לג:
האשה נקנית פרק ראשון קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אין
שע א מיי' פ"ו מהלכות תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית.
מכבוד שמים. שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית
א) [לעיל לב:], ב) [ברי"ף
ת"ת הל' ח סמג
וברא"ש ובע"י נוסף:
הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא
תימה למה איקפיד רבא לעיל שמא קמו מפניו שחרית
נ)
עשין יג טוש"ע י"ד סימן
תקום. ועיין גירסת רש"י
ערבית: אמאי לא. מאי טרחא איכא אורחא דמילתא הוא: לא
וערבית ולאו אדעתיה ונראה לפרש דדין זה אינו נוהג אלא באותם
רמב סעיף טז בהג"ה:
בחגיגה ה ע"א ד"ה
ניטרח גרסינן: וטוב לא יהיה לרשע. אין טוב אלא תורה ט) שנאמר
שעא ב מיי' פ"ו מהל'
הדרין בבית הרב דמסתמא עמדו שחרית וערבית אבל תלמידים
מבעט], ג) [עמ"ש על
ממרים הלכה ד
הגליון חגיגה טו:],
אחרים חייבין לעמוד אפי' מאה
כי לקח טוב אלמא תלמודו משתכח
ד) נגעים פי"ג משנה ז
טוש"ע י"ד סי' רמ סעי'
פעמים ביום שמא יראה אחר ויחשדם
ולא יאריך ימים אלא כצל מה טעם
אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו
א
ז:
[ע' בר"ש שם] ברכות
ואפילו אותם שדרין בבית הרב נמי
לפי שאינו ירא מלפני ה' ומורא זו
ג [טוש"ע י"ד סי' רמד
כה. תוספתא דנגעים פ"ז
אלא שחרית וערבית כדי שלא יהיה כבודו
סעי' יב]:
ה"ה ת"כ פ' תזריע פרק
קימה היא כדמפרש ואזיל: מוראת
אם באו פנים חדשות צריכין לעמוד:
מרובה מכבוד שמים מיתיבי ר' שמעון
יב, ה) מכות כב: ע"ש,
ד מיי' פ"ו מהל' ממרים
א)
[אין ת"ח כו'. תימה וכי כל הני
רבית. דגבי רבית נמי כתיב (ויקרא
ו) ברכות יג: טו. כב.
הלכה ד' טוש"ע י"ד סי'
בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל
דלעילא מיירי בלא קמו שחרית
כה) אל תקח מאתו וגו' ויראת וכן
תענית כט: לקמן עא:
רמ סעי' ז:
זקן ויראת ואי אמרת שחרית וערבית בלבד
שעב ה מיי' פ"י מהל'
[פסחים קד. מ"ק יב: נדה
וערבית וצ"ל אינו רשאי אינו חייב
גבי משקלות (דברים כה) י) אבן שלמה
יד. כ:], ז) שקלים פ"ה
טומאת צרעת
אמאי לא ניטרח חיובא הוא אלא לאו כולי
כדפי' לעיל] ס) ת"י: ואימא מורא
וצדק וכו': פני פני גמר. כתיב הכא
ה"ב, ח) עירובין כז. ברכות
הלכה יב ופ' ט"ז הל"ג:
שעג ו מיי' פ"ו מהל'
יומא לא לעולם שחרית וערבית בלבד
משקלות. פירש בקונטרס גבי משקלות
כ: תוספתא דקדושין פ"א
מלפני וכתיב התם (ויקרא יט) מפני
ת"ת הל' ד סמג
ה"ח ע"ש [ועי' מש"נ
שיבה: והוא רבו. הבן רבו של אביו:
ואפ"ה כמה דאפשר ליה לא ניטרח אמר
כתיב (דברים כה) אבן שלמה וצדק
לעיל כט.], ט) [ברכות
עשין יג טוש"ע י"ד סי'
מקמי אבוך. ואע"ג דרב יהודה
יהיה לך וקשה דלא מצינו בשום מקום
ה.], י) [נראה ט"ס וצ"ל
ר' אלעזר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו
רמב סעיף טז:
שעד ז מיי' פ"י מהל'
מאזני צדק האמור בפרשת
דכתיב בהו מורא בהדיא ויש גורסים
רביה דרב יחזקאל אבוה הוה כדאמרי'
ב
נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו
ס"ת הלכה ט סמג
קדושים [ויקרא יט, לו].
