מא:
האיש
מקדש פרק שני קידושין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
פיחת
י' או הוסיף י' תרומתו תרומה. פי' בקונטרס פיחת שתרם
פיחת י'. שתרם אחד מארבעים: תרומתו תרומה. דאמר ליה בהכי
יב א מיי' פ"ד מהל'
א) ב"מ כב. ספרי פ'
קרח, ב) [בכת"י נוסף: מה
תרומות הלכה א:
אמדתיך : מנלן. דשליח תורם: גם אתם. כן תרימו גם אתם והאי
א' ממ' וקאי פיחת אבעל הבית וי"מ איפכא דפיחת שתרם
פ)
לתרומה], ג) [ביצה יג:],
ב מיי' שם הל' טז טוש"ע
גם יתירא הוא: במחשבה. נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה צ) דכתיב
אחד מששים וקאי פיחת אתרומה מ"מ משמע היכא דתרם השליח
ד) פסחים צח:, ה) מכילתא
י"ד סי' שלא סעי' מו:
(במדבר יח) ונחשב ק): ואמרו
לאחד. מבני חבורתם: צא ובקש. פסח
יג ג מיי' פ"ג מהל' קרבן
ואפי' אתא בעה"ב ואמר לו לא היה בדעתי לכך אפ"ה תרומתו תרומה
פ' בא פרשה ה נדרים עב:
פסח הלכה ד:
נזיר יב: ב"מ צו. [ברכות
האבוד: והן אוכלין עמו. שהרי
וקשה דמאי שנא ד) מדהא דאמר (ב"מ
יד ד מיי' פ"א מהל'
לד: חגיגה י: מנחות צג:
עשאוהו שליח לשחוט ושלהן פסול:
דף כב.) האומר לשלוחו צא ותרום
פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה
לקמן מג.], ו) [חולין כט
שלוחין הלכה א סמג
מנלן. דשלוחו של אדם כמותו לשחיטת
והלך ותרם אם א"ל בעה"ב כלך אצל
ע"א], ז) [בכת"י: אין הכי
עשין פב טוש"ע ח"מ סימן
מנלן וכי תימא דיליף מגירושין מה לגירושין
נמי], ח) גיטין כג: ב"מ
קפב סעיף א:
קדשים: אצל קדשים. אפי' תרומה
יפות אם נמצאו יפות מהן תרומתו
שכן ישנן חול אמר קרא אתם גם אתם
טו ה מיי' שם פ"ב הלכ'
(כב.) עא:, ט) גיטין כג:
1
חול הוא אצלו: רוב מעשיהם. כל
תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה
ע"ש, י) תרומות פ"ג מ"ט
א ופ"ד מהלכות
א) א $ לרבות את השליח ונכתוב רחמנא
גיטין כג:, כ) תרומות שם,
ומוקי לה התם כגון דשויה בעה"ב
עבודת הקרבתם ע"י כהנים שהם
תרומות הלכה א סמג שם
בתרומה וניתו הנך ונגמרו מיניה משום
ל) [עי' תוס' מנחות סז.
טוש"ע שם סי' קפח סעיף
שלוחים ר): הי תיתי גרסי': שכן ישנן
שליח ואפ"ה אין תרומתו תרומה
ד"ה גזירה], מ) מיותר,
א:
דאיכא למפרך ב)שכן $ישנה ג)בבמחשבה והא
במחשבה. קדשים נמי איתנהו
כיון שלא פירש לו בהדיא שמתרצה
טז ו מיי' פ"ו מהל'
נ) גיטין נב, ס) [פי' על
דתנן חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד
גירושין הלכה ו סמג
זה תמצא בתוס' כתובות
ליפות וי"ל דהתם היינו טעמא לפי
במחשבה (וכן נמי פסול קדשים ופיגול
ד)
ג
ש)
עשין עח טוש"ע אה"ע
ב: ד"ה הרי זה ובפרש"י
צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט
שאין דרך בני אדם לברור היפות
ע"י מחשבה הם באים) גמר בלבו
דגיטין נב.], ע) פסחים
סימן קמא סעיף לא:
כדי לתרום אלא הבינונים א אבל הכא
לומר שור זה עולה הרי הוא עולה
יז ז מיי' פ"ד מהלכות
והן לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא
עח: [ושם איתא ר' נתן],
פ) [כתובות ק ע"א],
תרומות הלכה טו
דיש הרבה בני אדם דדרכן לתרום
כדתני' בשבועות בפ"ג (דף כו:) מוצא
אוכל משלו והם אוכלים [א] ושותים עמו מנלן
צ) [שבת קמב סוע"א],
[טוש"ע י"ד סי' שלא סעי'
בעין יפה מצי למימר ליה להכי
שפתיך ת) אין לי אלא שהוציא בשפתיו
ק) [ביצה יג ע"ב], ר) [לעיל
וכי תימא דיליף מהנך מה להנך שכן ישנן
מד]:
יח ח מיי' שם הלכה י
אמדתיך ב ובטלת דעתך אצל דעתי
גמר בלבו מנין ת"ל א) כל נדיב לב
כג ע"ב], ש) רש"ל מ"ז,
חול אצל קדשים נפקא ליה מדרבי יהושע
למה שאמדתיך: מה לגירושין שכן
ת) [דברים כג], א) [דה"ב
