19/76

האשה נקנית

פרק

ראשון

קידושין

מ.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

כגון רבי צדוק. שלבש כח לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו: אמר מאי נפקא מינה. דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד

תכא א מיי' פ"ב מהל'

א) ס"א כושאי [ועי' סוכה

נג ע"א וברש"י שם],

ע"ז הלכה ד סמג

מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא: שגרת תנורא. אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם. ואשה גדולה

ב) [לעיל לט: ע"ש] שבת

לאוין טו:

היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו: קא מנחא ליה. לאותו צלי בתוכו: נפיל בהא. באור של גיהנם: אי ידעי. אילו ידעתי

תכב ב טוש"ע א"ח סי'

קכז. פאה פ"א מ"א,

שחמור עליכם הדבר כל כך: דיקולי. סלים שנשים נותנות שם פלכיהן: אטרחתן. שהייתי במקום אחר רחוק ד' מאות פרסי: לאו עניותא. רכט סעי' א:

ג) יבמות קט:, ד) [בע"י

❖

תכג ג סמג לאוין ב:

נוסף: אי הכי], ה) [סוכה

בתמיה אם לא העניות לא הוצרכתי

נד. וש"נ], ו) [לעיל טז:],

ויעשה

להיות עסקי במלאכת נשים: שיפא.

נושאי קיסר שמרוני כל הלילה אמרו ליה

מה שלבו חפץ. פי' ר"ח

ז) [בכת"י: ואינו טוב],

א)

שם כלי: דינרי. זהובים: יאריכון

ח) תוספתא דפאה פ"א

ח"ו שהותר לו לעבור

שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו

תורה אור השלם

ה"ג אבות דר"נ פרק

ימיך. לעולם הבא: ייטב לך. בחייך:

עבירה אלא כך אמר ר' אלעאי יגיעת

דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצל

מ, ט) [בכת"י נוסף:

1. בָּרֲכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי

ימצא חיים. לעולם הבא צדקה וכבוד

דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים

הקב"ה], י) ברכות ו. ע"ש

כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ

הימנו עושין לו נס 1 גבורי כח עושי דברו

בעולם הזה: חייך. בעולם הזה

[שבת סג. ע"ש] תוספתא

משברים יצר הרע ומונעים אדם

בְּקוֹל דְּבָרוֹ:

לשמוע בקול דברו כגון רבי צדוק וחביריו

דפאה פ"א ה"ד תנא דבי

תהלים קג כ

ואורך ימים לעולם הבא: בשלוח

מן העבירה א ד):

אליהו פ"ט, כ) [לעיל לט:

2. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת

אין מקיפין בחילול השם. פר"ח

ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה

הקן נמי כו'. וליתנייה: רבי אידי

חולין קמב.], ל) [צ"ל הנה

אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ

חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל

אנכי מביא רעה אל העם

אסברא לי. אינו דומה לאלו דהנך

אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן

משנה במסכת אבות ושמא

הזה פרי כו'], מ) חולין

יָמֶיךָ וּלְמַעַן ›יטַב לָךְ עַל

אמרה ליה איכא דבר טמא אמר לה מאי

כולהו הבריות נהנין ממנו ונמצא טוב

היינו הא דתנן (פ"ד מ"ד) כל המחלל

ה. נדרים כה. שבועות

הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ

לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי

כט, נ) יומא פו: ע"ש

נפקא מינה דעביד הא אכול הא שגרת

שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי

נֹתֵן לָךְ: דברים ה טו

3. רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד

סוטה כב. לעיל כ. [מ"ק

פרי מעלליהם יאכלו דבהאי קרא כתיב

אבל לשון מקיפין קשהג ושמא ברייתא

תנורא קא מנחא ליה סליק ויתיב בגויה

כז:] ערכין ל:, ס) מ"ק

›מְצָא חַיִּים צְדָקָה

כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו

היא אף על גב דאומר תנן:

יז. חגיגה טז, ע) [צ"ל

אמרה ליה מאי האי אמר לה דעביד הא

וְכָבוֹד: משלי כא כא

אבל בשילוח הקן טוב לשמים הוא ואין

והתנן], פ) [חגיגה יא:],

4. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב

תלמוד

נפיל בהא אמרה ליה אי ידעי כולי האי לא

צ) [חגיגה טז.], ק) אבות

כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי

בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:

פ"ד מ"ד, ר) [לעיל לט

צערתיך רב כהנא הוה קמזבין דיקולי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה

תהלים לד טו

פרי מעלליו יאכל והלכך לא תנייה

ע"ב], ש) תוספתא קידושין

5. לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ

איזיל איקשיט נפשאי סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה אמר

גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה: רע

פ"א הי"א, ת) [פסחים

לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ

קיח ע"א], א) [עיין

ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא

לשמים ורע לבריות. כגון רוצח וגזלן

כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ

יומא פו ע"א], ב) [מכאן

לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר

וגנב: רע לשמים ואינו רע לבריות.

