האשה נקנית פרק
ראשון קידושין
לה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ולרבי
ופדיון הבן. דילפינן לעיל בפירקין (דף כט.) נשים פטורות מלפדות
יוחנן בן ברוקא ניהוו מורא ופריה ורביה שני כתובין. וא"ת
שפז א מיי' פי"ב מהל'
א) יבמות סה: גיטין מג:
שבת קיא., ב) [בכת"י
ע"ז הל' ג סמג
בניהם דכתיב תיפדה תפדה: ולר' יוחנן בן ברוקא דאמר. חיובא
אמאי לא קאמר לרבנן ליהוו מורא ומזוזה ב' כתובים ולמאי
נ)
ע)
נוסף: ויאמר להם אלהים.
לאוין נא:
דפרישית לעיל פ) דתרוייהו צריכי אתי שפיר: מכלל דמ"ע שלא
בפריה ורביה כתיב בנשים היכי יליף תו שאר מצות עשה שלא הזמן
שפח ב מיי' פי"ז מהל'
וכ"ה בפסוק וביבמות],
הזמן גרמא נשים חייבות. פי' בקונטרס מדאיצטריך קרא להיקישא
גרמא לחיוב ממורא הא הוו מורא ופריה ורביה שני כתובים הבאין
ג) [לעיל כד. וש"נ],
איסורי ביאה הל'
❖
ד) [לעיל ל:], ה) [ב"ק
ה סמג לאוין קכה:
כאחד: צריכי. כלומר לאו באין כאחד
למיפטר נשים מזמן גרמא מכלל דמ"ע
נד:], ו) [מכות יא.],
נינהו ולמימרא דאין מלמדין אלא
שלא הזמן גרמא נשים חייבות פירוש
ולרבי יוחנן בן ברוקא דאמר על שניהם הוא
ז) עירובין צו:, ח) [לעיל
א)
תרוייהו צריכי דאי הוה כתב חד לא
דאי ה"א פטורות אמאי איצטריך
כד. וש"נ], ט) [בכת"י
אומר 1 ויברך אותם אלהים ב) פרו ורבו מאי
תורה אור השלם
ליתא עד כאחד. ולכאורה
גמיר אידך מיניה: דרכו לכבש. את
הקישא דתפילין למיפטר נשים מזמן
איכא למימר משום דהוה ת"ת ופדיון הבן
הוא יתור לשון], י) פסחים
1. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים
גרמא בלאו הכי נמי הוה ידעינן
הארץ במלחמה ואין דרכה כו' וכיון
מג. סוכה כח. יבמות פד:
וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ
שני כתובים הבאים כאחד ג)וכל שני כתובים
דלא קרינן בה וכבשוה לא קרינן בה
השתא כשלא הזמן גרמא נשים פטורות
ב"ק טו. תמורה ב: נדה
וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ
הבאים כאחד אין מלמדין ולרבי יוחנן בן
מח:, כ) [ב"ק טו. ע"ש],
וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם
פרו ורבו: סיפק בידו לעשות. לכבד
כ"ש דזמן גרמא ולא נהירא דהיכי
ל) [בב"ק נוסף: ורבי
וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה
ברוקא נמי ניהוו פריה ורביה ומורא שני
את אביו שאין אימת אחרים עליו:
מצי שתיק מהקישא דתפילין אדרבה
יוסי הגלילי. ובכת"י: בר'
הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:
כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין צריכי
יוסי הגלילי], מ) ב"ק שם,
לא תתחייב כלל. אפילו פנויה:
אי שתיק מיניה הוה ילפינן ממצה
בראשית א כח
נ) [במדבר יח], ס) [נדצ"ל
2. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל
הניחא כו'. לעיל קאי דאותיבנא נילף
דאי כתב רחמנא מורא ולא כתב פריה ורביה
והקהל דמ"ע שהזמן גרמא דנשים
עונשן. וכרש"י בפסחים],
יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ
חייבות לכך פירש ר"י מכלל דמ"ע
מת"ת ושנינן משום דהוי ת"ת ופדיון
ע) [בתוה"ר: לא פריך
הוה אמינא וכבשוה אמר רחמנא איש דדרכו
לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ
אפילו לרבנן], פ) [לד ע"ב
הבן כו': מא"ל. נילף מת"ת ופדיון
שלא הזמן גרמא נשים חייבות דאי
בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה
לכבש אין אשה דאין דרכה לכבש לא ואי
ד"ה נשים], צ) [אצ"ל דכיון
הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָ›ם:
פטורות הוה ליה למיכתב הקישא
הבן שאר מצות עשה שלא הזמן גרמא
דאיכא], ק) [צ"ל כדפירש.
