כז:
האשה נקנית פרק ראשון קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
במה
דברים אמורים שנתן לו דמי כולם. ואם תאמר בלא חזקה
במה דברים אמורים. דקנה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה
רצג א מיי' פ"א מהלכות
א) ב"ק יב. ב"ב סז.,
ב) סוטה יח. יבמות נח.,
מכירה הלכה כ וסמג
נמי קנה מטעם כסף וי"ל דמיירי באתרא דלא קנו בכספא
סמוכה לה בזמן שנתן לו כו' ומטלטלין הנקנין עם קרקע נמי כשדה
א
ג) סוטה כג: יבמות
עשין פב טוש"ע חו"מ
שאינה סמוכה לה דמי והיינו דרבא: מסייע ליה לשמואל. הך דקתני
וא"ת ומאי קאמר יפה כח חזקה מכח כסף והלא חזקה אינה מועלת
נח., ד) [בכת"י הגירסא
סימן קצב סעיף יב:
כיון שהחזיק באחת מהן קנאן כולן: אגודו בידו. כולן אגודות באגד
רצד ב מיי' פ"ד מהל'
בלא כסף ואומר הר"ח דבמתנה מיהא קנה כולם כשהחזיק באחת מהן
פרט לארוסה ואלא וכו'],
ה) ["ונסתרה כשהיא
סוטה הלי"ז:
זה שבידו: איכא דאמרי תדע דלא
בלא כסף וה"ר שמואל מאיברא פי'
רצה ג מיי' שם פ"ב
ארוסה" ליתא בכת"י, וכ"ל
אבמה דברים אמורים שנתן לו דמי כולן אבל
קני. וליתא דשמואל: וזו לא תיקני
שנתן דמי כולם כגון שהמוכר היה
הלכה ב:
בתוד"ה אלא וגם מרש"י
לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד
רצו ד מיי' שם הל"ח
ל"ג: ואמר ליה זו קני מי קני.
חייב ללוקח מעות כבר והשתא ניחא
נראה דלא גרסינן לה],
ו) סוטה כח. מז: שבועות
ופ"ג הלי"ז:
דבאותם מעות לא היה קונה כי היכי
לשארא הא אמר זו. הכא נמי כי
מעותיו מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל
א)
רצז ה מיי' שם פ"ד
ה. יבמות נח., ז) ספרי פ'
דלא מצי לקדושי בהן איתתא לפי
אחזקה בהא ואין השאר ניכרות עמה
❖
מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון
נשא, ח) [במדבר ה, כט],
הלכה יז:
ט) [בתוס' (מלשון רש"י)
זו קני הוא: גופין מוחלקין. וכי
שהוא מלוה ה"נ לא מצי למיקני בהן
כ)
שהחזיק באחת מהן קנה את כולן אמר רב
נוסף כאן: קינא לה וכמו
קרקע ב ובהאי נמי איכא יפה כח
אמר ליה זו קני הוא משמע ולא קנה
אחא בריה דרב איקא תדע שאילו מסר לו
כן מגלגלין שבועה דקרקע
מוסף רש"י
השאר הכא לא זו קני הוא: דסדנא
דחזקה שקונה בלא כסף:
אע"פ שלא שייך בהו
עשר בהמות באפסר אחד.
עשר בהמות באפסר אחד ואמר ליה קני מי
שבועה], י) [שם שם, כ],
שנתן לו דמי כולן.
דארעא חד הוא. דהא כולה מחוברת:
כ) [לעיל ו ע"ב], ל) [לעיל
דכיון דקיבל המוכר כל
לא קני א"ל מי דמי התם איגודו בידו הכא
סדנא. טרינ"ק כמו סדן של נפחים
נראה דאיירי שכולן קשורין
כב ע"ב], מ) [וע"ע
הדמים של עשר השדות
אין איגודו בידו איכא דאמרי אמר רב אחא
באפסר אחד והוא אחז בטלפיים או
כלומר עשת. וחיבור הקרקע חד הוא
הרי אשתעבוד כולהו ללוקח
תוספות יבמות נח. ד"ה
שומרת], נ) [יש להוסיף
בשביל מעותיו שנתן לו
בריה דרב איקא תדע דלא קני אילו מסר לו
דהא כולה מחוברת: אמן אמן.
