כח:
האשה
נקנית פרק ראשון קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כיון שזכה כו'. אם נתנו בתורת חליפין נקנו חליפין ללוקח במשיכה שמשך
מטלטלין בעלמא הוו חליפין ולא מטבע אתא לאשמועינן דיקא נמי
שא א מיי' פ"ה מהל' מכירה
א) [ע' תוס' זבחים יג. בסוף
ד"ה דיקא נמי], ב) [בכת"י:
הל"ו סמג עשין פב
דלאו מטבע אתא לאשמועינן כו' מאי כיצד ה"ל למיתני כיצד החליף
בעל המקח את זה ואשמועינן דתורת חליפין במטלטלין ולמימר
כ)
ופירות], ג) ב"מ מו: מז.,
טוש"ע חו"מ [סי' קצה סעי'
מעות בפרה ומשני ה"ק וכו' ותרתי אתא לאשמועינן נקט ברישא
דאע"ג דליתנהו כלי אלא מטלטלין בעלמא הוו חליפין ולא מטבע
ד) [לעיל ח. ב"מ מו: מז.],
ב] וסי' רג סעי' א
אתא לאשמועינן: דיקא נמי.
דלאו מטבע אתא לאשמועינן: מאי
שב ב מיי' שם פ"ג הל"א
מטבע והדר אשמועינן שאר מטלטלי ופירי נמי כו' כל מידי דלא הוי
ה) [בכת"י נוסף: דרב נחמן.
וכ"ה בב"מ מו:], ו) [לעיל
סמג שם טוש"ע שם סי'
כיצד. ה"ל למיתני כיצד החליף מעות
כלי פירי קרי ליה לענין חליפין
כו. וש"נ], ז) [עירובין סג:
קצח סעי' א:
כיון שזכה זה נתחייב בחליפין א) דיקא נמי
בפרה: ה"ק כו'. תרתי אתא
ומשום דפירי שכיחי נקט פירי ולא
שג ג ד מיי' פ"ט מהל'
ושם נסמן], ח) נדרים כט:
❖
דקתני כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור
אמרינן נעל דוקא כיצד החליף שור
לאשמועינן נקט ברישא מטבע והדר
מכירה [הל"א] והל"ב:
ע"ז סג. תמורה כט: ב"מ ו.
ב"ב קלג: תוספתא דקדושין
אשמועינן שאר מטלטלין: ופירי נמי
בפרה פי' בשר שור בפרה וכ"ש שור
ש"מ ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דמטבע
פ"א ה"ז [תוספתא ב"ק פ"ד
כו'. כל מידי דלא הוי כלי פירי קרי
חי דחשיב טפי ודמי לכלי שמשתמשים
נעשה חליפין מאי כיצד ה"ק פירות נמי עבדי
ה"ג ותוספתא דערכין פ"ד
ב)
מוסף רש"י
ה"ב], ט) חולין קלט. ערכין
בו הניחא לרב ששת דאמר פירי
ליה לענין חליפין ומשום דפירי שכיחי
חליפין כיצד החליף בשר שור בפרה או בשר
כ:, י) [בכת"י: ובהדיוט],
פירות לא עבדי חליפין.
