לב:
האשה נקנית פרק
ראשון קידושין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
זקן אשמאי.
הכא תורה דיליה היא. בתמיה הכבוד תלוי
פי' בקונטרס אשמאי רשע א ועם הארץ וקשה דהיכי
בתורה
ואינו יכול למחול
א) ע"ז יט, ב) [בכת"י:
א [מיי' פ"ה מהל' ת"ת
ודלי], ג) ס"א בני,
הל' יא טוש"ע י"ד סי'
על כבוד התורה שהיא של הקב"ה: ובתורתו יהגה. כי אם בתורת
קאמר איסי בן יהודה דשיבה משמע אפילו זקן אשמאי והלא
ד) [בכת"י: בעי ליה
רמב סעיף לב]:
מצוה אפילו להכותו לבזותו לזלזלו לכך פר"ת אשמאי לשון שוממין
ה' חפצו ובתורתו יהגה בתחילה היא נקראת תורת השם ומשלמדה
שנה ב מיי' פ"ו מהל'
למיעבד. וברי"ף ורא"ש:
רבנן. אתם חכמים וחשובים בעיניכם
וגרסה היא נקראת תורתו:
כמו פתחי שמאי דמנחות ב (דף לג:) כלומר בור ועם הארץג כדמתרגמינן
ת"ת הל"ו טוש"ע
בעי למיעבד ליה],
ה) [בכת"י וע"י: משתה.
י"ד סימן רמד סעיף יד:
והאדמה לא תשם וארעא לא תבור
שלא עמדתם מפני ורבנן חביריכם
שנו
וכצ"ל. יעב"ץ], ו) [בילקוט
ג מיי' פ"ב מהל'
(בראשית מז): ואין זקן אלא חכם
דקמו מפני לאו רבנן נינהו ובלשון
הכא תורה דיליה היא הדר אמר רבא אין
א)
מלכים הל' ג:
רמז רכט בפ' בשלח העתיק
שנז ד מיי' פ"ו מהל'
שנאמר אספה לי שבעים איש כו'.
תימה אמר להם: הידור. לנוע מעט
דרבי], בכת"י איתא, ברבי
תורה דיליה היא דכתיב 1 ובתורתו יהגה
ת"ת הלכה א סמג
וכ"ה בדפו"ר, וע"י. והוקף
כאילו רוצה לעמוד מפניו: לא נדמו
לאו גזירה שוהד גמורה היא דאם כן
יומם ולילה איני והא רבא משקי בי הלולא
עשין
יג טוש"ע י"ד סי'
ע"י הרש"ל ע"ש, ובר"ש
לו אלא לערביים. שאמר להם ורחצו
רמד סעי' א: ליבעו מומחין כי התם פ) אלא לא הוי
מדעסויא, ז) ס"א ל"ג,
דבריה ב)ודל ליה כסא לרב פפא ולרב הונא
שנח
ח) סנהדרין יט: כתובות יז.
אלא הוכחה בעלמא דזקן אשמאי
רגליכם נ) שהערביים משתחוים לאבק
ה מיי' שם הל' ב
בריה דרב יהושע וקמו מקמיה לרב מרי
סוטה מא:, ט) [סנהדרין
טוש"ע שם סעי'
אינו ה: מאי שנא דפלגינהו ש"מ
רגליהם כדאמרן בבבא מציעא (ד' פו:)
כב.], י) ת"כ פ' קדושים
ד:
ולרב פנחס ג) בריה דרב חסדא ולא קמו
דהאי לאו האי. וה"ק מפני שיבה
אמרו לו בערביים חשדתנו שמשתחוים
שנט ו מיי' שם טוש"ע
פרק ז תוספתא דמגילה
מקמיה איקפד ואמר הנו רבנן רבנן והנו רבנן
פ"ג הט"ו, כ) [ב"מ נח:],
שם סעיף ג:
לאבק רגליהם: רבן גמליאל ברבי.
