כ:
האשה נקנית פרק
ראשון
קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה. לחטוב עצים ושאר צרכיה ולא לשם אלהות: הא אהדריה קרא. לכל ישראל לרחם עליו: לידחי אבן אחר
רג א מיי' פי"א מהל'
א) ערכין ל: [ע"ש סוגיא זו
באיזה שינויים], ב) [לגירס'
שמיטה ויובל הל' יח:
הנופל. אדחה אבן שלא תהא לו גאולה: רבות בשנים. משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות: אלא. ה"ק
רד ב מיי' פ"ב מהל'
רש"ל לקמן בסמוך דמוחק
אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל: נתמעט כספו. בתוך שנים הללו חשוב
עבדים הלכה ז:
בר יצחק א"כ גם הכא
אותו כפי דמי שניו של עכשיו: ניתיב ליה. דמי ארבע שנים ולא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף: לחצאין. הגיע ידו לדמי חצי גרעונו
רה ג מיי' שם הלכה י:
מוכרח למחוק], ג) [בכת"י
רו ד מיי' פ"ה מהל'
נוסף: רחמנא], ד) רש"ל
יתנם וימעט חצי שניו מעליו: או אין
מ"ז, ה) [ערכין ל ע"א],
עשין קנד: גאולתו גאולתו גמר. נראה
ערכין הלכה ב סמג
זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה אמר ליה
נגאל. כלל אלא א"כ מצא כדי גאולתו:
ו) [לעיל יח.], ז) [בכת"י
לר"ת דלאו ג"ש גמורה
התם הא אהדריה קרא דתני דבי רבי
רז ה מיי' פי"א מהל'
שדה אחוזה. כתיב בה כ) ומצא כדי
נוסף: ליה], ח) ערכין
א)
ל:, ט) [עי' תוס' חולין
שמיטה הלכה טו:
היא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא
א
גאולתו ולא לחצאיןל) והכא כתיב מ) ישיב
ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כומר
רח ו מיי' שם הלכה יז:
כב ע"א ד"ה שיכול],
דאי ג"ש גמורה היא א"כ מאי קאמר
גאולתו ולא כתיב כדי: או דילמא
רט ז מיי' פ"ד מהלכות
לעבודת כוכבים אימא לידחי אבן אחר הנופל
י) [בכת"י נוסף: שאינו
או דלמא לקולא אמרינן לחומרא לא
יכול], כ) [ויקרא כה,
לקולא אמרינן. דגאולת חצאין יש בה
ערכין הלכה ט [יט]:
תלמוד לומר 1 אחרי נמכר גאולה תהיה לו
רי ח מיי' פי"ב מהל'
כז], ל) [ערכין ל ע"ב],
אמרינן הא כיון דהוי ג"ש בין לקולא
להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי
❖
מ) [ויקרא כה, נא],
אחד מאחיו יגאלנו ואימא גאולה תהיה לו
שמיטה הלכה ד:
בין לחומרא אית לן למילף דאין ג"ש
קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא
נ) [בדפו"ר: ברשותיה.
כי היכי דלא ליטמע בין העובדי כוכבים הא
למחצה ת) וכן משמע לקמיה גבי בתי
וכן בסמוך], ס) [בדפו"ר:
דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל
כשהכסיף], ע) [שם, ל],
לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי
ערי חומה א) קאמר היכא דגלי גלי
מוסף רש"י
כדאמר קרא גבי השביח והכסיף
פ) [שם, כט], צ) [ערכין
חנינא אמר רב נחמן בר יצחק תרי קראי
והיכא דלא גלי לא גלי ואי ג"ש היא
דאזלינן לקולא: לאו אמרת. לעיל
ב)
ל ע"ב], ק) [בדפו"ר:
זה הנמכר לעבודת
כוכבים עצמה. שהיה אפילו היכא דלא גלי נמי:
ומשמע. וכצ"ל. (רש"ש)],
כתיבי כתיב אם עוד רבות בשנים וכתיב
(דף יח.) גניבו חמש מאות ושוה אלף
2
איתיביה. פי' מסיפא דקתני
ר) [בדפו"ר: לחזר שלא
נעשה משרת לעבודת
לדברי הכל אינו נמכר אלמא ונמכר
ואם מעט נשאר בשנים וכי יש שנים מרובות
3
כוכבים לחטוב עצים
תפקע אחוזה מיורשיה ולפי
מוכר בית בבתי
כולו ולא חציו משמע הכא נמי דכתיב
שיפה וכו'], ש) [ערכין
ולשאוב מים (ערכין ל:
ויש שנים מועטות אלא נתרבה כספו
כט ע"ב], ת) [כריתות כב
ערי חומה יוכיח שאינו לוה וגואל
(ויקרא כה) או השיגה ידו ונגאל כולו
וכ"ה בב"ק קיג: וב"מ
מכסף מקנתו נתמעט כספו כפי שניו ואימא
ע"ב], א) [נדצ"ל דקאמר],
עא.). להיות לה שמש
וגואל לחצאין ואם תאמר מאי פריך
ולא חציו משמע: משכחת לה לקולא.
