האשה נקנית
פרק
ראשון קידושין
כא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הא רבנן. דלא יהבי טעמא לקרא ואמרי דהורע כחו בחדא מילתא
הך ברייתא דקאמר דאינו לוה וגואל וגואל לחצאין מיירי אם לא נכתב
ריא א מיי' פי"ב מהל'
א) [לקמן סח: ושם נסמן],
ב) ערכין לא., ג) [בכת"י
שמיטה הלכה ב:
הורע נמי במילתא אחריתא בר מהיכא דגלי ביה קרא ובבתי ערי
אם גאל יגאל דה"נ קאמר לעיל שיכול וי"ל דמשמע ליה כל שיטת
א
ריב ב מיי' שם פי"א
נוסף: תאמר בהקדש שייפה
חומה גמרינן גאולה גאולה משדה אחוזה והא דקא אמינא דבית
הברייתא אף לפי האמת לבתר דכתיב נמי אם גאל יגאל דאי לאו הכי
כוחו ליגאל מיד], ד) לעיל
הלכה יח:
בעיר חומה לוה וגואל כו' לר"ש קאמינא דיהיב טעמא לקרא: תני
ריג ג מיי' שם פרק יב
אמאי נקט כל שיטה זו שאינה קיימת הוה מצי למינקט ק"ו מע"ע מה
ה: [לקמן עח.] ברכות
הלכה ב:
לה. יבמות עז. נזיר מ.
חדא. נ) המוכר בית בעיר חומה לוה
ע"ע שיפה כחו שיוצא ביובל אפ"ה
ריד ד מיי' שם פרק יא
ב"מ ד. פז: סנהדרין
הא רבנן הא א) ר"ש ב) תני חדא לוה וגואל
וגואל כו': איכא למיפרך. בהא מתניתין
אינו לוה וגואל וגואל לחצאין כדבסמוך
הלכה יח:
סו. זבחים ה. יא. טז.
וגואל לחצאין ותניא אידך אין לוה וגואל
רטו ה מיי' פרק ב מהל'
מקדיש שהורע כחו ע)אם הגיע יובל
דאצרכה קרא למקדיש שילוה ויגאל
חולין קיד. [ב"ק ו. [פח.]
א
❖
עבדים הל' ז:
מכות ד: מנחות ו. ס:],
משום דהא אתיא ליה מדינא של מוכר
אינה נגאלת ומתחלקת לכהנים אינו
וגואל לחצאין ל"ק הא רבנן הא ר"ש (סי'
ה) [בכת"י נוסף: ולא ראי
בית בעיר חומה שאין לוה וגואל:
דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין ועל
חרש חבש זמן) א"ל רב אחא בריה דרבא
זה כראי זה], ו) [בכת"י:
גאולתו], ז) ת"כ פרשה
מה למוכר בית בעיר חומה שכן
ק"ו זה ליכא למיפרך מידי אלא
מוסף רש"י
לרב אשי איכא למיפרך מה למוכר בית בבתי
בהר פרק ד, ח) ב"ק קט.
הורע כחו לגאול לעולם. משנה
פשיטא דהאי יוכיח מיירי אף לפי
סנהדרין סח:, ט) פסיקתא
ערי חומה שכן הורע כחו ליגאל לעולם תאמר
בתי חצרים. כתרגומו
ראשונה ואילך: תאמר במקדיש שיפה
האמת בתר דכתב אם גאל יגאל וא"ת
פרשת בהר ת"כ פרשת
פצחיא עיירות פתוחות
במקדיש שיפה כחו ליגאל לעולם א"ל רב
בהר פרק ח, י) [בכת"י
מאין חומה (ויקרא כה
כחו לגאול לעולם. לעולמו של יובל אם
מ"מ אמאי לא נקט האי ק"ו מע"ע
נוסף: בהו], כ) ב"ב קי:,
לא). וכי יש לך
אחא סבא לרב אשי משום דאיכא למימר
כיון דליכא למיפרך מידי עילויה וי"ל
לא מכרה הגזבר דאין מתחלקת
ל) [לעיל טו:], מ) [לעיל
אדם בישראל שאין לו
ניהדר דינא תיתי במה הצד מוכר שדה
לכהנים עד היובל: מוכר שדה אחוזה
דשדה משדה עדיפא ליה למילף ב:
שם, ע"ש], נ) [בדפו"ר:
גואלים. אם אין לו בן או
משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר
במוכר], ס) [צ"ל אהדא.
בת או אח יש לו קרוב עד
אחוזה יוכיח שיפה כחו ליגאל לעולם ואין
יוכיח כו' לעולם. עד היובל וביובל חוזר'
(רש"ש)], ע) [נדצ"ל שאם],
יעקב אבינו הקרוב קרוב
לעובד כוכבים יוכיח.