ע"ש בכ"מ [טוש"ע
עולות: ותיתי מהנך. מה קדשים
כט], ב) [גיטין מז ע"א],
שם סעיף לז]:
בן קרחה ה) דא"ר יהושע בן קרחה מנין
ישנן חול. אבל לא מצי למימר שכן
שהן קדש ישנן בשליח תרומה שהיא
ג) [דברים יב, יז. ושם יד,
ט מיי' שם [ופי"א מהל'
ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו
ישנן בע"כ כי ההיא דלעיל דאיכא
חול לא כל שכן מה לקדשים שכן
כג], ד) [צ"ל מהא. יעב"ץ],
2
נחלות הל' ט טוש"ע שם
ה) [צ"ל שתיק], ו) [לעיל ה
סעי' לח]:
אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי
למימר קידושין יוכיחו אבל לעיל
רוב מעשיהם ע"י שליח גירושין יוכיחו
יט י מיי' שם הלכה ב
ע"א, ט ע"ב], ז) [מנחות
לא מייתי ליה אלא גבי קידושין:
מה לגירושין שכן ישנן חול אצל תרומה
❖
כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט
יט ע"א], ח) [ויקרא ד,
[טוש"ע שם סעי' ל]:
שכן
ישנה במחשבה. ומיהו
כד], ט) [עיין ר"ה ו ע"א],
קדשים יוכיחו וחזר הדין הצד השוה
אלא אחד ו) אלא $ מכאן ד ששלוחו של אדם
י) ע' במהרש"א שמהפך
קידושין הוו אתו מתרומה
שבהן שישנן ע"י עצמו ושלוחו כמותו
כמותו נכתוב רחמנא בקדשים וניתי הנך
הגירסא, כ) [גיטין שם],
הגהות הגר"א
אף אני אביא תרומה: לכדר' ינאי.
ומגירושין דכי פרכת מה לגירושין
ל) [צ"ל דפטור. רש"ל],
וניגמרו מיניה משום דאיכא למפרך מה
[א] גמ' והם אוכלים עמו
מ) [ב"מ פח רע"ב],
שכן ישנן בע"כ תרומה תוכיח מה
להכי כתב גם לרבויי שליח משום
❖
לקדשים שכן רוב מעשיהן ע"י שליח חדא
נ) [בבכורות יא ע"ב ד"ה
כצ"ל:
לתרומה שכן ישנה במחשבה גירושין
דבעי לאקושי למשלחו למימר דבעובד
טבלים], ס) [במדבר יח,
מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי
❖
כוכבים פסול: לפי שאינו כו'. אלמא
יוכיחו ומיהו מהיקישא דויצאה והיתה
יט],
לא נכתוב רחמנא בקדשים ותיתי מהנך
לא הוה מצי ה)מפיק דאיצטריך לשאר
לא בעי קרא דמסברא אית לן למימר
מוסף רש"י
דרשות ו): נפקא ליה מדר' יהושע
מה להנך שכן ישנן חול אצל קדשים לא
דמידי דלא שייך ביה לא מתעביד
פיחת עשרה. שתרם
תורה אור השלם
בן קרחה. וא"ת אמאי לא יליף
עליה שליח: לאו בר היתירא הוא
נכתוב רחמנא בגירושין ותיתי מהנך מה
אחד מארבעים בעין יפה,
או הוסיף עשרה. שתרם
1. כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם
גרסי'. אינו בשום צד היתר אשת
דשליחות מהני בקדשים משחיטת
להנך שכן ישנן במחשבה אלא לא לכתוב
אחד מששים (בכורות
תְּרוּמַת
יְיָ
מִכֹּל
איש שאינו מגרש דהא אין לו קידושין:
פרו של אהרן מדאיצטריך לומר
סא. מכת"י). אתם גם
רחמנא בתרומה ותיתי מהנך ז) ה"נ ואלא
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ
ה"ג אבל עובד כוכבים הואיל ואיתיה
שהיה בבעלים כדכתיב (ויקרא טז)
אתם. כן תרימו גם
מֵאֵת בְּנֵי ›שְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם
אתם גם אתם למה לי מיבעי ליה לכדרבי
אתם, מהכא נפקא לן
בתרומה דנפשיה: שתרמו. את
ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל
מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְיָ
שלוחו של אדם כמותו
ינאי ח) דא"ר ינאי גם אתם ה מה אתם בני
לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
שלהן: תרומתן תרומה. ליאסר
דבשאר קדשים לא בעינן ז) בעליםג וי"ל
לתרומה, שהשליח שתרם
במדבר יח כח
ברית אף שלוחכם בני ברית הא למה לי
דהא דממעטינן מפרו של אהרן היינו
לזרים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים
2. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת
תרומתו תרומה (ב"מ כב.).
