כה:
האשה נקנית פרק ראשון קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כתנאי. סירוס דביצים אי הוי מום גלוי: בביצים
ולא בגיד. בתמיה
לכתחילה מצוה לבלול א ויש לומר דכיון דהאי גברא למנחה גדולה
ערב א מיי' פ"ז מהל'
א) בכורות לט: [תוספתא
יבמות פ"י ה"ד], ב) [ב"ק
ביאת מקדש הל"ח:
גיד ודאי גלוי הוא: אף בביצים. ולא תימא מום טמון הוא דודאי
קמכוין אם איתא דבעלמא כשר בדיעבד בהאי גברא שהתנדב
ב
ערג ב מיי' פ"ב מהל'
יא: ב"ב פו: ע"ש], ג) ב"ק
מינכר: בגיד ולא בביצים. דודאי מום טמון הוא ולא מום גלוי הוא:
קרבן גדול שרי אף לכתחילה עוד יש לומר דאיכא נפקותא אליבא
יא:, ד) [ב"מ סז: ב"ב
מכירה הל"ה סמג
מעוך וכתות אף בביצים. דמינכר טפי: כרות. כרותין החוטין שהביצים
דמ"ד התם ו) אפילו המתנדב מנחה גדולה אינו מביא אלא לוג אחד
עשין פב טוש"ע חו"מ סי'
פה: ע"ז עא:] [גיטין עח],
ה) [בדפו"ר: במשיכה.
קצז סעי' א:
אם כן כשהתנדב ס"א עשרונים
תלויין בהן בכיסן ומעורים במקצת
ונדכצ"ל], ו) [מנחות פח
ג [מיי' פ"ג מהל' מכירה
כתנאי 1 ומעוך וכתות ונתוק וכרות א) כולן
ואינן נתוקין לגמרי: נתוק. ביד
ז) יצטרך להביא בשני כלים לפי שאין
הל"ז טוש"ע חו"מ סי'
ע"א וע"ש רש"י מכת"י,
❖
בביצים דברי רבי יהודה בביצים ולא בגיד אלא
נבללים יפה ויצטרך להביא שני לוגים
לגמרי ועדיין תלויין בכיס. נתוק הוי
ושם קו ע"ב], ז) [צ"ל
קצח סעיף ה]:
א
ויצטרך להביא וכו' יצטרך
שמן והוא לא התנדב אלא לוג אחד
טפי מכרות כדאמרינן במנחות (דף
כולן אף בביצים דברי רבי יהודה רבי אליעזר
להביא. (רש"ש)], ח) [צ"ל
והוי כמו ייתור שמנו דקיימא לן
נו:) להביא נותק אחר כורת שחייב
בן יעקב אומר כולם בגיד רבי יוסי אומר
ובללת וכ"כ תוספות מנחות
תורה אור השלם
יח: ד"ה ואמר], ט) [ויקרא
(מנחות יא.) דייתור שמנו פסול ואי
אלמא נתוק הוי טפי מכרות:
מעוך וכתות אף בביצים נתוק וכרות בגיד אין
1. וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק
טו, טז (ושם ורחץ במים
מתני' נקנית במסירה. בעליה
הוה שרי בדיעבד בכלי אחד היה
בביצים לא: מתני' בהמה גסה נקנית
את וגו')], י) [שם שם,
וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַיְיָ
טוב להביא לכתחילה שלא יבא לידי
מוסרים אותה ללוקח
יא. וע"ש ברש"י], כ) [נדה
וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ:
במסירה והדקה בהגבהה דברי רבי מאיר
❖
ב)
מג ע"א], ל) [בדפו"ר:
ייתור שמן ומיהו קשה מ"ט דראוי
באפסר או בשערה כדתניא לעיל (דף
ויקרא כב כד
מוסירה. וכ"ה לשון הגמ'
ור' אליעזר וחכ"א בהמה דקה נקנית במשיכה:
אי שנה הכתוב בלילה לעכב ליבעי
כב:) כיצד במסירה כו' אבל ה)משיכה
שם. וכנדצ"ל], מ) [שם],
גמ' דרש רב בקימחוניא בהמה גסה נקנית
בלילה ממש ואי לא שנה אפילו ראוי
לא מקניא דאין דרכה בכך להוליכה
נ) [בדפו"ר: שבעצמו.