בלא פדיון: אף אני אביא מקדיש.
לוה וגואל וגואל לחצאין מה למוכר שדה
❖
פ) [נדצ"ל אינו],
. קשיא.
יורש
(ב"ק קט.)
לפיכך הוצרך אם גאל יגאל לומר
וא"ת ולמה לי ומצא כדי גאולתו דכתיב
לשון הפסוק קשה לתרץ
אחוזה שכן הורע כחו ליגאל ג) מיד מוכר
אבל לא מיתותב (סנהדרין
שלוה וגואל: בשנה שניה. דמוכר
בשדה אחוזה למימר שאינו גואל
בית בבתי ערי חומה יוכיח וחזר הדין לא
קיב.). מי שאינו נגאל
ד)
תורה אור השלם
שדה אחוזה אין המוכר יכול לגאול
לחצאין תיפוק ליה בק"ו מע"ע ומה
באלה. נמכר לישראל לא
ראי זה כראי ה)זה הצד השוה שבהן שנגאלין
עד שתבוא שנה שלישית ומוכר בית
ע"ע הנמכר לעובד כוכבים שיפה
1. וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם
כתיב ביה גאולת קרובים,
ואין לוה וגואל וגואל לחצאין אף אני אביא
דלא נפקא לן מוהפדה אלא
גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ:
בעיר חומה אינו גואל אלא בראשונה
כחו ליגאל מיד ואפ"ה אינו לוה וגואל
❖
גאולת עצמה (לעיל טו:).
ויקרא כה כד
מקדיש שנגאל ואין לוה וגואל וגואל לחצאין
נמצא שאין זה וזה גואלין בשניה:
וגואל לחצאין כדבסמוך מוכר שדה
2. וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר
א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא איכא
עבד עברי וכו'. כדאמר לעיל (דף כ:)
אחוזה שהורע כחו ליגאל מיד כדכתיב
אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל
שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה
ונגאל כולו ולא לחציו ואין לוה וגואל
במספר שני תבואות (ויקרא כה) פ)אין
מוסף תוספות
למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן הורע
תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא:
דהא או השיגה כתיב (ויקרא כה): נגאל
דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין וי"ל
כחם ליגאל בשנה שניה תאמר במקדיש
ויקרא כה לא
א. דהייתי דן אותו ק"ו
בקרובים. על כרחו של לוקח
3. כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר
דאדרבה אית לן למימר איפכא ומה
דברייתא והייתי אומר נמי
שיפה כחו ליגאל בשנה שניה א"ל רבינא
בבתי ערי חומה שאינו
מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב
כדאשכחן בשדה אחוזה (שם) ובא
מקדיש שהורע כחו ליחלק לכהנים
משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר
לוה וגואל וגואל לחצאין
אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר
גואלו הקרוב אליו וגו': אף האי נמי
ביובל ואפ"ה לוה וגואל וגואל לחצאין
ויקרא כה כה
דהוה ילפינן גאולתו
אָחִיו:
לעובד כוכבים יוכיח שיפה כחו ליגאל בשנה
4. וְאִישׁ כִּי לֹא ›הְיֶה לּוֹ
משדה אחוזה. תוס'
אין נגאל לחצאין. לרבנן קבעי
מוכר שיפה כחו שחוזרת לבעלים ביובל
הרא"ש. ב. בנ"א, קרקע
שניה ואין לוה וגואל וגואל לחצאין בעא
גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא
ליה דאמרי לעיל אין נגאל לחצאין
אינו דין שלוה וגואל וגואל לחצאין
מקרקע ניחא ליה למיליף.
כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ:
מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת
וכ"ת מה למקדיש שיפה כחו ליגאל
ונימא נמי דלהכי גמר דנגאל בקרובים:
תוס' הרא"ש ועי' מהרש"א.
ויקרא כה כו
5. אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ
או דילמא כי כתיב. גאולתו בשדה
המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לקרובים
מיד תאמר במוכר שהורע כחו ליגאל
›גְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ
אחוזתו למעט חצאין הוא דכתיב
מיד מ"מ בתי החצרים שיפה כחן
או אין נגאל לקרובים גאולתו גאולתו משדה
מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ ›גְאָלֶנּוּ אוֹ
שנאמר (שם) ומצא כדי גאולתו כדי
ליגאל מיד מצינו למיגמר מהאי ק"ו
אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת
הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:
ויקרא כה מט
כולו ולא כדי חציו הילכך כי חזר כתב
ולהיות לוה וגואל וגואל לחצאין ומאחר
לחצאין ב ונגאלת לקרובים אף האי נמי אין
דחזינן בבתי החצרים שדה אחוזה נמי
ג"ש למגמר ס)אחדא מילתא הוא דכתיב
נגאל לחצאין ונגאל לקרובים או דילמא כי
ולא למיגמר גאולת קרובים דלאו לגבי
מפקי' ליה להאי דינא דתרוייהו בחד
כתיבא ו)גאולה בחצאין הוא דכתיב בקרובים
גאולתו כתיבי: בכל גאולה תתנו.