נקט פירי: עבדי חליפין. עושין
עבדי חליפין איכא לתרוצי כולה
כ) [לשון רש"י בב"מ:
חמור בשור כיון שזכה זה נתחייב בחליפין
כל דבר שאינו כלי ואפילו
מתניתין בין למאי דסליק אדעתין
תורת חליפין ולא אמרינן נעל דוקא:
שוה הרבה (ב"מ מז.). אם
ואשמעינן דמטלטלי ופירי נעשין
הניחא לרב ששת דאמר פירות עבדי חליפין
ג)
נתן תבואה בתורת חליפין כמו
חליפין. ובתוס' העתיקו תורת],
בשר שור. וכ"ש שור חי ל) דעדיף טפי
מעיקרא בין למאי דתרצינן כל הנישום
ל) [התוס' העתיקו: דחשיב
סודר לקנות בהן שדה או שום
אלא לר"נ דאמר פירות לא עבדי חליפין
ד)
א
דדמי לכלי שמשתמשין בו: הניחא
אלא לר"נ מאי כיצד למאי דס"ד
דבר בחליפין, לא קנו, והאי כל
טפי ודמי לכלי. וברש"י בב"מ
מאי איכא למימר ה"ק יש דמים שהן כחליפין
לרב ששת. איכא לתרוצי למתניתין
מעיקרא ואף למאי דאוקימנא השתא
דבר מפרש ליה דהכל נקנה
כתב דהגירסא הנכונה בגמ'
במנעל (לעיל ח.). דבר תורה
שור בפרה או חמור בשור
כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור
ומשני ה"ק יש דמים שהם כחליפין
בין למאי דס"ד מעיקרא בין למאי
ול"ג בשר], מ) [לעיל כו
מעות קונות. מכיון שנתן
דתריצנא כל הנישום: אלא לר"נ.
וכולה מתניתין חדא הוא ובמטבע
בשור מ"טה) סבר לה כר' יוחנן דאמר ו)בדבר
ע"א], נ) [בתוס' בהעתקה
מעות למוכר אין אחד מהם
עסקינן וה"ק כל הנעשה דמים באחר
מאי כיצד למאי דס"ד מעיקרא ואף
יכול לחזור, דגמרינן מהקדש
מרש"י נוסף כאן: דעבדי חליפין
תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה
דכתיב ונתן הכסף וקם לו
א"כ בשור חי קאמר ר"נ
דהיינו מטבע פעמים שדמים קונות
למאי דאוקימנא נמי ליתא. פלוגתא
קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך
דעבדי חליפין], ס) [רות ד,
(חולין פג.) קל וחומר בלוקח
כמו חליפין דנעל ואף כשנתנוהו
דרב ששת ור"נ בפרק הזהב (ב"מ דף
ז], ע) [בתוס' נוסף: משמע
מן ההדיוט (ערובין פא:).
בעלייה מילתא דשכיח גזרו בה רבנן ז)מילתא
מז.): ה"ק יש דמים שהן כחליפין.
בתורת דמים כיצד החליף דמי שור
ומשיכה לא קניא (בכורות
דבעינא דוקא נעל אבל כל דבר
דלא שכיח לא גזרו בה רבנן ולר"ל דאמר
יג:). שמא יאמר לו נשרפו
אחר אפילו שור חי לא עביד
בפרה כלומר מכר לו שור במנה
כולה מתני' חדא מילתא קאמר
חיטיך בעליה. שנתת לי
חליפין. ועיין רש"ל, ומהרש"א],
משיכה מפורשת מן התורה הניחא אי סבר
ומשכו ונתחייב לו המנה אמר לו
ובמטבע עסקינן וה"ק כל הנעשה
פ) [שם], צ) [ב"מ מה ע"ב],
מעות עליהן הלכך מוקמינן
לה כרב ששת דאמר פירות עבדי חליפין
ק) צ"ל דתניא [מהרש"א ועי'
המוכר יש לך פרה ליתן בדמיו אמר
דמים באחר דהיינו מטבע פעמים
להו ברשות מוכר כי היכי
רש"ש], ר) [ב"מ מב ע"א],
דלימסר נפשיה עלייהו וניטרח
לו הן שמאה לו במנה אמר לו מוכר
שדמים קונים כמו חליפין דנעל ואף
מתרץ כרב ששת אלא אי סבר לה כר"נ
ש) [וע"ע תוס' עירובין פא:
לאצולינהו (ערובין פא:)
. דאי
כשנתנוהו בתורת דמים: כיצד
השור המעות שאתה חייב לי נתונים
דאמר פירות לא עבדי חליפין ומטבע לא קני
מוקמת להו לפירי באחריות
ד"ה שמא וכו' ביתר ביאור],
ת) [לכאורה עד דבשר מיותר],
החליף דמי שור בפרה. מכר לו שור
לך בדמיה מעות הללו קונים בלא
הלוקח משנתן מעות, אי
במאי מוקי לה על כרחך כרב ששת ס"ל:
א) [אצ"ל ואף], ב) [מכאן עד
מתרמי דליקה בבית המוכר
משיכת הפרה כחליפין עכ"ל ויש
במנה ומשכו ונתחייב לו זה המנה.