בשערה של אחת מהן ועלה קאמר
ל) ג
ודי לן בחזקת אחת
איש. (רש"ש, ע"ש)],
מי לא קני השאר וה"ה בשדות
יתירא למידרש ביה גלגול כדקא
עשר בהמות באפסר אחד ואמר לו זו קני
ס) [יבמות נז:], ע) [צ"ל
מהן וכדמפרש טעמא
בחזקה של אחת מהם קונה דלהא
מסיים ואזיל אמן שלא סטיתי ארוסה
דסדנא דארעא חד הוא,
וכיון שנסתרה. רש"ש.
מי קני מי דמי התם גופים מוחלקים הכא
כל השדות אדוקין בגוף
והר"ש מדעסויא מגיה וכיון
דמיא דאי החזיק באפסר ממש מאי
ונשואה ולא אפשר לאוקמה אלא
ד
סדנא דארעא חד הוא: וזוקקים את הנכסים
שזינתה], פ) [שם נח:],
קרקע של עולם שהוא
בגלגול: על האלה. ירכך נופלת
מייתי מהא דילמא הכא שאני שהחזיק
צ) [כדאיתא סוטה כד.],
אחד וכמו שהחזיק בכולהו
וכו': אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן
❖
וגו': השבועה. שהיה משביעה
בכולן ה ונראה דדוקא שנתן דמי כל
ק) [לעיל כה ע"ב],
דמי (רשב"ם ב"ב סז.).
התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן
אפסר. משמר את הבהמה
1
הבהמות כי היכי דבעינן בשדות שנתן
הכהן ואומר משביעני עליך שלא
(שם נג:). אמן אמן.
ותנן ב)על מה היא אומרת אמן אמן אמן על
דמי כולן ומשני התם איגודו בידו
נטמאת כדכתיב (במדבר ה) והשביע
קבלת שבועה (במדבר
תורה אור השלם
האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה
אותה: כנוסה. שייך למיתני גבי
כלומר ראוי היה להיות בידו אם ירצה
אמן על האלה
ה כב)
וכו'. לכך הוצרכה לכפול
1. וּבָאוּ הַמַּ›ם הַמְאָרְרִים
לאחוז באפסר שכולן קשורים באפסר
יבמה. שומרת יבם ממתנת ומצפה
אמן אם מאיש אחר אמן שלא סטיתי ארוסה
ב
(סוטה יח.). שלא סטיתי
הָאֵלֶּה בְּמֵעַ›ךְ לַצְבּוֹת
אחד ויקנה כולן השתא נמי הוי
ליבום כמו שמר את הדבר (בראשית
ונשואה ושומרת יבם וכנוסה האי ארוסה
ארוסה ונשואה. על
בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה
כמחוברות יחד אבל שדות אינו יכול
לז) להכי שייך לשון כניסה כדכתיב
ידי גלגול שבועה הוא
הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן:
היכי דמי אילימא דקני לה כשהיא ארוסה
מגלגל עליה זנות של
לאחוז כולן כאחד: אמן מאיש
במדבר ה כב
(דברים כה) לא תהיה אשת המת
וקא משקי לה כשהיא ארוסה והתנן ארוסה
2. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת
אירוסין, אע"פ שלא היה
ג)ג
זה אמן מאיש אחר כו'. וא"ת
החוצה לאיש זר אלא יבמה יקחנה
בו קינוי, ומכאן לגלגול
אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן
ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה
שבועה מן התורה (שם).
לאשה בביתו: אי נימא כו' ומשקה
מנ"ל כל הני הא לא כתיב אלא תרי
אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ
ושומרת יבם וכנוסה.