במחשבה. נותן עינו בצד
קרא מדרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן נפקא
עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם
חטאת דווקא דומיא דפרו של אהרן
בארץ ישראל להפקיע ב) ומירוח עובד
זה לשם תרומה ואוכל בצד
לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ
וה"ט משום דבחטאת כתיב אותו ח)
כוכבים אינו פוטר מן התרומה
דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אין העבד
זה ואע"פ שלא הפריש
ט)
ו
כֹּל קְהַל עֲדַת ›שְׂרָאֵל בֵּין
❖
אפי' בע"כ והלכך כיון דאי איתא
ובמנחות (דף סז.) יליף לה טעמא
ונפקי מונחשב (גיטין לא.).
ט)
הָעַרְבָּ›ם: שמות יב ו
נעשה שליח לקבל
גט מיד בעלה של אשה
שמחשב ואומר שני לוגין יין
לקמן מקריבין אותו בע"כ דין הוא
מדגנך דגנך תרי זימני ג) למעוטי דיגון
לפי שאינו בתורת
גיטין וקידושין איצטריך
שאני עתיד להפריש הרי הן
שיעשה שליח אבל שאר קרבנות י)דלא
עובד כוכבים ואין מיעוט אחר מיעוט
תרומה כדאמרינן גבי לוקח
ס"ד אמינא עבד
דלאו בר היתירא הוא
גליון הש"ס
יין מבין הכותים ולהכי
אלא לרבות: מדמעת. אם נפלה
מקריבין בע"כ לא הוה ידעינן שיכול
כלל אבל עובד
כוכבים הואיל ואיתיה
גמ' לרבות את השליח.
קרי ליה מחשבה משום
לחולין אוסרתה: וחייבין עליה חומש.
לעשות שליח אי לא דנפקא ליה מדר'
דאינו מונה אותן א"נ
עי' יבמות קא ע"ב תד"ה
בתרומה דנפשיה
דתנן העובד כוכבים
יהושע בן קרחה: שכן ישנן
י)
ז
האוכלה בשוגג: ור' שמעון פוטר.
נותן עיניו בצד זה ואוכל
וקראו לו ובערכין דף
והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא
ב ע"א תד"ה קרבנו:
בצד אחר (בכורות נט.
במחשבה. תרומה דכתיב (במדבר
דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב
שם ישנה במחשבה. עי'
ועי"ש בכת"י). אם שלו
שליח נמי עביד קמשמע לן ולר' שמעון
יח) ונחשב לכם תרומתכם וקדשים
בתרומה ויליף לה מדגנך ולא דיגון
נשחט ראשון. הואיל
גיטין לא ע"א תד"ה כך
דכתיב בדברי הימים (ב כט) כל
עובד כוכבים במנחות (שם) ולדידיה
תרומת מעשר: שם מכאן
דפטר דתנן תרומת עובד כוכבים מדמעת
והם אמרו לו שחוט עלינו,
כ)
נדיב לב עולות: העובד כוכבים
על שלו הם נמנין ושוב
ששלוחו ש"א כמותו. עי'
ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו
וחייבין עליה חומש ור"ש פוטר אתם $גם
ל)
מ)
אין יכולין להימנות על
בפרש"י בחומש ס' ויקרא
והכותי שתרמו תרומתן תרומה.
צריכי: אתם גם אתם למה לי.
שלהן, ושלהן ישרף דפסח
כ"ד י"ד בפסוק ורגמו
אתם למה לי איצטריך סד"א הואיל ואמר מר
פירש הקונט' ליאסר לזרים דקסבר
פשיטא דלא הוי עובד כוכבים שליח
אותו כל העדה: שם גם
בלא בעלים הוא ואוכלין
אתם ולא אריסין אתם ולא שותפין אתם
נ)
ח
כולן משלו (פסחים צח:).
אתם למה לי. עי' טורי
אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל
דהא ליתיה בתרומה דנפשיה:
מה אתם בני ברית.