מוסף רש"י
וכצ"ל (רש"ש)], ס) [ס"א
במשיכה אשכחינהו שמואל לתלמידי דרב
לפניו: בהגבהה. ולא במשיכה:
לא ליבעי וי"ל דודאי שנה הכתוב
מעוך. ביציו מעוכין ביד.
לר"י. (חכמת מנוח)],
גמ' והא אנן תנן במסירה ורב
בלול כמה פעמים אבל לא כתב
אמר להו מי אמר רב בהמה גסה נקנית
ע) [בב"ב עה:], פ) [עי'
כתות. כתותים הם יותר
נמי במסירה אמר. היה רגיל
בלשון צווי ח) ובלילה ג משמע דאתא
ממעוך (ויקרא כב כד).
רש"י ב"מ ח ע"ב ד"ה
במשיכה והאנן במסירה תנן ורב נמי במסירה
מנהיג לחודיה], צ) [שם
כתות, שכתתו באבנים עד
לומר: הדר ביה כו'. בתמיה עד
לאשמועינן דלא בעינן אלא ראוי וא"ת
אמר הדר ביה מההיא הוא דאמר כי האי תנא
ט ע"א], ק) [בדפו"ר:
שנימוח, נתוק, ביד לגמרי
הכא שמואל קאמר לה: זו וזו. הדקה
בטבילה מנ"ל דבעינן ראוי ויש לומר
ואע"ג], ר) [בחולין קלז
אלא שעדיין תלויין בכיס,
ג) דתניא וחכ"א בזו וזו נקנית במשיכה רבי שמעון
❖
משום דכתיב ט) ורחץ את כל בשרו
והגסה וכי האי תנא סבירא ליה לרב:
כרות, בסכין ועדיין תלויין
ע"ב],
אומר זו וזו בהגבהה מתקיף לה רב יוסף אלא
בכיס ומעורין קצת, דכרות
זו וזו בהגבהה. ולא במסירה ולא
דמשמע אפי' בית הסתרים וכתיב
הוי בציר מנתוק כדאמרינן
מעתה פיל לרבי שמעון במה יקנה אמר ליה
במשיכה: במה יקנה. שאי אפשר
וידיו י) ודרשינן כ) מה ידיו מאבראי אף
להביא נותק אחר כורת
מוסף תוספות
אביי בחליפין אי נמי בשוכר את מקומו רבי
להגביהו: מביא ארבעה כלים.
כל מאבראי וממעטים בית הסתרים
. בביצים
ג
(בכורות לט:)
ולא בגיד. בתמיה, כלומר
א. וטוב שיביאו בשני
דקני ליה כליו כו': ש"מ כו'.
מ"מ כיון דאיכא כל דמרבינן אפי'
זירא אמר מביא ארבעה כלים ומניחן תחת
אי בגיד נינהו מי לא
כלים דיכול להביא בין
בית הסתרים איכא למימר לכל הפחות
ופלוגתא היא בב"ב (דף פה.):
רגליו שמעת מינה כליו של לוקח ברשות
הוי מום, הא ודאי טפי
בכלי אחד בין בשני כלים
ד)
בסימטא. זוית שהיא אצל רשות
להכי מרבי דבעינן ראוי לביאת מים:
הוי מום, דגיד בגלוי הוא
כמו שירצה כיון דנדר
מוכר קנה לוקח הכא במאי עסקינן בסימטא
בהמה גסה נקנית במסירה.
יותר מן הביצים (בכורות
סתם. תוס' ב"ב פא: כיון
הרבים ואינה לא רה"ר ולא רה"י:
אי
. כולם בגיד. לא
דלכתחילה מצוה לבלול
לט:)
אי משום הכי מצוה להביא
פי' בקונטרס בעליה
בביצים (שם). במסירה.