דדינרי: רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן

ב)

עד סוה"ד ליתא בדפו"ר,

נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֶיךָ

מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב:

והוסיפו הרש"ל ע"פ

ת)

לְאַבְרָהָם לְ›צְחָק וּלְיַעֲקֹב

ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב

רש"י בחגיגה], ג) [בע"י:

לָתֵת לָהֶם: דברים ל כ

אין לו פירות. אין נפרעין ממנו

ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד

שמקרב], ד) [ועי' תוס'

6. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם

יותר מכדי רשעו: עבירה שעושה

חגיגה טז. ד"ה ויעשה וכו'

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ

כולם בכיבוד אב ואם כתיב 2 למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות

❖

פירות. כגון חילול השם שאדם חשוב

השיגו על זה],

לְמַעַן ›יטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ

חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ובהבאת שלום

דברים כב ז

יָמִים:

עובר עבירה ואחרים למדין ממנו

7. אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי

כתיב 4 בקש שלום ורדפהו ג) וא"ר אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא

לעשות א) כן: מחשבה שעושה פירות.

פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ:

הגהות הב"ח

בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד בתלמוד תורה כתיב

שקיים מחשבתו ועשה: מצרפה

ישעיהו ג י

(א) גמ' מחשבה שעושה

8. אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי

למעשה. ונפרעים ממנו אף על

כי הוא חייך ואורך ימיך בשילוח הקן נמי כתיב למען ייטב לך והארכת

ד)

(פרי) תז"מ ונ"ב ס"א

גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ:

❖

המחשבה: עולא אמר. הא דכתיב

ימים ליתני נמי הא תנא ושייר תני תנא אלו דברים ואת אמרת תנא

מעשה וכן בסמוך:

ישעיהו ג יא

ה)

ו)

9. וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם

פרי מחשבותם בעובר ושונה כתיב כי

ושייר אמר רבא רב אידי אסברא לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם

וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם ›שְׂבָּעוּ:

הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה

יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות

משלי א לא

מוסף רש"י

ואפי' לא עביד לה אין חזרתו לשם

01. אָז נִדְבְּרוּ ›רְאֵי יְיָ

זהו צדיק טוב טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב כיוצא בדבר

ז)

אתיא רדיפה רדיפה.

שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא

אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ

תשלום שכר גדול להבאת

אתה אומר 8 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו וכי יש רשע רע ויש

וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן

דאמר נעשית לו כהיתר: ואת שם

שלום שאוכל פירותיהן

לְפָנָיו לְ›רְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי

שאינו רע אלא רע לשמים ורע לבריות הוא רשע רע רע לשמים ואינו רע

קדשי לא תחללו. היינו פרהסיא

בעולם הזה והקרן קיימת

מלאכי ג טז

שְׁמוֹ:

11. אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי

לו לעולם הבא כגמילות

לבריות זהו רשע שאינו רע: הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר

שהרואה מזלזל בכבוד המקום: ילבש

ח)

חסדים דכתיב בהו ימצא

לֹא ›שְׁמַע אֲדֹנָי:

שחורים. שלא יראה עצמו בכבודו

אמרו צדיק כי טוב וגו' עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנאמר אוי לרשע

חיים צדקה בעולם הבא

תהלים סו יח

אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא

21. שִׁמְעִי הָאָרֶץ הִנֵּה

וכבוד בעולם הזה (יבמות

ב)

רע וגו' ואלא מה אני מקיים ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו

קט:). תני תנא אלו

אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל

אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב

עבירה שעושה פירות יש לה פירות ושאין עושה פירות אין לה פירות

דברים. דמשמע דוקא

הָעָם

הַזֶּה

פְּרִי

בעיניהם לכן ילבש שחורים: אין

(תענית יד.). שכל הכופר

מַחְשְׁבוֹתָם כִּי עַל דְּבָרַי

מחשבה טובהט) מצרפה למעשה שנאמר 01 אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו

בה כמודה בכל התורה

עושין לו כחנווני. המקיף לאדם

לֹא הִקְשִׁיבוּ וְתוֹרָתִי

ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי

כולה. כדכתיב (במדבר

וַיִּמְאֲסוּ בָהּ: ירמיהו ו יט

י)

פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד

31. לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית

טו) וכי תשגו ולא תעשו

ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא

אין עושין כך מלמעלה למחללי השם

את כל המצות האלה

›שְׂרָאֵל בְּלִבָּם אֲשֶׁר נָזֹרוּ

עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה מחשבה רעה אין הקדוש ברוך

וגו' וילפינן בהוריות (ח.)