מכשולות דכתיב (ויקרא יט) ולפני עור
לעיל (דף לב.) אבא לא תתנייא הכי:
(רש"ש)], כ) [ויקרא יג,
משתכח שנאמר 1 וטוב לא יהיה לרשע
עשין פה טוש"ע י"ד סימן
אלא מאי קאמר ליה. אמאי צריך
לא תתן מכשול ויראת וא"ת א"כ מאי
מו], ל) ירושלמי סוף
רפב סעיף ב:
ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני
שעה ח טוש"ע שם סי'
בכורים הל' ג ובשקלים פ"ה
משני פני פני גמר גבי מכשול נמי
לאזהוריה אי לאו למילף מינה הוראה
הל' ב, מ) [פרשת כי תשא],
רמד סעיף יא:
האלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא
כתיב לפני עור לא תתן מכשול וי"ל
בעלמא דאף על פי שהוא רבו חייב
שעו ט מיי' פ"ו מהל'
נ) [דף לב:], ס) [בעמוד א'
אומר ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה
לעמוד מפניו: אני איני כדאי לעמוד
דלא דמי דעמידה מפני זקן שייך לירא
ב) 2
ת"ת הלכה ו סמג
ד"ה אין], [וכ"כ תוס' חולין
ע)
נד:], ע) [בתוס' הרא"ש:
עשין יג טוש"ע י"ד סי'
ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות ר'
מפני בני. קס"ד דה"ק אני רבו של
מפני השם כדאמר (ב"ק דף מא:) את
דבעמידה], פ) [תנחומא
רמד סעיף ט:
ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ג ור'
בני ולא הייתי כדי לעמוד מפניו אלא
❖
אלעזר פני פני גמר איבעיא להו בנו והוא
שעז י מיי' שם טוש"ע
פרשת כי תצא סימן ח],
יצחק מפרש דמצינו מורא במשקלות
מפני שנתחתן בנשיא ומדקאמר אני
שם סעיף יג:
רבו מהו לעמוד מפני אביו ת"ש דאמר
שעח כ מיי' שם טוש"ע
איני כדי ש"מ דאילו היה כדי שהיה
כדאמרי' במדרשפ) זכור את אשר עשה
ליה שמואל לרב יהודה שיננא קום מקמי
שם סעיף יד:
ג)
ב
גליון הש"ס
תלמידו הוה ליה למיקם: ה"ק.
לך עמלק ואתה עיף ויגע ולא ירא
שעט ל מיי' פי"ב מהל'
אבוך שאני רב יחזקאל גדבעל מעשים הוה
גמ' יושב תחת האילן
אלהים היינו בשביל המשקלות ד ועל
כלומר איני כדי דקאמר לאו משום
ע"ז הלכה ג סמג
דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה אלא
לאוין נז טוש"ע א"ח סימן
וטהור כו'. עי' יבמות דף
עון זה בא עמלק דבתר פרשת
גדולת תורה הוא אלא מפני שהוא
❖
❖
יז סעיף ב:
קג ע"ב תד"ה כיון שנכנס:
מאי קאמר ליה הכי קאמר ליה זימנין
משקלות כתיב זכור את אשר עשה
אביו קאמר דאין אב כדי לעמוד
דאתי מאחורי קום את מקמיה ולא תיחוש
מפני הבן: רכוב כמהלך דמי. רבו
לך עמלק בפרשת כי תצא והיינו
תורה אור השלם
הגהות הגר"א
ליקרא דידי איבעיא להו בנו והוא רבו מהו
דכתיב במשלי (יא) מאזני מרמה
רכוב כמהלך דמי וצריך לעמוד מפניו:
או לאו. כמהלך דמי אלא כיושב
תועבת ה' ואבן שלמה רצונו וסמוך
[א] גמ' טמא יושב כו'.
שיעמוד אביו מפניו ת"ש דאמר ר' יהושע
1. וְטוֹב לֹא ›הְיֶה לָרָשָׁע
עי' בנוסח הגמרא דברכות
ליה בא זדון ויבא קלון כלומר שעל
דבתריה דידיה אזלינן והא קא יתיב:
וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל
בן לוי אני איני כדי לעמוד מפני בני אלא
❖
דף כה:
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי
ה"ג להך ברייתא בת"כ טמא יושב
עון זה בא זדון וקלון של עמלק:
משום כבוד בית נשיא טעמא דאנא רביה
אֱלֹהִים: קהלת ח יג
תחת האילן וטהור עומד טמא טמא
ותפילין
2. מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם
הא איהו רבאי קאימנא מקמיה ה"ק אני
ד
עומד תחת האילן וטהור יושב טהור
וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ
מוסף רש"י
איני כדי לעמוד מפני בני ואפילו הוא רבאי דהא אנא אבוה אלא משום
מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ:
ואם ישב הטמא הטהור טמא וכן
שלא יטריח. אם יכול
ויקרא יט לב
כבוד בית נשיא איבעיא להו רכוב כמהלך דמי או לא אמר אביי ת"ש
באבן המנוגעת. ויליף לה מקרא דאין
3. וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל
לילך דרך אחרת שלא יעמיד
את הצבור (לעיל לב:).