תקום והדרת תקום והדרת פני זקן
שס ז מיי' שם הל' ג
ל) [לקמן לג:], מ) [עי'
לאו רבנן ותו רב פפא הוה משקי בי הלולא
שקנה חכמה ש"מ אפי' יניק וחכים
כלומר אדם גדול וכן כל ברבי שבגמ':
טוש"ע שם סעי' ו:
תוס' פסחים כא: ד"ה
זקן אשמאי. אשם רשע ועם הארץ ס):
ופירש בקונט' מדקפיד קרא אחכמה
שסא ח מיי' שם הל' ט
דאבא מר בריה ודלי ליה כסא לר' יצחק
לכתוב ומה שציינתי על
צידו], נ) [בראשית יח, ד],
טוש"ע שם סעי'
מזקני ישראל. גמר זקן מזקני מה
ש"מ דזקן לאו אשמאי אלא בעינן
בריה דרב יהודה ולא קם מקמיה ואיקפד
ס) [ברש"י שברי"ף נוסף:
א:
חכמה בהדיה דליכא למימר ר' יוסי
להלן גדולים וחכמים דכתיב (במדבר יא)
❖ב ע"א],
שמלא אשמות], ע) [לקמן
ט מיי' שם הל' א טוש"ע
אפ"ה א הידור ד)מיעבד ליה בעו אמר רב אשי
❖
נמי אזקן אשמאי פליג וקאמר דלא
אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו:
לג ע"א], פ) [עיין סנהדרין
שם:
אפילו למ"ד הרב שמחל על כבודו כבודו
אין זקן אלא זה שקנה חכמה. ולשון
בעינן חכמה דא"כ היינו איסי בן
מחול נשיא שמחל על כבודו אין כבודו
נוטריקון דבר הכתוב ולקמיה פריך
יהודהו כן פירש הקונטרס ועוד מוסיף
תורה אור השלם
מחול
מיתיבי מעשה ברבי אליעזר ורבי
היינו ת"ק: אלא במקום שיש לו
ר"י דליכא למימר נמי דודאי פליג
מוסף רש"י
1. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ
יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית
הידור. בעמידתו דהיינו תוך ד'
ואמר זקן אשמאי מהני ואיסי פליג
אין תורה דיליה היא.
וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם
עליה ואומר אפי' סבי דארמאי דהא
אמות ע) דמוכחא מילתא שמפניו הוא
המשתה בנו של רבן גמליאל והיה רבן
ה)
נקראת על שמו של
תהלים א ב
וָלָיְלָה:
עומד: יכול יהדרנו בממון. יכול
כל שיבה במשמע קאמר הא לא אשכחן
2. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן
אותו תלמיד שטרח בה
גמליאל עומד ומשקה עליהם נתן הכוס לר'
כדכתיב ובתורתו דמשמע
הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן
בשום דוכתא דזקן עובד כוכבים
יהא הידור זה הידור ממון לכבדו
אליעזר ולא נטלו נתנו לר' יהושע וקיבלו
. בי
של כל אדם (ע"ז יט.)
לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד
בממון: יכול יעצים עיניו כמי שלא
צריך לכבדו ועוד דלקמן (דף לג.)
הילולא. חופה (עירובין
עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ
אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע אנו
ראהו. לקמן (דף לג.)
נד.). ודלי ליה כסא.
קאמר דרבי יוחנן הוה קאי מקמי
פריך אטו
וַיֹּאכֵלוּ: בראשית יח ח
יושבין ורבן גמליאל (ברבי) עומד ומשקה
3. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ
הגביה להן הכוס להשקותן
ו)
ברשיעי עסקינן: דבר המסור ללב.
סבי ארמאי ותלי טעמא בכמה
(רש"י רי"ף). ברבי. גדול
אֲשֶׁר ›בְחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ
עלינו אמר ליה מצינו גדול ממנו ששמש
הרפתקי עדו עלייהו ולא קאמר משום
ללבו של עושה הדבר הוא יודע אם
הדור היה וכל היכא דקרי
מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ
(אברהם גדול ממנו ושמש) אברהם גדול
ליה ברבי לשון חכמה
דאיסי וא"ת כיון דבהדי שיבה נמי
ראהו או לאו לפי שיכול להשמט מעיני
ז)
מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת
ז
וחריפות הוא (לעיל כא:).
עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא
הדור היה וכתוב בו והוא עומד עליהם
בעי חכמה כדפירש בקונטרס לרבי
הבריות שלא יחזיקוהו כרשע ושידינוהו
2
שום תשים עליך מלך.