דכיון דמסר לו באפסר
מוסרים אותה ללוקח באפסר כדתניא לעיל כיצד במסירה אוחזה בטלפיה כו' משמע מתוך לשונו דמסירה בעינן מיד ליד וכן פירש
בב' כלים לקיים בה מצות
קנאה אע"פ שלא משכה
בלילה. תוס' נדה סו: ד"ה
ריב"ם ומייתי ראיה מהא דאמר בפ"ק דב"מ (דף ח:) מאי לשון ל) מסירה כאדם המוסר דבר לחבירו וכן ההיא דאמר מ) במציאה ובנכסי
מרשות מוכר (ב"ק יא:).
כלי. לכך יביא בשני
הגר מאן מסר ליה דליקני דמשמע דמסירה הוי מיד ליד וקשה לר"י דהא אמרינן לעיל כיצד במסירה אחזה בטלפיה כו' דלשון אחיזה
וסברא בעלמא הוא, דהא
עשרונין דוקא. תוס' חולין
אורחה בהכי והא אורחה
פג:. ב. דהא סיפא דס"א
בטלפי' משמע נ)שמעצמו אוחזה ולא מסרה לו אדם לכן נראה ס) לרבי דלא בעינן מיד ליד אלא כיון דאמר לך חזק וקני קנה והא דקאמר
בהכי (רשב"ם ב"ב עה:).
קאי אהך דקתני רישא
התם במציאה ובנכסי הגר מאן קמסר ליה דליקני היינו מי אמר לו לך חזק וקני ורשב"ם פי' ע) אחז בטלפיה אחז במצות המוכר דמשמע
כליו של לוקח ברשות
מתנדב אדם מנחה של
נמי מתוך לשונו דלא בעינן מסירה מיד ליד ועוד ראיה מפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף עו:) דפליגי התם תנאי חד אמר ספינה
מוכר. כגון פסק ונתן
ששים עשרון ומביא בכלי
לתוך מדה של לוקח, או
אחד ואם אמר הרי עלי
נקנית במסירה וחד אמר עד שימשוך ומסיק דכל היכא דאמר ליה לך חזק וקני כ"ע לא פליגי דקניד כי פליגי כגון דאמר ליה לך משוך
מדד במדה שלו ושפכן
ס"א כו' כלומר מנחה של
וקני מר סבר קפיד ומר סבר מראה מקום הוא לו מדאמר קפיד אלמא אינו מוסרה מיד ליד דאי מסר ליה אמאי לא קני הא בטלה
לכליו של לוקח והבית של
ס"א דהשתא כיון דאמר
מוכר הוא, קנה לוקח. הקפדתו אלא ש"מ דמסירה לא הוי מיד ליד ועוד אי מסירה מיד ליד בעינן לא ה"ל למימר לך חזק וקני אלא תא חזק וקני: מנחה לקרבן גדול קא
בהמה גסה נקנית במסירה. פי' בקונטרס דוקא במסירה אבל במשיכה לא מיקניא דאין דרכה בכך להוליכה לפניו משמע לפירושו
כאילו נתן לתוך רשותו
מיכוין והוי כאילו אמר
של לוקח (רשב"ם ב"ב
בכלי אחד לכך פריך כיון
דמסירה עדיפא ממשיכה ה והא דקאמר בגמרא דרש רב בקימחוניא בהמה גסה נקנית במשיכה וכל שכן במסירה ופריך שמואל
. קונה חפץ הנתון
דאם לא בלל כשר צריך
פה:)
לתלמידי דרב והאנן במסירה תנן פי' במסירה דוקא ולא במשיכה וקשה לר"י מאי פריך שמואל והאנן במסירה תנן ולא במשיכה הא תנן
לתוכו לבעליו (גיטין עח.).