מ"ט 2 תחת אישך אמר רחמנא ד) וליכא אלא
מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ:
לה כשהיא ארוסה. ומילי מילי קתני
אמן וי"ל מחד אמן מפיק שפיר אלה
ואם היתה יבמתו וכנסה
במדבר ה כ
דקני לה כשהיא ארוסה ונסתרה כשהיא
ושבועה ואיש זה ואיש אחר שהרי
ולא שתשבע על כולם כאחד וה"ק
ה)
3. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן
וקינא לה ונסתרה, מגלגל
עליה שבועה שלא נטמאת
ארוסה וקא משקי לה כשהיא נשואה מי
אכל מה דכתיב בפרשה קאי ואלה
בין שהיא ארוסה בין שהיא נשואה
וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת
ו)
❖
כשהיא שומרת יבם (שם).
במדבר ה לא
עֲוֹנָהּ:
יכול להשביעה ולהשקותה: לא שותות.
ושבועה בהדיא כתיב בפרשה וכתיב
בדקי לה מיא 3 ונקה האיש מעון אמר
ומים בודקין אותה על
אם נסתרו דבעינן תחת אישה ח): ולא
נמי תחת אישך דמשמע בין מאיש
שתיהן דהא אי זנאי
רחמנא ד בזמן שהאיש מנוקה מעון מים
בעודה שומרת יבם אסורה
נוטלות כתובה. שהיא גרמה לעצמה
זה בין מאיש אחר ואידך אמן קאי
לעזי רש"י
בודקים את אשתו אין האיש מנוקה מעון
עליו וכר' עקיבא מוקמינן
ליאסר עליו: וקא משקה לה כשהיא
אארוסה ושומרת יבם דלא כתיבי
לה במסכת סוטה (יח:)
טרינ"ק [טרונ"ק].
אין המים בודקים את אשתו ה אלא ע"י
בפרשה מ): אלא דקני לה כשהיא
❖
נשואה. על סתירת אירוסין: ונקה
דאמר אין קידושין תופסין
סדן, גזע.
גלגול אשכחן סוטה דאיסורא ממונא מנלן
בחייבי לאוין, דמשוי לה
האיש. שלא בא עליה אחר שנסתרה
ארוסה וקא משקי לה כשהיא נשואה.
יבמה לשוק כאשת איש
ז) תנא דבי רבי ישמעאל ק"ו ומה סוטה
ותחת אישך דקאמר רחמנא הכי
שנאסרה עליו בסתירה זו: ה"ג
וכי היכי דאשת איש
מוסף תוספות
שלא
אלא לאו ע"י גלגול. ולא גרסינן
משמע כלומר שאת עכשיוו תחת אישך
מיתסרא אגברא בזנות,
שומרת יבם נמי מיתסרא
א. דמיירי במקום
דקני לה כשהיא ארוסה ואסתתר
ואם תאמר מנ"ל לפרושי קרא הכי הא
איבמה, וכיון דמיתסרא
שכותבין את השטר. תוס'
ונכנסה לחופה כו': גלגול. שקינא לה כשהיא נשואה ונסתרה ומגלגל
טומאה תחת אישך משמע שהסתירה היתה בנישואין וי"ל דה"ק דכי
עליה בת קינוי הוא
הרא"ש (עי' לעיל כו.).
(יבמות נח.). דקני לה.
היכי דמרבי מאיש קינוי דאירוסין בריש פרק ארוסה (סוטה דף כד.)
עליה שבועה על אירוסין אע"פ שלא היו ראוין לשבועה בפני עצמן
ב. כדאמר לקמן (מז.)