ב) [בדפו"ז: לר"ש. ונדצ"ל
ולא לאלהות (ויקרא כד
הכי ג) קאמר היכא דעבד תרי ופש ליה ד'
❖
לרבי שמעון ב) דילמא הך ברייתא
דהויא לה הגאולה קולא גביה לטובתו
מז). אמר ליה. אביי
לרב ששת],
ניתיב ליה ד' מכסף מקנתו עבד ד' ופשו
לההוא מרבנן, התם הא
אתיא כוותיה דרבי שמעון והא דקאמר
ומשכחת לה לרעתו: זבניה במאה.
אהדריה קרא. שיהו
ליה תרתי ניתיב תרתי כפי שניו א"כ נכתוב
לעיל גבי בתי ערי חומה שלוה וגואל
קנאו במנה ויהיב ליה האי עבד בתר
מרחמין עליו (ערכין שם)
.
תורה אור השלם
וגואל לחצאין היינו בתר דרבי לן
קרא אם עוד רבות שנים אם מעט נשאר
הכי חמשים בגאולת חציו אי אמרת
לידחי אבן. כלומר שלא
יגאל לעולם (שם). נחמיר
1. אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה
קרא במקדיש אם גאל יגאל אבל
הויא גאולה כי אייקר תו לא נ)ברשות
שנים מאי בשנים נתרבה כספו בשנים
עליה. שאם נמכר במנה
תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו
הך
דמריה אייקר אלא פלגיה ואם בא
מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו
והשביח יחשב במאתים,
›גְאָלֶנּוּ: ויקרא כה מח
2. אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים
עכשיו לגמור פדיונו יהיב ליה מאה
או אם נמכר במאתים
אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן (בר יצחק) להני קראי כסיני (סימן עבד
ד)
והכסיף יחשב במאתים
לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ
ונפיק: ואי אמרת אינו נגאל. אייקר
בית חצאי' בית עבד קרובים) בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת
כדכתיב מכסף מקנתו
מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ:
כוליה ברשות דמריה ויהיב ליה מאה
(שם). וכי יש שנים
ויקרא כה נא
עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין
מרובות. שתהא שנה
3. וְאִם מְעַט נִשְׁאַר
וחמשין: והא אמרת נתרבה כו'.
יתירה מחבירתה, דקאמר
גאולתו 4 גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה א אינו נגאל ה) לחצאין
בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל
דהיכא דנשבח אין מחשבים לו אלא
קרא אם עוד רבות בשנים,
וְחִשַּׁב לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב
אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן
כשעת מקנתו: דאייקר וזל ואייקר.
או שנה פחותה מחברתה
אֶת גְּאֻלָּתוֹ:
(שם). אלא נתרבה
ויקרא כה נב
א"ל לאו אמרת התם נמכר כולו ולא חציו ה"נ נגאל כולו ולא חציו
שקנהו במאתים והוזל ועמד על מנה
ו)
כספו. הכי קאמר קרא
4. וְאִישׁ כִּי לֹא ›הְיֶה לּוֹ
וחשיב ליה כפי שניו ונתן לו חמשים
אמר אביי אם תימצי לומר ב נגאל לחצאין גמשכחת לה לקולא ולחומרא
אם יש ריבוי בכספו בשנים
גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא
ולא הספיק לגמור פדיונו עד שהוקר
שהוא עומד בהן, כלומר
לקולא זבניה במאה יהב ליה חמשין פלגא דדמי ואשבח וקם על מאתן
כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ:
מה שהשביחו ישיב גאולתו
ויקרא כה כו
ועמד על מאתים: ה"ג במסקנא
אי אמרת נגאל לחצאין יהיב ליה מאה ונפיק ואי אמרת אין נגאל לחצאין
5. וְאִם גָּאֹל ›גְאַל אֶת
מכסף מקנתו, דאין מחשב
ואי אמרת אינו נגאל לחצאין הני מאה
אלא כמה שנמכר, ואם
הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ
יהיב ליה מאה וחמשין ונפיק והאמרת נתרבה כספו מכסף מקנתו כגון
פקדון נינהו גביה יהיב ליה ניהליה
מעט נשארו דמיו בשנים
וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ
דאוקיר וזל ואוקיר משכחת לה לחומרא זבניה במאתן יהיב מאה פלגי דדמי
שהוא עומד בהן, כגון
ז)
עָלָיו וְקָם לוֹ:
ונפיק. ול"ג והא אמרת נתמעט כספו
❖
שהכסיף, כפי שניו ישיב
ויקרא כז יט
ואיכסף וקם על מאה אי אמרת נגאל לחצאין יהיב ליה חמשין ונפיק ואי
כו': ואי אמרת אינו נגאל לחצאין.