להביא בכלי אחד. תוס'
סימטא. אית דאמר שביל
חולין פג: ד"ה דאמר. היה
בפ"ק דב"מ (דף ב.) היו שנים רוכבים על גבי בהמה או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג וכו' שהשנים יחלוקו משום דכל אחד קנה מחצה
של יחידים ואני שמעתי
לו להביא בכלי אחד
ומנהיג היינו משיכה פ) ועוד דאמר התם (דף ח:) שמעת מיניה דמר שמואל תרתי רוכב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו
כניסה בולטת מרשות
משום דתנן שאם נדר
הרבים ויש רשות לבני אדם
היכי דמי אילימא רוכב לחוד ומנהיג לחוד מנהיג מי איכא למ"ד דלא קני משמע דשמואל גופיה דקאמר הכא במסירה דוקא תנן קאמר
בכלי אחד לא יביא בשני
להעמיד שם חפצים שלהם
כלים ואם הביא פסול
התם דמנהיג קני דהיינו משיכה ועוד קשה דבגמרא בעו פיל לר' שמעון במה יקנה תבעי ליה נמי בהמה גסה במציאה ובנכסי הגר במה
בחצר השותפים דאינו עשוי
הילכך אי לא הוה בילה
יקנה אליבא דרבי מאיר ורבי אליעזר במסירה לא אפשר דמאן מסר ליה דליקני ומשיכה לא קניא בבהמה גסה לדידהו ומיהו הך פירכא
להילוך בני רשות הרבים
מעכבא היה לו להביא
❖
(רשב"ם ב"ב פד:).
בכלי אחד. תוס' מנחות יח:.
איכא לשנויי ולחלק בין מקח וממכר למציאה ונכסי הגר דמקח וממכר דאפשר במסירה לא מיקני במשיכה אבל במציאה ונכסי הגר
ג. כדכתיב ויצקת אלא
דלא אפשר במסירה מקניא במשיכה אבל אכתי קשה מרבי אליעזר דאית ליה הכא במסירה דוקא כדקתני במתניתין דברי רבי מאיר
בכל דוכתא כתיב בלולה
ורבי אליעזר והתם צ) קתני רבי אליעזר אומר רוכב בשדה ומנהיג בעיר קני ומוקי לה במקח וממכר אלמא משיכה קני אף לרבי אליעזר
משמע דלא מעכבא. תוס'
תוס' ר"י הזקן
הרא"ש. ד. כלומר
לכך פי' ר"י בהמה גסה נקנית במסירה היינו אף במסירה וכל שכן במשיכה דעדיפא ו והשתא ניחא דפריך שמואל והאנן במסירה תנן כלומר
במסירה. רשב"א. ה. משום
אבא*. תרגום אברך
אף במסירה ועוד יש לדקדק דמשיכה עדיפא ממסירה מהא דקתני בהמוכר את הספינה (ב"ב דף עו.) ספינה נקנית במסירה דברי רבי
דמסירה מיד ליד ובפניו
[בראשית מא, מג], ולרב
וחכמים אומרים לא קנה עד שימשכנה משמע דלא קני במסירה לרבנן אלא במשיכה אלמא דרבי דאמר במסירה לא למעוטי משיכה
וקונה ברה"ר וכ"ש
קרי הכי. ר) זה וזה.
ז
בסימטא. תוס' ב"ב עו. ד"ה
אחד בהמה דקה ואחד
אתא אבל למאן דאמר במשיכה למעוטי מסירה אתא והלשון נמי משמע דקאמר התם ספינה נמי תקני במסירה משמע עם המשיכה ח
ספינה בשם ר"ת. ו. שבכל
בהמה גסה במשיכה ולא
וכן סובר רשב"ם דמשיכה חשיבה מן המסירה דפירש בפרק המוכר את הספינה (שם דף עו:) עלה דההיא דאביי ורבא דאמרי תרוייהו
מקום מצינו שהמשיכה
במסירה. ואיכא מאן
מסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינו של שניהם משיכה קונה בסימטא [ובחצר שהיא של שניהן] ופירש רשב"ם התם מסירה קונה
גדולה מן המסירה שכל
דאמר דוקא בסימטא
המטלטלין נקנין במשיכה
ובחצר של שניהם דמהניא
ברשות הרבים משום דלא אפשר למיקנייה התם במשיכה דאין משיכה אלא כשמושך ברשותו והאי לאו רשותיה היאט משיכה קונה בסימטא
ולא מהניא בהו מסירה.