אָחִיךָ הוּא: דברים יז טו
יוסי הגלילי דמרבה אפי' יניק וחכים
לכף זכות ויאמרו לא ראהו לכך נאמר
ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו לא
4. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם
ישראל הוזהרו שישימו
עליהם שימות הרבה,
שיבה דכתב רחמנא למה לי פשיטא
ויראת מאלהיך שכל המחשבות גלויות
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ
נדמו לו אלא לערביים ואנו לא יהא רבן
כלומר שתהא אימתו
מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ:
כיון דאפי' יניק וחכים כ"ש שיבה
לו ויודע בך שלסתור ולבטל מצותו
עליהם הלכך אין כבודו
גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו אמר להם
ויקרא יט לב
נתכוונת: שלא יטריח. אם יכול לילך
וחכים דמי גרע אם הוא זקן בהדי
5. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה
מחול, שלפיכך ריבה הכתוב
רבי צדוק עד מתי אתם מניחים כבודו של
שימות הרבה (כתובות יז.).
דרך אחרת שלא יעמיד את הציבור:
חכם וי"ל דאי לא כתב רחמנא שיבה
אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ
ה' קנני ראשית דרכו.
מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות הקב"ה
מִזִּקְנֵי ›שְׂרָאֵל אֲשֶׁר
זקן ויראת. להכי סמך ויראת לזקן
ה"א דניבעי זקן וחכם ממש אבל יניק
מפני שכשעלה במחשבה
יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם
משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר
לומר שאף הזקן יירא: כל שיבה
וחכים לא להכי אתא שיבה לגלויי דלא
לפניו לברא את עולמו
וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל
נתקיים העולם בשביל
ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד
אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם
במשמע. ואפי' זקן אשמאי: ת"ק
בעינן זקן וחכים אלא בחד לחוד סגי
התורה (אבות פ"ו מ"יא).
במדבר יא טז
עִמָּךְ:
סבר יניק וחכים לא. והכי קאמר תנא
אפילו יניק וחכים ומיהו קשה דאם כן
ואחד ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד
6. יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ
דבר המסור ללב. של
קמא אין זקן אלא זקן שהוא חכם
מאי קאמר אי ס"ד כדקאמר ת"ק
אדם, נאמר בו הוי ירא
קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז:
ומשקה עלינו אלא אי איתמר הכי איתמר
❖
מן היודע מחשבות (ב"מ
משלי ח כב
שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני
לכתוב רחמנא מפני שיבה זקן תקום
אמר רב אשי אפילו למ"ד נשיא שמחל
. ויראת מאלהיך. יש
ח)
ב
נח:)
ישראל וגו' והתם זקנים וחכמים היו
אדרבה לא לכתוב אלא זקן דהא
לך לירא מן היוצר היודע
על כבודו כבודו מחול ג מלך שמחל על
מחשבתיך שאתה מבקש
כדכתיב אשר ידעת כי הם וגו'
נמי אמר זקן בלא שיבה זקן במשמעו
תוס' ר"י הזקן
כבודו אין כבודו מחול שנאמר 3 שום תשים
תחבולות להפטר ממצותו
אלמא זקנים וידועים הוו: ור' יוסי
זקן ממש משמע אלא ודאי זקן יניק
❖
(לקמן לג.).
הלולא. חופה. מדלי.
עליך מלך ט) שתהא אימתו עליך: י) ת"ר
הגלילי. דמשני ליה לקרא ממשמעו
וחכים משמע והדרא קושיא לדוכתיה
מגביה להם הכוס שישתו.
מפני שיבה תקום יכול אפילו מפני זקן
רבנן רבנן. כלומר אלו
זקנה ממש ודריש ליה זה שקנה
ונראה לר"י דודאי יניק וחכים צריך
4
שעמדו מפני אינם גדולים
מוסף תוספות
חכמה סבר אפי' יניק וחכים: אי
אשמאי ת"ל זקן ואין זקן אלא חכם שנאמר
שיהא מופלג ולכך איצטריך שיבה
ואתם גדולים ולפיכך לא
סלקא דעתך כדאמר ת"ק. דחד
אע"פ שאינו מופלג דכך לי זקן שאינו
אספה לי שבעים איש מזקני ישראל רבי יוסי
א. מלשון אשם. רמב"ן.