נ)
קינא לה והתרה בה אל
בפרק האיש מקדש ושוין
ונקה
האיש מעון אמר רחמנא. וא"ת
הכי נמי נרבה סתירה:
שהרי לא ט) קינא. ואי קשיא הויא לה לאוקמא בדקני לה ארוסה ואסתתרה
תסתרי עם איש פלוני
במכר שקנה ואי מלוה
לוקמה כגון שבא עליה בשוגג שלא ידע עד לאחר מכאן דנסתרה
ומשקה לה משנכנסה לחופה וקרינא בה תחת אישך וכגון שלא בא
(שם). ארוסה. שקינא לה
להוצאה ניתנה במה קנאו.
ארוס, ושומרת יבם.
רשב"א. ובתוס' הרא"ש
דכה"ג מנוקה מעון חשיב ליה דהא כי מוקי לה ע"י גלגול לאו
עליה דהוה ליה מנוקה מעון הא בעי לאוקמא הכי במסכת יבמות
שקינא לה יבם (סוטה כג:).
כתב על פירוש זה. אבל
מנוקה מעון הוא אם זינתה באירוסין אלא כיון דשוגג הוא מנוקה
(דף נח.) ואותיבנא עלה מבלעדי אישך י) שקדמה שכיבת בעל לבועל
לא שותות. דמעטינהו
לישנא דנתן לו דמי כולן
מעון קרינא ביה וי"ל דשאני הכא כיון שבשעת השקאה יודע שבא
ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל הילכך אין לך להשביעה על זנות
קרא (שם). דבעינן תחת
לא משמע הכי. ג. דליכא
אישך (יבמות נח.). ולא
מסירה אלא באותה שאחז
עליה באיסור בין שבא עליה בשוגג בין שבא עליה במזיד לאו מנוקה
של אירוסין בשום ענין אלא ע"י גלגול דזנות אירוסין קדמה
נוטלות כתובה. אם
בה ואחרינייתא מקני
מעון הוא אבל ע"י גלגול שאינו יודע בשעת השקאה מנוקה מעון
שכיבת בועל הוא וביבמות איכא דמוקי לה כשבא עליה ארוס
קינא לה ונסתרה, שהיא
אגבה. תוס' הרא"ש.
קרינא ביה: הכי גרסי' אלא לאו ע"י גלגול.
ולא גרסי' דקני לה
בבית אביה ועולא לא סבירא ליה ההוא שינויא:
גרמה לאסור את עצמה
ד. שכולן קשורות באפסר
עליו (שם). שנסתרה אחר
אחד ואחז באפסר לקנות
כשהיא ארוסה ואיסתתרה ונכנסה לחופה וכו' אלא הכי גרסינן
שלא
קינוי, דמקינוי ואיסור לא
כולם. שם. ה. דשייכא
אלא לאו על ידי גלגול שקינא לה כשהיא נשואה ונסתרה וגלגל עליה שבועה על אירוסין אע"פ שלא היו ראוין לשבועה בפני עצמן
אימעיט כדמפרש בגמרא
מסירה על זו כמו על זו.
שהרי לא קינא לה וכמו כן מגלגלין שבועה דקרקע אע"פ שלא שייך בהו שבועה ואי קשיא הוה ליה לאוקמיה בדקני לה כשהיא
ואפילו לית לן דרב
תוס' טוך. ו. דהשתא לא
המנונא, ושומרת יבם
ממעטינן מתחת אישך
ארוסה ואיסתתר ומשקי לה כשנכנסה לחופה דקרינא בה תחת אישך וכגון שלא בא עליה דהוה ליה מנוקה מעון הא בעי לאוקמי הכי
שזינתה מותרת ליבמה, נהי
כיון דהשתא בשעת
במסכת יבמות (דף נח.) ואותיבנא עלה מבלעדי אישך שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל הילכך אין לך
דמותרת מיהו לא בעי
השקאה היא תחת בעלה.
למינסב אשה זונה והיא
שבועה על זנות של אירוסין בשום ענין אלא ע"י גלגול דזנות אירוסין קדמה שכיבת בועל הוא וביבמות (ג"ז שם) איכא דמוקי לה
תוס' יבמות נח. ז. דדמי
❖
הפסידה כתובתה (סוטה
לקרקעות. תוס' הרא"ש.