אבן חגיגה י' ע"ב ד"ה
ט ולא אפוטרופוס אתם ס) י ולא התורם את
איצטריך. לרבויי שליח לתרומה משום
להפקיע ומירוח העובד כוכבים אינו
❖
מהולים ובאו בברית מצות,
מה התם:
שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם
פוטר מן התרומה ובמנחות (דף סז.)
דכתיב אתם למעוטי אריסים מלתרום
אף שלוחכם בני ברית.
לאפוקי עובד כוכבים, אבל
נמי קמ"ל הניחא לרבי יהושע בן קרחה
יליף טעמא מדגנך דגנך תרי זימני
חלקו של בעה"ב ואפטרופוס יתומים
עבד בן ברית הוא דכתיב
מוסף תוספות
למעוטי דיגון עובד כוכבים ואין
והתורם את שאינו שלו שלא מדעתו אימא
אלא לרבי יונתן דמפיק ליה להאי קרא
(דברים כט) מחוטב עציך
(גיטין כג:). דבעינן דומיא
מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות
למעוטי נמי שליח להכי איצטריך גם
א. והוי כמו טעות. תוס'
לדרשא אחרינא מנא לן דתניא רבי יונתן
ע)
דמשלח שיהיו דיניו נוהגין
כתובות צט: ודמיא
לרבויי: הניחא לרבי יהושע. דנפקא
מדמעת אם נפלה בחולין אוסרתה
אומר מנין שכל ישראל כולן יוצאים
. העובד
בו (ב"מ צו.)
לשליח שתרם א'
וחייבין עליה חומש האוכלה בשוגג
ליה שליחות דקדשים מושחטו אותו:
כוכבים והכותי שתרמו
משלושים. תוס' טוך.
בפסח
תרומתן תרומה. ואסורה
ור"ש פוטר דקסבר אין מירוח
ב. כדאיתא בכתובות ק.
בפסח
לזרים דסבר אין קנין
תוס' הרא"ש כיון
העובד כוכבים חייב בתרומה ויליף מדגנך ולא דיגון עובד כוכבים ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו אצרוכי עכ"ל וקשה
לעכו"ם בארץ ישראל
דאפשר בהאי אומדנא
לפי' דמשמע דפליגי ביש קנין לעובד כוכבים ובפ' השולח (גיטין מז.) פליגי בה אמוראי ואין סברא לומר דפליגי תנאי בפלוגתא דאמוראי
להפקיע מקדושת מעשר
ושלחו סתם ודאי על דעת
והקדש העכו"ם הקדש
כן שלחו דאי לא הוה ליה
לכך פי' ר"י דת"ק סבר דאפי' יש קנין משכחת שפיר שתבואתו חייב בתרומה כגון שגדלה שליש בידי כ)ישראל ואי משום מירוח העובד כוכבים
ד
כדילפינן [חולין יג:] מאיש
לפרושיה
הלכך
ל)דפוטר י"ל דמיירי שמרחו ישראל ואי משום זרעך ולא לקוח מ) י"ל דמיירי שלקחם קודם מירוח ואח"כ מירחם ישראל ופטורא דלקוח אינו אלא אחר
איש לרבות את העכו"ם
ריטב"א.
שליחותיה עביד.
מירוח כן פי' ר"ת נ) וקשה דא"כ דומיא דהכי פוטר ר"ש ומאי טעמא וי"ל דטעמא כדאמר [בזבחים] (דף מה.) דאמר ר"ש קדשי עובדי כוכבים
שנודרין נדרים ונדבות
ג. מכלל דשאר קרבנות
כישראל (גיטין כג:). ולא
אפילו ע"י שליח ובכה"ג
אין בהם מעילה משום דילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב
בני ישראל ס) ולא עובדי כוכבים אלמא ממעט ליה מקרא בהדיא ה:
אריסין. על חלקו של
אמרינן במנחות [יט.].
ודילמא תוס' הרא"ש. ד. וקנה ממנו
בעל הבית (שם נב.). ולא
שותפין. אין יכול לתרום על חלק חברו שלא מדעתו (שם). ולא התורם את שאינו שלו. הך סיפא טעמא דרישא, כלומר
העכו"ם. תוס' גיטין כג: שכבר נתחייבה בתרומה ברשות ישראל ואין קנין עכו"ם מפקיעה. ריטב"א. ה. הלכך אין הפרשתו
אתם ממעט התורם שאינו שלו, והני כולהו שאינו שלו נינהו, אי נמי זו ואין צריך לומר זו קתני (שם).
הפרשה והרי מה שתרם כשאר תבואתו שהוא טבל. שם.