טמא $ יושב תחת האילן וטהור עומד טמא טמא עומד תחת האילן
הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם
מצורע מטמא טהור הנכנס עמו
[א] ד)ה
מורא זו קימה. כבוד
וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָה¢ לוֹ
לאהל אלא א"כ יושב המצורע. ורישא
וטהור יושב טהור ואם ישב הטמא הטהור טמא וכן באבן המנוגעת ואמר
חכמים (חגיגה ה.). פני
וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד
דברייתא הכי איתא מחוץ למחנה
פני גמר. ג"ש גמר (סוכה
בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה:
רב נחמן בר כהן זאת אומרת רכוב כמהלך דמי ש"מ איבעיא להו מהו
ו
❖
ה:). טמא עומד תחת
שמות לג ח
מושבו כ) מושבו טמא מכאן אמרו הטמא
לעמוד מפני ספר תורה ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי קל וחומר
האילן. ולא בנושא את
ז
יושב תחת האילן כו': טמא עומד
המת קאי, דמת לא שנא
ה) מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן ר' אלעי ור' יעקב בר זבדי
עומד ולא שנא יושב ולא
תחת האילן וטהור יושב טהור.
תוס' ר"י הזקן
הוו יתבי חליף ואזיל ר' שמעון בר אבא וקמו מקמיה אמר להו חדא
שנא הולך אהל הוא, וגבי
דישיבת טהור לא מהני מידי אלא
מצורע קתני לה בת"כ דגלי
אפילו הכי. לא נטרח
דאתון חכימי ואנא חבר ועוד כלום תורה עומדת מפני לומדיה סבר לה
ישיבת טמא: וכן באבן המנוגעת.
ביה רחמנא ישיבה דכתיב
שחרית וערבית. מקמי
כר' אלעזר דאמר ר' אלעזר אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו בשעה
בדד ישב מחוץ למחנה
אבוך. ורבי יהודה היה
ואדם נושאה תחת האילן וטהור יושב
מושבו (ברכות כה.). לייט
רבו שלמדו, כי הוה
שעוסק בתורה לייט עלה אביי: והביטו אחרי משה עד בואו האהלה ר'
תחת האילן לא נטמא הטהור עד
ו)ח
3
עלה אביי. כל שיסמוך
תני לרמי בריה הנשרפין
❖
שישב נושא האבן ואם ישב נושא האבן
אמי ור' יצחק נפחא חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח מאן דאמר לגנאי
על זה (לקמן עא:).
בנסקלין והוה תני ליה
ז)
נסקלין בנשרפין, כדאיתא
נטמא הטהור ואפי' הוא עומד: זאת
כדאיתא מ"ד לשבח אמר חזקיה אמר לי ר' חנינא בריה דר' אבהו א"ר אבהו
באלו הן הנשרפין
אומרת. מדקתני וכן באבן המנוגעת:
א"ר אבדימי דמן חיפא טחכם עובר עומד מלפניו ד' אמות וכיון שעבר ד' אמות
[סנהדרין פ, ב] ולעיל
מוסף תוספות
רכוב כמהלך דמי. דלאו בתריה דידיה
[לב, א] מייתי לה בגמרא
יושב אב ב"ד עובר עומד מלפניו מלא עיניו וכיון שעבר ד' אמות יושב נשיא
י
כ
אגב גררא. כמהלך. וחייב
א. שהיו מקפידין אפילו
אזלינן אלא בתר בהמה הנושאתו דהא
בסעודה. תוס' הרא"ש.
לעמוד. ופסק הר"ם
עובר עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו שנאמר
הכא לא בתר אבן אזלינן אלא בתר
[ממרים פ"ו ה"ד] כפשט
ב. לא בפרשת קדושים
והביטו אחרי משה עד בואו האהלה: כל מצות עשה שהזמן גרמא
אדם הנושאה אזלינן דאי בתרה דידה
ח) ל
ולא בפרשת כי תצא. תוס'
המימרא דשמואל דמשמע
רי"ד. ג. ומורא רבך כמורא
אפילו בנו רבו עומד
וכו': ת"ר איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא סוכה ולולב שופר וציצית
אזלינן אפילו לא ישב נושאה נטמא
שמים. תוס' הרא"ש. וכן
מפני אביו ואינו עומד
הטהור דהא איהי מיתב יתבא בחיקו
ותפילין
הוא בתוס' בדפו"ר.
מפניו. שהזמן גרמא.
או בכתיפו של זה הנושאה: מהו לעמוד. מי מיחייב למיקם או לא: תורה עומדת מפני לומדיה. בתמיה לפי שעסוקים בדבר הלכה
כלומר שזמן קבוע לעשות
ד. שלא היית זהיר
במשקולות. תוס' הרא"ש.
המצוה והזמן גורם
היו קרי להו לדידהו תורה עצמה ולדידיה קרי לומדיה: לייט עלה אביי. אהך דרבי אלעזר כל מאן דציית ליה: כדאיתא. משום דדבר
עשייתה.
מגונה הוא לא רצה לפרסמה והרי הוא מפורש ל) במדרש רבי תנחומא מ) ראו כמה עבים שוקיו כמה צוארו שמן הכל משלנו: עומד מלפניו.
ארבע אמות השניות: שנאמר והביטו אחרי
משה.
משמתחיל ליכנס
לתוך ארבע אמות ואינו יושב
עד שיעבור הימנו
ומשה נשיא היה:
ותפילין