כתב פריה ורביה ולא כתב מורא ה"א ד)איש
שמות יג ט
לפטור: פפונאי ידעי כו'. תלמידים
דתורת ה' בפיך על ת"ת או על פדיון
ובדפו"ר: כדפיר'], ר) [כל
3. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי ›שְׂרָאֵל
דסיפק בידו לעשות אין אשה דאין סיפק בידה
זה עד סופו איתא בהדיא
הבן להקישה אליו ולומר כי היכי
שבפפונא ומנו רב אחא בר יעקב
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ
בשבועות כ: וכן בברכות
לעשות לא וכיון דאין סיפק בידה לעשות לא
מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם
דנשים פטורות מתלמוד (א) או מפדיון
שהיה דר בפפונא כדאמר בהשותפין
כ: ס"ל לרבא כך אבל אביי
לִמְעֹל מַעַל בַּיְיָ וְאָשְׁמָה
תתחייב כלל צריכא הניחא למ"ד שני
(ב"ב דף טז.) גבי שטן ופנינה לש"ש
דהיינו מ"ע שלא הזמן גרמא ה"נ
ס"ל בברכות שם דנשים
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא:
חייבות מדרבנן והנה תוס'
במדבר ה ו
כתובים הבאים כאחד אין מלמדין אלא למ"ד
נתכוונו דרשה רב אחא בר יעקב
פטורות מכל מ"ע שלא הזמן גרמא
4. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
דהכא אליבא דאביי קיימי
בפפונא אתא שטן ונשקיה אכרעיה:
כמו דמקיש לפטור דהזמן גרמא
מלמדין מאי איכא למימר אמר רבא פפונאי
ה)
וצ"ע ואולי אביי חזר בו
אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם:
למען תהיה תורת ה'. הרי כל
לתפילין אלא ש"מ מדכתב האי
מכי שמעיה מרבא דברכות
שמות כא א
ידעי לה לטעמא דהא מילתא ומנו רב אחא
5. וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא
שהשיג עליו ששתי תשובות
התורה הוקשה לתפילין ולא שבקינן
היקישא לתפילין דהוי הזמן גרמא
בר יעקב אמר קרא והיה לך לאות על ידך
ש) [בתוה"ר:
בדבר],
2
מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד
הקישא וגמרינן מבנין אב ממצה
מכלל דשאר מצות עשה שלא הזמן
איצטריך לאשמעינן דיש
בִּבְעָלָיו וְלֹא ›שְׁמְרֶנּוּ
ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך
❖
והקהל לזמן גרמא ולא מתלמוד תורה
גרמא חייבות:
להם כפרה וכו'],
וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה
הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין
אלא למ"ד תפילין הוי מ"ע שלא
ו)
הַשּׁוֹר ›סָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו
ופדיון הבן לשלא הזמן גרמא:
❖
יוּמָת: שמות כא כט
מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מ"ע
הזמן גרמא מאי איכא
ומדמצות עשה שהזמן גרמא נשים
הגהות הב"ח
שהזמן גרמא נשים פטורות ומדמצות עשה
למימר. פי' הקונטרס דאדרבה איפכא
פטורות שלא הזמן גרמא נשים
(א) תוס' ד"ה מכלל וכו'
מוסף רש"י
חייבות. מדאיצטריך למיכתב היקישא
שהזמן גרמא נשים פטורות מכלל דמ"ע שלא
הוה לן למימר דשלא הזמן גרמא
מתלמוד תורה או מפדיון
למיפטרינהו מזמן גרמא מכלל דבשאר
נשים פטורות מתפילין ושהזמן גרמא
הבן דהיינו מ"ע: (ב) ד"ה
הזמן גרמא נשים חייבות הניחא למ"ד
על שניהם הוא אומר
כו'. דאשה נמי מיפקדה
משום דהוי וכו' ומאי
מצות חייבות: הניחא כו'. פלוגתא
נשים חייבות ממצה והקהל דסבר
תפילין מ"ע שהזמן גרמא אלא למ"ד תפילין
❖
מתרץ לר' יהודה:
אפריה ורביה (גיטין מג:).
