה והדגה אשר
יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר
שעשה לו העכו"ם חסד
בִּגְנֵבָתוֹ: שמות כב ב
נמכר בשביל כל אחת ואחת והוא
ביאור ואפ"ה חזר ונמכר הוא דאיכא
רבא לא קשיא כאן בגניבה אחת כאן בשתי
5. אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ
שהלוה לו יעשה עמו חסד
הדין אם גנב ועמד בדין ונמכר וחזר
אלא כאן באדם אחד שעמד בדין
ויתן לבניו אבל כאן שלא
גניבות א"ל אביי בגניבתו טובא משמע אלא
אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ
עשה עמו חסד
וגנב משיצא חפשי חוזר ונמכר: ה"ג
בבת אחת אפילו בגניבות הרבה אינו
לְעַם נָכְרִי לֹא ›מְשֹׁל
אמר אביי לא קשיא כאן באדם אחד כאן
ד
כשהפקידם אצלו אין
לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ:
ת"ר גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר
נמכר ונשנה דחצי גניבה היא אבל בב'
❖
צריך להחזיר לבניו. תוס'
שמות כא ח
בשני בני אדם ו) ת"ר ה גניבו אלף ושוה חמש
וחוזר ונמכר גניבו ה' מאות ושוה
בני אדם שמעמידין אותו בדין שתי
ב"ב קמט. ד"ה מגמרי.
מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו חמש מאות
ב. דכיון דבמלוה דליכא
[א]
אלף אינו נמכר כלל: כנגד ממכרו.
פעמים נמכר בשביל כל אחת ואחת
שיעבודא יש לו להחזיר
ושוה אלף אינו נמכר כלל ר' אליעזר אומר
מוסף רש"י
לא פחות ולא יותר: בהא זכנהו ר"א
וה"ה אם גנב ועמד בדין ונמכר וחזר
כל שכן בפקדון שהוא
אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו
לרבנן. יש לו פתחון פה ונצחון
וגנב משיצא לחפשי חוזר ונמכר עכ"ל
כי ירושה לעשו נתתי
בעין ואין שליחות יד בו
את הר שעיר. עשר
שראוי להחזירו. ריטב"א.
במחלוקת זה: ולא חציו. כי השתא
וקשה מה שפירש בגניבה אחת אינו
אינו נמכר אמר רבא בהא זכנהו ר"א לרבנן
עממין נתתי לו שבעה
אדרבא טפי מסתברא
ששוה שכר עבודת שש שנים פי שנים
חוזר ונמכר דהא לא אתיא לא כרבנן
דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין
לכם וקיני וקניזי וקדמוני
דבפיקדון דברשותיה
הן עמון ומואב ושעיר
דמריה איתא יחזיר. שיטה
בגניבתו ואין עליו לעבוד אלא חציין:
ולא כר"א דהא בסמוך קאמר ת"ר
נמכר דנמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו ה"נ
ז)
אחת מהם לעשו והשתים
לא נודע למי. ג. [אבל]
מאי נינהו. ה"ד בעל כרחו דעבריה
היה גניבו אלף ושוה ה' מאות נמכר
נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי
לבני לוט בשכר שהלך אתו
כשהורתו ולידתו שלא
טפי מעברי אי למימרא דאי לית ליה
וחוזר ונמכר וכר"א נמי לא אתי דאיהו
למצרים ושתק על מה שהיו
בקדושה אמרינן דרוח
גניבתו: ומפדין אותה בעל כרחו: סבר רבא
אומרים על אשתו אחותו
חכמים נוחה הימנו דלא
גירעונה כתבינן ליה שטרא על דמיה
קאמר אם היה גניבו כנגד ממכרו
היא עשאו כבנו (דברים
למימר בעל כרחיה דאדון א"ל אביי מאי
אתי למיחלף בישראל
ותתנם לו כשתשיג ידה מנא לן הא
נמכר ואם לאו אינו נמכר כלל משמע
ב ה). ער. שם מדינה
גמור ולומר דיש לו חייס.