פרש' כתיבי על שדה הארץ יחשב ולהכי
לא כתיב א"ל ג אינו נגאל איתיביה 1בכל
ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ
איצטריך ומצא כדי גאולתו דכתיב
גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי
קרא יתירא הוא ולא פירש למאי אתא:
במוכר שדה אחוזה לומר שאינו לוה
ז)
לרבות בתים ועבד עברי. שיהו נגאלין
וגואל וגואל לחצאין דס"ד למילף
לאו בתי ערי חומה לא בתי חצרים בתי
לקרובים: בתי החצרים. עיירות שאין
ממקדיש כדפרישית ומהשתא ילפינן
חצרים בהדיא כתיב בהו על שדה הארץ
2
מוקפות חומה מימות יהושע: על שדה
נמי בתי החצרים מיניה שאין לוה
יחשב ההוא לקובעו חובה ואליבא דרבי
הארץ יחשב. הרי הן כשדה אחוזה:
וגואל וגואל לחצאין:
אליעזר דתניא 3וגאל את ממכר אחיו דרשות
מאי
בכל. לכתוב גאולה תתנו
לקובעו חובה. על הקרובים: וכי יש לך
אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל
אדם בישראל. מנוטלי חלק בארץ שאין
לארץ ושמעינן שדה אחוזה
4 ואיש כי לא יהיה לו גואל ח) וכי יש אדם
לו גואלין מזרע יעקב בעוד אחד מכל
לקובעו חובה ובתי החצרים בכלל
בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו
ישראל קיים הוא קרוב לו: אלא יש
וא"ת לימא דאתי לרבות עבד עברי
לו. גואלין אבל אין הגואל רוצה ליקח
ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי רבי
ויש לומר דמשמע ליה דאתי לרבויי
ולימדך הכתוב שהרשות ביד הקרוב:
מידי דגאולת קרקע כדכתיב ובכל
יהושע ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה
חובה. והאי כי לא יהיה לו גואל דריש
ארץ משמע דוקא ארץ מרבינן:
אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל
בשאי אפשר ביד הראוי ליורשו ליגאל
לקובעו
בכל גאולה תתנו הכתוב קבעו חובה אמרי
ואין הגאולה מוטלת אלא על הקרוב
ליה רבנן לרב אשי ואמרי לה רבינא לרב
אשי בשלמא למ"ד לרבות
מן הכל: מאי בכל. נכתוב גאולה
בתי ערי חומה היינו דכתיב בכל אלא למ"ד לרבות בתי חצרים מאי בכל
תתנו לארץ: מה ת"ל. בעבד עברי
קשיא איתיביה אביי ט) מה ת"ל יגאלנו יגאלנו יגאלנו ג' פעמים לרבות כל
הנמכר לעובד כוכבים: לרבות כל
הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי לא בתי
הגאולות. העומדות ליגאל שיהא נגאל
כסדר הזה. קס"ד שיהו נגאלין לקרובים
חצרים ושדה אחוזה בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב על שדה הארץ
י)
בא ללמדנו: ועבד עברי. הנמכר לישראל
יחשב כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם ה"נ לקרוב קרוב קודם
כ)
דלא כתיב ביה גאולת קרובים: לקרוב
היכא איתמר דר"נ בר יצחק אהא דאיבעיא להו עבד עברי הנמכר לישראל
קרוב קודם. דגבי שדה אחוזה כתי' ובא
נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים אליבא דרבי לא תבעי לך דאמר
גואלו הקרוב אליו ולא פי' הקרוב קרוב
ל) מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש אלמא לא מיפרק כי תיבעי לך אליבא
קודם כי הכא דפריש דודו ברישא ואם
דרבנן מאי ילפינן שכיר שכיר ולא דרשי יגאלנו או דילמא יגאלנו לזה ולא
אין לו דוד בן דודו ואי לאו משאר בשרו:
לאחר ת"ש בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה
מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש.
מ)
ועבד עברי הנמכר לישראל לא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים עבד עברי
אלמא ס"ל דאין נגאל בקרובים:
ה
יגאלנו. כתיב בנמכר לעובד כוכבים
הנמכר לעובד
כוכבים
בהדיא כתיב ביה 5 או
דודו או בן דודו יגאלנו
גבי קרובים ומשמע מיעוטא:
ההוא
ההוא