מתני' רשות הגבוה בכסף ורשות ההדיוט
שהפירות שם לא טרח
סוה"ד צ"ב, ויתכן שיש איזה
משנין סוגיא של שמועה זו בשיטה
אמר לו המוכר יש לך פרה ליתן
חסרון או ט"ס], ג) [אצ"ל
לאצולינהו, אבל סתם מושך
בחזקה אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט:
❖
ח)
ממטי להו לביתיה (חולין פג.
אוקימתא],
אחרת ומפרשי דר"נ ורב ששת פליגי
בדמים א"ל הן שמאה לו במנה או
גמ' ת"ר כיצד רשות הגבוה בכסף גיזבר
וכעי"ז ב"מ מו:). אמירתו
ג
בפירי דוקא כגון פירות ממש או
בפרס אמר לו מוכר השור הרי מעות
לגבוה כמסירתו להדיוט.
שנתן מעות בבהמה אפי' בהמה בסוף
בשר שור ולא בשאר מטלטלין ומוליכין
שאתה חייב לי נתונים לך בדמיה
ולא מצי למיהדר כאילו מסירתו
מוסף תוספות
להדיוט (תמורה כט:)
. כדכתיב
העולם קנה ובהדיוט לא קנה עד שימשוך
הסוגיא בתר מאי דס"ד מעיקרא
מעות הללו קונים בלא משיכת פרה
[ויקרא כז יד] ואיש כי יקדיש
א. לטעון משוי ולחרוש. תוס'
כחליפין דכלים: מאי טעמא. שאני
דלמאי דאוקמינן השתא מיתוקמא כר"נ
כיצד ד אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט
[וגו'] מוצא שפתיך תשמור
ב"מ מו: דהא מטבע נמי חשיב
משאר מעות: סבר לה. תנא
שפיר דמודה הוא בשאר מטלטלין
[וגו'] [דברים כג כד] (רשב"ם
כלי לענין חליפין אע"ג דלא
האומר ט) שור זה עולה בית זה הקדש
. בית זה. הקדש
חשיב כלי לענין טומאה עד
דעבדי חליפין א"כ בשור חי קאמר
דמתני' כר' יוחנן דאמר כו' ומשיכה
ב"ב קלג:)
אפי' בסוף העולם קנה בהדיוט לא קנה
לבדק הבית וקדושת דמים הם
י)
שיתקננו לשקול בו משקולות.
מדרבנן איתא: שמא יאמר לו.
ר"נ דעבדי חליפין ולאו מילתא היא
❖
(חולין קלט.).
תוס' הרא"ש. ב. זה אומר
עד
דטעמא דר"נ מפורש בפרק הזהב
המקבל מעות נשרפו חיטיך אי מתרמי
ברשותי ילדה וזה אומר
ברשותי ילדה דאלמא
(ב"מ דף מז.) דאמר קרא נעל נעל אין מידי אחרינא לא משמע
ליה דליקה לא טרח לאצולינהו סבר לא בשריפתן אפסיד ולא בהצלתן
במשיכת החמור נקנית הפרה
תוס' ר"י הזקן
דבעינא דוקא נעל אבל כל דבר אחר אפילו שור חי לא עביד חליפין
אשתכר להכי אוקמינהו ברשותיה להיות הפסד השריפה עליו והשכר
דאי בשמשכו שניהם זה חמור
לחזור אם נתייקרו דלימסר נפשיה לאצולינהו: במילתא דשכיחא.
ור"ח ור"י מקיימי פי' זה וההיא דפרק הזהב דקאמר ר"נ נעל אין
וזה פרה ניחזי ולד ברשותיה
מטבע. שלזה מטבע ולזה
דמאן קאי. רשב"א. ג. נ"א
פרה. מאי כיצד. ה"ג כיצד
שאר נתינת מעות במקח: מילתא דלא שכיחא. שיהא חייב לו הדמים
ר"ל כל דדמי לנעל דהיינו כלים שמשתמשים בהם ושור וחמור גופייהו
וקאמר. תוס' טוך. ד.