אלא נפרעין מיד: שאם היתה. כף

מֵעָלַי בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם:

כ)

דבעבודת כוכבים מיירי

יחזקאל יד ה

הוא מצרפה למעשה שנאמר און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' ואלא מה

המאזנים שקולה ויש באחד העונות

41. וְאַתֶּם בֵּית ›שְׂרָאֵל

(חולין ה. וכעי"ז שבועות

חילול השם מכריע את הכף לחובה.

כט.). נעשית לו כהיתר.

אני מקיים 21 ל) הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם מחשבה

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱיִ אִישׁ

דומה בעיניו כהיתר (ערכין

והאי מקיפין לשון עיוני כמו אין

גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר

שעושה (א) פרי הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה שאין בה פרי אין הקב"ה

ל: וכעי"ז סוטה כב.). ילך

אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי

מקיפין בבועי (חולין דף מו:)

למקום שאין מכירין

מצרפה למעשה ואלא הא דכתיב למען 31 תפוש את [בית] ישראל בלבם אמר

וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא

אקפינהו ואידמו (שם דף נ.) שמקריב

אותו. אין דעתו גסה עליו

ג)

תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם

רב אחא בר יעקב ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב דאמר מר חמורה

מ)

ושמא יקל כח יצרו וגם אם

וּבְגִלּוּלֵיכֶם:

זו אצל זו

ומעיין אם דומות:

❖

יחטא אין אדם נותן לב

יחזקאל כ לט

לפי עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה עולא אמר כדרב

לפי שאינו חשוב בעיניהם,

הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה

נ)

וכן בלבוש שחורים (חגיגה

טז.). והואיל ואין מכירין

לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר אמר רבי אבהו משום רבי חנינא נוח לו לאדם שיעבור

מוסף תוספות

אותו שם, ליכא חלול השם,

עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא שנאמר ואתם בית ישראל כה אמר ה' איש גילוליו לכו

ואמר לן רבי משום רב

א. ויוכל לעשות מעכשיו

האי גאון ויעשה מה שלבו

מה שלבו חפץ דודאי

עבדו [ואחר] אם אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו ס)אמר רבי אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו

חפץ, רוצה לומר דודאי

אין יצרו מתגבר עליו.

מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל

כיון שלבוש שחורים וכו'

תוס' חגיגה טז ועי' תוס'

אני ערב בדבר שאינו חפץ

הרא"ש שחולק. ב. אחד

יחלל שם שמים בפרהסיא איני ע) והתניא פ) כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם צ) מה היא

מכאן ואילך בעבירה (מו"ק

שוגג ואחד מזיד בחלול

רבה אומר זה המסתכל בקשת רב יוסף אומר זה העובר עבירה בסתר לא קשיא הא דמצי כייף ליצריה

יז.). ראוי לו שלא בא

השם. תוס' הרא"ש.

לעולם. טוב ויפה היה לו

כלומר נפרעים לאלתר

והא דלא מצי כייף ליצריה תנן התם אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד מאי אין מקיפין אמר

ק)ג

אם לא בא לעולם (חגיגה

ואע"פ שהביאו אותה

מר זוטרא שאין עושים כחנווני מר בריה דרבנא אמר לומר שאם היתה שקולה מכרעת : ת"ר לעולם

יא:). הא דמצי כייף

בכאן שלא כלשונה הכי

ר) ש)

יצריה. ובוטח על שהוא

אורחא דתלמודא בכמה

יראה דוכתי. ריטב"א. ג. דאין

נחבא בסתר כאילו דוחק

הרגלים. והא דלא מצי כייף ליצריה. טוב לו בצינעא מפרהסיא (שם טז.). בחילול השם. כגון תלמיד חכם המזדלזל לשון הגמרא מוכיח כן שחלקו על פי' מקיפין ותו דתינח למר זוטרא אבל למר בריה דרבינא מה ענין זו אצל זו. שם.

בפני בני אדם, דמתוך שהוא תלמיד חכם למדים בני אדם ממנו ממעשיו ונמשכים אחריו ונמצא שם שמים מחולל על ידו

ואומרים ראו זה שלמד תורה כמה מעשיו מקולקלין ופורשין ואין למדין, וקשה הוא חלול השם מעבודת כוכבים מהכא (יחזקאל כ לט) ואתם בית ישראל וגו' איש גלוליו לכו עבדו מאחר שאינם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד (אבות פ"ד מ"ד).

אחד שוגג ואחד מזיד. אם עשית בשוגג גובה ממך כעין השגגה, כי האי דאמרינן בעלמא (מגילה יב.) מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה מפני שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר, וכי משוא פנים יש בדבר, הם השתחוו לצלם יהיו כלים לגמרי, א"ל

הם לא עשו אלא לפנים משום נבוכדנצר, אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים, דבאותו ענין שחטאו פרע מהם, היינו כעין שוגג, ואם עשה במזיד גובה ממנו בפרעון גמור בגלוי (אבות שם).