את גאולתו (שם). ואימא
אמרת אין נגאל לחצאין הנך מאה פקדון נינהו גביה יהיב להו ניהליה
לא קנאן האדון בתורת גאולה ועכשיו
הכי קאמר. קרא, היכא
דפלח ליה תרתי שני ופשו
ס) שהכסיף הוא עומד כוליה לפדותו
גליון הש"ס
ונפיק בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי
ארבעי עד יובל ליתיב
והנך זוזי הוו פקדון גביה ויהיב
גמ' מלמד שלוה וגואל
חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאולתו גאולתו משדה אחוזה
ליה כמה שמגיע לארבע
שנים מכסף מקנתו לפי
וגואל לחצאין. עיין ב"ב
להו ניהליה ונפיק: המוכר בית
גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין
חשבון שקנאו (שם). כפי
דף קג ע"א תד"ה ואמאי
בעיר חומה. שהוא נגאל עד שנה
שניו. לפי שנים שהיה
או דילמא היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי א"ל ממדרשו של ר"ש
וערכין דף לא ע"א תד"ה
❖
ולא יותר : נגאל לחצאין. אם נתן
ע)
עדיין חייב לעובדו ולאו
תני חדא:
נשמע שלוה וגואל וגואל לחצאין דתניא אם גאל יגאל $ מלמד שלוה
ח) 5
ד
בהכסיף והשביח משתעי
חצי דמיו בתוך שנה מפריק פלגיה
קרא (שם). בבתי ערי
וגואל וגואל לחצאין אמר ר"ש מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה
או לא: גאולתו. ימים תהיה גאולתו פ):
חומה. בית בתוך עיר
הגהות הב"ח
שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה ה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו
היכא דגלי. בכדי גאולתו למימרא
המוקפת חומה מימות
(א) רש"י ד"ה מוכר וכו'
יהושע בן נון (ויקרא
דכולה גאולה בעינן גלי: והיכא.
שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל
ו
❖
כה כט). מלמד שלוה.
שאכלה לפני גאולתו:
דלא כתיב בה כדי לא מייתינן ליה:
ולא נגאלה ז יוצאה לכהנים ביובל יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין
מאחר, וגואל. ואם ירצה
שלוה. אם אין לו לוה מאחרים וגואל
יגאל לחצאין (שם).
האי מוכר בית בבתי ערי חומה נמי הואיל והורע כחו ח שאם מלאה
מה שאין כן מוכר בשדה אחוזה
מוסף תוספות
לו שנה תמימה ולא נגאלה נחלט יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין
דבעינן והשיגה ידו (ויקרא כהצ)) ק) משמע
א. דעבדינן האי גאולתו
איתיביה אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין שיכול ט) והלא
נמי שגואל לחצאין: ואם גאל יגאל.
כי האי. תוס' הרא"ש.
דין הוא ומה מוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה
במקדיש שדה אחוזה: לפי שמצינו
חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין מקדיש
כו'. ר"ש דריש טעמא דקרא בכל
שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל אינו דין
דוכתא (ב"מ דף קטו.) והכא נמי יהיב
טעמא לקרא ואשמעינן דהקפידה
שהורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע
תורה ר) לחזור שלא תפקע אחוזה
כחו ליגאל מיד תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל מיד מוכר בית בבתי ערי
י)
מיורשים לפי שיפה כח מוכר שאין
חומה יוכיח שיפה כחו ליגאל מיד ואין לוה וגואל וגואל לחצאין לא קשיא
נחלתו נפקעת שהרי חוזרת לו ביובל
הא
לפיכך לא חש ליפות כחו ללוות ולגאול
לחצאין אבל מקדיש לפי שהורע כחו להפסיד נחלתו ביובל כדכתיב (ויקרא כז) והיה השדה בצאתו ביובל קדש וגו' ומתחלק לכהנים ייפה
הכתוב כחו בתחלת פדיונו ללוות ולגאול לחצאין ומהכא אית לן למיגמר נמי מוכר בית בבתי ערי חומה דלוה וגואל וגואל לחצאין שהרי הורע
כחו ליחלט בסוף שנה ולא יצא ביובל: איתיביה. דקתני סיפא מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאין לוה וגואל וכו': מוכר שדה אחוזה הורע
כחו ליגאל מיד. עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח כדכתיב (שם כה) במספר שני תבואות ימכר לך אין מכירה פחותה משתי שנים מעת
לעת ש) ואח"כ גואל בגרעון כסף כדכתיב (שם) לפי רוב השנים וחשב את שני ממכרו וגו' כמה שנים הם משלקחה עד היובל שהיה
עתיד להחזיר לבעלים עשרים שנה ודמיה עשרים
מנה הרי שקניית
תבואות כל שנה
במנה וכן
יגרע לכל שנה שאכלה (א) לפי גאולתו:
הא