[דקאמר
המחליף בשר שור בפרה או
קודם לכן: משיכה מפורשת. ויליף לה מ) מאו קנה מיד עמיתך ול"ש
כנעל דמו ונעשין חליפין אפי' למ"ד פירי לא עבדי חליפין ומטעם
שם] משך בעל החמור את
בשר חמור בשור. ת) אי נמי
לא שכיחא מדשכיחא: הניחא אי סבר לה כרב ששת. דשאר מטלטלין
שפי' בקונטרס דדמו לכלים הואיל שמשתמשין בו והוי חזי למלאכה
הפרה ולא הספיק בעל הפרה
(או) בשר חמור בשור, דבשר
א
למשוך את החמור עד שמת
מקריא פירי א) ולא בהמה
והשתא הא דפריך לר"נ דאמר פירי לא עבדי חליפין כולה סוגיא
שאינן כלי נעשה חליפין מוקי למתניתין כרב ששת כל הנישום
החמור לא קנה בעל החמור
בחייה מקריא פירי ונעשית
כדאוקימנא דהא אתא לאשמועינן: אלא אי סבר לה כרב נחמן.
קאי למאי דס"ד מעיקרא כמו שפי' בקונטרס אבל לרב יהודה דאמר
את הפרה ודייקינן ש"מ
חליפין, כדתנן בהדיא [ב"מ
דאמר נעל דוקא דהוא כלי: ומטבע לא קני. לר"ל מדאורייתא
חליפין דמקפיד עלייהו לא
ק, א] המחליף פרה בחמור
כל הנישום אתי שפיר אפילו לר"נ דאמר כיצד החליף שור בפרה ולא
הוו חליפין והשתא היאך
וילדה וכן המוכר שפחה
בשר שור ומשני ה"ק ר"נ דיש דמים שהן כחליפין והשתא ניחא ליה
דנימא יש דמים שהם כחליפין לאוקמי אדאורייתא במלתא דלא שכיח
מדקדק משם דילמא הא דלא
וילדה זה אומר ברשותי ילדה
למאי דס"ד מעיקרא ולמאי דאוקימנא השתא אבל לפי' הקונטרס קשה
כדאוקמה ר"נ היכי מתרץ לה למתניתין בין לדסליק אדעתין מעיקרא
קנה משום דפירי לא עבדי
וזה אומר ברשותי ילדה.
חליפין. תוס' הרא"ש. ורבא
מדנקט גבי פרה מחליף
דמשמע מתוך פירושו דגוף השור וגוף הפרה היינו פירות ועלייהו
בין למאי דאוקימנא. יש משנין סוגיא של שמועה זו בשיטה אחרת
נמי דפירקה כגון דאמר ליה
וגבי שפחה מכר אלמא
קאמר ר"נ דפירי לא עבדי חליפין א"כ קשה דהא תנן בפרק השואל
ואמרי פלוגתא דר"נ ורב ששת בפירי דוקא ולא בשאר מטלטלין
חמור בפרה וטלה וכו' דלא
בהמה בחייה נעשית חליפין.