ניהו דכתבנא ליה שטרא אדמיה אמאי נקיט
איהו נקיט מרגניתא גופה המשועבד
אפילו פעם אחת אינו נמכר לכך
ח)
(שם ט). יתירה עליו
תוס' הרא"ש. ד. אפי' גנב
אמה העבריה. שקונה
הכל מאיש אחד והעמידו
לו ואנן יהבינן ליה חספא: בע"כ
מרגניתא בידיה יהיבנא ליה חספא אלא אמר
פר"י כאן בגניבה אחת נמכר וחוזר
עצמה בכל אלה ובסימני
בדין בפעם אחת על כולן.
דאב. אם יש לו כופין אותו ופודה
ונמכר עד שישלם כל הגניבה דנמכר
אביי ובעל כרחיה דאב משום פגם משפחה
נערות, כדילפינן לעיל (ד.)
שם. ה. דבגניבתו משמע
אותה: ומני. הא דקתני אינה נמכרת
בגניבתו משמע שנמכר כמה פעמים
מויצאה חנם (לעיל יד:).
חדא גניבה ולא שתי
אי הכי עבד עברי נמי נכפינהו לבני משפחה
בגנבתו ולא בזממו.
גניבות מדלא כתיב
ונשנית: מוכר אדם בתו לאישות
עד שישלם כל גניבתו אבל בשתי
משום פגם משפחה הדר אזיל ומזבין נפשיה
ואין נמכרין אם העידוהו
בגניבותיו. תוס' הרא"ש.
ט)
ושונה. קיבל בה קידושין ונתארמלה
גניבות לא ימכר אלא פעם אחת ה
שגנב ואין לו מה לשלם
ה"נ הדר אזיל ומזבין לה הא קתני אינה
או נתגרשה מן האירוסין חוזר
ופריך בגניבתו טובא משמע היכא
ונגמר דינו לימכר כדכתיב
נמכרת ונשנית ומני ר"ש היא דתניא מוכר
ונמכר בגנבתו (מכות ב:).
ז
ומקדשה לאחר וכסף קידושיה שלו
דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו
משום פגם משפחה.
אדם את בתו לאישות ושונה חלשפחות ושונה
אם לא בגרה: לשפחות ושונה. מכרה
מיקרי שפיר בגניבתו אימא דנמכר
גנאי הוא להם (כתובות
לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות
פד.). שהיו בושין בדבר
ויצאה בשש או ביובל או במיתת
עד שישלם הכל ומשני באדם אחד
י)ט
י
(סנהדרין עה.).
האדון ועודה קטנה חוזר ומוכרה אבל
דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו
אחר אישות רש"א כשם שאין אדם מוכר
מ)יוצאה בסימנין לא דאפילו לא מכרה
ק) נמכר עד שישלם לו כל הגניבות
את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם
מעולם והביאה סימנין אינו מוכרה
דהיינו שפיר בגניבתו אבל בשני בני
מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות
כדתניא במסכת ערכין (דף כט:) יכול
אדם אינו נמכר ונשנה:
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא 5 בבגדו בה
אמר
אביי בעל כורחיה דאב.
ימכור אדם את בתו כשהיא נערה
כיון
אמרת ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו
פירש בקונטרס אם יש לו
שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר: לאישות אחר שפחות. מוכרה
כופין אותו ופודה אותה וק"ק להר"מ א"כ מאי קאמר בסמוך
בקבלת קידושין אחר שמכרה לשפחות ויצתה וחזרה אליו: אבל [לא] לשפחות
ה"נ דאזיל ומזבין לה ומה תועלת במכירתו מאחר דנכוף אותו
אחר אישות. קיבל נ) קידושין וחזרה אליו שנתארמלה אין חוזר ומוכרה
לפדותה ושמא יש לומר דנכוף בני המשפחה לפדותה בע"כ
לשפחות ולקמיה ילפי' לה: ובפלוגתא דהני תנאי. כלומר קמיפלגי ת"ק
דאב משום דלא
ניחא ליה לאב שתחזור לביתו ויהא פרנסתו
ור"ש בדרשה דהאי קרא דפליגי בה ר"א ור"ע: ס) בדברי ר"ע גרסינן
לאב ר) עליה
והשתא ניחא שפיר דהדר אזיל
ומזבין לה:
כיון
כיון