כשבא עליה ארוס בבית אביה ועולא לא סבירא ליה האי שינויא דשינויא דחיקא הוא כן פירש הקונטרס וקשה דהא בשמעתין נמי ע"כ
. ונסתרה כשהיא
סמיך אההיא שינויא דקאמר אילימא דקני לה כשהיא ארוסה ומשקי לה כשהיא ארוסה תחת אישך אמר רחמנא פרט לארוסה ולמה
אשםר)וסה. ונשאה ומשקה
לה (יבמות שם). מנוקה
ליה האי קרא הוה ליה למימר מבלעדי אישך ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל אלא ש"מ סמיך אההוא שינויא דבא עליה ארוס בבית
תוס' ר"י הזקן
מעון. שלא בא עליה לאחר
אביה א"כ הדרא קושיא לדוכתיה לכן נ"ל דהיינו טעמא דלא רצה לאוקמי בנכנסה לחופה ולא נבעלה דסבר לה כשמואל דאמר ס) אין
שנסתרה שהתורה אסרה
קני כולם מי לא קני.
חופה לפסולות וכיון ע) שנבעלה אין חופה תופסת בה ולא קרינא בה תחת אישך וא"ת לרב דאמר פ) יש חופה לפסולות א"כ יכול לאוקמה
עליו דכתיב והיא נטמאה
פי' למאן דאית ליה ק)
(שם) שלא בא עליה
בהמה נקנית במסירה. וזו
דקני לה כשהיא ארוסה ונכנסה לחופה ולא נבעלה א"כ גלגול שבועה מנ"ל וי"ל דנפקא ליה מאמן מאיש זה אמן מאיש אחר כלומר
משנאסרה עליו, האשה
לא תקני. לא גרסינן,
שאינה חייבת שבועה על אחר שהרי לא קינא לה ומגלגל עליה ע"י אחר וא"ת ועולא אמאי לא מפיק גלגול שבועה מאמן מאיש זה ומאיש
ההיא תשא עונה, שיבדקוה
אלא זו קני מי קני,
אחר וי"ל דמהא לא נפקא דמגלגלין על קרקעות דהא דמגלגלין שבועה מאיש אחר היינו משום דאותו איש אחר שייך בו שבועה אם
המים (סוטה כח.). אין
ופי' לשארא, דהא קאמר
איש מנוקה מעון. ניאוף
ליה זו. אפסר. קבישטר"ו
קינא אבל קרקע דלא שייך בה שבועה כלל אימא לא מגלגלין אבל השתא דמדמינן גלגול שבועה דקרקע לגלגול דארוסה ניחא שפיר
באישה האסורה לו בין
בלעז. סדנא. כמו סדן
דלגבי ארוסה נמי לא שייך בה שבועה אלא ע"י גלגול דוקא כדפרישית וא"ת לרב היכי מפיק גלגול שבועה מאיש אחר הא לא דמי לה כדפרישית
מזו שנסתרה בין מאחרת
של נפחים, כלומר הכל
וי"ל דסבר מאיש אחר דקאמר היינו אפי' מקטן צ) שאין מקנאין לה על ידו דלא שייך בו שבועה ז אפי' הכי מגלגלין ועולא לית ליה האי סברא:
(שם מז:).
מדובק. ודין נתן לו
עשר שדות בעשר מדינות
ספק
והחזיק באחת מהן ביארנו
בחזקת הבתים שקונה כולם, וכ"כ הר"ם (פ"ח) [פ"א ה"כ]. ומ"ש שם רבינו שמואל כתבנו שם. ואיתא נמי להא דשמואל בהמוכר את הבית [ב"ב סז, א]. ארוסה. וזה ודאי על [ידי] גלגול שקנא לה כשהיא נשואה
ונסתרה וקא משקי לה וקא מגלגל לה השתא אם שטתה כשהיא ארוסה. אבל ארוסה אינה שותה דתניא תחת אישך פרט לארוסה.