(שם דף ק.) המחליף פרה בחמור וילדה וכו' ב אלמא קונה האחד
ומוליכין שיטת הסוגיא בתר מאי דסליק אדעתא מעיקרא דלמאי
הוי משיכה מעלייתא אלמא
[ד]אפילו לרב נחמן נעל לאו
אי לאו הכי קנה וסתמא
דוקא אלא להוציא כל דבר
במשיכת חבירו ושייך שפיר חליפין בחמור ופרה ומיהו מצינו למידחי
דאוקימנא השתא מיתוקמא כר"נ שפיר דמודה הוא בשאר נ)מטלטלין
דמילתא רבא כר"נ רביה ס"ל
שאין עושה בו מלאכתו כגון
למ"ד פירי לא עבדי חליפין מפרש דמי פרה בחמור וקאי וילדה אחמור
ולאו מילתא היא דטעמא דר"נ מפורש בהזהב (דף מז.) דאמר קרא
בפירי דלא עבדי חליפין
פירות, ומטבע היינו טעמא
אבל עוד קשה דתנן פרק הזהב (שם דף מז.) פרתך בכמה בכך
נעל נעל אין מידי אחרינא לא וטעמא דרב ששת מלקיים כל דבר בכל
וקי"ל כותיה. רשב"א. ה. ואי
ק)
ס)
ע)
פ)
דלא עביד חליפין, משום
לא מותיב להו בקרקע הוי
דדעתיה אצורתא וצורתא
וכך וחמורך בכמה בכך וכך וקתניג דקני לה לחמור במשיכת הפרה ד
דבר ומטבע היינו טעמא דלא עביד חליפין משום דדעתיה אצורתא
פשיעותא לגבי נורא כדמוכח
עבידא דבטלא שהמלכות
וצורתא עבידא דבטלהצ) שהמלכות פוסלתה ואינה כלום: מתני' רשות
לכך נראה דדוקא בשר שור הוא דחשבינן פירי אבל שור וחמור גופייהו
התם (בב"מ מב.) גבי ההוא
פוסלתה. ור"ש כתב [בב"מ
כנעל דמו כדפירשתי לעיל: שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה.
הגבוה בכסף. בגמ' מפרש דמעות הקדש קונות: בחזקה. משיכה:
דאותיר זוזי בצריפא דאורבנא.
מו, ב ד"ה הכי, עיי"ש] ה"ג
❖
תוס' עירובין פא.
בגמרא: גמ' בבהמה. קרבן צבור:
כיצד החליף שור בפרה, ול"ג
אמירתו לגבוה כו'. מפרש
ואם תאמר אמאי עקרו קניית מעות שהם מדאורייתא לגמרי ותקנו
בשר שור דלרב נחמן נעל
שתהא משיכה קונה ולא מעות הוה להו לתקוני שיקנו המעות עם
עד
דוקא כלומר (בהמה ולא כלי)
המשיכה דהשתא לא מיעקרא קנייה דאורייתא לגמרי וליכא נמי למיחש שמא יאמר המוכר נשרפו חיטיך כיון דמצי למיהדר ביה כל כמה
[כלי ולא בהמה] ולא פירות.
תוס' ר"י הזקן (המשך)
ולא נהירא דהא אמרינן בפרק
דלא משך וי"ל דשמא לפעמים היה הלוקח מושך החיטין ואי לא קנה במשיכה לחודה יאמר למוכר נשרפו חיטיך בעלייה וא"ת השתא נמי
ממונו לא כ"ש [בכורות יג,
הזהב [ב"מ מז, א] כמאן
כיון דמעות אינן קונות לפעמים יתן הלוקח מעות למוכר קודם שימשוך החיטין ויאמר המוכר נשרפו מעותיך בעלייה וי"ל דלהא ליכא
א]. נשרפו חיטיך. ולא טרח
כתבינן וקנינא במנא דכשר
לאצולינהו והשתא דידע דמצי
למקניא ביה, במנא לאפוקי
למיחש דלכל הפחות יהא המוכר כשומר חנם דמעות וכספים אין להם שמירה ר)אלא בקרקע והתם לא שייך למימר נשרפו מעותיך ש):
ה
למיהדר טרח לאצולינהו. והא
מדרב ששת, ביה אמר רב
משכו דאמרינן בפרקין דלקמן [שם]
פפא למעוטי מטבע, ולדברי
ושוין במכר שזה קנה ואי מלוה להוצאה ניתנה במאי קני לה, אלמא כל היכא דלא יהיב זוזי לא קני, דעת הר"ם דלא כר'
ר"ש הואיל ואפיקנא מדרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין מטבע נמי בכלל. ועוד אמאי לא אמר למעוטי בהמה. ולדברי ר"ש
יוחנן היא. וליתא כמו שכתבנו בהאיש מקדש [שם]. ואית דמתרצי דהתם הוא בחוב שנתחייב לו שלא מחמת מכר שהלוה לו
ודאי מתני' בהמחליף פרה בחמור מתוקמא שהחליף דמי שור בפרה* כי היכי דאמר ויש דמים שהם כחליפין אמאי לא אותיב
מעותיו להוציאם, אבל נתחייב מחמת המכר לא להוצאה ניתנו וכמעות בעין הם וקני, (הקנין אינו) [דקנין שאינו] מצוי (ו)לא
מינה לרב נחמן דפשטא דמתני' לא משמע הכי. והעיקר מה שפירשנו. וכן פירשו הר"ם [מכירה פ"ה ה"ו, עיי"ש] והרי"ף. הניחא.