משיכה בהני רשויות, אבל
דשפיר הוי רשותו להניח שם מה שהוא צריך משא"כ ברשות הרבים וכיון דאפשר במשיכה שהוא קנין חשוב לאו אורחא דארעא
תוס' רי"ד. דבמשיכה קא
ברה"ר דלא מהניא בה
למיקנייה במסירה שהוא קנין גרוע ור"ת הקשה על פירוש רשב"ם וכי מצות הן משיכה ומסירה שמבטלות זו את זו שאין לעשות אלא מן
עקר ליה מדוכתא. שלנ"ל.
משיכה מהניא מסירה
י
ז. ממילתייהו דרבנן
בגסה כתנא דמתני'.
המובחר ופירש רבינו תם לשם משיכה קונה בסימטא כל שכן מסירה דעדיפא ממשיכה וכן פירש רש"י ומיהו שיטה דשמעתא קשה
דאמרי עד שימשכנה
ונראה דעת הר"ם [מכירה
לפירושו כדפירשתי וה"ר חיים כהן מיישב פירוש רשב"ם ומפרש דמסירה אינה קונה בסימטא לא מטעמא דרשב"ם אלא נראה לו
משמע דוקא משיכה ולא
פ"ב ה"ה] כפי' קמא,
מסירה. תוס' ב"ב עו:
הטעם שהסימטא רשות של יחיד הוא והקודם בו זכה וסתמא דמילתא המוכר קדם והביא בהמתו לשם קודם שבא הלוקח ואם כן הוי
והא דהמוכר את הספינה
ח. דלפי' ר"ת הוה ליה
[ב"ב עו, ב] דאמרינן
מקום בהמתו כחצרו ואין מסירה ולא שום קנין מהני ברשות מוכר ק) אע"ג דמשיכה קניא שם היינו משום שעקר הדבר ממקומו הראשון
למימר והא לרבי ספינה
מסירה קונה ברה"ר, מיירי
ור"י הקשה על מה שפירש רבינו תם דמסירה קונה אף בסימטא מההיא דפרק הספינה (שם דף עו:) דקאמר התם ספינה נקנית במסירה
אין נקנית אלא במסירה.
בספינה ולא בבהמה. פיל.
שם. ט. שחכמים תקנו קנין
שאינו יכול להגביהו.
דברי רבי וחכמים אומרים במשיכה ופריך היכי דמי אילימא ברשות הרבים וכו' עד דקאמר לימא אביי ורבא דאמרי מסירה קונה ברשות
בכל רשות וכיון דלא
בחליפין. בקנין סודר.
הרבים אמרי כרבי כו' משמע דאי הוה מוקי לה בסימטא לא הוי קשה מידי ואי מסירה קונה בסימטא אפי' אם מיירי פלוגתא דרבי
שייכא בהו משיכה תקנו
בשוכר את מקומו.
וחכמים בסימטא הוה ליה למיפרך הכי לימא אביי ורבא דאמרי כרבי לכך נראה לר"י הא דאמרי אביי ורבא מסירה קונה ברה"ר
שם מסירה. ריטב"א.
שיקנה לו מקומו אותן
י. ברשב"ם ב"ב עו: נוסף.
המטלטלים. ארבעה כלים.
היינו דוקא ברה"ר אבל לא בסימטא כמו שפירש רשב"ם [וע' היטב תוס' בבא בתרא עו. ד"ה ספינה]:
שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח. וא"ת דילמא לא מיירי ברשות מוכר וי"ל סתמא דמילתא ברשות מוכר מיירי ששם
ולא מיקניא במסירה.
דקני ליה כליו. ש"מ.
ופלוגתא היא בבבא בתרא
הבהמה עומדת והוי מצי למידחי דאמר ליה מוכר יקנה
לך
כליך דבהא לכ"ע קנה לוקח
כדאיתא בפרק הספינה (ב"ב דף פו.):
[פה, ב]. בסימטא. צידי
רה"ר.
אי
*גירסת רבינו היה אמר להו מי אמר אבא בהמה גסה וכו' (ד"ו).