היא במסכת שבת (דף סא.) ובפרק
שני כתובים הבאים כאחד מלמדים
דסיפק בידו לעשות.
ז) מ"ע שלא הזמן גרמא מאי איכא למימר
בתרא דעירובין (דף צה:): מא"ל. א"כ
ומשני מאן שמעת ליה דתפילין לא
יכול, שאין מוחה בידו
מאן שמעת ליה דאמר תפילין מ"ע שלא
(לעיל ל:). פפונאי. בני
איפכא איכא למילף דשלא הזמן גרמא
הוו זמן גרמא רבי מאיר וסבר לה
מוסף תוספות
פפונאי, שם מקום
הזמן גרמא ר' מאיר וסבר לה שני כתובים
(ב"ק
נשים פטורות: ומשני מאן שמעת ליה
אין מלמדים ופירש בקונטרס דלדידיה
נד:). הניחא למ"ד
א. ואומר השר מקוצי
הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד
האי סברא ר"מ. בעירובין ולדידיה לא
לא איצטריך הקישא אלא כדגמרינן
ח) ט)
תפילין מצות עשה
דא"צ למיגמר מראי'ה
שהזמן גרמא. וקסבר
כפרש"י אלא. תוס' ישנים
אין מלמדין ולר' יהודה דאמר שני כתובים
איצטריך היקישא אלא כדגמרינן
לעיל מבנין אב וגמרינן מראיה דהוי
לילה לאו זמן תפילין
מובא במהרש"א ועי'
ברישא מבנין אב וגמר מראיה דהוי
מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות
הבאים כאחד מלמדין ותפילין מ"ע שלא הזמן
א"נ שבת ויו"ט לאו זמן
מהרש"ל ועצמו"י שמפרשים
ודקשיא לן נילף ממצה והקהל לחיובא
מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות
תפילין הילכך כיון דאיכא
תוס' לשיטת רש"י. ב. וכן
גרמא מא"ל משום דהואי מצה שמחה והקהל
שעתא דלא מחייב בה
כל דוכתא דאמרינן ב'
ודקשיא לן לעיל ונילף ממצה והקהל
ר"מ סבר שני כתובים הבאים כאחד
שלשה כתובים הבאים כאחד ושלשה כתובים
זמן גרמא הוא
כתובים אין מלמדין הא
(לעיל
לחיובא ר"מ סבר שני כתובין הבאים
אין מלמדים עכ"ל א והיינו טעמא דמ"ע
ל:). תפילין מצות עשה
איפכא מלמדין בלא שום
הבאים כאחד אין מלמדין: א וכל מצות לא
שלא הזמן גרמא. מצות
כאחד אין מלמדין: ופרכינן ולרבי
קרא אחרינא. שם.