גזרו חכמים. ואית דמפרשי מפני זאת הקושיא שלא משך עדיין השור כשנתן לו הפרה בדמי השור. והעיקר מה שפירשנו,
למאי דקס"ד מעיקרא דאוקימנא למתני' דה"ק החליף בשר שור בפרה קא מותיב, אבל לשנויא דרב יהודה לא קשיא דשור ופרה
ואע"ג דהאי ג) אוקימנא למאי דס"ד מעיקרא הוא וקי"ל דאין מטבע נעשה חליפין, אפ"ה הלכתא היא דבכולה תלמודא
תנן, ואפילו רב נחמן [דס"ל] דפירי לא עבדי חליפין בבהמה בחייה [מודה] כדכתבינן. ור"ש פירש דאף לרב יהודה קא מותיב
אמרינן מילתא דלא שכיח לא גזרו ביה רבנן. וכן דעת הרי"ף והר"ם פ"ה [ה"ד]. מפורשת. דכתיב או קנה מיד עמיתך ומעות
לרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין ה"ה לבהמה [ומחוורתא] כדכתיבנא. וא"ת לפי' דילן לישני השתא לרב נחמן דה"ק
אינן קונות. הילכך לא מצי למימר ופירי עבדי חליפין* אלא על כרחיך כרב ששת סבירא ליה, ומתרץ הכי ופירי [נמי] עבדי
ומטלטלין נמי עבדי חליפין כיצד החליף שור בפרה. וי"ל דלהא לא איצטריך דהואיל וס"ד דמטבע נעשה חליפין כ"ש בהמה
חליפין. קנה. כתב בעל ההשלמה אע"פ שאינה שוה כל כך הואיל ונתן מעות אינו חוזר, דהא גבי הדיוט איכא מי שפרע
אלא דעדיפא מינה אשמעינן שיש מטבע ניתן בתורת דמים ולא בתורת חליפין שהוא קונה. כיצד החליף דמי שור. שמכר לו שור
והואיל וגבי הדיוט אם חוזר בו הלוקח איכא מי שפרע גזבר אינו חוזר וכדמשמע מסוף הברייתא. וזה אינו כמו שנבאר למטה.
ונעשו הדמים חוב אצלו כשמשך השור אמר לו לוקח פרה יש לי קבל אותה בדמי השור קנה הפרה בכל מקום שהיא כיון שאמר
אבל מוכר אינו יכול לחזור בו ואפילו לא קבל המעות כדאיתא ביש נוחלין [ב"ב קלג, ב] גבי עובדא דיוסף בן יועזר דזבין
הן, דמילתא דלא שכיח היא כדמפרש. מעות קונות. דעת הר"ם [שם פ"ז ה"ד] לא שנא מעות בעין או מעות הלואה כמו שכתבנו
ביניתא ואשכח בה מרגניתא ואמטייה לגזבר דהקדש ואמרה ליה דביתהו לא תשיימה את דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט.
בהאיש מקדש [מז, א ד"ה במכר]. איכא מאן דאמר דוקא מעות בעין קונות שהרי ב) עבד עברי נקנה בכסף ואם גופו קנוי בכסף
* צ"ל לא מצי למימר דיש דמים שהן כחליפין (ד"ו).
*נראה דצ"ל דמי פרה בחמור ועי' תוס' כאן סוד"ה ה"ק במש"כ ומיהו מצינו למדחי וכו' (ד"ו).