עמדתם הלא אף הם
5
גדולים. אשמאי. בור. לא
ב. לענין מזוזה פתחי
הוא דאיירי ביה קרא שיבה והוא
מופלג כמו יניק וחכים שהוא מופלג
הגלילי אומר אין זקן אלא מי שקנה חכמה
ד
תשם [בראשית מז, יט]
שמאי כלומר פתחים
חכם נכתוב מפני שיבה זקן תקום
אבל אם היו שוים בחכמה היניק
שנאמר 6 ה' קנני ראשית דרכו יכול יעמוד
לא תבור. מזקני ישראל.
ריקים שאין שם משקוף.
והדרת ונגמר ג"ש מאי שנא דפלגינהו
והזקן צריך שיעמוד היניק מפני
שם. ג. בלא תורה. תוס'
וחכמים היו שהרי שרתה
מפניו ממקום רחוק ת"ל תקום והדרת לא
רי"ד. אלא שההוא בעל
עליהם נבואה. שיש בה
ש"מ תרתי מילי נינהו וה"ק מפני
הזקן דגבי יניק צריך שיהיה מופלג
מידות. מאירי. והיינו
הידור. שניכר שלכבודו
אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור יכול
שיבה תקום והדרת תקום והדרת
בחכמה וגבי זקן אינו צריך:
עשה והיינו כשהוא קרוב.
דממעט אין זקן אלא
אין יהדרנו בממון ת"ל תקום והדרת מה קימה
פני זקן שקנה חכמה ואפילו יניק
בממון. ליתן לו משלו.
חכם, ומשום הכי פליג
יעצים. לשון עוצם עיניו
איסי ואמר כל שיבה
שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו
ומדקפיד אחכמה אמרינן נמי שיבה
במשמע. רמב"ן. ד. מתוך
מראות ברע [ישעיה לג,
לאו זקן אשמאי קאמר דליכא למימר
חסרון כיס יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ ת"ל תקום והדרת
טו], כמו סוגר. ויראת
פרש"י משמע דדריש ג"ש
רבי יוסי אזקן אשמאי נמי פליג אם
מאלהיך. כלומר אע"פ
זקן מזקני וכן פירש
לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו
ה
ו
שאתה עושה בדרך שלא
בהדיא בשמעתין גבי אי
כן היינו איסי בן יהודה: משום
ת"ל תקום ויראת כ)דבר המסור ללב נאמר בו יראת מאלהיך ל)רבי שמעון בן
ס"ד כדאמר ת"ק. תוס'
יחשדוך בני אדם על
דבעי למיסמך. לומר שלא יטריח
הרא"ש. ה. דאשכחן זקן
זה שיחשבו שלא ראיתו
אלעזר אומר ז מנין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת איסי בן יהודה אומר מפני
בלשון חכם. ריטב"א.
כדלעיל: כדקאמר רבי יוסי. דתרי
ולא ידעתו יש לך לירא
שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע רבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא איכא
מהשם שיודע לבבך.
ו. דע"כ איסי בן יהודה
ח
נינהו נכתוב בתרוייהו קימה והידור:
יטריח. שלא ילך תמיד
סבר דזקן היינו יניק
בינייהו יניק וחכים ת"ק סבר יניק וחכים לא רבי יוסי הגלילי סבר אפילו יניק
ט
יכול
וחכים. תוס' הרא"ש. דכיון
לפניהם שיטרחו לעמוד.
וחכים מ"ט דרבי יוסי הגלילי אמר לך אי ס"ד כדקאמר ת"ק א"כ נכתוב רחמנא
זקן
ויראת. אף לזקן
דס"ל דשיבה משמע אפי'
נאמר ויראת.
אשמאי א"כ זקן לאו
מפני שיבה זקן תקום והדרת מ"ש דפלגינהו רחמנא למימר דהאי לאו האי והאי לאו האי ש"מ אפי' יניק וחכים
פירושא דשיבה הוא אלא
ות"ק
משום דבעי למיסמך זקן ויראת ותנא קמא מ"ט אי ס"ד כדקאמר רבי יוסי הגלילי א"כ נכתוב רחמנא
באפי נפשיה קאי וליניק
מ)
וחכים אתי דאי זקן וחכים
מפני ל"ל משום חכמה תיפוק
לי משום זקנה. ר"ן. ז. אלא מפני דרך ארץ היו חולקים להם כבוד ולא בא איסי לרבות אלא זקן אשמאי ולא סבי דארמאי. תוס' הרא"ש.