שהזמן גרמא נשים פטורות דדוקא
תעשה וכו': מנהני מילי אמר רב יהודה
תפילין כל שעה גם בשבת
י)
יהודה דאמר מלמדין. בסנהדרין בפ'
במצה והקהל כתב רחמנא לומר
דאי מפקת הוי להו זמן
אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא
ד' מיתות (דף סז:) ואמר נמי בעירובין
דחייבות אבל כל מ"ע שהזמן גרמא
קבוע (עירובין צו.). לכל
איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם
עונשין שבתורה. לאו
(דף צו:) דתפילין מצות עשה שלא
בעלמא נשים פטורות דכיון דאין
3
וכרת, אבל עשה לא
השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים
הזמן גרמא מא"ל מהיכא תיתי פטורא
מלמדין הוו כמו מיעוטא דוקא הני
ב
הוי עונש, הלכך מצות
למצות עשה שהזמן גרמא: משום
חייבות אבל אחריני לא ב וא"ת תינח
שבתורה כ) דבי רבי אליעזר תנא אמר קרא
עשה שהזמן גרמא נשים
פטורות, אבל לא תעשה
דהוי שמחה כו'. ולא סבירא לן כאביי
זמן גרמא אבל שלא הזמן גרמא מנא
אשר תשים לפניהם השוה הכתוב אשה
4
בין שהזמן גרמא בין
דאמר לעיל אשה בעלה משמחה:
ליה דחייבות וי"ל כיון דת"ת ופדיון
שלא הזמן גרמא נשים
לאיש לכל דינים שבתורה דבי חזקיה ל)תנא
לכל עונשין. ולאוין ס) עונשין מלקות
הבן הוו שני כתובים הבאים כאחד
חייבות (יבמות פד:). מכאן
אמר קרא והמית איש או אשה השוה הכתוב
5
שהנשים חייבות על כל
הן: דבי ר' אליעזר תנא כו'. לאו
ואין מלמדין הוו כמו מיעוטא דוקא
לא תעשה שבתורה שהרי
אשה לאיש לכל מיתות שבתורה מ) וצריכא
לפרושי מתני' מייתי לה אלא איידי
הני פטורות אבל שלא הזמן גרמא
עונשן מלקות (פסחים מג:).
דאי אשמעינן הך קמייתא משום כפרה חס
דאייתינא עונשין מייתי נמי אגב
בעלמא נשים חייבות:
אשר תשים לפניהם.
משום דהוי שמחה מצה והקהל
כולן בכלל (ב"ק טו.). הך
רחמנא עלה אבל דינין אימא איש דבר
מהיכא איתרבו לדיני ממון ומיתה
קמייתא. איש או אשה
שלשה כתובים הבאים
למות על ידן ההורגן: לכל מיתות.
משא ומתן אין אשה לא ואי אשמועינן
כי יעשו דמשתעי בקרבן
כאחד. וא"ת תרצת ההיא דמ"ע
(שם). משום כפרה חס
שיתחייב ההורגן עליהם מיתה וכן
הא משום דחיותה היא אבל כופר אימא
רחמנא. דתיהוי כאיש
השור כופר: הך קמייתא. דמישתעי
שהזמן גרמא דפטורות דליכא למילף
איש
. משום
לענין כפרה (שם)
בקרבן שבועת הפקדון דגזל הגר בפ'
ממצה והקהל צ)דאיכא שמחה בהדייהו
דחיותה היא. דאי לא
הואי בכלל דינין הוי פרשי
נשא: דחיותה היא. דאי ליתא בכלל דינין אין לה חיים הכל גוזלין
הוו שלשה כתובים הבאים כאחד כדפרישית אלא דמ"ע שלא הזמן גרמא
ק)
תגרי מינה (שם).
אותה והיא גוזלת את אחרים והכל בדילין הימנה: אבל כופר. והמית
מנ"ל דחייבות אימא דפטורות מתלמוד תורה ופדיון הבן וי"ל דלית ליה
איש או אשה דמשתעי גבי כופר דשור המועד שהרג את האדם:
דר' יוחנן בן ברוקא והוו להו ג' כתובים הבאים כאחד ת"ת ופדיון
הבן ופריה ורביה וא"ת ולאביי דאמר לעיל (דף לד:) אשה בעלה משמחה
דאיכא
א"כ ליכא אלא ב' כתובים ומאי מתרץ (ב) ר' יהודה דאמר מלמדין ממ"ע שהזמן גרמא אימא דנילף לחיוב ממצה והקהל וי"ל דמוקי קידוש היום
בהדי מצה והקהל והוו ג' כתובים ואין מלמדין ונשים ר)חייבות בקידוש היום מן התורה דכתיב (שמות כ) זכור את יום השבת זכרהו על היין וכל
שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו נמי בזכירה: משום כפרה חס רחמנא עליה. וא"ת כ"ש דאם לא
נכתבה חס עליה טפי דאין עליה לא עונש ולא חטא וי"ל דמכל מקום איצטריך ש) כפרה היכא דכתיב בה עונש לנשים בהדיא כגון גבי עריות:
איש